טיפול במחשבות טורדניות: מענה יסודי על בסיס רגשי
מחשבות טורדניות, מחשבות מלחיצות, מפחידות ומוזרות – סבלתי מזה במשך שנים רבות. מתוך נסיון אישי ובהמשך מתוך עבודה עם אלפי אנשים בשנים האחרונות, גיליתי שהיחס למחשבות אלה כבעיה שצריך לפתור או לסלק, לא באמת עוזר לנו להרגיש טוב יותר.
במקום זאת גיליתי שמחשבות טורדניות הן למעשה מסרים חשובים וחכמים שמגיעים מהעומק של מה שאפשר לקרו לו "תת המודע" שלנו והן מהוות אפשרות לשחרור, צמיחה ואפילו העצמה אישית. כשמבינים ומתייחסים למחשבות כאלה באופן נכון, הן מאפשרות לנו להתחבר ולהתקרב מחדש אל עצמינו, לחוות יותר שלמות פנימית, בטחון ונחת ולחיות חיים מאושרים יותר אבל שוב, כל זה קורה כשמבינים באופן נכון וחכם את הטבע האמיתי של המחשבות הטורדניות ואת זה בדיוק אני רוצה לחלוק אתכם כאן.
שיתוף אישי – ניסיון חיי עם מחשבות טורדניות
במשך הרבה שנים ואולי בעצם רוב חיי הבוגרים, סבלתי ממחשבות מאוד לא נעימות.
במשך שנים (מגיל 17 בערך ועוד שנים אחר כך) האמנתי שהמחשבות שלי שונאות אותי ומראות לי את הדברים הכי קשים, מפחידים, משוגעים ולא נעימים שיש. שנים ניסיתי להדחיק ולהשתיק את הקולות והתמונות האלה ללא הצלחה אמיתית ושנים חשבתי שמשהו בי פשוט "לא שפוי", "לא נורמלי" ופחדתי מאוד שיגלו את זה, התביישתי בעצמי מאוד. בין היתר חוויתי גם מחשבות טורדניות מיניות (בעלות תוכן מיני מאוד לא נעים).
עם הזמן, למדתי להקשיב לעצמי יותר ויותר ולהבין את העולם הרגשי שלי, לשים לב מה באמת קורה בתוכי.
מתוך הקשבה הולכת ומעמיקה לעצמי ותהליכי תרפיה מעמיקים שעברתי, התחלתי לשים לב למשהו מעניין: שמתי לב שכל מחשבה "מטרידה" שהייתה לי ניסתה כמו ילד להראות או לספר לי, להאיר את תשומת ליבי באופן יצירתי (ומזעזע) למשהו מאוד לא נעים שהרגשתי – פחד או טראומה כלשהי. משהו שנשאתי בתוכי אבל לא ידעתי איך לראות או להכיר בזה, איך להתייחס לזה (משהו שהדחקתי).
עם הזמן והעמקת התהליכי התרפיה שלמדתי ונחשפתי אליהם, העמקתי להקשיב למחשבות ולרגשות שלי והבנתי יותר ויותר שלמרות שמאוד פחדתי ונרתעתי מהמחשבות ה"מטרידות" שלי, מדובר דווקא בהזדמנות לשחרור, בהזדמנות להשלים עם עצמי ולתת ביטוי בריא ומדוייק יותר לצרכים ולרגשות שלי. ככל שעבדתי עם עצמי באמצעות התובנה הזו, עם הזמן המחשבות ה"מטרידות" נעלמו מחיי וגיליתי בתוכי עומקים חדשים של תובנה ודרך לקבל ולאהוב את עצמי.
את מה שגיליתי מתוך הקשבה עמוקה לעצמי ומתוך עבודה עם אלפי אנשים במפגשים של טיפול וליווי אישי, אני רוצה לחלוק אתכם כאן.
אם אתם מרגישים מוצפים כרגע, אני מזמין אתכם לעצור רגע ולצפות בשידור מתוכנית הרדיו שלי: בסרטון אני מסביר מדוע המחשבות אינן תקלה במוח, ואיך אפשר להתחיל להשתחרר מהמאבק בהן
הזווית הנוירולוגית: מה בעצם קורה לנו במוח?
כדוקטור למדעים (Ph.D) שהתמודד עם חרדות ומחשבות טורדניות קשות בעצמו, היה לי חשוב להבין לא רק את הנפש, אלא גם את המנגנון הפיזיולוגי מאחורי הסבל הזה.
בקיצור רב: מבחינה נוירולוגית, כאשר אנו נמצאים במתח או בהדחקה ממושכת, ה"אמיגדלה" (מוקד הרגש והחרדה במוח) מפעילה את מערכת העצבים במצב חירום מתמיד (Fight or Flight). במצב זה, מערכת העצבים הדרוכה מייצרת 'רעש מנטלי' ותסריטים קיצוניים ופולשניים, פשוט כדי לאותת לנו שמשהו בפנים זקוק לתשומת לב דחופה ושאי אפשר להמשיך להתעלם מזה.
השחרור האמיתי אינו דורש "מלחמה" באמיגדלה או ניסיון טכני לשלוט במחשבות, אלא הרגעה עמוקה ומתמשכת של מערכת העצבים מהשורש – דרך הקשבה ויצירת בטחון אמיתי בעולם הרגשי שלנו.
מהן מחשבות טורדניות ופולשניות – ולמה הן מופיעות דווקא עכשיו?
מחשבות טורדניות, מחשבות כפייתיות, מחשבות פולשניות, מחשבות מטרידות – כל אלה מילים נרדפות למחשבות שעונות לחלק או לכל הקריטריונים הבאים:
1. מחשבות לא רצוניות (כלומר לא בשליטתנו) ולא רצויות מבחינתנו
2. מחשבות שמופיעות שוב ושוב ומפריעות לרצף המחשבתי שלנו
3. מחשבות על תכנים פוגעניים, מפחידים, מביכים או משפילים
4. מחשבות שמעוררות בנו תחושות של זעזוע, מצוקה, אימה, חרדה, חוסר אונים, בושה או אשמה
5. מחשבות שגורמות לנו להאמין שמשהו בנו ממש "לא בסדר", "לא טבעי", "לא נורמלי" או אפילו מסוכן או משוגע
6. ספקנות בלתי פוסקת בבחירות שלנו, במשיכה שלנו (HOCD), מחשבות טורדניות בזוגיות (ROCD) ועוד…
מחשבה טורדנית (או כמו שקוראים להן לפעמים – מחשבות שליליות) מופיעה בעקבות הדחקה, התעלמות ממצוקות רגשיות כלשהן. בניגוד למה שנהוג כיום בגישות פסיכולוגיות רבות שמתייחסות למחשבות טורדניות כבעיה שיש למגר מבלי להתייחס לתכנים הרגשיים שנמצאים בבסיס מחשבות אלה, גיליתי עם הזמן שמחשבה טורדנית היא תופעה חכמה מאוד שמעידה על מצוקה רגשית.
כולנו נושאים בפנים עולם רגשי עשיר, רגיש וחכם מאוד שזקוק לתשומת לב, יחס אוהב, הבנה, חמלה ותמיכה כדי שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו באמת. לרובנו יש לא מעט משקעים טראומטיים מהילדות (גם כאלה שאנחנו לא זוכרים כיום), לא מעט חסכים או ארועים טראומטיים שלא באמת התייחסנו אליהם, שהדחקנו או התעלמנו מהם לפעמים במשך שנים.
בנוסף לזה, לא פעם אנחנו עוברים חוויות מטלטלות בחיינו – פרידה, יחסים חדשים, שינוי קריירה, שינוי הרגלים, תאונה, התמודדות עם מחלה, שימוש בסמים, משברים נפשיים, הריון, לידה, הורות חדשה ועוד. לא פעם אנחנו לא יודעים איך לעבד או "לעכל" את החוויות הרגשיות והן נשארות מודחקות מתחת לפני השטח.
מחשבות טורדניות הן למעשה קולות חכמים שמנסים להסב את תשומת ליבנו אל אותן מצוקות רגשיות מודחקות ולא כדי להפריע או "להטריד" אותנו, אלא כדי לעזור לנו להתחבר לעצמנו ולתת מענה אמיתי למצוקות שלנו. לכן ההתיחסות הנכונה למחשבות כאלה צריכה להיות כמו לילדים, ילדים שיכולים לומר או לצייר משהו מפחיד אבל למעשה רק מבקשים שנבין מה הם מרגישים וניתן מענה לפחדים שלהם, לצורך שלהם בהכרה ובאהבה.
סוגי מחשבות טורדניות נפוצות: פגיעה, מוות, מחלות ומיניות
מבחינה חווייתית, מחשבות טורדניות יכולות להופיע כקולות או כתמונות (או כמו שהיה במקרה שלי, גם וגם). למשל תמונות של סצנות אלימות, גסות, משוגעות, פוגעניות, מזעזעות, מעוררות אימה או תמונות של חוויות או אנשים מהעבר שלנו.
או למשל קולות שנשמעים כמו הקול שלנו או כקולות של אנשים אחרים ומזכירים שמות, מקומות, מצבים לא נעימים, אומרים או מבטאים משהו שמפחיד, מאיים, מביך או נתפס כממש לא נעים בעינינו.
בהתאם לנטיות ולחוויות העבר של כל אדם, מחשבה טורדנית יכולה לעסוק בתכנים שונים כמו:
- מחשבות על פגיעה או אלימות כלפינו או כלפי אנשים שקרובים אלינו
- מחשבות על פגיעה או אלימות כלפי ילדים או תינוקות
- מחלות או מוות שלנו או של מי שיקר לנו
- צורות שונות של סטיות מיניות ונטיות מיניות
- זהות מינית ומגדרית הפוכה (גבר שנרדף על ידי מחשבות שהוא אשה, אשה שנרדפת על ידי מחשות שהיא גבר)
- מחשבות מבישות על תסריטים של כשלון, אכזבה, אשמה, השפלה וחוסר ערך עצמי
- דמויות מהעבר שלנו כמו למשל מישהו מבית הספר שמולו הרגשנו "לא שווים", בן או בת זוג לשעבר, אחד ההורים ועוד
- ביקורת עצמית מכאיבה או משפילה, מילים גסות כמו "טיפש", "דפוק" וכדומה
המשותף לכל המחשבות הטורדניות הוא שהן מספרות או מראות לנו דברים שאנחנו מאוד לא רוצים לשמוע או לראות, שמעוררים בנו זעזוע, פחד ומצוקה רגשית. אבל כפי שאשתף אתכם במאמר הזה, יש לזה סיבה חכמה ואפילו מיטיבה עבורנו.
אגב, במשך שנות העבודה שלי עם אנשים, הופתעתי למשל לגלות עד כמה נפוצות מחשבות טורדניות של הורים על פגיעה בילדים שלהם. מסתבר שזו תופעה נפוצה ומאוד לא מדוברת שאני שמח שיש לי את ההזדמנות לחשוף אותה ולתת לה מענה יסודי ועמוק.
איך מתפתחת מחשבה טורדנית ולמה זה חכם
לפעמים מחשבה טורדנית נשמעת כמו קולות של אנשים אחרים, מראה לנו תמונות של אנשים אחרים או אפילו נתפסת כ"מחשבה פולשנית" שלא שייכות לנו. אבל האמת העמוקה שגיליתי לגבי מחשבות טורדניות היא שהן למעשה קולות (ותמונות) יצירתיים שנובעים מתוך העולם הרגשי המודחק שלנו (תת המודע).
מחשבות אלה הן למעשה ביטויים של טראומות וצרכים רגשיים עמוקים (ואגב יש קשר משמעותי בין טראומות, פוסט טראומה, OCD ומחשבות טורדניות). טראומות וצרכים שלא פעם למדנו להתדחיק או להתעלם מהם. מה שמעניין במיוחד הוא שהמחשבות האלה לא עולות מתוכנו כדי לפגוע בנו או להפריע לנו אלא דווקא כדי לחבר אותנו לרבדים עמוקים יותר של עצמנו, רבדים שהם יותר ילדיים (בלי קשר לגיל שלנו), רבדים שבהם אנו יכולים לתת מענה לצרכים הרגשיים שלנו כדי להרגיש טוב יותר, להרגיש שלמים ומאושרים יותר.
דוגמה שעוזרת להבין את המהות של מחשבה טורדנית
יום אחד כל הילדים בגן קבלו דפים וצבעים לצייר. רוב הילדים ציירו ציורים צבעוניים של פרחים, פרפרים, בתים, עצים, אנשים שמחים מחזיקים ידיים, שמים כחולים ושמש. רק ילד אחד צייר ציור מפחיד, דמות מפחידה ומאיימת.
ונניח שהתסריט הזה חזר על עצמו בכמה וכמה הזדמנויות שונות.
בתור אנשים בוגרים, אם הייתם רואים את זה, מה הייתם מבינים לגבי אותו ילד שצייר את הדמות המפחידה פעם אחר פעם?
האם הייתם קוראים לו "ילד טורדני"?
האם הייתם קוראים לו "ילד פולשני"?
האם הייתם קוראים לו "ילד מופרע"?
או שהייתם מבינים באופן אינטואיטיבי שהילד הזה פשוט מביע באופן יצירתי מצוקה רגשית כלשהי באמצעות הציור שלו? מצוקה שהוא לא יודע להביע במילים?
אני חושב שזה ברור לכל אדם שילד כזה חווה מצוקה רגשית ומביע אותה בציור. אולי בבית שלו קורה משהו מפחיד, אולי יש מישהו שפוגע בו, אולי הוא חושש ממשהו, אולי הוא צריך משהו ולא יודע איך לבקש?
מכיוון שמדובר בביטוי יצריתי, מה שחשוב באמת זה להבין את הרגש שעומד מאחורי הציור כיוון שהציור מייצג בעיקר את הצורך בתשומת לב והתייחסות למצוקה הרגשית.
במילים אחרות ומנסיון של עבודה עם אלפי אנשים (ועם עצמי כמובן) אני יכול לומר ש:
זה שלמישהו יש מחשבות טורדניות על כך שהוא פוגע במישהו, ממש לא אומר שהוא יעשה את זה.
זה שלמישהו יש מחשבה טורדנית על כך שהוא משתייך למין השני, ממש לא אומר שזה כך.
זה שלמישהו יש מחשבות טורדניות על אדם אחר, ממש לא אומר שזה באמת קשור לאדם האחר.
זה שלמישהו יש מחשבה טורדנית על סטיות מיניות או פגיעה מינית, ממש לא אומר שהוא יעשה את זה.
זה שלמישהו יש מחשבות טורדניות שנראות משוגעות, ממש לא אומר שהוא משתגע.
זה רק אומר שקיימת בנו מצוקה רגשית שלא מקבלת מענה לעיתים במשך שנים רבות וממש כמו ילד או ילדה, המצוקה הזו מנסה לקבל את תשומת הלב שלנו בדרך היחידה שאפשרית לה – לייצר קולות או תמונות מזעזעים כל כך שלא נוכל עוד להתעלם מהם וניאלץ להתייחס סוף סוף למה שאנחנו באמת מרגישים בפנים.
ככל שנלמד להתייחס לרגשות שמבטאות המחשבות הטורדניות שלנו, כך הסבל והמצוקה מתפוגגים באופן יסודי. זה מה שגיליתי בתוכי וזה מה שמאפשר לי לעזור לאנשים רבים להקל משמעותית על הסבל שבמחשבות טורדניות.
אם את/ה מרגיש/ה שהגיע הזמן לשחרר את המאבק הפנימי והסבל הטורדני ולהתחיל לתת מענה אמיתי לעולם הרגשי שלך, אני מזמין אותך לעשות צעד ראשון ולא מחייב ולפנות אלי:
בסרטון הבא אני מפרט על אחת התופעות הנפוצות והמושתקות ביותר – מחשבות טורדניות על פגיעה בילדים או בתינוקות, ומסביר מדוע אין מדובר בסכנה אלא בקריאה למענה רגשי:
איך זה שמחשבות טורדניות לא באמת נגדנו?
קרה לכם פעם שמיהרתם, הייתם לחוצים, מודאגים ועצבניים?
אני מניח שכן, לי זה קרה המון בחיי.
האם קרה לכם פעם שבאותו מצב לחוץ, מישהו ניסה ליצור אתכם קשר במילים, במחוות או אפילו בצפירה בכביש?
האם קרה לכם שהגבתם בתוקפנות, עצבנות והתגוננות רק כדי לגלות מאוחר יותר למרבה המבוכה, שאותו אדם רק רצה בטובתכם?
אולי רק להזכיר לכם ששכחתם להדליק אורות ברכב, או שנפל לכם משהו ולא שמתם לב?
לי זה קרה כמה פעמים ואחרי שהבנתי שהאדם ש"הטריד" אותי התכוון להזכיר לי משהו חשוב שלא שמתי לב אליו, הרגשתי מובך וקצת טפשי.
מחשבות טורדניות הן כמו אדם שרץ אחרינו ברחוב ומנסה בכל הכח להזכיר לנו משהו חשוב, בזמן שאנחנו לחוצים וממהרים לעמוד בציפיות או יעדים כלשהם (להצליח בחיים, למצוא זוגיות, ליצור משפחה, להתקדם בקריירה וכדומה).
מכיוון שאנו כבר לחוצים ולא נינוחים ממילא תוך כדי הריצה שלנו בחיים, אנו בטוחים שהאדם הזה שרודף אחרינו וצועק לנו דבר מה, הוא תוקפן, מטריד, מעצבן ואפילו מפחיד.
אנו כל כך לחוצים שבתפיסה המבוהלת שלנו נראה שהאדם הזה רודף אחרינו כדי לפגוע בנו. אבל אם רק נעצור, נקשיב ונשאל כמה שאלות כנות, נגלה שכל הזמן הזה האדם ש"רדף" אחרינו והטריד אותנו בעצם רק רצה להחזיר לנו את הארנק שנפל לנו בלי ששמנו לב.
כל הזמן הזה, האדם הזה רצה לעזור לנו ואנחנו לא היינו פנויים להקשיב או לראות את המציאות כפי שהיא.
זהו המצב גם במקרה של מחשבות טורדניות – אנו כל כך עסוקים בניסיון לעמוד בציפיות ולספק את הסטנדרטים החברתיים כדי לזכות באישור ולהיות "נורמליים" עד שאנו שוכחים לשים לב ולהקשיב למחשבות ולרגשות שלנו, לעצמנו באמת (וכמובן לא באשמתנו, גדלנו בחברה לחוצה ומלחיצה מאוד ולמדנו לשרוד על ידי הדחקה והתעלמות מהרבה צרכים רגשיים).
לא פלא שהמחשבות ה"טורדניות" שלנו נשמעות כל כך לחוצות, מבוהלות ובודדות… מי לא היה מרגיש כך אם היו מתעלמים ממנו ומגנים אותו במשך שנים?
איך מחשבות טורדניות מהוות פוטנציאל לצמיחה אישית ואהבה עצמית?
העולם הרגשי התת מודע שלנו הוא כמו ילד\ה. זהו עולם יצירתי שנושא בתוכו בין היתר מכלול של חוויות טראומטיות וחסכים מהילדות, רגשות וצרכים רגשיים שלא מקבלים מענה לפעמים במשך שנים רבות.
לרוב אנחנו פשוט לא ערים, לא מודעים למטען הזה בתוכנו מכיוון שמגיל צעיר מאוד לימדו אותנו לחיות בלחץ, בחווית השרדות, לרוץ קדימה ולהתעלם מרגשות וצרכים רגשיים שלנו. לא פעם גם לא היה מענה לרגשות שלנו, לא לימדו אותנו להביע ולבטא רגשות והדגש ברוב הבתים ובחברה כולה היה על הצלחה, הישגים, מה "צריך" לעשות ומה חייבים להספיק בחיים.
וכשגדלים כך (כמו שגם אני גדלתי), זה לא מפתיע לגלות שבשלב מסויים בחיים מתחילות להופיע מחשבות מפחידות, מזעזעות ומוזרות שמאוד מפחידות אותנו. חשוב להבין שאלה בעצם איתותי מצוקה חכמים ויצירתיים מתוך העולם הרגשי, הילדי והתת מודע שלנו שלא יודע איך להביע את עצמו חוץ מלצייר את הציור הכי מפחיד, להשמיע את הקול הכי מזעזע שהוא יכול כדי שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו יותר, כדי שסוף סוף נתעורר ונתייחס אליו באופן המדויק, הנעים והאוהב שהוא תמיד היה זקוק לו.
זו הסיבה לכך שטיפולים שמתמקדים בשיחות רציונליות או בנסיון להתעלם או לשנות באופן טכני את המחשבות שלנו מתקשים לעיתים לתת מענה למחשבות טורדניות. המצוקה הרגשית, התת מודעת, הילדית שבנו, היא כל כך חכמה ומדויקת, היא מתעוררת כדי שסוף סוף נפנה מבט פנימה ונתייחס, ממש נתייחס למה שקורה בתכונו וניתן מענה לצרכים שלנו כדי שלא נחיה בנתק מעצמנו, כדי שנרגיש טוב באמת.
ומה אם המחשבות המטרידות שלי בכלל לא נשמעות כמוני?
גם אם המחשבות המטרידות נשמעות כקולות של אנשים אחרים שפגשנו בחיים או מזכירות לנו מראות שראינו, הקול הזה הוא אנחנו עצמנו, הוא נובע מתוך העולם הרגשי התת מודע שלנו. הוא בעצם אנחנו שקוראים לעצמנו להתעורר ולחיות חיים שלמים ומאושרים יותר.
איך זה קשור לצמיחה אישית ואהבה עצמית?
כשאנחנו לומדים להקשיב למחשבות הטורדניות שלנו לעומק, ממש כמו שמקשיבים לילד או ילדה במצוקה, כשלומדים לראות את הלב, את העולם הרגשי שבא לידי ביטוי במחשבות הטורדניות שלנו, אנחנו מגלים שהן מבקשות שניתן מענה אמיתי לצרכים הרגשיים שלנו.
צרכים כמו תחושת בטחון, קבלה עצמית, יכולת לבטא ולתקשר את עצמנו באופן מלא ביחסים שלנו ואמון עמוק יותר בעצמנו ובחיים. אותם צרכים שנזנחו אצל רובנו במשך שנים רבות לטובת נסיון לרצות אחרים ולענות על הציפיות של ההורים, החברה והסביבה מאתנו.
למעשה, מחשבות מטרידות או "טורדניות" הן לא בעיה או "תקלה", ההפך – מחשבות טורדניות הן קול בריא, אוהב וחכם שלנו שבעזרתו אנו מקווים באופן לא מודע להחזיר את עצמנו אל האהבה העצמית והקבלה העצמית שאנו זקוקים לה.
מה שנותר לנו הוא לשנות את היחס והגישה שלנו למחשבות ולרגשות שלנו באופן חכם, אינטלגנטי ואוהב.
מה לא עוזר בהתמודדות עם מחשבות טורדניות?
כמובן שעל פני השטח וביחוד לאור ההתניות החברתיות המקובלות המגדירות מחשבות "לא הגיוניות" של פחד, חרדה או ביקורת עצמית כבלתי רצויות, בעיתייות ולא מקובלות (למרות לשכולם יש אותן במידה כזו או אחרת), מחשבות מסוג זה יכולות להיות מפחידות ומלחיצות מאוד ולהיראות לנו כמקור של סבל עצום עבורנו.
אך האמת העמוקה יותר היא שמחשבות טורדניות הן רק סימפטום המעיד על כך שלמעשה עמוק בפנים אנחנו בריאים לגמרי ובעומק הוויתיינו לא ויתרנו על עצמנו, על האמת העמוקה שלנו ועל האפשרות להיות שלמים עם עצמנו ולממש את עצמנו בחיים.
למרות שעל פני השטח מחשבה טורדנית אכן נתפסת כמקור לסבל רב, האמת העמוקה לגביה שונה מאוד והמפגש עם האמת העמוקה הזו עזר לי באופן אישי להשתחרר משנים של מחשבות מפחידות ומתסכלות שלא הרפו ממני.
בהרבה מקרים של אנשים שפונים אלי לגבי טיפול במחשבות טורדניות, לאחר שיחה אנחנו מגלים שהמחשבות הלא נעימות הן רק סימפטום של חרדה שבאה בעקבות טראומטת ילדות מודחקות או חוויה טראומטית בהשך החיים.
חווייה טראומטית שיכולה להיות קשורה לשימוש בסמים, לפגיעה מינית, עומס יתר בבית או בעבודה, הורות או לידה, פציעה פיזית, ארוע של פרידה, אובדן משבר נפשי או משבר רוחני.
אם במקרה אתם חווים מחשבות מטרידות ומפחידות בעקבות ארוע טראומטי כזה או אחר, חשוב לי לומר שהמחשבות הן רק סימפטום של המצוקה הרגשית בעקבות אותו ארוע והקושי להסתגל למציאות החדשה שנוצרה בעקבותיו.
קושי שיכול לעורר בין היתר הערכה עצמית נמוכה, חוסר בטחון, משבר זהות, זעם, נטייה להתמכרויות, דכאון או חרדה עמוקה. ולא חייבים לסבול מזה, אפשר לתת מענה לכל התופעות הלא נעימות האלה באמצעות טיפול רגשי אישי למבוגרים.
מה שלא עוזר בהתמודדות עם מחשבות טורדניות
1. התמודדות – עצם המילה התמודדות מעידה על נסיון להיאבק, להלחם בעצמנו וזה בוודאי לא עוזר לנו אלא יוצר בנו תחושה של מאבק וחוסר אונים.
2. הדחקה – נסיון להתעלם, להשתיק או להסיח את הדעת מהמחשבות שלנו. פעולות כאלה רק מעצימות בסופו של דבר את המצוקה הרגשית כיוון שמראש היא נבעה מהדחקה והתעלמות שלנו מהרגשות החכמים שלנו.
3. נסיון לנתח באופן רציונלי את המחשבות – נסיון כזה יכול אמנם להקל במעט על החרדה שמתלווה למחשבות טורדניות אך שוב, מדובר בהתעסקות שטחית בלבד כשהשורש העמוק נמצא בעולם הרגשי שלנו שלא ננגע על ידי שיחות רציונליות בלבד
4. שינוי צורת חשיבה – הנסיון לשנות את צורת החשיבה באמצעות כלים שונים, גם הוא לא נותן מענה עמוק ואמיתי למצוקה הרגשית, השורשית שמבקשת מאתנו הכרה ותשומת לב, יחס חומל, מבין ואוהב כלפי העולם הרגשי העמוק שלנו
ובעצם כל צורת טיפול שמתמקדת במחשבות בלבד ולא מפתחת את היכולת שלנו להכיר, להתחבר, להבין ולהתייחס באופן מעצים ואוהב לעולם הרגשי שלנו, לעומק של עצמנו מתוך קבלה ואהבה עצמית.
מחשבה טורדנית ו-OCD
OCD הוא מצב שבא לידי ביטוי הן בחרדה, הן במחשבה טורדנית כפייתית והן בהתנהגויות אובססיביות כמו שטיפות ידיים מרובות, קיום "טקסים" חוזרים ונשנים מסוגים שונים כמו סידור או הזזת חפצים, אגירה אובססיבית של חפצים, דחף להשליך כל מה ש"מלוכלך" או בא במגע עם מקור של "זיהום" כלשהו, המנעות אובססיבית ממצבים או מפגשים מסויימים ועוד.
OCD נובע במהותו מחוויה של חוסר אונים וחוסר שליטה על חיינו וקשור כמעט תמיד לטראומות ילדות וחוויות שבהן לא יכלנו להגן על עצמנו או לבחור את הבחירות שלנו באופן חופשי. מתוך חרדה קיומית המח שלנו מייצר מנגנון "פיצוי" בצורה של חשיבה אובססיבית וטקסים שאמורים לייצר באופן דמיוני תחושה של שליטה כלשהי על המציאות שלנו.
במערכות יחסים OCD או ROCD, יכול לבוא לידי ביטוי באובססיה כלפי בן או בת הזוג, נטייה ליצור קשר באופן אובססיבי, הענקת חשיבות בלתי פרופורציונלית לכל התנהגות של בן או בת הזוג ועוד.
יחד עם זאת, מחשבות טורדניות לבדן לא מעידות בהכרח על OCD ויתרה מזו, גם אם אתם סובלים ממצב המוגדר בOCD, רוב הסיכויים שאפשר לתת לו מענה עמוק ויסודי באמצעות טיפול רגשי בגישת "להכיר בעצמי".
מחשבות טורדניות של ייאוש קיצוני ובריחה מהכל
סוג נוסף של מחשבות טורדניות הוא מחשבות קיצוניות של ייאוש ורצון עז לברוח מהל. מכיוון שאני בעצמי "התברכתי" במחשבות טורדניות מכל הסוגים וסבלתי מהן במשך שנים רבות, אני יכול להעיד בעצמי שהמחשבות הללו לא מעידות על רצון אמיתי לוותר על מה שחשוב לנו בחיים, אלא שוב, כמו שאר המחשבות הטורדניות – הן נובעות ממצוקה רגשית שמבקשת מענה.
אני זוכר איך במשך שנים המחשבה "אין לי כח להתמודדות הזו יותר" הייתה חוזרת שוב ושוב בראשי כמו סוג של "מנטרה", ותמונות שבהן אני פשוט נעלם, מתנתק או בורח מהמציאות בדרכים קיצוניות שונות היו צצות בראשי בלי שליטה.
כיום, במבט לאחור, אני מבין שגם מחשבות אלה היו מסר חכם מתת-המודע שלי, מאותו עולם רגשי פנימי שביקש פשוט לנוח, למצוא נחת ושלווה.
באותם ימים לא הייתה לי תקשורת בריאה עם עצמי, כלומר לא באמת ידעתי איך לדבר עם עצמי (בעולם הפנימי שלי), איך לחשוב וליצור בתוכי תקשורת נעימה, מחזקת ואוהבת כלפי הרגשות שלי ולא ידעתי אפילו איך להבין מה אני באמת מרגיש וצריך.
הרגשת הייאוש וחוסר האונים הובילה אותי שוב ושוב אל אותן מחשבות טורדניות של קריסה ובריחה, שפשוט ניסו לבטא את הצורך הנואש שלי לנוח מהסטרס, הלחץ והמתח העצום שבו חייתי.
לכן, אם במקרה אתם סובלים ממחשבות טורדניות של ייאוש עמוק ורצון עז לברוח מהכל, זה ממש לא אומר שהרצון האמיתי שלכם הוא להפסיק להינות ממה שיש לחיים להציע. קרוב לוודאי שזו בקשה עמוקה למנוחה, לחיים שיש בהם איכות של נחת ונינוחות פנימית. ואת זה אפשר ליצור באמצעות תהליך של תרפיה רגשית שמבוססת על הכרה, קבלה ואהבה עצמית.
מחשבות טורדניות בשינה, בהריון, אחרי פרידה או במהלך היום
מחשבות טורדניות יכולות להופיע בכל שלב של החיים ולעיתים הן מופיעות לאחר או במהלך ארועים שמעוררים בנו תגובות רגשיות חזקות.
לרוב, מחשבות טורדניות מופיעות במהלך היום עם או בלי קשר לארועים חיצוניים. לעיתים מחשבות מביכות, מוזרות או מלחיצות מופעיות תוך כדי או בסמוך לאינטרקציה חברתית כלשהי ויחד איתן יכולות להופיע תופעות של חרדה חברתית כמו לחץ, מתח, דופק מוגבר, תחושת מבוכה או קושי להתבטא בחברת אנשים, מחשבות על לברוח ולחזור אל המקום ה"בטוח" שלנו לבד.
מצבים נוספים שלא פעם מעוררים מחשבות טורדניות:
מחשבות טורדניות בשינה
לעיתים בזמן השינה או בזמן שאנו עומדים להירדם, מתחילות להופיע מחשבות טורדניות שלא פעם מקשות על ההירדמות ומעוררות חרדה ודאגה. הזמן שבו אנו לקראת הירדמות הוא לעיתים קרובות הזמן היחיד שבו אנו נמצאים בשקט עם עצמנו בלי שיש משהו שאנחנו "צריכים" לעשות ולכן לפעמים דווקא בזמן הזה, התת מודע שלנו, אותו עולם רגשי עמוק שבנו, מוצא את הפתח וההזדמנות להביא לתשומת ליבנו את המצוקה שלו.
אני מכיר טוב את הסוג הזה של מחשבות טורדניות ואני זוכר הרבה לילות שבהם שכבתי במיטה, ניסיתי להירדם והמחשבות המשיכו להופיע שוב ושוב, הראו לי את מה שהכי לא רציתי, פחדתי או נגעלתי ממנו.
מחשבות טורדניות בהריון
לאורך שנות העבודה שלי עם אנשים בנושא מחשבות טורדניות, הגיעו אלי לא מעט נשים בהריון שספרו על מחשבות טורדניות.
לעיתים, דווקא בזמן הריון הודות למצב ההורמונלי והנפשי שמאפיין שלבים שונים של ההריון, תכנים רגשיים מודחקים נוטים לעלות על פני השטח ולא פעם מופיעות מחשבות טורדניות על פגיעה (לעיתים בתינוק שעתיד להוולד) או מחשבות טורדניות אחרות.
מחשבות טורדניות בהריון הן למעשה תופעה יחסית נפוצה שלרוב לא מדברים עליה בגלל המבוכה, הבושה והפחד שכרוכים בזה ולכן חשוב לי לציין שאת את חווה מחשבות טורדניות בהריון, אין צורך להלחץ או לחשוב שמשהו "לא בסדר" איתך, אלא פשוט להבין שישנה מצוקה רגשית שזקוקה ליחס ומענה ובמידת האפשר לקבל עזרה כדי להתחבר, לקבל ולאפשר למה שנמצא מתחת לפני השטח לקבל השלמה ושחרור. מנסיוני, דווקא במהלך ההריון יש הזדמנות מיוחדת לתת מענה לטראומות מודחקות באופן יחסית נגיש, הודות לפתיחות הרגשית שמאפיינת את המצב ההריוני.
מחשבות טורדניות אחרי פרידה
זו תופעה שאני מכיר ממש טוב. אני זוכר שאחרי אחת הפרידות הכואבות ביותר שעברתי (זה היה בגיל 27) במשך תקופה של כשנה הייתי חווה מחשבות טורדניות שהזכירו לי את בת הזוג לשעבר, את השם שלה, הקול שלה ומצבים שונים שחוויתי איתה.
אני זוכר שהייתי מופתע בכל פעם שהמחשבות האלה שבו ועלו כאילו "משום מקום".
מחשבות טורדניות אחרי פרידה גם הן נפוצות ולמעשה מהוות דרך של תת המודע הרגיש והחכם שלנו לבקש את תשומת ליבנו לרגשות וחוויות רגשיות שזקוקות למענה והשלמה, ביטוי ושחרור עמוק ובריא.
ואכן גם במקרה שלי וגם במקרים של רבים אחרים, אחרי שהמשקעים הרגשיים קבלו יחס ומענה מדויק, המחשבות הטורדניות התפוגגו…פשוט כי לא היה בהן צורך יותר.
איך להתמודד עם מחשבות טורדניות: טיפול עצמי ללא מאמץ כוחני
מקור המחשבות הטורדניות שלנו הוא לרוב בילדות (אלא אם כן מדובר בתגובה לחווייה טראומטית ספציפית).
אפשר לומר שכבני אדם, כולנו חווים במידה כזו או אחרת מחשבות טורדניות, כיוון שכולנו נושאים בתוכנו רגשות מודחקים וחוויות שלא עיבדנו. אצל חלקינו (כמו שהיה במקרה האישי שלי) המצב מקצין יותר מאשר אצל אחרים.
מה קרה לנו בילדות?
בילדות, כולנו חווינו מצב של פחד הישרדותי במצבים שבהם קיבלנו מההורים שלנו ומהחברה בה גדלנו את ההרגשה (גם אם לא במודע) המפחידה שאין מקום לכל הרגשות שלנו, שלא צריך להקשיב לנו באמת, שאין אישור ומקום קשוב, רגיש ומכבד לפחדים ולרצונות שלנו ואין מקום לביטוי של כל מה שאנחנו מרגישים וחושבים.
מתוך הצורך הילדי והעמוק שלנו באישור ובטחון מההורים וההחברה, למדנו להדחיק, לנתק ולהתכחש לרגשות וחוויות שונות בתוכנו.
רגשות כמו פחד, כעס, אשמה, שמחה, בושה, חוסר, אכזבה, אונים או עצבות, הודחקו אצל כולנו במידה כזו או אחרת בילדות.
ומה קורה לנו כיום?
כיום, כל אותם רגשות מודחקים המהווים חלק משמעותי מאתנו, מנסים לצוף ולעלות אל פני השטח כדי שנחזור להכיר בכל החלקים העמוקים והרגישים שהדחקנו, שנשחרר את המטען הרגשי הכואב והלוחץ מתוכנו ונפרוק את הטען הכבד מעל הלב שלנו.
כל אותם חלקים רגשיים מודחקים בתוכנו הם כמו ילדים שרוצים לחזור הביתה, אלינו, אל הקבלה והאהבה העצמית שאנחנו כל כך רוצים להרגיש.
כשאנו מתעלמים מהרגשות העמוקים שלנו במשך שנים, יש בהחלט סיכוי שהמטען הרגשי העצום שעצור בנו ימצא ביטוי בצורת מחשבות טורדניות, מפחידות או מאיימות.
אך האמת העמוקה שגיליתי היא שהרגשות שמנסים לעלות אל פני השטח של המודעות שלנו בצורת מחשבות מפחידות, הם כמו קריאה לעזרה שבאה עמוק מתוכנו. קריאה להקשבה, הכרה ואהבה שכיום חסרה לנו מאוד.
אפילו אם המחשבות הטורדניות עולות בעקבות חוויה טראומטית או פחד שיש לנו לגבי ארועים עתידיים, זה עדיין אותו מנגנון של צורך רגשי עמוק שמנסה לעלות ולקבל תשומת לב והכרה מאתנו.
התמודדות עם מחשבות טורדניות מבוססת על ההבנה הזו. כדי להתמודד עם מחשבות טורדניות באופן יסודי יש צורך להתייחס אליהן כאל סימפטום ולא כאל מקור ה"בעיה". יש צורך ללמוד לגלות ולזהות את הרגשות והצרכים הרגשיים שנמצאים מתחת לפני השטח של המחשבה הטורדנית.
במקום להלחם במחשבות טורדניות, במקום לנסות כל מיני אסטרטגיות, גישות ו"טריקים" שאמורים להעלים אותן כדי שיפסיקו להפריע לנו (ובכך להשאיר את המצוקה הרגשית ללא מענה עד שתצוף ותתעורר בדרך אחרת שלא תהיה נעימה לנו), התמודדות יעילה עם מחשבות טורדניות באופן עוסקת בהבנה מעמיקה ואוהבת וצמיחה אישית דווקא מתוך מענה עמוק לצרכים הרגשיים שנמצאים בבסיס המחשבות הטורדניות שלנו.
שלבי הטיפול במחשבות הטורדניות בגישת ״להכיר בעצמי״
התמודדות עם מחשבות טורדניות כוללת מספר שלבים שנלמדים במסגרת אישית או קבוצתית:
1. הבנה והכרה של המחשבות הטורדניות, התכנים שלהן ופיתוח היכולת לזהות את המטען הרגשי (פחד, עצב, בדידות, אשמה ועוד) שמנסה לקבל ביטוי באמצעות המחשבה הטורדנית (ממש כמו עם ילדים שמציירים ציור מפחיד)
2. פיתוח היכולת ליצור קשר, שיח פנימי, מודעות והכרה, חיבור כלפי העולם הרגשי באופן קשוב, רגיש ותומך תוך כדי פיתוח היכולת להבין את הצרכים הרגשיים שמפעילים אותנו.
3. פיתוח היכולת לתת אישור ומענה למצוקה הרגשית בכלים שונים של ביטוי רגשי, שחרור מטענים רגשיים, יצירת מערכת יחסים תומכת ואוהבת עם השכבות העמוקות של ההכרה או "תת המודע" (הילד\ה הפנימי\ת).
4. הקניית כלים להמשך התפתחות וצמיחה עצמאית על בסיס קבלה ואהבה עצמית, יכולת להבין, לתקשר ולבטא את רגשותינו ופיתוח היכולת לתת מענה מעמיק לצרכים הרגשיים שלנו.
באופן כזה, התמודדות עם מחשבות טורדניות לא רק עוזרת לנו להשתחרר מהסבל שבמחשבות טורדניות, אלא מאפשרת לנו לעבד ולתת מענה עמוק לטראומות שיוצרות בנו מתח, לחץ, חרדות וקשיים ביחסים, להבין ולקבל את עצמנו, לחיות מתוך אמון ובטחון בעצמנו ובעצם להתעורר ולגלות שכל מה שקיים בנו הוא חכם, הוא לטובתנו, יש בו רק כוונה טובה ושאפשר לאהוב את מי שאנחנו.
סיפור על מקרה אמיתי של מחשבות טורדניות
אחד המקרים של מחשבות טורדניות שפגשתי היה של אשה שהגיעה אלי לטיפול אישי וספרה שיש לה מחשבות טורדניות על כך שהיא פוגעת באלימות בתינוק שלה.
למרות שהיא מעולם לא נהגה באלימות כלפי התינוק שלה, המחשבות על לפגוע בתינוק חזרו שוב ושוב וגרמו לה לבהלה, תסכול, אשמה וחוסר אונים. בתהליך שעברנו יחד, למדנו להסתכל פנימה ולתת מקום וביטוי לכל הרגשות שניסו לקבל מקום באמצעות המחשבה הטורדנית. למדנו באופן רגיש, קשוב והדרגתי איך לתת מקום לפחדים, לתחושת האשמה על היותה "אמא לא מספיק טובה", לתחושות של צורך בתשומת לב ואישור שהיא לא קבלה ביחסים שלה ובתחושת ההקרבה והביטול העצמי שהיא נשאה בתוכה שנים.
כך, לאט לאט, המחשבה הטורדנית הפכה לתזכורת אוהבת שאפשרה לה לא רק לקבל, אלא להבין, לאהוב ולחיות ולהתייחס לעצמה באופן שלם ומדוייק יותר.
טיפול עצמי במחשבות טורדניות
טיפול עצמי במחשבות טורדניות יכול להיות יעיל בעיקר לאחר תהליך של לימוד אישי והקניית כלים, תוך כדי פיתוח ההבנה והיכולת הבריאה לתחבר אל העולם הרגשי שבנו.
בעיני ומנסיוני לאחר עבודה עם אלפי אנשים, הגישה הכי יעילה היא לקבל עזרה במסגרת מפגשי טיפול רגשי אישי או קבוצתי.
יחד עם זאת יש אפשרות להתחיל תהליך של מודעות, קבלה והבנה כלפי המחשבות הטורדניות שלנו באופן עצמאי ולצורך כך אפשר להיעזר בשלבים הבאים:
1. להכיר את התוכן של המחשבה הטורדנית בלי "להזדהות" איתה
אפשר לכתוב, להקליט, לצייר או פשוט לבטא בע"פ את התוכן של המחשבה הטורדנית באופן "אובייקטיבי" כמו בסרט תיעודי תוך כדי הבנה שהמחשבה הטורדנית היא מסר מתת המודע העמוק שלנו והתוכן שלה הוא לא העניין, העניין הוא לתת הזדמנות לאותו חלק עמוק בתוכנו לבטא מצוקה כלשהי ולא להתייחס לתוכן המחשבתי "פשוטו כמשמעו".
2. התייחסות לילד שחושב כך
לאחר שביטאנו בכתב או בע"פ את התוכן של המחשבה אפשר להיעזר בשאלה הבאה: איך הייתי מתייחס\ת לילד או ילדה בני 5 שהיו מספרים לי סיפור כזה? או מראים לי תמונה כזו?
מה הייתי מבינ\ה מזה לגבי המצב הרגשי שלהם? לגבי הצורך הרגשי שלהם?
3. התייחסות לרגשות
כתבו את הרגשות (פחד, עצב, בדידות, תסכול, עלבון, אשמה, בושה וכו…) שאותו ילד או ילדה בכם מרגיש\ה כשהם מראים או מספרים את המחשבה הטורדנית.
4. הבנת היחס שהעולם הרגשי שלנו זקוק לו
לאחר שכתבתם את הרגשות, נסו לבדוק…אם באמת היה מדובר בילד או ילדה שמרגישים כך, איזה יחס הם מבקשים בעצם? איזה יחס אמפתי, אוהב, חומל, תקשורתי צריכים ילד או ילדה שמרגישים כך?
5. אישור לעולם הרגשי (הילדי) שלנו
מתוך היכרות עם עצמכם, עם חייכם וההיסטוריה האישית שלכם שאלו את עצמכם: איזו סיבה חכמה ומוצדקת יש לכך שמשהו בי מרגיש את הרגשות האלה? חווה את המצוקה הרגשית הזו?
מה חוויתי בחיי שהודחק, שלא קיבל יחס ומענה ומרגיש שאין לו מקום? אין לו הכרה או יחס אוהב בתוכי?
6. יצירת שיח פנימי אוהב ומעצים
נסו לייצר שיח פנימי כן עם עם עצמכם כאילו אתם מדברים עם ילד או ילדה אהובים שסובלים ממצוקה רגשית.
אל תנסו להרגיע או להבטיח הבטחות כלשהן, אלא פשוט ספרו לעצמכם בכנות מה אתם באמת מרגישים מתחת לפני השטח של המחשבה הטורדנית (פחד, עצב, בדידות, עלבון, תסכול…), ספרו לעצמכם על הצורך באישור, בחמלה, באהבה, בבטחון. אם אתם מודעים לכך, ספרו לעצמכם למה זה לגמרי לגיטימי (לאור מה שעברתם ועדיין עוברים בחיים) שתהיה בכם מצוקה רגשית כזו, שמשהו בכם ירגיש כמו ילד או ילדה שפוחדים ולא מקבלים אהבה?
תנו לעצמכם אישור ולגיטימציה להרגיש את מה שאתם מרגישים ואל תנסו לפתור או לשנות דבר.
השלבים האלה יכולים לעזור להתחיל ליצור יחס אחר לגמרי אל עצמכם, יחס שהוא לא מכאני או רובוטי, יחס שהוא אנושי, רגיש ואמיתי.
ושוב, זה עוזר מאוד לקבל הדרכה אישית כדי ליישם את השלבים האלה בפועל כי לא פעם אנחנו מאוד לא רגילים או אפילו לא מודעים לאפשרות הזו של להתייחס לעצמנו כמו לילדים אהובים, כמו ליצורים אונשיים ורגישים ולא כמו למכונה שזקוקה ל"תיקון" או "פתרון" טכני. לא פעם אנחנו מאוד מנותקים מהרגשות שלנו ואפילו לא מכירים אותו מספיק כדי ליצור איתו קשר וחיבור אמיתי (זה היה המצב שלי רוב שנות חיי).
טיפול מבוסס רגש במחשבות טורדניות
מנסיוני, הדרך הכי יעילה לטפל במחשבות "טורדניות" היא ללמוד להקשיב להן ולרגשות שמהם הן נובעות. להקשיב באמת ולעומק ולתקשר איתן כפי שהיינו רוצים שיתקשרו איתנו.
ואני לא מתכוון ל"סתם" להקשיב במעין אדישות קרה, צינית וחסרת סבלנות. לא מתכוון ללנסות "טריקים" וטכניקות פסיכולוגיות או רוחניות של "התבוננות" או "חוסר הזדהות" מתוך ציפיה גלויה או סמוייה שהמחשבות האלה יחלפו.
אני מתכוון ללמוד להקשיב להן לעומק, בחמלה ובחברות עמוקה, כפי שמקשיבים לילד בודד ומפוחד שבאמת זקוק לתשומת לב והקשבה אמפתית (במיוחד שהילד הזה הוא אנחנו עצמנו…) וזה מנסיוני מביא גם לתוצאות הכי טובות, לשחרור יסודי של מצוקה רגשית כפי שמעידים רבים שכבר עברו תהליך כזה.
מחשבות טורדניות הן לא נגדנו גם אם נדמה לנו שכן. אנחנו לא עושים שוב דבר נגד עצמנו "בכוונה". על פני השטח אנחנו מנסים לשרוד ולהתקיים באופן הנעים ביותר מתוך גבולות ההבנה שלנו את החיים ואת העולם.
זוהי רק חוסר המודעות שלנו לאיכות האמיתית של מחשבותינו ורגשותינו שיוצרת את המצב המאוד לא נעים שאנו קוראים לו "מחשבות טורדניות". חוסר מודעות שאנו לא אשמים בה, אף אחד לא לימד אותנו להתייחס למחשבות ולרגשות שלנו. רובנו גדלנו מתוך דורות שחוו הרבה טראומות קשות, שחיו בלחץ הישרדותי, בתחושה של מירוץ וחרדה ולכן לא היה יחס מבין למחשבות ורגשות.
כשאנחנו לומדים להקשיב באופן כן ועמוק למחשבות שלנו ולרגשות שעומדים מאחוריהן, אנו מגלים שהן פשוט מבטאות את הצרכים הרגשיים העמוקים שלנו בבטחון, אישור ואהבה.
כשאנחנו לומדים לזהות באופן מעשי את הצרכים הרגשיים העמוקים שלנו, אנו לומדים לתת להם מענה פנימי ומדוייק ובכך מטפלים בשורש הבעיה.
אנו מזינים את עצמנו בנוכחות ואישור פנימי ובכך מרגיעים ללא מאמץ את מחשבותינו ומייצרים חוויית חיים מאושרת, שלווה ונעימה יותר עבור עצמנו ועבור מי שקרוב אלינו.
אלה הם העקרונות הבסיסיים של טיפול במחשבות טורדניות בגישה שלי ואם יש לכם שאלות לגבי הטיפול אפשר לפנות אלי כאן.
אם אתם רוצים לקרוא ולהבין עוד על השפעת הילדות וחוויות טראומטיות על החיים שלנו כבוגרים, אני מזמין אתכם לקרוא את המאמרים הבאים:
הלם ילדות – טראומות ילדות והשפעותיהם
השפעת הילדות על הבגרות
שאלות ותשובות נפוצות בנושא מחשבות טורדניות
איך אפשר להפסיק מחשבות טורדניות שלא יוצאות מהראש?
הניסיון "להילחם" במחשבה טורדנית או לסלק אותה בכוח לרוב מחזק אותה ומכניס אותנו עמוק יותר ללופ של חרדה. הדרך האפקטיבית לשחרר אותן אינה מאבק, אלא פיתוח יכולת התבוננות מרוחקת וקבלה עצמית רגשית עמוקה. כשמפסיקים לפחד מהופעת המחשבה, ובו-זמנית יוצרים חיבור רגשי נכון ואוהב עם עצמנו, העוצמה של החשיבה הטורדנית דועכת מעצמה באופן הדרגתי.
האם מחשבות טורדניות מעידות על בעיה נפשית חמורה?
ממש לא. מחשבות טורדניות או מטרידות הן תופעה אנושית נפוצה מאוד שרוב האנשים חווים בזמנים של לחץ, עומס רגשי או חרדה. העובדה שמחשבה מסוימת מופיעה לא מעידה עליך שום דבר שלילי כאדם, אלא מהווה איתות לכך שמערכת העצבים שלך דרוכה וזקוקה לביטחון. זוהי עדות למצוקה רגשית מובנת ולגיטימית, שניתן לעבד ולשחרר.
מה ההבדל בין מחשבות טורדניות לחרדה רגילה?
חרדה רגילה היא לרוב תחושה גופנית כללית של דריכות, לחץ או חוסר שקט (כמו דופק מואץ או תחושת חנק). מחשבות טורדניות, לעומת זאת, הן הביטוי המנטלי של החרדה – תסריטים חוזרים, ספקות או תכנים קופצניים שהמוח מייצר בניסיון "לפתור" חוסר ודאות. הטיפול בשורש של שתיהן מבוסס על עקרון דומה: הרגעת מערכת העצבים והפחתת המאבק הפנימי על ידי חיבור רגשי מיטיב לעצמנו.
למה טיפולים קוגניטיביים או כדורים פסיכיאטריים לבדם לא תמיד פותרים מחשבות טורדניות?
מחשבות טורדניות אינן "תקלה טכנית" במוח שצריך פשוט להעלים או להשתיק, אלא פעמים רבות הן זעקה ואיתות מצוקה של העולם הרגשי שלנו (ממש כמו ילד פנימי שזקוק לעזרה). טיפולים המתמקדים רק בשינוי החשיבה או ניסיונות לעמעם את הסימפטומים באופן חיצוני, לרוב משאירים את המצוקה הרגשית ללא מענה אמיתי. מניסיוני בקליניקה, ניסיון "לכבות" את המחשבות ללא התייחסות לשורש, לא פותר את הבעיה מהיסוד. לכן, הגישה המקצועית שלי דוגלת קודם כל במתן מענה רגשי עמוק ויסודי למצוקה הפנימית. כשאנחנו לומדים להעניק ביטחון אמיתי לעולם הרגשי שלנו, אנו פותרים את הקונפליקט מהשורש, במקום רק לנסות להשהות את המחשבות.
על המחבר: ד"ר אלי קרסניץ (Ph.D) הוא מטפל רגשי, מפתח גישת "להכיר בעצמי" וחוקר את נבכי הנפש ומנגנוני ההגנה של מערכת העצבים. עם למעלה מ-15 שנות ניסיון קליני (מאז 2010) בליווי אלפי אנשים המתמודדים עם חרדות קשות, OCD ומחשבות טורדניות, טראומות ומשברים נפשיים, אלי משלב בעבודתו רקע מדעי מוצק (בוגר הטכניון) יחד עם תרפיה רגשית מעמיקה מבוססת חמלה וחיבור פנימי מעשי ואפקטיבי. הגישה שלו נולדה מתוך שילוב של מסע התמודדות וצמיחה אישי ועמוק בשילוב עם למידה והיכרות עם גישות טיפוליות רבות.
לקריאה נוספת אודות אלי, הגישה הטיפולית הייחודית שלו וההסמכות המקצועיות לחצו כאן.
לתיאום שיחת התייעצות או ליווי אישי (בקליניקה ובאונליין) לחצו כאן.
אם את/ה מרגיש/ה שהגיע הזמן לשחרר את המאבק הפנימי והסבל הטורדני ולהתחיל לתת מענה אמיתי לעולם הרגשי שלך, אני מזמין אותך לעשות צעד ראשון ולא מחייב ולפנות אלי:
מקורות מדעיים
מקורות אלו תומכים בהבנה שמחשבות טורדניות (OCD מחשבתי) ומחשבות פולשניות אינן תקלה מוחית מבודדת שדורשת דיכוי, אלא איתות רגשי של מערכת העצבים והתת-מודע הדורש הקשבה, עיבוד וקבלה:
American Psychiatric Association (DSM-5): ספר האבחנות הרשמי המגדיר את תסמיני החרדה וה-OCD, המשמש בסיס להבנת ההפרדה בין תוכן המחשבה לבין מקורה הרגשי. למידע נוסף באתר APA.
Rachman, S. (2003) – The Treatment of Obsessions: מחקריו הקלאסיים של פרופ' סטנלי רחמן על שכיחותן הגבוהה של מחשבות פולשניות בקרב האוכלוסייה הכללית, המוכיחים שרוב האנשים חווים תכנים דומים ללא כוונה לממשם. עיין בסיכום המחקרים ב-PubMed.
Schwartz, J. M., & Begley, S. (2002) – The Mind and the Brain: מחקר חלוצי על נוירופלסטיות המדגים כיצד שינוי היחס המנטלי והרגשי למחשבות מאפשר חיווט מחדש של מעגלי המוח ללא מאבק אלים. פרטים על הספר וסקירות מדעיות.
הצהרה משפטית והבהרה רפואית: המידע המוצג במאמר ובאתר זה הוא אינפורמטיבי, חינוכי וטיפולי-התפתחותי בלבד על בסיס גישת "להכיר בעצמי", ואינו מהווה תחליף לאבחון רפואי, פסיכיאטרי, רגשי מוסמך או לייעוץ מקצועי מטעם גורם רפואי מורשה. תהליכי עבודה עם העולם הרגשי ומערכת העצבים אינם מחליפים טיפול רפואי במצבים קליניים חריפים. בכל מקרה של מצוקה נפשית חריפה, סכנה מיידית או תסמינים רפואיים קשים, מומלץ לפנות מיד לגורם רפואי או נפשי מוסמך בקהילה.
רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לצרכים שלכם במפגשים אישיים (בביתי או בשיחות וידאו און-ליין)?
כתבו לי ואשמח לחזור אליכם.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן מעשי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב להעצמה וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להרגיע חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
51 תגובות
תודה תודה תודה.
הייתי כל כך צריכה לקרוא את זה.
פעם ראשונה הבנתי שבאמת יש לי את זה ושזה לא בא לפגוע בי אלא לחזק אותי ולתת תשומת לב לעצמי
הקריאה היתה מענינת מאד!
אני חושבת שאני סובלת ממחשבות טורדניות אבל לא מצאתי את עצמי בשום קטגוריה פה… מחשבה שבעיקר מעסיקה אותי ומעלה בי חרדה היא השאלה למה אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו ובגלל זה עולה בי השאלה האם אני באמת אני וכ'ו אני קצת משתבללת בתוכה… האם זוהי מחשבה טורדנית או כפיתיות?
היי שרה, כן גם המחשבה שאת מתארת עונה להגדרה, גם מחשבות שקשורות לזהות עצמית, מי אני, מה אני, יש לזה אינסוף גרסאות
העיקר לשים לב שהמחשבה לא מעוררת תחושה נעימה בגוף ולכן מצביעה על צורך רגשי שמבקש מענה
אלי היקר
ממש התרגשתי עד כדי דמעות לקרוא את אשר כתבת בצורה מדוייקת ומקיפה כל-כך ולתת מענה בצורה הפשוטה ביותר והברורה לבעיה ..צורת הכתיבה שלך והדרך שאתה חושף את דרכי הטיפול כל כך עוזרים לי לעשות סדר בראש..מתרגשת לדעת שהכל נמצא בהרגשה שלנו ולכן לא צריך להסתבך במחשבות ודרכי טיפול דרך מחשבה..אם הייתי יכולה לבוא אליך לטיפול הייתי מרוצה מאד כי אני בתהליך עם עצמי ולא עם איש מקצוע מפאת חוסר תקציב כרגע..אבל אולי בעתיד כי אין ספק שהדרך שלך מבחינתי נכונה ביותר ..ושאלה לסיום מה עושים עם סלט של מחשבות מהרבה תחומים באותו זמן מין מחשבות שקופצות מעניין לעניין ואתה פשוט לא יודע איך לתת מענה לכל כך הרבה מחשבות מטרידות….תודה אוהבת
תודה רבה חגית.
כפי שהסברתי אין באמת דבר כזה "מחשבות מטרידות" אם את קוראת להן ככה את רק מכאיבה לעצמך.
ילדה שמבקשת יחס היא לא ילדה מטרידה.
אין צורך לתת מענה למחשבות, יש צורך להתחבר לרגש והוא השורש ואז גם המחשבות נרגעות.
הכל קורה כשתמחברים לגוף ולרגש ולומדים לתקשר עם עצמנו באמת, אין מה להתעסק עם המחשבות הן רק בקשות לאהבה.
2 שאלות
1 האם זה מועיל לבחור אבחנה של סכיזואפקטיבי שמטופל בכדורים
2 האם זה עוזר לזהות מינית מבולבלת
היי, אני לא יודע לגבי סכיזואפקטיבי, לגבי זהות מינית זה בהחלט עוזר
צריך להכיר מקרוב יותר גדי להבין במה ובמי מדובר