הכחשה – הדבר היחיד שבאמת מפריע לי בחיים

הכחשה היא לא תמיד גלויה לעיין…הרי זה טבעה – להכחיש. להכחיש אפילו את קיומה שלה.

כשאני מסתכל על החיים שלי מתוך תחושה של דאגה או חרדה, נראה שיש המון דברים שמפריעים לי וגורמים חוסר שקט – יחסים עם אנשים, מה שלא הספקתי, מה שכבר לא אספיק, הסביבה, כסף, הגוף שמשתנה, המחשבות, חוסר בהירות, חוסר בטחון, בלבול, הזמן שעובר ועוד.

על פניו נראה שיש כל כך הרבה דברים, אבל כשאני מבקש להקשיב לעצמי ממקום יותר עמוק, אני רואה שיש רק דבר אחד שבאמת מפריע לי בחיים – ההכחשה שלי.

כשאני שואל ומקשיב ברגישות ובעדינות לעצמי, אני רואה שהדבר היחיד שאי פעם גרם לי לחוויות של חרדה, בדידות, תקיעות, ניתוק רגשי, מחשבות טורדניות, בלבול, התפזרות וחוסר בהירות הוא הכחשה של הרגשות והצרכים הנפשיים הטבעיים שלי.
צרכים כמו אישור, קרבה, בטחון ותחושה של ביחד או במילים אחרות…אהבה.
ריק

מהי הכחשה?

הכחשה היא ההעדרות שלנו, היא חוסר הנוכחות וחוסר המודעות שלנו בתוך עצמנו, בתוך הגוף שלנו, בתוך הרגשות שלנו והצרכים הנפשיים הבסיסיים שלנו – הצורך בבטחון, בקרבה ובאישור או במילים אחרות – הצורך הבלתי פוסק שלנו באהבה.

הכחשה היא תוצאה של סיפור שלמדנו לספר לעצמנו בילדות כדי לשרוד ולהגן על עצמנו מפגיעה וכאב ולמען האמת היא סיפור די פשוט אבל מכיוון שהתחלנו לספר את הסיפור הזה בגיל כל כך מוקדם, הסיפור הזה נעשה מושרש ומאוד אוטומטי בתוכנו.
סיפור ההכחשה מספר בפשטות שרגשות או צרכים רגשיים מסויימים, הם פשוט לא אני.
סיפור שכיום, אנחנו לרוב בכלל לא שמים לב אליו והוא שזור בעולם המחשבות והרעיונות שלנו והפך להרגל קבוע.

ריק

למה? ככה.

למה אנחנו מכחישים ואיך אנחנו עושים את זה?
למה? ככה.
כי אסור להרגיש את זה, אסור להודות בזה ואסור להראות את זה. אסור להרגיש או להודות בכל רגש או צורך שנתפס כ"חולשה" או "פגיעות" ובעצם בכל מה שלמדנו בילדות שלא ראוי לאישור, אהבה וקרבה.
זה מה שלמדנו ורק ככה הבנו בילדות שאפשר לשרוד, להגן על עצמנו מפגיעה וכאב ולזכות באישור ואהבה מאחרים – רק על ידי הכחשה של רגשותינו.
זה מה שראינו את ההורים שלנו עושים ואת כל מי שהיה סביבנו ולא הייתה לנו דוגמה או דרך אחרת. אנחנו לא אשמים בכך.

ואגב זה לא היה נעים או קל עבורנו להכחיש את הרגשות שלנו, זה גרם לנו הרבה מתח וצער בילדות וממשיך לגרום גם כיום. אבל מה יכול לעשות ילד מול מצב שבו אין מקום לכל הרגשות, הבקשות והצרכים שלו?

כילדים היינו חייבים לשרוד ושרדנו על ידי הכחשה. זו הייתה מערכת ההגנה הזמינה והיעילה ביותר שיכלנו להמציא כילדים מתוך אהבה לעצמנו.

ריק

איך אנחנו מכחישים?

הכחשה היא סיפור די פשוט. פשוט אבל מאוד מכאיב כשלא שמים לב אליו.
סיפור שאומר בפשטות – זה לא אני!

כילדים אנחנו לומדים להעמיד פנים שלא כואב לנו, שלא מפחיד לנו, שאנחנו לא זקוקים לאהבה או למשהו אחר כי כבר למדנו שלצפות זה להתאכזב ולהראות צורך זה להפגע.

מתוך העלבון והכאב שספגנו בליבנו הילדי והרך, צמחו מחשבות מגוננות של הכחשה:

"אז לא, לא צריך טובות של  אף אחד…"

"אני לא אראה להם שאני חלש…"

"הם לא יראו אותי פוחד…"

"אני אסתדר לבד, לא אכפת לי מאף אחד…"

מתוך אותו מקום עמוק, פגוע ונעלב שבנו, אנחנו פשוט מעמידים פנים שאנחנו לא זקוקים לאף אחד ומספרים לעצמנו סיפור פשוט – זה לא אני.
פחד? זה לא אני.
עצבות? זה לא אני.
עלבון? זה לא אני.
תחושת חוסר אונים? זה לא אני.

יאוש? זה לא אני.
נזקקות? זה לא אני.
צורך באהבה? זה לא אני.
כאב? זה לא אני.

מה פתאום! זה לא אני. אני זה חזק, אני זה עצמאי, אני זה לא צריך טובות מאף אחד…

אני זה אחד שיכול לספר עד אינסוף מה לא בסדר באחרים, אבל אני? אני בסדר גמור. זוהי הגישה של ההכחשה וגיליתי שהיא מכאיבה לי מאוד כשאני לא שם לב אליה.

ואותו דבר קורה לגבי ארועים רגשיים לא נעימים, רק ששם סיפור ההכחשה הוא "זה לא קרה".

נפגעתי? זה לא קרה.
נעלבתי? זה לא קרה.
נבהלתי? זה לא קרה.
נלחצתי וטעיתי? זה לא קרה.

פעלתי בפזיזות מתוך חרדה? זה לא קרה.
השפילו אותי ופגעו בי? זה לא קרה.
הרגשתי מנודה ולא שייך? זה לא קרה.
התנהגתי באופן שנראה לי לא הגיוני או שפוי? זה לא קרה.

ביקשתי משהו ולא נענתי? זה לא קרה.
פגעתי במישהו ועכשיו אני מרגיש אשם? זה לא קרה.
התיאשתי ולא ידעתי מה לעשות? זה לא קרה.
פגעתי באנשים הכי קרובים אלי? זה לא קרה.

וכן הלאה וכן הלאה…
וזה נכון, לא כולנו מכחישים כל הזמן ולא בכל מצב, אבל עוד לא פגשתי אדם שלא היה שרוי במצב כזה או אחר של הכחשה לגבי הרגשות והצרכים הרגשיים שלו וכל אחד מאתנו נושא את הכאב הזה בתחומים שונים בחייו.

הכחשה, יש לה אינסוף צורות ופנים.
לפעמים הכחשה של שנים הופכת לנתק רגשי מכאיב. אני פוגש אנשים רבים שלא ממש יודעים מה הם מרגישים. הרגש שלנו הפך להיות משהו מיסתורי ואפל כמו חידה לא ברורה או מפלצת מסתורית.

מה אני באמת מרגיש עכשיו?

מסתבר שעבור רובנו, השאלה הזו היא בכלל לא טריוויאלית.
וכשזה המצב, כשהתקשורת שלנו עם הרגשות שלנו הופכת להיות כל כך לא קלה, אין ספק שיהיה בלבול, שתהיה חרדה, שתהיה תחושה של חוסר סיפוק, בדידות וריקנות.

הנתק או חוסר התקשורת שלנו עם הרגשות שלנו מפצל אותנו והמצב הזה מחליש אותנו ומבלבל אותנו ומכניס את עולם המחשבות שלנו לעומס יתר וחרדה.

שמתי לב שכשאני מנותק מהאינטואיציה הרגשית העמוקה שלי שמכוונת אותי באופן טבעי, אני מתחיל לפחד יותר, לחשוד ולנסות לנתח ולהבין כל דבר כדי לעשות את הדבר ה"נכון" או ה"בטוח" וזה מעייף, זה לא נעים ויוצר הרבה מאוד מתח ולחץ.

ריק

איך הכחשה מייצרת סבל?

להכחשה היא תוצר של פחד. פחד השרדותי ולגיטימי שמנסה להציג אותנו כאנשים שאפשר לקבל ולאהוב לפי הכללים והסטנדרטים שלמדנו בילדות מההורים ומהסביבה שלנו.

מכיוון שפחד מנהל את כל מנגנוני ההכחשה שלנו, כשאנחנו לא מודעים להכחשה שלנו, כשאנחנו לא שמים לב שאנחנו מכחישים, אנחנו מופעלים לחלוטין מתוך אותו פחד השרדותי ולא מודע.

וכשאנחנו מופעילים מתוך פחד השרדותי ולא מודע, אנחנו סובלים ממצב תמידי של חרדה, מתח, חוסר שקט ואי נוחות כי עמוק בפנים, אנו חשים בדידות ולא נותנים מענה אמיתי לצרוך הבסיסי שלנו בהקשבה, אישור ואהבה עצמית.

הדבר היחיד שמייסר, מבלבל ומשאיר אותי בתחושה של פיצול פנימי ומאבק בעצמי ובמציאות – זו ההכחשה שלי של מה שאני מרגיש כבר עכשיו.

ריק

זריחת האהבה

אפשר לומר שכל תהליך ההתפתחות הנפשית שלנו בחיים הוא מסע של התפוגגות ההכחשה. שכבות הולכות ומעמיקות של הכחשה מתפוגגות במסע הזה ומתגלה אמת רגשית אנושית, פשוטה וכנה.הכחשה - הדבר היחיד שמפריע לי. אלי קרסניץ

כשהכחשה מתפוגגת בתהליך של התפתחות או היפתחות נפשית, אנו מתחילים לגלות כמה אור, כמה סיפוק וכמה נחת יש בנו בלי שנצטרף להתאמץ או לעבוד קשה.

כשענני ההכחשה מתפוגגים בנו אל מול אור המודעות האוהבת שלנו, הטבע הפנימי שלנו מתגלה במלוא יופיו ואנו מבינים ששום דבר בנו לא פגום ולא מקולקל ושאפשר להינות מכל השפע שהחיים מביאים לנו בכל דרך ובכל צורה.

ההתפתחות הזו  יכולה לקרות רק באווירה אוהבת, קשובה, מוגנת ומאפשרת. מתוך הקשבה, הבנה ותמיכה אוהבת, מנגנוני ההכחשה הילדיים שלנו מתחילים לשחרר את אחיזתם באופן טבעי וללא מאמץ, כי האמת היא שגם מנגנוני ההכחשה שלנו הם מנגנונים אוהבים ומגוננים לגמרי שיצרנו כילדים אל מול מציאות מאיימת, מלחיצה ומפחידה והם מרפים רק כשהם מזהים שהסכנה חלפה, שיש כאן נוכחות אוהבת וקשובה והפעם, הנוכחות הזו היא שלנו עצמנו.

מתוך הקשבה רכה ואוהבת לעצמנו, אנו מתחילים לראות את מנגנוני ההכחשה שלנו כמנגנוני הגנה אוהבים וילדיים, אנו מסכימים לראות את האהבה שבנו, את האהבה שאנחנו, ומשם השחרור הוא קל, טבעי ונעים ומאפשר ריפוי שורשי לכל מה שמייסר אותנו מבפנים.

ואגב, הכחשה ממש מעניינת היא ההכחשה שלנו לעצם כך שאנו מתכחשים למשהו, אז אם תוך קריאת המאמר עלו בכם קולות של "מה פתאום, אני בכלל לא מכחיש…", זו כבר נקודה טובה להסתכל עליה באהבה ולשאול, מה אני באמת מרגיש עכשיו?

*הבהרה חשובה: המאמר לא נועד כדי לגנות את ההכחשה שהיא מנגנון הגנה ילדי ואוהב שקיים בנו ואין שום צורך לגנות אותה או להתייחס אליה כ"שלילית". נהפוך הוא, הכחשה היא ביטוי למקום עמוק ופגוע בנו שזקוק להקשבה רכה ותשומת לב אוהבת. ללמוד להקשיב ברוך ובאהבה למנגנוני ההכחשה והפחד שלנו – זהו הריפוי הרגשי והנפשי העמוק שאנו מבקשים.

ריק

לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?

תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר לטלפון: 0522263761
בואו נשמור על קשר 🙂 אני משתף את מסע החיים שלי ואת כל התובנות המרפאות שאני מגלה.
רוצים להתעדכן בתובנות ותכנים חדשים שאני משתף? 
הנה 3 דרכים פשוטות: עקבו אחריי בפייסבוק, הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והצטרפו לקבוצת ווטסאפ יעודית (לקריאה בלבד) שבה אני משתף תובנות נבחרות ועדכונים על מפגשים וסדנאות מידי פעם:
5.0
01

השאר תגובה

2 תגובות
  1. מאיה משולם הגב

    אלי יקר שלום! יש לי גן ילדים והייתי רוצה ליישם את הכלים שלך בגן. האם וכיצד זה אפשרי? תודה רבה על הלמידה
    ה ממך

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

תודה, הודעתך נשלחה :)

רוצים להינות מתובנות והדרכות מרפאות, מעצימות ואוהבות?

הרשמו לרשימת התפוצה שלי (אני שולח מייל אחת לשבוע-שבועיים) וקבלו במתנה את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית

מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית
דילוג לתוכן