טיפול בחרדת נטישה – המניע הנסתר של כולנו

חרדת נטישה היא המניע הנסתר המשמעותי ביותר לכל צורות הקושי הנפשי והרגשי, ההתמכרויות וחוסר הנוחות שאנו חווים ביחסים ובקשרים זוגיים.

חרדת נטישה מוטבעת בנו בילדות בעקבות התייחסות לא קשובה, לא אוהבת ולא משרה בטחון מצד הורינו (שלא באשמתם מכיוון שגם הם עצמם העבירו לנו את מה שקיבלו מהוריהם וכן הלאה) וגורמת לנו לתגובות של חרדה, לחץ, תוקפנות, הדחקה, חוסר ביטחון, ביטול עצמי, אובססיביות, תלותיות, קורבנות, ביקורתיות, עקשנות וחוסר סבלנות אל מול מצבים רבים בחיים בכלל וביחסים זוגיים ובין אישיים בפרט.

ללא מודעות אליה ולא מתן מענה עמוק ואוהב, חרדת נטישה מנהלת אותנו מבפנים ומפרידה בינינו לבין זוגיות טובה ואוהבת, תחושת סיפוק וחיים בתחושת בטחון, שלווה והגשמה.

למרות שחרדת נטישה היא הכח המניע החזק ביותר לכל צורות הסבל שלנו, חרדה זו זוכה להתייחסות מועטה בלבד בגישות טיפוליות שונות ובקרב מטפלים ומורים רבים. מוזמנים קרוא על חרדת נטישה, מנגנוני ההווצרות שלה, ההשלכות שלה על החיים ועל הדרך לטיפול כדי לחיות חיים מאושרים באמת.

לפני כן אני רוצה לשתף אתכם באופן אישי שרוב חיי התנהלתי מתוך חרדת נטישה ובמבט לאחור אני רואה סבל וכאב גרמה לי חוסר המודעות לחרדת הנטישה שלי.
סבל וכאב בצורת לחץ, ביקורתיות, קושי גדול לתת אמון ולבטוח, רצון לברוח ולהסתגר ותחושת חרדה ובדידות שליוותה אותי רוב חיי.

מהי חרדת נטישה?

חרדת נטישה היא חוויה של פחד עמוק והישרדותי שמתקבע בנו בד"כ בילדות המוקדמת. ללא התייחסות מתאימה או טיפול מתאים, חרדת הנטישה מלווה אותנו וגורמת לסבל רב.

אפשר לומר שלמעשה, כל אחד מאתנו סובל במידה כזו או אחרת מחרדת נטישה בעוצמה שונה. עוצמת החרדה משתנה מאדם לאדם ובהתאם לנסיבות ותקופות חיים שונות. הקושי בזיהוי חרדת הנטישה כמקור לסבל וחוסר הסיפוק בחיינו נובע מהיכולת שלנו להסוות ולהדחיק את חרדת הנטישה כך שעל פני השטח אנו חווים רק את ההשלכות שלה.

באופן אישי אני יכול לספר ששנים רבות הייתי מופעל על ידי חרדת נטישה עמוקה ולא ידעתי להבין, לזהות או לשים את אצבע על הגורם הכל כך משמעותי הזה. שנים הייתי עסוק בביקורת עצמית, אשמה, ביקורת על כל מי שהיה סביבי ותחושות של חוסר בטחון, חרדה ותסכול.

היום אני מבין שפשוט פחדתי. פחדתי להכיר בקושי שלי, פחדתי להסתכל לעצמי בעיניים ולראות את אותו ילד מפוחד ונטוש שהייתי ושעדיין נמצא בתוכי.

לפי הגישה שלי, תהליך או טיפול נפשי, פסיכולוגי או רוחני שלא מביא הבנה, הקשבה ומענה עמוק ואוהב לחרדת הנטישה שמצויה בבסיס כל צורות הסבל שלנו, יהיה חלקי בלבד.

מקור חרדת הנטישה

חרדת נטישה היא לרוב תוצאה של חוויות בילדותנו המוקדמת. עקב התלות הטבעית שלנו כילדים בהורינו לצורך הזנה, הגנה, אהבה, אישור ובטחון במהלך הילדות, בכל פעם שילד חווה חוסר או העדר של אחד ההורים או שניהם או במצבים בהם הצרכים הרגשיים והגופניים הטבעיים שלו זוכים ליחס מתעלם, מזלזל או ביקורתי (ובמקרים מסויימים ביחס מתעלל) מצד ההורים ודמויות סמכות נוספות, התגובה הרגשית היא חרדה עמוקה המלווה בכאב רגשי עמוק והתכווצות שמטרתה לגונן עלינו מפגיעה.

אפילו אם נסתכל על הנושא מנקודת מבט אבולוציונית והשרדותית: כל ילד מבין באופן תת מודע שכדי לשרוד הוא זקוק להוריו ולכן כאשר ילד חווה צורות שונות של התייחסות שמתפרשות אצל הילד כנטישה מצד הוריו לאורך זמן (ההורים לא מרוצים ממני, ההורים כועסים עלי, ההורים מגנים ודוחים אותי, ההורים מתעלמים ממני, אני מפריע להורים, אני גורם אי נוחות להורים…), באופן תת מודע מתגבשת בו הבנה או אמונה בסיסית מגוננת לגבי עצמו ולגבי החיים.
הבנה או אמונה שנועדה להגן עליו ולמנוע פגיעה רגשית נוספת.

הנה כמה דוגמאות נפוצות לתפיסות מגוננות שמוטמעות בילדות.

אני מזמין אתכם לקרוא ולאבחן בעצמכם כמה מהאמונות האלה קיימות גם בכם.

אפשר לאבחן ולבדוק זאת בקלות על ידי קריאת המשפטים הבאים בלב או בקל רם ומתן תשומת לב לתחושה הגופנית באזור הבטן והחזה ולנשימה שלנו.
כאשר אנו קוראים משפט ויש תחושה של הזדהות, לחץ, התכווצות, מועקה או ההתקשות בבטן או בחזה והנשימה מתכווצת, מתקשה, קטנה, זה סימן שגם בנו יש הזדהות רגשית עם התפיסה או האמונה הבסיסית הזו.

"אי אפשר לסמוך על אהבה"

"בסוף אני תמיד לבד"

"אין מקום לרגשות שלי"

"אף אחד לא מבין אותי"

"אף אחד לא אוהב אותי"

"אי אפשר לאהוב אותי"

"אני לא סומך על אף אחד"

"אני לא מספיק טוב"

"הרגשות שלי לא חשובים"

"החיים קשים וצריך להתאמץ"

"לא נעים להיות איתי"

אילו מהמשפטים האלה נגעו בכם הכי חזק? אותם מפשטים מביעים את חרדת הנטישה ואתם לא לבד, חרדת נטישה היא המניע והכאב העמוק שלנו כחברה.

נקודה לבדיקה:
האם בילדות זכיתם למלוא תשומת הלב, הקבלה, האהבה והאישור שלהם הייתם זקוקים מהוריכם?
באיזו מידה האמונות המגוננות שהוזכרו כאן מוכרות לכם מעולם המחשבות שלכם?
(הניסוח יכול להשתנות כמובן מאדם לאדם אך המסר הבסיסי ותחושת הנטישה, המסר שאנחנו לבד, שאי אפשר לסמוך, שאהבה היא משהו לא אמין ושחייבים להיות דרוכים…כל אלה נשארים דומים אצל רובנו).

דמיינו לרגע את חייכם ללא אותן תפיסות מגוננות לגביכם ולגבי החיים. איך ישתנו חייכם כתוצאה מכך?

למרות שרובנו חשים אשמה והאשמה כלפי הורינו, חשוב לציין שההורים אינם אשמים בחווית הנטישה שלנו, שהרי גם להם היו הורים וגם הם חוו לא מעט חרדת נטישה מהוריהם וכן הלאה, ולכן הם העבירו לנו רק את מידת האהבה והמודעות שקיבלו מהוריהם.
מצד שני, חשוב לנו לראות ולהבין את חווית הנטישה הילדית שלנו ואת ההשפעה העמוקה שלה על צורות החשיבה וההתנהגות שלנו כיום.