התמודדות עם פחדים – מה זה בעצם?
"התמודדות עם פחדים" הוא אולי המושג הנפוץ ביותר שמשתמשים בו כיום כדי לנסות להגיע לתחושה של בטחון ושלווה פנימית. אבל האם "התמודדות", שהיא בעצם מילת מאבק שמרמזת על מאמץ פנימי, היא גישה שמאפשרת לנו באמת לחיות בתחושת בטחון ונחת?
או שאולי גישה אחרת שהיא נעימה,מקבלת יותר יכולה לאפשר לנו להרגיש את הבטחון הפנימי שאנחנו כל כך מבקשים לעצמנו?
כמי שעבר בעצמו אינספור מצבי חרדה קשים בחייו ועובד בגישה קשובה ומעשית כבר מעל 15 שנים עם אנשים שסובלים מפחדים וחרדות, אני רוצה לענות בפשטות על השאלות הבאות ולחלוק כמה עקרונות שעוזרים להתמודד עם פחדים באופן פשוט ומעשי. או במילים אחרות – ללמוד איך במקום התמודדות עם פחדים, התיידדות עם פחדים היא הרבה יותר אפקטיבית, נעימה ומעצימה עבורנו.
השאלות שאני רוצה להתייחס אליהן במאמר זה הן:
- מהו פחד ולמה הוא קיים?
- מה הקשר בין פחד למחשבה?
- האם הפחדים שלנו מתממשים?
- האם מחשבה יוצרת מציאות?
- אם אני מאמין במשהו, האם זה יקרה לי?
- מהם העקרונות שמאפשרים שחרור מפחדים באופן נעים ומעשי?
התמודדות עם פחדים – מהו פחד ולמה הוא קיים?
פחד הוא לפני הכל מנגנון הגנה. הפחד הוא תגובה טבעית של כל יצור חי למצבי סכנה. כל תפקידו הוא להגן עלינו מסכנות ממשיות ואת זה הוא עושה מצוין.
גם כשלא ברור לנו איך פחד מסויים בא להגן עלינו ונדמה לנו שהפחד הוא מיותר, טפשי, מפריע או לא הגיוני, אם נבדוק לעומק נגלה תמיד שהוא מנסה להגן עלינו מפגיעה כלשהי גם אם הפגיעה הזו קיימת רק בדמיון שלנו ולא במציאות. כלומר – כוונת הפחד היא תמיד טובה והיא תמיד להגן עלינו.
עם זאת, לא פעם בעקבות טראומות וחוויות עבר, אנחנו פוחדים מדברים שהם לא באמת מסוכנים לנו כמו למשל להפגש עם אנשים, ליצור זוגיות וחיבורים אינטימיים, לבטא את מה שאנחנו מרגישים באמת, לבטוח באהבה ולממש את החלומות שלנו.
ובכל זאת, גם כשמשהו לא באמת מסוכן והמחשבות שלנו מספרות שיש בזה סכנה למרות שלכאורה זה אפילו לא הגיוני, הכוונה מאחורי זה היא עדיין לגונן עלינו. לכן התמודדות עם פחדים באופן יעיל ואפקטיבי מתחילה בהבנה שפחד הוא לא האויב שלנו אלא הצורך שלנו בבטחון, בתחושה שאנחנו בטוחים ומוגנים.
גם במקרה האישי שלי של התמודדות עם פחדים שהציפו אותי במשך שנים רבות ולכאורה מנעו ממני לעשות את מה שרציתי באמת, לבטוח במערכות יחסים והובילו אותי לתסכול ובדידות, השינוי האמיתי התחיל רק כשהתחלתי להסתכל על הפחד שלי לא כמו על אויב או בעיה אלא יותר כמו על ילד שפוחד ורק מנסה להגן על עצמו גם אם באופן לא מוצלח במיוחד. כלומר התחלתי להביט על הפחד שלי ממקום של התיידדות וחמלה ולא התמודדות, ביקורת ומאבק בעצמי.
התמודדות עם פחדים – למה חשוב להבין את המניע המיטיב של הפחד?
הסיבה לכך שזה הכרחי להבין את המניע המיטיב של הפחדים שלנו, היא שזה מאפשר להביט על עצמנו בסלחנות, חמלה וקבלה. ובדיוק כמו עם ילדים, גם התמודדות עם פחדים היא בעצם תהליך של חיבור, הבנה, קבלה וחיבור שבא מתוך רכות וחמלה כלפי עצמנו ולא מתוך מאבק ונוקשות שמולידים רק עוד ועוד מאבקים מייסרים עם עצמנו.
חשבו על זה כך: אם הפחד הוא בעצם ילד או ילדה שנפגעו בעבר וכעת חוששים מאוד לבטוח באנשים, ביחסים, בפעולות מסויימות, האם הדרך לתת בטחון לאותם ילד או ילדה הם התמודדות ומאבק או הבנה, אמפטיה, חברות ואהבה?
אפילו באופן אינטואיטיבי, אני חושב שזה ברור שהתמודדות עם פחדים באופן נכון היא בעצם חיבור, קבלה ואהבה בינינו לבין אותם חלקים פנימיים בנו שממש כמו ילדים (בלי קשר לגיל הביולוגי שלנו) פשוט זקוקים שנמצא דרך לתת להם תחושה אמיתית של בטחון, קבלה ואהבה ובטח שלא ננסה לשנות אותם בכח על ידי מאבק, שכנוע עצמי או התעלמות.
מה הקשר בין הפחדים למחשבות שלנו?
התמודדות עם פחדים (או יותר נכון, התיידדות עם פחדים) מתחילה מנסיוני בהבנה נכונה של הפחדים שלנו והדרך לגשת אליהם (לעצמנו) באופן שלא יוצר התנגדות או מאבק. היא ממשיכה בכלים מעשיים שמאפשרים לאזן את מערכת היחסים שלנו עם העולם הרגשי שלנו על בסיס קבלה ואהבה עצמית.
ומהו בעצם פחד?
בפועל אנחנו חווים פחד גם כרגש (מה שאנחנו מרגישים), גם כתחושה גופנית (מתח, לחץ, דופק מהיר, אי שקט בגוף ועוד) וגם כסיפור מחשבתי שהוא הפרשנות שלנו את המציאות.
הפחדים שלנו תמיד קשורים למחשבות שלנו, לדרך שבה למדנו לפרש את מציאות חיינו על בסיס חוויות העבר ובעיקר חוויות ילדות שרובן מודחקות ולא בהכרח זכורות שלנו.
עם זאת, חשוב לציין שבגישה שלי, התמודדות עם פחדים לא מצריכה "נבירה" בעבר, ניתוח עצמי או חיפוש מטיש אחר הסברים ושחזור חוויות ילדות. התמודדות עם פחדים הרבה יותר יעילה בעיניי ומנסיוני כשהיא מתמקדת בהווה, בהבנה נכונה של מנגנוני הפחד ולמידה של התייחסות מעשית לעצמנו שמאפשרת חיבור, קבלה עצמית ויצירת חווית בטחון מורגשת בתוכנו.
הפחד תמיד מספר על מה שעלול לקרות בעתיד ולא קורה עכשיו
עקרון חשוב אחד להתמודדות עם פחדים הוא למשל ההבנה שמחשבת הפחד תמיד מספרת על סכנה שעלולה לקרות בעתיד.
לא משנה אם מדובר בעתיד הקרוב (בעוד שניה) או בעתיד הרחוק (בעוד 20 שנה), הפחד הוא תמיד סיפור על סכנה שעלולה להתרחש בעתיד.
הרי אם משהו מסוכן באמת קורה לנו ממש עכשיו בהווה, אנחנו לא נהיה עסוקים בלספר סיפורים מפחידים על זה, אנו פשוט נפעל כמיטב יכולתנו כדי להגן על עצמנו.
מכך אפשר להבין משהו פשוט שכבר עזר לי לא פעם להרגיע את עצמי: אם אני פוחד ממשהו, זה אומר בוודאות שמה שהפחד מספר לא קורה לי עכשיו ברגע זה, אלא מדובר רק על משהו שעלול לקרות בעתיד (כלומר לא בטוח שזה יקרה).
מה בדרך כלל קורה עם מחשבות מפחידות?
במשך רוב חיי סבלתי ממחשבות מפחידות, מטרידות וטורדניות מסוגים שונים. כיום, אחרי יותר מ-11 שנים של טיפול רגשי למבוגרים, ליווי והדרכה של אלפי אנשים שסבלו ממחשבות מפחידות וטורדניות, אני רוצה לתאר לכם את המנגנון הנפוץ ביותר של מחשבות מפחידות שהן הבסיס לכל הפחדים שלנו.
מה שקורה בדרך כלל הוא שמתעוררת בנו מחשבה מפחידה שמספרת על משהו מאוד לא נעים שיכול לקרות (כמו למשל מחלה, מוות, פגיעה, פרידה, כשלון, חוויה של בדידות ועוד). בתגובה לכך אנו מתחילים להאמין שהמחשבה המפחידה שלנו באמת יכולה להתממש רק כי חשבנו אותה. כלומר אנחנו מתחילים להאמין שאם אנחנו מפחדים ממשהו, זה באמת יקרה.
כתוצאה מכך נוצר מעין "לופ" או מעגל מתסכל מאוד. אנחנו מאמינים שאם יש לנו פחדים או מחשבות מפחידות, אז הן בוודאי יתממשו. מצד שני אנחנו לא יודעים איך להפסיק לחשוב את המחשבות המפחידות ולכן בעצם מתחילים לפחד מהמחשבות שלנו או במילים אחרות, לפחד מעצמנו ולהאבק בעצמנו.
וכמובן…לפחד מעצמנו ולהאבק בעצמנו או ברגשות שלנו, זו חוויה מאוד לא נעימה ומתסכלת שמורידה את הבטחון העצמי. לרוב כתוצאה מכך אנחנו פשוט נרצה להתנתק רגשית ולברוח להתמכרויות שונות (אכילה, עישון, פורנו, חשיבת יתר, שינה, צפיה במסכים ועוד) או פשוט להתכווץ בחרדה ולהמנע מחוויות שונות כמו מפגשים חברתיים, פעילויות שונות, הגשמת חלומות ועוד.
כלומר, עוד עקרון חשוב שעוזר להבין מהי התמודדות עם פחדים (או יותר נכון התיידדות עם פחדים) הוא ההבנה שמחשבת הפחד לא מחייבת אותנו להאמין לה, שהפחדים שלנו ממש לא חייבים להתממש במציאות.
בסרטון הבא אני מפרט את הסיבות למחשבות מפחידות, האם הן מתממשות ולמה יש בכלל פחד ומהו התפקיד שלו בחיינו:
הזווית המדעית: חקר המוח והפסיכולוגיה המודרנית מגבים את הגישה של "התיידדות" עם הפחד. מחקרים מראים שניסיון להילחם בפחד או להדחיק אותו (מונח הנקרא "הימנעות חווייתית") דווקא מגביר את הפעילות באמיגדלה – מרכז הפחד במוח. לעומת זאת, גישה של חמלה וקבלה כלפי הרגש משפעלת את המערכת הפאראסימפתטית (האחראית על הרוגע) ומווסתת את מערכת העצבים הרבה יותר מהר מכל ניסיון למאבק.
האם מחשבות מפחידות מתממשות?
אתחיל בחדשות הטובות: עצם זה שאנחנו פוחדים ממשהו, ממש לא אומר שזה יקרה. כלומר אין שום קשר בין זה שנפחד ממשהו לבין זה שזה באמת יקרה. זהו עקרון חשוב להבנת התמודדות עם פחדים בדרך קשובה ומעשית.
ובכל זאת, לחשיבה שלנו ויותר מזה, לאמונה שלנו במחשבות שלנו, יש השפעה גדולה על החיים שלנו. לכן לא פעם נדמה לנו שהפחדים שלנו מתממשים במציאות. כדאי להבין למה ואיך זה קורה ואיך אפשר לחיות בחוויה הרבה יותר נעימה ושלווה עם עצמנו גם כשמופיעות מחשבות מפחידות.
המחשבות שלנו הן כמו תסריט של סרט, כמו סיפור עלילה ואפשר להסתכל עליהן בשתי גישות:
1. להסתכל עליהן פשוט סיפור עלילה שממש כמו סרט קולנוע, לא מספר על משהו שקורה במציאות, אלא בא להעביר חוויה רגשית כלשהי שמטרתה (כמו באמנות) ליצור חיבור רגשי עמוק יותר עם עצמנו.
2. להאמין למחשבות כאילו הן היו המציאות המוחלטת ולהכנס לבהלה, פאניקה או חרדה.
דוגמה טובה להבדל בין שתי הגישות היא למשל צפיה בסרט אימה. כשאנחנו צופים בסרט אימה וזוכרים שמדובר רק בסרט, אנחנו יכולים להינות ממנו ולחוות התרגשות ואפילו הנאה, כי ברור לנו שזה בסה"כ סרט.
אם לעומת זאת נשכח שמדובר בסרט ונאמין שמה שאנחנו רואים על המסך הוא באמת המציאות, זה כבר יהיה ממש לא כיף וסרט האימה יהפוך לסיוט של ממש עבורנו.
אם נסכם לרגע את מה שלדמנו עד כאן על התמודדות עם פחדים שהיא בעצם התיידדות עם פחדים אז נראה ש:
1. הפחדים שלנו הם קודם כל סיפור מחשבתי שמבוסס על חוויות עבר (שחלקן מודחקות ולא זכורות לנו) והם מספרים על מה שלא קורה ברגע זה אלא רק "עלול" לקרות בעתיד.
2. הפחדים שלנו הם קודם כל מחשבות שאפשר לראות אותן כסרט או מיצג אמנותי שמבקש חיבור רגשי עמוק יותר ולא כסיפור מציאותי על משהו שבאמת קורה.
אם אני אאמין במשהו האם זה יקרה לי, האם מחשבה יוצרת מציאות?
נחזור לשאלה – האם המחשבות המפחידות שלנו מתממשות? האם מחשבה יוצרת מציאות?
התשובה כפי שכתבתי קודם היא שלא, אבל זה בהחלט יכול להיראות כך על פני השטח. הנה דוגמה שמסבירה את זה:
כולנו מכירים את הפחד שלא יאהבו אותנו. הפחד שידחו אותנו, לא ירצו בקרבתנו, לא יימשכו אלינו, לא ירצו להיות חברים שלנו וכדומה. אני מכיר את הפחד הזה רוב חיי. אפשר לקרוא לזה חרדת נטישה, פחד מעזיבה, פחד מדחיה ועוד. אבל איך שלא נקרא לזה, כולנו מכירים את זה.
אז נניח לצורך הדוגמה שיש לי מחשבות על כך שלא יאהבו אותי ואני מרגיש פחד. אם אני מתחיל להאמין באמת למחשבה הזו כאילו זו הייתה המציאות, כאילו באמת אותו אדם לא יאהב אותי, כל הגוף שלי מגיב לזה. אני מתחיל להרגיש מתח ולחץ, אני מתחיל להתנהג אחרת, שפת הגוף שלי משתנה והופכת להיות פחות טבעית ונינוחה, אני מנסה להסתיר את מי שאני על ידי ניתוק רגשי, התנהגות מרצה (לעשות מה שמצופה ממני), על ידי העמדת פנים או נסיון לעשות רושם מסויים ומשדר את המתח הזה באופן לא מודע בשפת הגוף שלי, בהבעות הפנים, בטון הדיבור ובבחירת המילים שלי.
כשאני מתנהג כך, אותו אדם שחששתי שלא יאהב אותי מרגיש לא נוח לידי, הוא מרגיש שמשהו לא אותנטי בי ובאופן טבעי ובלי שליטה או כוונה, מתחיל להרגיש לחוץ, חשדן ולא בנוח, הוא מתחיל לחשוש שאני הוא זה שלא אוהב אותו בדרך כלשהי מכיוון שאני לא מרגיש נינוח לידו, לא מבטא את מי ומה שאני באמת.
אז למה זה נראה כאילו הפחד מגשים את עצמו?
זה מה שקורה כשאנחנו לא מביאים את עצמנו באמת למפגש אנושי ושמים מסכות מתוך פחד. שני הצדדים מתחילים לחשוב שהצד השני לא אוהב אותם מכיוון שבאופן לא מודע, כולנו רגישים מאוד להתנהגות מזוייפת, ל"חומות ומסכות" ששמים מולנו וחשים צורך להתגונן מול זה.
ואם זה מה שקורה, ייתכן מאוד שבסופו של דבר מחשבות הפחד שלי יגידו לי (כמו שהן אמרו לי המון פעמים בחיים) ש"הנה צדקתי, באמת לא אוהבים אותך". אבל למעשה זו הייתה רק הפרשנות שלי למצב. מצב שנוצר עקב כך שהאמנתי למחשבות הפחד שלי, נלחצתי, שידרתי סגירות, נוקשות או זיוף כלשהו והצד השני פשוט לא הרגיש בנוח ליידי.
כל זה קורה כל כך הרבה פעמים בכל כך הרבה צורות עד שלפעמים אנחנו לא שמים לב כמה זה נפוץ בחיינו וזו רק דוגמה אחת טובה לאופן שבו התמודדות עם פחדים או יותר נכון התיידדות עם פחדים מתחילה (ולא נגמרת) בהבנה שמחשבות הפחד לא באמת מתממשות אלא רק גורמות לנו להאמין ש"הנה, מה שהפחד שלי סיפר באמת קרה".
כי זה לא שבאמת לא אהבו אותנו – את מי שאנחנו באמת. פשוט לא הרגישו בנוח לידינו כשהיינו לחוצים ומתוחים ולא העזנו להראות את מה ומי שאנחנו באמת מתוך אמונה שלא יאהבו את זה.
מה באמת מאפשר להתמודד ולשחרר את הפחדים באופן יעיל
הסוד להתמודדות עם פחדים בדרך מעשית ואפילו מעצימה היא ההבנה שמחשבות הפחד הן בעצם רק סימפטום, רק סיפור של עולם רגשי שהם כמו ילד או ילדה שחיים בנו ומספרים על חוויה מפחידה שלא בהכרח מתרחשת במציאות ורק מצביעה על הצורך שלנו בבטחון שנובע מיחס מעשי, מבין, מקבל ואוהב כלפי עצמנו.
ממש כמו ילד בן 4 שמספר על מפלצת מפחידה מתחת למיטה, זה ברור לנו שאין באמת מפלצת, אך הפחד הוא אמיתי, כלומר הרגש, הפחד הרגשי הוא אמיתי ולכן גם כשאין מפלצת, אנחנו עדיין נרצה לחבק את הילד או הילדה הרגשיים שבנו שפוחדים ולתת להם (שזה בעצם לעצמנו) הרגשה של בטחון וקבלה.
באותו אופן בדיוק ניתן להתייחס גם למחשבות המפחידות שלנו וגם למחשבות על כך שהמחשבות המפחידות שלנו יתממשו.
4 עקרונות פשוטים להתיידדות עם פחדים במקום התמודדות עם פחדים
לסיכום המאמר הזה, הנה 4 עקרונות פשוטים שמאפשרים להפוך את התהליך שלנו מתהליך של התמודדות עם פחדים שמרגיש כמו מאבק מתסכל בעצמנו, להתיידדות עם פחדים שהיא בעצם חיבור רגשי נכון, מעצים ומשחרר עם עצמנו:
1. כל פחד מתחיל בפרשנות שהיא בעצם מחשבה על כך שמשהו מסוכן עלול לקרות לנו. עצם ההכרה בכך כבר עוזרת מעט מכיוון שאם משהו רק "עלול" לקרות בעתיד, זה אומר שאנחנו לא בסכנה ברגע זה ממש ולכן יש פה אפשרות להרגע קצת ולבחון את הדברים ממקום נינוח יותר.
2. מחשבות הפחד שלנו הן הרבה יותר כמו סרט או מיצג אמנותי מאשר כתאור של המציאות. במקום לנסות להלחם בפחדים שלנו או להכנס להיסטריה, אפשר לנות להתייחס אליהם כבקשה לחיבור רגשי עמוק יותר, לקבלה, אמפטיה וחמלה עמוקה יותר כלפי עצמנו.
3. המחשבות המפחידות שלנו לא יוצרות את המציאות שלנו רק כי חשבנו אותן. אפשר לתת למחשבות הפחד להתקיים בנו בלי לנסות לשנות אותן או להלחם בהן ולגלות עם הזמן שבאמת אלה יותר קולות פנימיים שמבקשים יחס מקבל ואוהב מאתנו ולא תאורי מציאות.
4. מחשבות הפחד שלנו הן בעצם קולות ילדיים. בכל אחד ואחת מאתנו קיים עולם רגשי עמוק שמתנהג כמו ילד או ילדה בלי קשר לגיל הביולוגי שלנו. כדי מאוד ללמוד לתת יחס מחבק, מבין ואוהב לגוף ולרגשות שלנו וללמוד לדבר עם עצמנו כפי שהיינו מדברים עם ילד או ילדה בני 4 שפוחדים ממפלצת בחושך. מצד אחד אין מפלצת ולכן אין באמת ממה לפחד, מצד שני הפחד הוא רגש אמיתי וזקוק לאישור, קבלה ויחס אוהב מצידנו כדי להרגיש בטחון.
יש כמובן עוד הרבה מה לומר על התמודדות עם פחדים והאפשרות ללמוד לעומק ובאופן מעשי את הדרך להתייחס לעצמנו כדי להרגיש בטחון ושלווה.
אני מזמין אתכם:
- לקרוא עוד תכנים באתר
- לבקר בערוץ היוטיוב שלי
- להתעניין באפשרות לפגישות אישיות
- קורס עומק אינטרנטי שבו אני מלמד באופן מעשי ונגיש תהליך עומק של התיידדות עם פחדים, קבלה ואהבה עצמית ואיזון רגשי שמאפשר לחוות הרבה יותר נחת, שלווה ושמחה בחיים.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא פחדים והתמודדות עם פחד
איך אפשר להפסיק לפחד או להתמודד עם פחדים קשים?
הדרך המעשית היא לשנות את הגישה שלנו ממאבק להתיידדות. פחד אינו האויב שלנו, אלא מנגנון שנועד להגן עלינו. כשאנחנו מפסיקים להילחם בו ומתחילים להקשיב לו מתוך חמלה והבנה, בדומה ליחס שהיינו נותנים לילד שחושש, עוצמת הפחד פוחתת והמערכת שלנו נרגעת.
למה מחשבות מפחידות ממשיכות לחזור אליי שוב ושוב?
מחשבות מפחידות חוזרות כשאנחנו מנסים להדחיק או לברוח מהן. מערכת העצבים מפרשת את הניסיון לברוח כהוכחה לכך שיש סכנה אמיתית. ברגע שאנחנו מבינים שהמחשבות הללו מספרות תסריט על העתיד ואינן מתארות את מה שקורה בהווה, קל יותר לאפשר להן להיות שם מבלי להיאבק בהן.
האם מחשבות הפחד שלי באמת יכולות להתממש במציאות?
חד משמעית לא. עצם זה שאנחנו חושבים מחשבה מפחידה לא גורם לה להפוך למציאות. מחשבות הן כמו סרט פנימי המבטא רגש שמבקש תשומת לב והכלה, ולא תחזית עתידית. חשוב להפריד בין התסריט המחשבתי לבין המציאות הנוכחית.
מה לעשות כשהגוף חווה לחץ, מתח ופחד פיזי עז?
במקום לנסות "להעלים" את התחושות הגופניות, כדאי לתת להן מקום בטוח. הפחד מופיע פעמים רבות כקול פנימי ילדי שזקוק לאישור וביטחון. התייחסות מקבלת ומכילה כלפי התחושות האלו בגוף עוזרת לפרוק את המתח המצטבר ולחזור לאיזון.
על המחבר: ד"ר אלי קרסניץ (Ph.D) הוא מטפל רגשי, מפתח גישת "להכיר בעצמי" וחוקר את נבכי הנפש ומנגנוני ההגנה של מערכת העצבים. עם למעלה מ-15 שנות ניסיון קליני (מאז 2010) בליווי אלפי אנשים המתמודדים עם חרדות קשות, OCD ומחשבות טורדניות, טראומות ומשברים נפשיים, אלי משלב בעבודתו רקע מדעי מוצק (בוגר הטכניון) יחד עם תרפיה רגשית מעמיקה מבוססת חמלה וחיבור פנימי מעשי ואפקטיבי. הגישה שלו נולדה מתוך שילוב של מסע התמודדות וצמיחה אישי ועמוק בשילוב עם למידה והיכרות עם גישות טיפוליות רבות.
לקריאה נוספת אודות אלי, הגישה הטיפולית הייחודית שלו וההסמכות המקצועיות לחצו כאן.
לתיאום שיחת התייעצות או ליווי אישי (בקליניקה ובאונליין) לחצו כאן.
מקורות מדעיים וקליניים:
-
שינוי תגובת האמיגדלה באמצעות חמלה: מחקרים קליניים מראים שגישה מקבלת וחומלת מפחיתה את רמת הפעילות של האמיגדלה וממתנת תסמיני חרדה ודיכאון.
"The role of self-compassion in buffering symptoms of depression and anxiety" (Journal of Clinical Psychology) -
סכנות ההימנעות החווייתית: מחקרים מוכיחים שניסיון להדחיק או "לנצח" פחד מגביר את עוצמתו בטווח הארוך, בעוד קבלה מאפשרת שחרור טבעי.
"Experiential Avoidance and Emotion Regulation" (Clinical Psychology Review) -
חוסן נפשי כתוצאה מקבלה: נמצא כי התייחסות חומלת כלפי תבניות פחד משפרת משמעותית את החוסן הנפשי ומווסתת את המערכת הרגשית.
"Self-compassion and psychological resilience" (Developmental Psychology)
הצהרה משפטית והבהרה רפואית: המידע המוצג במאמר ובאתר זה הוא אינפורמטיבי, חינוכי וטיפולי-התפתחותי בלבד על בסיס גישת "להכיר בעצמי", ואינו מהווה תחליף לאבחון רפואי, פסיכיאטרי, רגשי מוסמך או לייעוץ מקצועי מטעם גורם רפואי מורשה. תהליכי עבודה עם העולם הרגשי ומערכת העצבים אינם מחליפים טיפול רפואי במצבים קליניים חריפים. בכל מקרה של מצוקה נפשית חריפה, סכנה מיידית או תסמינים רפואיים קשים, מומלץ לפנות מיד לגורם רפואי או נפשי מוסמך בקהילה.
רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לצרכים שלכם במפגשים אישיים (בביתי או בשיחות וידאו און-ליין)?
כתבו לי ואשמח לחזור אליכם.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן מעשי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב להעצמה וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להרגיע חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
2 תגובות
אלי שלום
נהנתי לקרוא וגם לשמוע את הסרטון.
פחד שמלווה עתה הרבה מאוד אנשים ויש לו גם בסיס במציאות ובחוויות העבר (למשל הרקטות שנפלו בצפון במלחמת לבנון השניה ב2006), הוא מלחמה עם לבנון וההבטחה ש״נזכה״ במטחי רקטות בכמויות שלא היו כאן מעולם (מאות אלפי רקטות).
לחשוב שלא תהיה מלחמה בצפון כאשר כבר כמה חודשים עשרות אלפי אנשים לא בביתם, שישובנו הקרובים לגבול מוחרבים, ובאורח פלא יהיה שלום ויחסי אהבה בינו לשכנינו לא מצליח להתחבר לחשיבה הרציונלית שלי.
אני בטוח שכמוני ישנם רבים מאוד, חלקם לא נכנסים ללופים שמייצרים החמרה בתפקוד ובבריאות, ואצל חלק זה ממש מביא להרס עצמי.
אם יש לך תובנות או סרטון בנושא אשמח לקבל וללמוד.
ישר כח על העשייה החשובה.
אלון
היי אלון, תודה
יש לי סרטונים בנושא: https://www.youtube.com/watch?v=Eqdg6MzcmkA&ab_channel=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A5
וגם: https://www.youtube.com/watch?v=w8NDIYKr1KI&ab_channel=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A5