התמודדות עם משבר או פרידה - לפעמים זה כואב, כואב מידי

איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה

איך להתמודד עם משבר?
איך להתמודד עם פרידה?
לפעמים זה כואב מידי. זה יכול להרגיש כמו הסוף של כל דבר טוב, כמו ליפול אל תהום אפלה, כמו גיהנום.

התמודדות עם משבר או פרידה יכולה לנבוע מהרבה סיבות כמו פרידה מבן או בת זוג, פרידה מאדם אהוב, אובדן או מוות של מישהו קרוב.
היא יכולה גם לנבוע ממשבר בעבודה, ארוע טראומטי, משבר שקשור לגיל (כמו משבר גיל ה-40) או התמודדות עם מציאות חדשה ולא מוכרת.

במאמר הזה אני רוצה לחשוף, להאיר ולהביא ריפוי לנושא כואב מאוד שלרוב נשאר לא מדובר: תחושת הזעזוע, החרדה והכאב העצום שיכולים לנבוע מהתמודדות עם משבר או פרידה באמצעות שלושה עקרונות פשוטים.
ואני רוצה להתחיל בשיתוף של אחד הסיפורים הכי כואבים שלי.

התמודדות עם פרידה – המשבר האישי שלי

זה אחד הסיפורים הכי כואבים שלי ולמרות שהוא מדבר על משבר בעקבות פרידה כואבת, המסקנות והתובנות שבאות בעקבותיו תקפות לכל משבר אחר.

זה קרה לי בגיל 27, החיים שלי נעצרו שם.
גרתי אז בחיפה והייתי סטודנט לתואר שני בהנדסה בטכניון.
במבט לאחור אני מבין שבפנים תמיד הרגשתי מאוד חסר בטחון, סבלתי מחרדת נטישה חזקה ולמרות שהיו לי לא מעט בנות זוג, היחסים תמיד היו מלווים בהרבה מתח, מריבות, עלבונות, ויכוחים, ביקורת ותחושות של לחץ ותסכול.

חוסר יציבות היה מאפיין מאוד בולט ומכאיב של כל מה שהיה קשור ליחסים הזוגיים שלי. כשהייתי בלי בת זוג הרגשתי מאוד בודד, חסר אונים, לחוץ וחרד וכשהייתי בזוגיות הרגשתי לכוד, תקוע, לא מסופק, מאוד ביקורתי ולא נינוח.

בפנים נשאתי בתוכי שנים של כאב, של תסכול מיני, של תחושת נחיתות וכאב שבאו מהבית שבו גדלתי.
במשך שנים בשנות ה-20 שלי ניסיתי לפצות על זה, להספיק להיות עם כמה שיותר נשים, להוכיח לעצמי שאני שווה, שאני יכול, שאני נחשק. זה היה קצת כמו אובססיה, כמו התמכרות שהעסיקה אותי מאוד בימים ההם.

אבל יחד עם כל זה, תמיד הרגשתי בפנים שמשהו שומר עלי, שיש לי מעין “השגחה פרטית”, שלא משנה כמה קשה או מסובך המצב, תמיד הכל יוצא לטובה בסוף. הייתה בי מין אופטימיות תמימה שעודדה אותי גם במקומות הכי קשים ומדכאים שחוויתי (וחוותי הרבה כאלה).

גם לפני הסיפור הזה חוויתי כמה פרידות כואבות מאוד, אבל שום דבר לא התקרב בעוצמה שלו לסופה ההרסנית שפקדה אותי בגיל 27.
להתמודד עם משבר, להתמודד עם פרידה – המילים האלה קטנות מידי מכדי להכיל את מה שעברתי אז.

הכרתי אותה (את שמה אני שומר בדיסקרטיות) באתר הכרויות ומהפגישה הראשונה הרגשנו חיבור ומשיכה חזקה. כבר בדייט הראשון היא אמרה לי שהיא פתוחה להכל, רק דבר אחד היא בקשה – שלא אבגוד בה כפי שעשה החבר הקודם שלה.
אני כמובן הבטחתי שלא אבל בפנים ידעתי שאני משקר, ידעתי שאני לא יודע לומר “לא” לסקס ושזה רק עניין של זמן, אבל לא רציתי להודות בזה אפילו בפני עצמי, אז שיקרתי ונסיתי להאמין בשקר הזה.

זה לקח רק חודשיים של קשר עד שזה קרה. וכשזה קרה, הרגשתי נורא. הרגשתי אשם, טיפש, חסר אונים וחסר שליטה. הרגשתי שמשהו ממש איום קרה לי, כמו שלא הרגשתי בעבר.
בהתחלה ניסיתי להדחיק את זה אבל תוך כמה ימים הבנתי שאני לא יכול ולא רוצה לחיות בשקר הזה והחלטתי לספר לה.
וכשסיפרתי את זה, היא הזדעזעה, כעסה מאוד וסיימה את הקשר בינינו.

זה הכאיב לה מאוד ופגע בה אבל לי זה עשה משהו אחר לגמרי – אותי זה ניפץ לרסיסים.
וכשאני אומר “ניפץ לרסיסים”, אני מתכוון שהרגשתי החל מאותו רגע שכל המציאות שלי הפכה להיות חדה ודוקרת כמו סכינים. כמו אלפי סכינים שננעצו בי, כמו להתרסק לרסיסים בתחתית של תהום זרועת קוצים וחיות טרף ולראות את עולמי חרב עלי ברגע.

ביום אחד הרגשתי שהחיים שלי התרסקו. חוויתי כאב, דכאון, צער ואשמה בעוצמות משתקות עד כדי כך שהרגשתי באבל בלי שום פרופורציה למה שהכרתי בעבר.
בימים שאחרי הארוע הזה, הרגשתי שהחיים שלי נגמרו, שאיבדתי את הדבר הכי טוב שיכלתי למצוא בחיים ושכל זה קרה בגללי ובאשמתי ושגם אלוהים לא שומר עלי יותר, הוא נטש אותי ולא מנע ממני את האסון הזה.

וממש כמו בדומינו, הזעזוע הרגשי הזה הפיל אחריו את כל מערכת האמונות שלי, את האמון שלי בחיים, באלוהים, בטוב, בעצמי ובכל מה שהחזיק אותי בחיים עד אז.

ביליתי חודשים ארוכים בנסיונות אובססיביים להשיב אותה אלי אבל זה לא עבד. לה היה הרבה יותר קל להמשיך הלאה.
במשך חודשים כל מה שיכלתי לעשות במהלך הימים היה לעשן סיגריות (למרות שאני לא מעשן), לדבר ולבכות, להתאבל, לשבת שעתיים-שלוש ביום במדיטציה (מה שכנראה הציל אותי במידת מה) ולבעור מכאב.

הכי מפחיד היה שחשתי שאני פשוט משתגע,שאני על הגבול בין שפיות לשגעון. הייתי רואה את הדמות שלה בעיני רוחי ובוער מכאב וצער, כל הגוף שלי בער והרגשתי שנפער בור עצום וכואב במרכז החזה שלי.

הייתי שומע את השם שלה בראש שלי תוך כדי הליכה ברחוב ולא מבין מה קורה לי. היו לי מחשבות מפחידות, אלימות, אובססיביות ומשוגעות. הרגשתי כאילו אני רדוף ע”י קללה, ע”י רוח רפאים.
הרגשתי אהבה ושנאה בעוצמות שלא הרגשתי מעולם.

הרגשתי אבוד, משותק והרגשתי שהילד שבי פשוט מת, שכל שמחת חיים וחיוביות פשוט גוועו ומתו בי. לא יכלתי לקבל את זה בשום אופן.

מה שהחזיק אותי בחיים היה מדיטציה, חברים וכתיבה. באותה תקופה התחלתי לכתוב ולהלחין שירים כדי איכשהו לעודד את עצמי לחזור לחיות, לחזור להאמין שמשהו טוב עוד יקרה.
במשך כמעט שנתיים הייתי שבר כלי, נזכרתי בה כל הזמן, חיפשתי אותה בכל בת זוג שהכרתי וניסיתי למצוא מישהי שתהיה כמה שיותר דומה לה.
כמובן שזה לא עבד.

תהליך השיקום שלי לקח כשנתיים. שנתיים של כאב, צער, גילוי עצמי, גילוי של יצירתיות שלא הכרתי, גילוי של עומק הכאב והצער שהיו בי, גילוי חוסר המודעות שלי למעשים שלי והבנה של ההשלכות והמניעים שלי.

התפתחתי מאוד בזכות המשבר הזה. לא האמנתי בהתחלה שאי פעם אוכל להודות על מה שעברתי, שאוכל לראות בזה משהו טוב ובונה. כשזה קרה, כשהייתי בתוך התהום, הרגשתי שיש כתם שחור ובלתי הפיך על החיים שלי, שאיבדתי את השמחה לנצח וחשבתי לא פעם על לסיים את החיים.

היום אני במקום שונה מאוד, עברתי המון מאז. התפתחתי, למדתי וגיליתי את עצמי בעומקים שלא הכרתי. גם היחס שלי למיניות, אהבה וזוגיות השתנה לגמרי.
כבר שנים שאני עובד עם אנשים ועזרתי לרבים להתמודד עם משברים קשים, פרידות ואובדן אבל אני לא אשכח את התקופה ההיא, את ההתרסקות האדירה שעברתי ואת הצמיחה מעומק התהום האפלה ביותר שראיתי בחיי.

אז מה באמת חשוב לי לומר כאן?
שאף אחד לא הכין אותי לזה.
אף אחד לא סיפר לי שלהתמודד עם משבר או פרידה יכול להרגיש כמו מוות, כמו אבל, כמו גיהנום צרוף של צער איום ומשתק שלא מפסיק לייסר, שלא מרפה, ששובר ומרסק ומרגיש כמו אש ששורפת מבפנים עד כדי שגעון, בלי רחמים ובלי מנוחה.

ואחד הדברים הכי קשים היה חוסר ההבנה.
חוסר ההבנה שזה יכול לקרות, שזה בכלל הגיוני להרגיש כך בגלל פרידה, אחרי קשר של חודשיים בלבד. שזה בכלל הגיוני שהמחשבות שלי היו אובססיביות, משוגעות ואלימות ושהרגשתי שכל מה שטוב בחיים שלי נגמר ברגע אחד של טפשות מצידי.

רק אחרי שזה קרה לי, שמעתי עוד סיפורים מאנשים שחוו דברים דומים. אנשים שחוו משבר או פרידה והתרסקו לרסיסים, איבדו כל שמחת חיים והרגישו שהם משתגעים ולא הבינו למה.

וזה אולי החלק הכי קשה בסיפור – משבר אמון.
משבר מול החיים, מול אלוהים, מול עצמנו, מול כל מה שידענו והכרנו.

והדבר הכי חשוב במשבר כזה, הוא להבין שאנחנו לא לבד, שמה שאנחנו עוברים הוא כן הגיוני ונורמלי ושזו לא רק קללה וסוף הדרך, אלא מפגש עמוק, מרפא ומעצים עם עצמנו.

אז מה בעצם קרה לי במשבר הנורא הזה

במבט לאחור, אחרי שנים של התפתחות אישית, אחרי ששנים אני עובד עם אנשים בטיפול וליווי רגשי, חי מתוך הקשבה לעצמי וללב שלי ומגלה את עצמי עוד קצת כל יום דרך כנות, יצירה, הקשבה, אהבה ויחסים אני יכול להבין מה קרה לי שם, מה גרם לשבר העצום שחוויתי.

הכל התחיל בילדות. גדלתי בבית קשה ועברתי חווית ילדות מרסקת וטראומטית. חוויתי נטישה בגיל צעיר מאוד כשלקחו אותי לגדול אצל סבא וסבתא בגיל שנה וחצי. אבא שלי היה אדם מאוד דכאוני, ביקורתי, עצבני, ממורמר ולא יציב נפשית.
במשך כל הילדות שלי וגם בגיל ההתבגרות חוויתי הרבה אלימות נפשית, השפלה, דורסנות וריסוק של כל טיפת בטחון עצמי שיכלתי לפתח.

גדלתי בתחושה שאהבה תמיד נוטשת אותי, שאהבה תמיד מציבה תנאים שאני לא יכול לעמוד בהם. הרגשתי תמיד כמו קורבן, כמו זה שתמיד בסוף נשאר לבד, זה שלא מבינים אותו.
הרגשתי מתוסכל, בודד מאוד ועצבני חלק גדול מהזמן. כלפי חוץ הייתי מאוד פעיל ויצירתי אבל בו זמנית הרגשתי מאוד חסר בטחון וסגור בפנים, מלא בכאב וחרדה שלא ידעתי להכיל או להבין בימים ההם.

וכל זה התנקז לפנטזיות על זוגיות, על ה”אהבה המושלמת” שתבוא ותשנה את הכל ולעולם לא ארגיש עוד לבד.
וכשמצאתי מישהי שהיה לי חיבור חזק איתה, שהייתה עבורי ממש “מציאה” ובכל זאת לא שלטתי בעצמי ובגדתי בה, כל הפנטזיות שבניתי בתוכי פשוט קרסו כי הבסיס שלי היה מאוד לא יציב.

הדחקתי חרדת נטישה וחוסר ערך עצמי עצום בתוכי וכשבאה הרוח, היא הזיזה את הקלף שהפיל את כל מגדל הקלפים שעליו התבססה הזהות העצמית שלי.

היום, במבט לאחור אני מאוד שמח שזה קרה, אני מודה על ההזמנות שניתנה לי לפרק את כל מה שהיה מודחק ומושתק בי, להציף את הכאב ולצמוח לגרסה מדוייקת, מאושרת ואוהבת יותר של עצמי.
ויש שלושה עקרונות להתמודדות עם משבר או פרידה שאני רוצה לחלוק אתכם.

התמודדות עם משבר או פרידה - אלי קרסניץ
התמודדות עם משבר או פרידה – לפעמים זה כואב, כואב מידי

איך להתמודד עם משבר או פרידה – 3 עקרונות

כפי שכתבתי קודם, התמודדות עם משבר או פרידה יכולה לנבוע ממספר רב של סיבות ויש שלושה עקרונות חשובים שעוזרים מאוד להבין, להתמודד ולהפיק את המירב מהתהליך הכואב, המפחיד ובו זמנית – המעצים והמצמיח הזה.

1. המשבר שאנחנו חווים הוא לעולם לא תוצאה של ארוע בודד
המשבר מציף בנו כאב, חוסר בטחון ותחושות של בדידות, פחד, ריקנות וחוסר באהבה שאנחנו נושאים כל החיים.

גם כשמאבדים אדם קרוב, גם כשקורה אסון, גם כשמשהו משתנה פתאום בחיים, עדיין חשוב להבין שהכאב, הצער והשבר שאנו חשים הוא לעולם לא תוצר של הארוע הזה בלבד. הארוע מהווה “טריגר” או כפתור, חתיכת הדומינו הראשונה שנופלת ויוצרת תגובה שמפעילה ומשחררת בנו מאגרים של כאב רגשי שאנו נושאים בתוכנו עוד מהילדות ולפעמים זה כואב מידי, אבל אם אנחנו רואים את זה כשחרור של כאב פנימי עצום, יש לנו הזדמנות אמיתית להתעצם ולהתחזק מהתהליך הזה ולצמוח לגרסה מדוייקת וטובה יותר של עצמנו.

אחד הדברים הכי קשים במשבר שאני עברתי היה הפחד העצום שנבע מהקושי להבין את גודל ועוצמת הכאב שחוויתי והרגשתי. לו הייתי יודע ומבין שמדובר בשחרור של כאב ילדות עצום שאני חווה, הייתי יכול להתייחס אחרת לדברים ולקבל אותם בקלות יותר.

2. ללמוד לתת מקום לרגשות שעולים בלי לשפוט אותם

בעת משבר עולים בנו רגשות חזקים מאוד – צער, אשמה, יאוש, עצב, חרדה, אכזבה, יאוש ותסכול. הצורך הכי חזק של כל רגש שעולה בנו הוא לקבל מקום.
לקבל מקום זה אומר לזכות להקשבה, לקבלה ואהבה, לביטוי ולמרחב של נשימה ואפשרות להתקיים בלי נסיון לשנות או לגנות אותו.

זה יכול כמובן להשמע כמו הדבר הקשה ביותר בעולם אבל בעזרת ליווי רגשי קשוב ומדוייק, אפשר לפתח את היכולת לתת מקום גם לכאב הגדול ביותר. לתת מקום גם לצער, לפחד, לאשמה וליאוש הגדולים ביותר לעלות, לקבל מקום ולהשתחרר ובדרך לשחרר מעצמנו מטענים עצומים של כאב, בלבול, חוסר אונים ותלות באחרים.

בתקופה שבה עברתי את המשבר שלי, לא הייתי פתוח לאפשרות לקבל עזרה. אמנם תרגלתי מדיטציה במשך שנים רבות ובמידה מסויימת זה הציל אותי אבל במבט לאחור, לו הייתי פתוח לקבל עזרה בצורת טיפול רגשי תומך, קשוב ואוהב, הייתי יכול להקל על עצמי מאוד את המסע שעברתי.

אגב, אפשר להוריד בחינם סדרה של 3 מדיטציות מודרכות שלי בקישור הזה.

3. להתייחס לעצמנו באהבה עצמית ובחמלה

יהיה אשר יהיה המשבר שאנו עוברים, בסופו של דבר הוא לא מתרחש באשמתנו. את הבחירות שלנו בחיים אנחנו עושים לפי מיטב יכולתנו והבנתנו בכל רגע נתון.
יכולת והבנה שמושפעת מאוד מהתניות וטראומות הילדות שלנו (שאותן כמובן לא בחרנו), מהסביבה והחברה בה גדלנו (שגם אותן לא בחרנו), מנסיבות החיים והנסיון שלנו לשרוד, להבטיח את קיומנו ואת הבטחון והחופש שלנו.

גם אם איבדנו אדם קרוב, חווינו פרידה, נטישה, משבר בחיים או זעזוע קשה, הכי חשוב לא להאשים את עצמנו בכך, אפילו אם לכאורה “הבחירות שלנו הובילו למשבר”.

יש הבדל עצום בין לקיחת אחריות לבין אשמה. כשאנחנו לוקחים אחריות אנחנו בעצם מסכימים להודות בכנות ברגשות שלנו, להבין שפגענו בעצמנו או במישהו אחר ולהפיק לקחים כדי לא לפגוע בעתיד וכל זה נעשה מתוך אהבה וחמלה ללא אלימות כלפי עצמנו.

כשאנחנו מאשימים את עצמנו, אנחנו מלקים את עצמנו, מענישים את עצמנו וגורמים לעצמנו כאב וצער רב תוך שאנחנו שוקעים בביצה של כאב, קורבנות, צער ואשמה בלי שניקח אחריות אמיתית ונפיק מהחוויה את התובנה שאנחנו יכולים להפיק.

וכדי לא להאשים את עצמנו, כדאי ללמוד לראות לעומק את הרגשות והצרכים שלנו. את מה שמניע אותנו לבחור, להתייחס ולהגיב לדברים כפי שאנו בוחרים, מתייחסים ומגיבים כיום כי יש סיבה מדוייקת לכל מה שאנחנו עושים, חושבים ומרגישים.

חמלה ואהבה מזכירות לנו שאנחנו לא אשמים, שיש לנו אפשרות לקחת אחריות על עצמנו אבל אנחנו לא אשמים, אין בנו רוע וכך גם באחרים.
שמותר לנו לפחד ולכאוב, לנסות ולטעות, ליפול ולקום, לשחרר הרבה כאב פנימי, לקחת זמן להקשיב ולהתאבל, לתת לילדים שבנו לפרוק את הכאב, לבכות את הדמעות ולהתפרק כדי לבנות את עצמנו מחדש.

להתייחס באהבה ובחמלה כלפי עצמנו זה אומר לשאול “מה באמת נעים לי עכשיו?” או “איך ליצור לעצמי את התנאים הכי אוהבים והכי תומכים כרגע?” ולהקשיב לכל התשובות שעולות מבפנים. לא להאיץ, לא לדחוק, לא לנסות “לפתור” את עצמנו אלא להקשיב היטב למה שמגיע מבפנים וללמוד להתמסר, לתת מקום ולקבל את עצמנו מחדש.

חמלה ואהבה עצמית מלמדות אותנו גם שמותר לבקש עזרה. שמותר להיעזר בחברים, בבני משפחה, במטפלים או בכל אדם שמרגיש לנו ראוי שיכול לתת לנו מקום לבטא, להקשיב, להבין ולקבל את עצמנו מחדש.

התמודדות עם משבר או פרידה, היא בהחלט לא מסע קל אבל בעזרת הקשבה, קבלה ואהבה עצמית היא יכולה להפוך לאחד הדברים הכי מחזקים, מעצימים ומדהימים בחיים כפי שקרה גם במקרה שלי.

ואם אתם חווים כרגע משבר, אובדן או פרידה, דעו לכם שאתם לא לבד, שמה שאתם מרגישים וחווים הוא הגיוני וטבעי לגמרי ומגיע לכם להרגיש אהובים לגמרי גם בשעה קשה זו ואם תרצו, זו תהיה צמיחה והתעצמות מדהימה ואוהבת עבורכם.

 


ומה דעתכם על הנושא? מוזמנים להגיב או לשאול שאלות בתחתית העמוד. רוצים לקבל ליווי והדרכה אישית? (קיימת אפשרות גם לטיפול און ליין בסקייפ מכל מקום בארץ ובעולם) כתבו לי או התקשרו 0522263761
לחצו כאן כדי להצטרף אלי בפייסבוק ולקרוא את השיתופים האישיים (ואם תרצו גם להגיב ולשאול שאלות ואשמח לענות) או כאן כדי להצטרף לערוץ שלי ביוטיוב ולהינות מסרטונים והדרכות שלי כשאני מעלה אותם
מתעניינים בגישה טבעית ויסודית לשחרור רגשי, שינוי דפוסים והרגלים, צמיחה והתפתחות אישית? קראו את המאמר - איך אהבה עצמית יכולה לעזור לך?

תרפיה קבוצתית בגישת "להכיר בעצמי"

רוצים לעבור תהליך עוצמתי ועמוק של ריפוי, שחרור, קבלה, אהבה עצמית וצמיחה אישית במסגרת קבוצתית תומכת? בקרו כאן למידע על מפגשי תרפיה קבוצתית בביתי שבשרון

טיפול וליווי אישי - לגלות שלווה, קבלה עצמית וצמיחה אישית

המפגשים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו בסקייפ מכל מקום בארץ או בעולם. רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לקשיים ולצרכים האישיים שלכם? כתבו לי או התקשרו אלי 052-2263761 ואשמח להקשיב ולענות. למידע נוסף, בקרו בקישורים הבאים:


הורידו בחינם את המדריך שלי לקבלה ואהבה עצמית.אלי קרסניץ - מדריך לקבלה ואהבה מעל 3000 אנשים כבר הורידו וקראו את המדריך הידידותי, הברור והמעמיק שמלמד עקרונות וכלים מעשיים ופשוטים שמקרבים אותנו לעצמנו, אל תחושת השלווה, הדיוק, החופש והבטחון שהלב שלנו מבקש. הזינו כתובת מייל והמדריך יישלח אליכם כבר כעת.
מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית

 
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
הצבעות: 24 ,ממוצע: 4.8

4 תגובות
  1. אילנה בראוטמן
    אילנה בראוטמן says:

    כל מילה שכתבת הגיונית , חכמה ונכונה . חווה כרגע משבר עצום בכל תחומי החיים , גם פרידה מבן הזוג אחרי 3 שנים וגם אכזבה עצומה משלושת ילדי . כאב עמוק ויאוש נוראי . הייתי מעוניינת להגיע איל ליעוץ אבל לא יודעת אם יכולה כלכלית להרשות לעצמי . מה מחיר שעת ייעוץ ואיפה אתה מקבל ?
    שבת שלום .
    אילנה

    הגב
    • אלי קרסניץ
      אלי קרסניץ says:

      תודה רבה שני, נעים לשמוע.
      להתמודד עם משבר או פרידה זה יכול להיות אחד הדברים הכי קשים וכואבים בעולם.
      ואם אפשר להביא להתמודדות הזו הקלה, חיבור ואפשרות לריפוי וצמיחה, זה פשוט נפלא 🙂

      הגב

השאר תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
הרגש חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *