במאמר הזה אני רוצה לשתף במשהו לא פשוט ולעיתים גם מביך מאוד: הסיפור האישי שלי על התמכרות למין והתמכרות לפורנו.
לא קל לדבר על הנושא הזה בגלוי, גם משום שהוא נתפס בחברה שלנו כ"אינטימי מדי" וכסוג של טאבו, וגם משום שהוא נוגע בפחד אנושי וטבעי מאוד: הפחד שלא יעריכו אותי, שלא יראו בי אדם ראוי, או שישפטו אותי כאדם חלש, פגום וחסר שליטה עצמית.
מעבר לכך, הנושא כולו נוגע ישירות בעולם המיניות שלנו, שאצל רובנו הוא תחום רגיש, כאוב ולא מספיק משוחרר.
המושגים "התמכרות למין" ו"התמכרות לפורנו" מעוררים ברבים מאיתנו רגשות מעורבים ועזים: מצד אחד תשוקה, התרגשות ומשיכה חזקה, ומצד שני מבוכה, חרדה, הסתרה, אשמה וגינוי עצמי.
אפשר להסתכל על התמכרות דרך הגדרות חיצוניות ויבשות, אבל אפשר גם להתבונן פנימה בכנות ולגלות את המניעים הרגשיים שעומדים מאחוריה: להבין שהמערכת הפנימית שלנו לא עושה שום דבר "סתם", ושהיא מנסה בכל כוחה להשיג מענה או פיצוי על מצוקה רגשית עמוקה.
עבורי, עצם הבחירה לפתוח את הסיפור האישי שלי ולשתף במה שהפחיד והביך אותי במשך שנים, היא כבר חלק גדול מתהליך השחרור והריפוי. בתוכי, ביני לבין עצמי, אני זקוק לכנות ולאהבה, והשיתוף הזה נולד מתוך הרצון לחלוק את הדרך המעשית והאוהבת שעזרה לי לצאת ממעגל ההתמכרות לחופשי.
הסיפור שלי: שנים של התמכרות למין ולפורנו
במשך שנים ארוכות בחיי הייתי מכור למין ולפורנו.
הייתי מכור למיניות, להתעסקות המחשבתית הבלתי פוסקת בה ולפנטזיות סביבה. הייתי מכור לצפייה בפורנו מול מסך המחשב, לחיפוש מתמיד אחרי ריגושים ברשת ולמפגשים במציאות.
וכשאני אומר "הייתי", אני מתכוון לכך שגם אם לפעמים עדיין מתעורר בי הד קטן מאותו הרגל ישן, הוא מורגש היום במינונים נמוכים לאין שיעור, אולי שלושה אחוזים מתוך מה שפעם מילא מאה אחוז מהעולם שלי. היום אני חי במקום אחר לגמרי עם המיניות שלי: מקום נעים, שליו, מחובר ורגוע הרבה יותר.
אבל במשך שנים זו הייתה התמכרות עוצמתית, מטלטלת ומייסרת.
מאז שאני זוכר את עצמי הייתי אדם מיני מאוד, עם אנרגיה ותשוקה גבוהות, אבל המיניות עצמה לא הייתה הבעיה.
הקושי העמוק היה שהשתמשתי במיניות שלי כערוץ בריחה חזק מאוד: כדרך להימלט מעצמי, מהכאב הרגשי שלי, מתחושת הבדידות ומתחושת חוסר הביטחון וחוסר הערך העמוקים שמתוכם גדלתי בילדותי.
הייתי עלול להעביר ארבע עד שבע שעות ביום בהתעסקות במיניות ובפורנו על כל גווניהם.
זה ריגש אותי, זה העסיק אותי, ובמקביל זה גם הפחיד אותי מאוד: תחושת חוסר השליטה, החוויה שאני זקוק לריגוש הזה כמו לאוויר לנשימה, כמו פרפר שמהופנט אל האש ולא מסוגל להתרחק ממנה גם כשהיא שורפת אותו.
מה באמת חיפשתי שם? המפלט הרגעי והמחיר הכואב
כשאני מתבונן לאחור בחמלה ובהבנה על השנים ההן, ברור לי לגמרי למה כל כך נזקקתי להתמכרות הזו:
מכיוון שבתוך ההתרגשות המינית, ממש בשיא שלה, הרגשתי לכמה רגעים שאני חופשי.
לכמה שניות או דקות זכיתי לתחושת חופש ואחדות עם עצמי. הרגשתי שוב כמו ילד חי, בלי דאגות, בלי אשמה, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת עצמית. אולי זה נשמע מפתיע, אבל בתוך אותן שניות של שיא הריגוש הרגשתי לרגע אהוב וקיים, כאילו מצאתי מקלט בטוח מכל הכאב והבדידות שחוויתי בחיי.
הרגשתי שדרך הריגוש המיני אני מפצה את עצמי על כל הכאבים שסחבתי כילד שהרגיש לא מוערך, מואשם ומגונה רוב הזמן. פיציתי את עצמי על התסכול וחוסר הביטחון של גיל ההתבגרות, על תחושת הנחיתות, ועל כל הפשרות הכואבות שעשיתי בחיי הבוגרים כשלא העזתי לעשות את מה שאני אוהב באמת, כשלא הרשיתי לעצמי להרגיש את הרגשות שלי, וכשחייתי בתחושה של סגירות, הדחקה וזיוף מול עצמי.
הלכתי עם ההתמכרות הזו רחוק מאוד בעוצמת השעות והאנרגיה שהיא שאבה ממני, ועוצמת האדרנלין שהרגשתי בגוף רק מעצם המחשבה על הפנטזיות שלי סיפרה את כל הסיפור. בסוף כל יום ובסוף כל מפגש, הייתי חוזר הביתה אל "המקדש" המבודד הזה שלי.
אלא שרגעי החסד והחופש הקצרים האלו התחלפו בכל פעם מחדש בתחושה קשה של התרוקנות, חרדה, אשמה, בושה ועצבנות, והמחיר שילמתי בכל תחומי החיים היה כבד מאוד:
• בזוגיות ובקשרים אינטימיים: ההתמכרות עוררה כאב רב, ריחוק, חוסר ביטחון, כעס, חרדת נטישה ומתח מתמיד.
• ביחסים חברתיים ובעשייה: חייתי בפחד מתמיד שיגלו את הסוד שלי, והרגשתי מרוקן מאנרגיה, חסר סבלנות, מטושטש וחסר מוטיבציה.
• בגלישה להתמכרויות משנה: אחרי שעות ארוכות של התעסקות מתישה במיניות ובפורנו, הדבר האחרון שרציתי היה לצאת ולפגוש את העולם, וכך ההתמכרות למין זלגה ישירות לאכילה רגשית ולבהייה ממושכת בסדרות ובמסכים כדי "לנוח" מההתרגשות ולהדחיק את האשמה.
למה ניסיונות להפסיק בכוח רק מחזקים את ההתמכרות?
במשך שנים ניסיתי עשרות ומאות פעמים להפסיק את ההתמכרות למין ולפורנו בכוח.
ניסיתי להחליט שמעכשיו "זהו, לא עוד", ניסיתי טכניקות שונות של שכנוע עצמי ושינוי חשיבה, וניסיתי לגנות ולבקר את עצמי כדי להרתיע את עצמי מלחזור לשם.
במשך תקופה ארוכה אפילו כעסתי על עצם המילה "התמכרות" ופחדתי להודות בפני עצמי שאני מכור, כי לא רציתי להסתובב בעולם עם תווית שמרגישה כמו אות קלון. מרדתי, זעמתי, התכחשתי לכאב שלי, ובכל פעם שניסיתי לעצור את ההתמכרות בכוח, המאבק הסתיים במפלה כואבת ובחזרה עוצמתית עוד יותר אל הפורנו ואל המיניות, מלווה בחרדה מכך שאני לא שולט בעצמי.
למה כל הניסיונות הכוחניים האלו לא עבדו?
מכיוון שהם היו ניסיון לשלול ולגזול מעצמי בכוח משהו שהחלק הרגשי שבתוכי נזקק לו כמו אוויר לנשימה: תחושה של חופש, של הנאה, של חיות ושל אהבה.
העולם הרגשי שלנו, אותו חלק ילדי ורגיש שחי בתוכנו, הוא החלק העוצמתי והמשמעותי ביותר שבנו.
כאשר החלק הילדי הזה לא מקבל אהבה, הקשבה ואישור, כאשר הרגשות שלו מודחקים ומגונים, וכאשר הוא חי בתחושה שהוא לא ראוי לאהבה ולביטוי בעולם, הוא חווה "הרעבה רגשית" קשה.
כדי לשרוד את ההרעבה הזו, הוא מחפש בכל מחיר דרכים יצירתיות להרגיש קצת חופש, נחמה והתרגשות, בין אם דרך אוכל, חומרים מטשטשים או התמכרות למין ולפורנו.
ברגע שאנחנו מנסים להפסיק את ההתמכרות בכוח ובאיומים, בלי לתת מענה אמיתי לכאב ולרעב לאהבה שבפנים, הילד שבתוכנו מרגיש שמנסים לקחת ממנו את המפלט האחרון שלו. ואז הוא נלחם על ההתמכרות שלו בכל הכוח, ובצדק מבחינתו, כי אי אפשר להשאיר אותו מורעב לאהבה ובודד ולצפות שהוא יוותר על מקור הנחמה היחיד שלו.
בקטע הבא מתוך הסרט הדוקומנטרי "הפחד לאהוב" ששודר בערוץ כאן 11, שיתפתי בסיפור האישי שלי על ההתמכרות למין ועל הדרך הרגשית שמאפשרת להשתחרר ממעגל ההתמכרות ולחזור לחיבור ולאהבה:
מהו השורש הרגשי של התמכרות למין ולפורנו?
כשאנחנו מפסיקים להסתכל על התמכרות לפורנו או למין כאל "סטייה" או "חולשת אופי", ומתבוננים בה בעיניים כנות וחומלות, מתגלה בפנינו אמת פשוטה ומרגיעה:
מאחורי הבריחה המינית מסתתר צורך אנושי, טבעי ובריא מאוד, שהתעוות רק בגלל שלא קיבל מענה מותאם.
על מה ההתמכרות הזו מנסה לפצות?
• היא פיצוי רגשי על חוסר עמוק בתחושת חופש, קבלה עצמית ואהבה ללא תנאי.
• היא פיצוי על חוסר בשמחה פשוטה, בחיבור רגשי בטוח ובזרימה טבעית בחיים.
• והיא ניסיון לברוח מתחושות יומיומיות קשות של בדידות, לחץ, אשמה, חרדה ותחושת נחיתות שאנחנו לא יודעים איך לשהות איתן בשלום.
ככל שאנחנו שופטים ומגנים את עצמנו על הדחף המיני או על הצפייה בפורנו, כך אנחנו מעצימים בתוכנו את תחושת הבושה, האשמה והבדידות. וככל שאנחנו מרגישים בודדים ואשמים יותר, כך הגוף והרגש שלנו זקוקים עוד יותר לפיצוי המהיר של האדרנלין והפורקן המיני כדי לברוח מהכאב. ההבנה שההתמכרות היא ניסיון הישרדותי של הילד שבתוכנו להרגיש חי ואהוב היא הצעד הראשון שמוציא אותנו ממעגל ההלקאה העצמית.
מה כן עוזר להשתחרר מהתמכרות למין ולפורנו?
אז מה כן עזר לי בסופו של דבר להשתחרר מהאחיזה הכפייתית של ההתמכרות, ומה עוזר לאנשים הרבים שאני מלווה בנושא הזה בקליניקה?
התשובה היא: לתת יחס אוהב, קשוב וכן לכל מה שברחתי ממנו בתוכי.
במקום להילחם בדחף המיני או בילד הבורח שבתוכי, התחלתי ללמוד לאהוב אותו ולהיות איתו ביחד בתוך הכאב שממנו הוא כל כך פחד:
1. להקשיב לרגשות ולתחושות הגוף שמפעילים את הבריחה:
ברגע שבו מתעורר הדחף האוטומטי לברוח לפורנו או לפנטזיה, לעצור לרגע ולהקשיב בסקרנות רכה לגוף: מה אני באמת מרגיש עכשיו מתחת לדחף המיני? ולהסכים להודות בכנות פשוטה: "הנה, אני מרגיש עכשיו בודד. אני מרגיש פוחד, עצוב או חסר ביטחון. אני מלא בתשוקה לחיות ולהרגיש אהוב, ואני רוצה לברוח כי כואב לי עכשיו".
2. לתת מקום ואישור לילד הפוחד שבתוכנו (בלי לנסות לתקן אותו):
ככל שאנחנו לומדים להישאר עם החלק הילדי והפגיע שבנו בתוך רגעי הבדידות, התסכול או החרדה, ולהגיד לו בפנים בכנות: "אני רואה כמה כואב לך וכמה אתה זקוק לאהבה ולחופש, מותר לך להרגיש ככה ואני לא כועס עליך", משהו במערכת העצבים שלנו מתחיל להרפות מעצמו. כשהילד שבפנים מרגיש אהוב ומוחזק, הוא כבר לא מוכרח לברוח ולאחוז נואשות בהתרגשות המכאיבה.
3. להביא כנות וחופש אל החיים האמיתיים שלנו:
חלק עצום מההתמכרות ניזון מכך שביומיום שלנו אנחנו מוותרים על עצמנו, מרצים אחרים, מדחיקים את האמת שלנו וחיים בתחושה של "ככה זה וזה מה יש". ככל שלמדתי לבטא את עצמי בכנות, לשאול מה באמת נעים ומדויק לי בעבודה, ביחסים ובחיים, וללכת בעקבות הבקשות העמוקות שלי, כך פחת הצורך שלי לחפש חופש מדומה מאחורי מסך סגור.
שחרור מבושה וחיבור מחודש למיניות בריאה ולאהבה
ככל שאנחנו לומדים להתייחס לעצמנו באהבה, בכנות ובהקשבה, כך אנחנו הופכים לפחות מורעבים רגשית ולפחות נזקקים לברוח מעצמנו אל התמכרויות.
זהו מסע הדרגתי, עמוק ומתמשך של גילוי עצמי. ומכיוון שהתמכרות למין ולפורנו מלווה אצל רובנו בבדידות גדולה ובסוד שקשה מאוד לחשוף מול אנשים קרובים, לעיתים קרובות הקלה גדולה מאוד מתרחשת כשאנחנו מרשים לעצמנו להיעזר במרחב מוגן ודיסקרטי של טיפול רגשי קשוב. היכולת להניח את הסוד והבושה במפגש אנושי בגובה העיניים, מול אדם שמכיר את החוויה הזו מבפנים ולא שופט אותנו לרגע, ממיסה את תחושת הבדידות ומאפשרת לרפא את הפצעים הרגשיים שבשורש ההתמכרות.
ומה שמחכה לנו מעבר למעגל ההתמכרות הוא מתנה גדולה:
כל מקום שמתפנה בתוכנו מהנזקקות הכפייתית, מההסתרה ומהבריחה, הופך למקום רגוע, חי ושקט. ודווקא מתוך השקט והחיבור הפנימי הזה, אנחנו מגלים שאנחנו יכולים ליהנות ממיניות חיה, מתשוקה טבעית ומאינטימיות זוגית קרובה ואוהבת באמת, בלי פחד ובלי אשמה.
שאלות נפוצות על התמכרות למין והתמכרות לפורנו
איך מבדילים בין דחף מיני בריא להתמכרות למין ולפורנו?
תשוקה ודחף מיני גבוה הם חלק טבעי, חיוני ובריא מהחיים שלנו, וכשהם באים לידי ביטוי מתוך חיבור וחופש הם משאירים אותנו בתחושה של שמחה, קירבה ורווחה בגוף. לעומת זאת, התמכרות למין או לפורנו מתאפיינת בכך שהעיסוק המיני הופך לערוץ בריחה כפייתי ממצוקה רגשית, מבדידות, ממתח או מתחושת חוסר ערך. כשאנחנו מרגישים שאנחנו פועלים מתוך דחף בלתי נשלט שגוזל שעות יקרות מהיום שלנו, ושלאחר הפורקן הרגעי אנחנו נשארים עם תחושות קשות של התרוקנות, אשמה, בושה, הסתרה וניתוק מעצמנו ומהסובבים אותנו, זהו סימן לכך שהמיניות משמשת אותנו כפיצוי על רעב רגשי עמוק שמבקש מענה.
למה כל כך קשה לעצור התמכרות לפורנו באמצעות כוח רצון?
ניסיונות לעצור התמכרות לפורנו או למין באמצעות החלטות כוחניות, חסימות טכניות או שבועות של "מהיום לא עוד" נכשלים בדרך כלל משום שהם מתעלמים מהתפקיד הרגשי העמוק שההתמכרות ממלאת עבורנו. עבור החלק הילדי והרגיש שבתוכנו, שסוחב לעיתים קרובות שנים של בדידות, ביקורת עצמית ותחושה שהוא לא ראוי לאהבה, רגעי השיא של הריגוש המיני הם המקום היחיד שבו הוא מרגיש לכמה שניות חופשי מדאגות ומאשמה. כשאנחנו מנסים לגזול ממנו בכוח את המפלט האחרון הזה בלי להעניק לו אהבה, הקשבה וביטחון, המערכת הרגשית שלנו חווה מצוקה חריפה ונלחמת לחזור אל ההתמכרות כמו אל אוויר לנשימה.
איך התמכרות לפורנו ולמין משפיעה על הזוגיות והאינטימיות?
התמכרות לפורנו ולמין גובה בדרך כלל מחיר רגשי כבד בתוך מערכות יחסים וזוגיות. מאחר שההתמכרות מבוססת על חיפוש אחר אדרנלין, פנטזיה וריגוש מהיר שמנותק מקשר אנושי חשוף, היא יוצרת לאורך זמן ריחוק רגשי וקושי להיות נוכחים באינטימיות זוגית אמיתית. בנוסף, הצורך להסתיר את ההתמכרות מעורר אצל האדם המכור פחד מתמיד מחשיפה, אשמה וחוסר סבלנות, בעוד שבן או בת הזוג חווים לעיתים קרובות תחושות כואבות של דחייה, פגיעה בביטחון העצמי, כעס וחרדת נטישה. השחרור מההתמכרות מאפשר לנקות את ההסתרה והטשטוש, ולגלות מחדש מיניות זוגית שמבוססת על נוכחות, כנות ואהבה.
איך מתחילים להשתחרר ממעגל ההתמכרות והבושה באופן יסודי?
הצעד הראשון והחשוב ביותר ליציאה ממעגל ההתמכרות הוא להפסיק לגנות ולהאשים את עצמנו, ולהבין שהבריחה למיניות ולפורנו לא נובעת מכך שאנחנו "שפלים" או "מקולקלים", אלא מצמא אנושי עצום לחופש, לנחמה ולאהבה. כשאנחנו לומדים לעצור ברגע שבו עולה הדחף ולהקשיב בסקרנות רכה למה שבאמת כואב לנו בגוף באותו רגע, בין אם זו בדידות, אכזבה, חרדה או תחושת חוסר ערך, הצורך לברוח מתחיל לפחות. ומאחר שהבושה והסודיות סביב התמכרות למין ולפורנו משאירות רבים מאיתנו לבד במערכה, תומך ומשמעותי מאוד להיעזר במרחב מוגן ונטול שיפוטיות של טיפול רגשי קשוב, שבו אפשר לרפא את שורשי הכאב ולבנות ביטחון וחופש פנימיים אמיתיים.
על המחבר: ד"ר אלי קרסניץ (Ph.D) הוא מטפל רגשי, מפתח גישת "להכיר בעצמי" וחוקר את נבכי הנפש ומנגנוני ההגנה של מערכת העצבים. עם למעלה מ-15 שנות ניסיון קליני (מאז 2010) בליווי אלפי אנשים המתמודדים עם חרדות קשות, OCD ומחשבות טורדניות, טראומות ומשברים נפשיים, אלי משלב בעבודתו רקע מדעי מוצק (בוגר הטכניון) יחד עם תרפיה רגשית מעמיקה מבוססת חמלה וחיבור פנימי מעשי ואפקטיבי. הגישה שלו נולדה מתוך שילוב של מסע התמודדות וצמיחה אישי ועמוק בשילוב עם למידה והיכרות עם גישות טיפוליות רבות.
לקריאה נוספת אודות אלי, הגישה הטיפולית הייחודית שלו וההסמכות המקצועיות לחצו כאן.
לתיאום שיחת התייעצות או ליווי אישי (בקליניקה ובאונליין) לחצו כאן.
הזווית המדעית: מחקרים על התמכרות למין, פורנו ובושה
מחקרים בפסיכולוגיה קלינית ובמדעי המוח מצביעים על כך שהתנהגות מינית כפייתית והתמכרות לפורנו אינן נובעות מעודף דחף מיני ביולוגי, אלא פועלות כמנגנון לוויסות רגשי (Emotional Regulation) המנסה לשכך בדידות, חרדה, כאבי התקשרות וחסכים רגשיים מהילדות. המחקר המדעי מדגיש כי רגשות בושה, אשמה והלקאה עצמית הם הדלק המרכזי שמנציח את מעגל ההתמכרות, שכן המצוקה שהבושה מייצרת דוחפת את מערכת העצבים לחפש שוב הקלה מיידית בדופמין המיני. לעומת זאת, גישות מבוססות קבלה, הקשבה לרגש וחמלה עצמית נמצאו כמפחיתות באופן מובהק את הדחף הכפייתי.
מקורות ספרותיים:
- Voon, V., Mole, T. B., Banca, P., Porter, L., Morris, L., Mitchell, S., ... & Irvine, M. (2014). Neural correlates of sexual cue reactivity in individuals with and without compulsive sexual behaviours. PLOS ONE. מחקר הדמיה מוחית מאוניברסיטת קיימברידג' המראה כיצד מנגנוני התגמול והבריחה ממצוקה במוחם של מתמודדים עם התמכרות לפורנו ולמין פועלים באופן זהה למנגנוני התמכרות אחרים.
- Grubbs, J. B., Exline, J. J., Pargament, K. I., Hook, J. N., & Carlisle, R. D. (2015). Transgression as addiction: Religiosity and moral disapproval as predictors of perceived addiction to pornography. Archives of Sexual Behavior. מחקר מרכזי המדגים כיצד אשמה, בושה וגינוי עצמי מחריפים את תפיסת חוסר השליטה ומשמרים את המעגל הכפייתי של שימוש בפורנו.
- Twohig, M. P., & Crosby, J. M. (2010). Acceptance and Commitment Therapy as a treatment for problematic internet pornography viewing. Behavior Therapy. מחקר קליני המוכיח כי פיתוח הקשבה מודעת ונטולת שיפוטיות לרגשות ולדחפים הפנימיים (במקום ניסיון להילחם בהם או להדחיק אותם בכוח) מוביל לירידה דרמטית וממושכת בהתמכרות לפורנו.
הצהרה משפטית והבהרה רפואית: המידע המוצג במאמר ובאתר זה הוא אינפורמטיבי, חינוכי וטיפולי-התפתחותי בלבד על בסיס גישת "להכיר בעצמי", ואינו מהווה תחליף לאבחון רפואי, פסיכיאטרי, רגשי מוסמך או לייעוץ מקצועי מטעם גורם רפואי מורשה. תהליכי עבודה עם העולם הרגשי ומערכת העצבים אינם מחליפים טיפול רפואי במצבים קליניים חריפים. בכל מקרה של מצוקה נפשית חריפה, סכנה מיידית או תסמינים רפואיים קשים, מומלץ לפנות מיד לגורם רפואי או נפשי מוסמך בקהילה.
רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לצרכים שלכם במפגשים אישיים (בביתי או בשיחות וידאו און-ליין)?
כתבו לי ואשמח לחזור אליכם.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן מעשי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב להעצמה וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להרגיע חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
8 תגובות
הפוסט הכל כך כנה חייבת להודות. גרם לי למעט הקלה והמון הזדהות. אני חייה לצד מכור למין 4 שנים אנחנו נשואים וביחד 15 שנה 2 ילדים.שהתפרצה ההתמכרות זה כמובן השחיט כל חלקה טובה שהיתה. והעינוי המטורף שאני חווה שהוא בהכחשה ומגן בכל מחיר על המקום הזה.
כל המחירים שבאו לא הכניעו וכל הניסיונות כשלו..אני כבר על הסף. ושואלת האם ישנה דרך לגרום לו להודות.
תודה רבה על התגובה שלך 🙂
אני לא חושב שאפשר לגרום משהו למישהו בכח, אני חושב אבל שקודם כל להבין את האדם ולעזור לו לראות שהוא לא אשם, לא רע,
שיש שם כאב שהוא מחזיק הרבה שנים ושאפשר שיהיה נעים שם, קודם כל עבורו, בשבילו, אם הוא רוצה בכך.
אלי היקר
מאמר כנה אמיתי אמיץ שנכנס ישר ללב
אני מוקסם מהאמת שנאמרה כאן ונגעה מאוד לליבי
תודה שאתה אתה בנאדם
תודה רבה לך, נעים לי לשמוע 🙂
תודה שאתה פה
לאבודה: כ"כ מזדהה עם מה שכתבת, נמצאת באותו המקום בנישואים כושלים (נשואים 6 שנים, ולפני כן יצטאנו שנתיים יחד).
היום יש לנו שני ילדים, והזוגיות לפני פירוק.
אשמח לתובנות, האם צלחתם את זה? זה בר תיקון?
מקווה שהצלחתם!
ובמידה ולא, טוב להתמודד עם האמת הקשה, מאשר לחיות בשקר ובעצב.
אלי היקר
מאמר כנה אמיתי אמיץ שנכנס ישר ללב
אני מוקסם מהאמת שנאמרה כאן ונגעה מאוד לליבי
תודה שאתה אתה בנאדם
היי אני לא מבין דבר אחד אלי.
אני צופה בפורנו 10 דקות ביום זה הכל ואחר כך יום למחרת אני מותש חסר מוטיבציה וזה כאילו משתק אותי.
איך אני נגמל מפורנו? לי זה לא יושב על חוסר אהבה עצמית אלא פשוט אני חי לבד אין לי פרטנרית לסקס ויש לי צורך בגוף של אישה ולהוציא את התשוקות האלה איך אפשר לתת פתרון לצורך שאין ביכולתי להשיג אותו? מלבד הפורנו שעמבצע מניפולציה על המוח ולכן פוגע באיכות החיים.
היי אבי, כשאתה כותב "לי זה לא יושב על חוסר אהבה עצמית" זה מרמז שאתה חושב שאתה כבר יודע "על מה זה יושב".
אם אתה משוכנע שאתה יודע, לא תוכל ללמוד משהו חדש.
אם אתה רוצה ללמוד משהו חדש, יש צורך בכנות פשוטה של "אני לא באמת יודע" מה זה ו"על מה זה יושב".
כדי ללמוד משהו חדש, יש צורך להודות שאתה לא יודע. וכשתודה שאתה לא באמת יודע, תיפתח לך אפשרות לבוא וללמוד באופן מעשי
שאין באמת "צורך" כזה כמו שאתה מתאר, אלא יש משהו עמוק יתר שמבקש לחיות באחדות עם עצמנו ללא תנאי.
וגם היכולת למצוא פרטנרית לזוגיות ומיניות מבוססת על היחס שאתה נותן לעצמך. כך שבסופו של דבר, זה תמיד חוזר למקום של בטחון, אמון ואהבה לעצמך.