מחשבות טורדניות וכפייתיות, מחשבות מפחידות ומוזרות ליוו אותי במשך שנים רבות בחיי וגרמו לי לחרדה, בושה, חוסר ביטחון ובדידות גדולה. מתוך הדרך האישית הארוכה והלא קלה שעברתי, ובהמשך מתוך ליווי של אלפי אנשים בקליניקה במשך למעלה מ 15 שנים כמטפל, גיליתי שהניסיון המאוד מובן והאוטומטי, להתייחס למחשבות האלו כאל תקלה או בעיה שצריך לפתור, להשתיק או לסלק בכוח, פשוט לא עוזר לנו להרגיש טוב יותר.
במשך שנים ארוכות, מגיל 16 בערך ולאורך חלק גדול מחיי הבוגרים, סבלתי ממחשבות טורדניות קשות ומייסרות מאוד. באותן שנים האמנתי שהמחשבות שלי הן אויב ששונא אותי ומקרין לי בכוונה את הדברים הכי קשים, מפחידים, משוגעים ולא נעימים שיש. ניסיתי להדחיק ולהשתיק את הקולות והתמונות האלה ללא הצלחה, וחייתי בפחד מתמיד שמשהו בי לא שפוי או לא נורמלי ושמישהו עלול לגלות את זה. התביישתי בעצמי מאוד, ובין היתר חווייתי גם מחשבות טורדניות מיניות שלוו באשמה ובמועקה כבדה ומחשבות טורדניות וספקות בלתי פוסקים בכל קשר זוגי שהייתי בו.
בדרך הארוכה שעברתי שכללה הרבה סוגים של טיפולים, תהליכי עומק, למידה והתמודדות עם קשיים נפשיים גדולים, גיליתי עם הזמן משהו מפתיע ומשנה חיים. גיליתי שלמרות שהמחשבות הטורדניות והכפייתיות הן חוויה של סיוט מתמשך, כשלומדים להתבונן על המנגנון העמוק שיוצר את המחשבות האלה, מגלים שהן למעשה מסרים חשובים וחכמים שמגיעים מהעומק של תת המודע והעולם הרגשי שלנו, והן פותחות בפנינו אפשרות חדשה לשחרור, לצמיחה ואפילו להעצמה אישית.
המפנה בחיי התחיל כשלמדתי להפסיק להילחם במחשבות וברגשות שלי והתחלתי להקשיב לעצמי ולהבין מה באמת קורה בתוך העולם הרגשי שלי. מתוך הקשבה הולכת ומעמיקה לעצמי, תהליכי תרפיה משמעותיים שעברתי ובסופו של דבר גישה רגישה וייחודית שפיתחתי בתוכי, שמתי לב לתופעה מפתיעה ומרתקת: ראיתי שכל מחשבה מטרידה שקפצה לי לראש ניסתה, ממש כמו ילד מבוהל, להאיר את תשומת ליבי באופן יצירתי ומזעזע למשהו מאוד לא נעים שהרגשתי בפנים. זה תמיד היה קשור לפחד עמוק, לחוסר ביטחון או לטראומה כלשהי שנשאתי בתוכי והדחקתי במשך שנים כי לא ידעתי איך לפגוש אותה.
ככל שהעמקתי לתרגל וליישם את החיבור הרגשי הזה בחיי היומיום, ראיתי שלמרות הפחד והרתיעה הראשוניים מהמחשבות הטורדניות, הן למעשה הזדמנות ליצור השלמה פנימית ולתת מענה כן ומדויק לצרכים ולרגשות שלנו. עם הזמן והתרגול, המחשבות הטורדניות איבדו את כוחן ונעלמו מחיי, וגיליתי דרך מעשית לקבל ולאהוב את עצמי בעומקים חדשים. את הדרך הזו בדיוק אני חולק איתכם כאן.
נשמע מפתיע? בואו נגלה ביחד איך זה עובד 🙂
אם אתם מרגישים מוצפים כרגע, אני מזמין אתכם לעצור רגע ולצפות בשידור מתוכנית הרדיו שלי: בסרטון אני מסביר מדוע המחשבות אינן תקלה במוח, ואיך אפשר להתחיל להשתחרר מהמאבק בהן
מהן מחשבות טורדניות ולמה הן מופיעות דווקא עכשיו?
מחשבות טורדניות, מחשבות כפייתיות, מחשבות פולשניות או מחשבות מטרידות (כמו גם אוסידי (OCD) מחשבתי) הן כולן מילים נרדפות למחשבות שעונות על חלק או על כל המאפיינים הבאים:
1. מחשבות לא רצוניות (כלומר לא בשליטתנו) ולא רצויות מבחינתנו שחוזרות שוב ושוב
2. מחשבות או תמונות דמיוניות שמופיעות שוב ושוב ומפריעות לרצף המחשבתי שלנו
3. מחשבות כפייתיות על תכנים פוגעניים, מפחידים, מביכים או משפילים
4. מחשבות שמעוררות בנו תחושות של זעזוע, מצוקה, אימה, חרדה, חוסר אונים, בושה או אשמה.
5. מחשבות שגורמות לנו להאמין שמשהו בנו ממש "לא בסדר", "לא טבעי", "לא נורמלי" או אפילו מסוכן או משוגע.
6. ספקנות בלתי פוסקת בבחירות שלנו, במשיכה שלנו (HOCD), מחשבות טורדניות בזוגיות (ROCD) ועוד.
אחת הנקודות הכי חשובות להבנה לגבי מחשבה טורדנית (או כמו שקוראים לה לפעמים – "מחשבה פולשנית"), היא שהמחשבה מופיעה תמיד בעקבות הדחקה והתעלמות מתמשכת ממצוקות רגשיות כמו חוסר ביטחון וחוסר ערך עצמי, תחושת בדידות, חוסר שייכות וחוסר משמעות או טראומות רגשיות לא מעובדות.
בניגוד למה שנהוג כיום בגישות פסיכולוגיות רבות שמתייחסות למחשבות טורדניות כאל בעיה שיש למגר מבלי להתייחס לתכנים הרגשיים שנמצאים בבסיסן, גיליתי עם הזמן שמחשבה טורדנית היא תופעה חכמה מאוד שמעידה על מצוקה רגשית שמבקשת מענה.
זה דומה לעשן ואש: המחשבות הטורדניות הן ה"עשן" של האש שבוערת בעולם הרגשי התת מודע שלנו. כל ניסיון להילחם בעשן מבלי להתייחס לאש יהיה זמני, לא יציב ולא שלם.
כולנו נושאים בפנים עולם רגשי עשיר, רגיש וחכם מאוד שזקוק לתשומת לב, יחס אוהב, הבנה, חמלה ותמיכה כדי שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו באמת. לרובנו יש לא מעט משקעים ואירועים מהילדות (גם כאלה שאנחנו לא זוכרים כיום במודע) או חסכים רגשיים שלא באמת התייחסנו אליהם, שהדחקנו או התעלמנו מהם לפעמים במשך שנים.
בנוסף לזה, לא פעם אנחנו עוברים חוויות מטלטלות בחיינו כמו פרידה, יחסים חדשים, שינוי קריירה, שינוי הרגלים, תאונה, התמודדות עם מחלה, שימוש בחומרים משני תודעה, משברים נפשיים, הריון, לידה, הורות חדשה, שינויים הורמונליים ועוד. בהרבה מקרים אנחנו לא יודעים איך לעבד או "לעכל" את החוויות הרגשיות האלו, והן נשארות מודחקות מתחת לפני השטח.
מחשבות טורדניות הן למעשה קולות חכמים שמנסים להסב את תשומת ליבנו אל אותן מצוקות רגשיות מודחקות. הן לא מופיעות כדי להפריע או "להטריד" אותנו, אלא כדי לעזור לנו להתחבר לעצמנו ולתת מענה אמיתי למצוקות שלנו. לכן ההתייחסות הנכונה והיעילה (כלומר כזו שבאמת עוזרת ולא רק מקלה זמנית) למחשבות כאלה היא כמו לילדים, שיכולים לומר או לצייר משהו מפחיד אבל למעשה רק מבקשים שנבין מה הם מרגישים וניתן מענה לפחדים שלהם ולצורך שלהם בהכרה ובאהבה.
סוגי מחשבות טורדניות נפוצות: פגיעה, מוות, יחסים ומיניות
מבחינה חווייתית, מחשבות טורדניות יכולות להופיע כקולות או כתמונות בראש (או כמו שהיה במקרה שלי, גם וגם). למשל תמונות של סצנות אלימות, גסות, משוגעות, פוגעניות, מזעזעות ומעוררות אימה, או תמונות של חוויות ואנשים מהעבר שלנו.
או למשל קולות שנשמעים כמו הקול שלנו או כקולות של אנשים אחרים ומזכירים שמות, מקומות ומצבים לא נעימים, או מבטאים משהו שמפחיד, מאיים או מביך אותנו מאוד.
בהתאם לנטיות ולחוויות העבר של כל אדם, מחשבה טורדנית יכולה לעסוק בתכנים שונים כמו:
1. מחשבות על פגיעה כלפי עצמנו או כלפי אנשים שקרובים אלינו
2. מחשבות מזעזעות על פגיעה או אלימות כלפי ילדים או חסרי ישע
3. מחשבות על מחלות או מוות שלנו או של מי שיקר לנו
4. דימויים או תכנים מיניים לא מותאמים, לא רצויים ומבהילים, או מחשבות ספק חוזרות ונשנות לגבי נטייה מינית
5. מחשבות על זהות מינית ומגדרית הפוכה (גבר שנרדף על ידי מחשבות שהוא אישה, או אישה שנרדפת על ידי מחשבות שהיא גבר)
6. מחשבות מבישות על תסריטים של כישלון, אכזבה, אשמה, השפלה וחוסר ערך עצמי
7. דמויות מהעבר שלנו כמו מישהו מבית הספר שמולו הרגשנו "לא שווים", בן או בת זוג לשעבר, אחד ההורים ועוד.
8. ביקורת עצמית מכאיבה או משפילה, ומילים פוגעניות כמו "טיפש", "דפוק" וכדומה.
9. דחף אובססיבי להתנצל, לבקש סליחה ולבקש אישורים מאנשים סביבנו
10. התעסקות אובססיבית במניעת סכנות שלא באמת קיימות במציאות או שאין לנו שום שליטה לגיבהן
המשותף לכל המחשבות הטורדניות הוא שהן מספרות או מראות לנו דברים שאנחנו מאוד לא רוצים לשמוע או לראות, שמעוררים בנו זעזוע, פחד ומצוקה רגשית. אבל כפי שאשתף אתכם במאמר הזה, יש לזה סיבה חכמה ואפילו מיטיבה עבורנו.
ואגב, במשך שנות העבודה שלי עם אנשים, הופתעתי לגלות עד כמה נפוצות מחשבות טורדניות של הורים על פגיעה בצורות שונות בילדים שלהם. מסתבר שזו תופעה נפוצה ומאוד לא מדוברת שכמובן לא מעידה כלל על הרצון והכוונה האמיתית של ההורים. אני שמח שיש לי את ההזדמנות להאיר אותה ולתת לה מענה יסודי ועמוק.
איך מתפתחות מחשבות טורדניות ולמה זה חכם
לפעמים מחשבה טורדנית נשמעת כמו קולות של אנשים אחרים, מראה לנו תמונות של אנשים אחרים או אפילו נתפסת כמחשבה פולשנית שבכלל לא שייכת לנו. אבל האמת העמוקה שגיליתי לגבי מחשבות טורדניות היא שהן קולות ותמונות יצירתיים שנובעים מתוך העולם הרגשי המודחק שלנו (תת המודע).
דוגמה שעוזרת להבין את המהות של מחשבה טורדנית:
דמיינו שיום אחד כל הילדים בגן קיבלו דפים וצבעים לצייר. רוב הילדים ציירו ציורים צבעוניים של פרחים, פרפרים, בתים, עצים, אנשים שמחים שמחזיקים ידיים, שמיים כחולים ושמש. רק ילד אחד צייר ציור קודר עם דמות מפחידה ומאיימת.
ונניח שהתסריט הזה חזר על עצמו בכמה וכמה הזדמנויות שונות.
בתור אנשים בוגרים, אם הייתם רואים את זה, מה הייתם מבינים לגבי אותו ילד שצייר את הדמות המפחידה פעם אחר פעם?
האם הייתם קוראים לו "ילד טורדני"?
האם הייתם קוראים לו "ילד פולשני"?
האם הייתם קוראים לו "ילד מופרע"?
או שהייתם מבינים באופן אינטואיטיבי שהילד הזה פשוט מביע באופן יצירתי מצוקה רגשית כלשהי באמצעות הציור שלו? מצוקה שהוא לא יודע להביע במילים אבל מקווה מאוד שאנחנו נבין אותה ונתייחס אליה?
אני חושב שזה ברור לכל אדם שילד כזה חווה מצוקה רגשית ומביע אותה בציור. אולי בבית שלו קורה משהו מפחיד, אולי יש מישהו שפוגע בו, אולי הוא חושש ממשהו, ואולי הוא צריך משהו ופשוט לא יודע איך לבקש?
מכיוון שמדובר בביטוי יצירתי, מה שחשוב באמת זה להבין את הרגש שעומד מאחורי הציור, כי הציור מייצג בעיקר את הצורך בתשומת לב ובהתייחסות למצוקה הרגשית. בדיוק כמו שהחלומות שלנו מייצרים תסריטים מוזרים ולא הגיוניים כדי לתת במה למטען הרגשי שאנחנו מדחיקים, כך גם מחשבות טורדניות הן מעין "חלום" או תסריט דמיוני, שמייצר חוויה שמכילה את הרגשות שהדחקנו – פחד, בדידות, אשמה, בושה ועוד.
במילים אחרות, ומניסיון של עבודה עם אלפי אנשים (ועם עצמי כמובן), אני יכול לומר בביטחון:
זה שלמישהו יש מחשבות טורדניות על כך שהוא פוגע במישהו, ממש לא אומר שהוא יעשה את זה.
זה שלמישהו יש מחשבה טורדנית על כך שהוא משתייך למין השני, ממש לא אומר שזה כך.
זה שלמישהו יש מחשבות טורדניות על אדם אחר, ממש לא אומר שזה באמת קשור לאדם האחר.
זה שלמישהו יש מחשבה טורדנית עם תוכן מיני מבהיל או פוגעני, ממש לא אומר שהוא יעשה את זה.
זה שלמישהו יש מחשבות טורדניות שנראות משוגעות, ממש לא אומר שהוא משתגע.
זה רק אומר שקיימת בנו מצוקה רגשית שלא מקבלת מענה לעיתים במשך שנים רבות, וממש כמו ילד או ילדה, המצוקה הזו מנסה לקבל את תשומת הלב שלנו בדרך היחידה שאפשרית לה: לייצר קולות או תמונות מזעזעים כל כך שלא נוכל עוד להתעלם מהם וניאלץ להתייחס סוף סוף למה שאנחנו באמת מרגישים בפנים. זו הסיבה שהמחשבות הטורדניות מראות לנו בדיוק את מה שאנחנו הכי לא רוצים לראות או לשמוע, רק כך הן מבטיחות את תשומת ליבנו המלאה אחרי שנים של הדחקה והתעלמות.
מעניין לראות שגם פרופ' סטנלי רחמן, מחוקרי החרדה והמחשבות הטורדניות הבולטים בעולם, גילה במחקריו שכמעט כל בני האדם חווים מחשבות פולשניות ומוזרות מדי פעם. התגלית החשובה שלו הייתה שדווקא האנשים המצפוניים, הרגישים והאכפתיים ביותר הם אלו שנוטים להיבהל מהן ולהילכד בתוכן. ככל שאדם הוא מוסרי ואוהב יותר, כך המחשבה המפחידה על פגיעה או על אובדן שליטה מזעזעת אותו יותר, ולכן המערכת הפנימית שלו בוחרת בדיוק בתסריט שהכי מנוגד לערכים שלו כדי להיות בטוחה שהוא יעצור ויקשיב לה.
ככל שנלמד להתייחס לרגשות שמבטאות המחשבות הטורדניות שלנו כמו לילדים מבוהלים ובודדים שזקוקים לנחמה, אישור, אמון וביטחון, כך הסבל והמצוקה נרגעים ומתפוגגים באופן הדרגתי ויסודי. זה מה שגיליתי בתוכי וזה מה שמאפשר לי לעזור לאנשים רבים להקל משמעותית על הסבל שבמחשבות טורדניות.
בסרטון הבא אני מפרט על אחת התופעות הנפוצות והמושתקות ביותר בגלל בושה ופחד – מחשבות טורדניות על פגיעה בחסרי ישע:
איך זה שמחשבות טורדניות לא באמת נגדנו?
קרה לכם פעם שמיהרתם, הייתם לחוצים, מודאגים ועצבניים?
אני מניח שכן, כמו לכולנו…
האם קרה לכם פעם שבאותו מצב לחוץ, מישהו ניסה ליצור אתכם קשר במילים, במחוות או אפילו בצפירה בכביש?
והאם קרה לכם שהגבתם בתוקפנות, עצבנות והתגוננות רק כדי לגלות מאוחר יותר, למרבה המבוכה, שאותו אדם רק רצה בטובתכם?
אולי רק להזכיר לכם ששכחתם להדליק אורות ברכב, או שנפל לכם משהו ולא שמתם לב?
לי זה קרה כמה פעמים, ואחרי שהבנתי שהאדם ש"הטריד" אותי התכוון להזכיר לי משהו חשוב שלא שמתי לב אליו, הרגשתי מובך וקצת טיפשי.
מחשבות טורדניות הן כמו אדם שרץ אחרינו ברחוב ומנסה בכל הכוח להזכיר לנו משהו חשוב, בזמן שאנחנו לחוצים וממהרים לעמוד בציפיות או ביעדים כלשהם (להצליח בחיים, למצוא זוגיות, ליצור משפחה, להתקדם בקריירה וכדומה). מכיוון שאנו כבר לחוצים ולא נינוחים ממילא תוך כדי הריצה שלנו בחיים, אנו בטוחים שהאדם הזה שרודף אחרינו וצועק לנו דבר מה הוא תוקפן, מטריד, מעצבן ואפילו מפחיד.
אנו כל כך לחוצים, שבתפיסה המבוהלת שלנו נראה שהאדם הזה רודף אחרינו כדי לפגוע בנו. אבל אם רק נעצור, נקשיב ונשאל כמה שאלות כנות, נגלה שכל הזמן הזה האדם ש"רדף" אחרינו והטריד אותנו בעצם רק רצה להחזיר לנו את הארנק שנפל לנו בלי ששמנו לב. כל הזמן הזה הוא רצה לעזור לנו, ואנחנו לא היינו פנויים להקשיב או לראות את המציאות כפי שהיא.
זהו המצב גם במקרה של מחשבות טורדניות. אנו כל כך עסוקים בניסיון לעמוד בציפיות ולספק את הסטנדרטים החברתיים כדי לזכות באישור ולהיות "נורמליים", עד שאנו שוכחים לשים לב ולהקשיב למחשבות ולרגשות שלנו, ולעצמנו באמת (וכמובן לא באשמתנו, כי גדלנו בחברה לחוצה ומלחיצה מאוד ולמדנו לשרוד על ידי הדחקה והתעלמות מהרבה צרכים רגשיים).
לא פלא שהמחשבות ה"טורדניות" שלנו נשמעות כל כך לחוצות, מבוהלות ובודדות… מי לא היה מרגיש כך אם היו מתעלמים ממנו ומגנים אותו במשך שנים?
איך מחשבות טורדניות פותחות פתח לצמיחה אישית ולאהבה עצמית?
גם אם המחשבות המטרידות נשמעות כקולות של אנשים אחרים שפגשנו בחיים או מזכירות לנו מראות שראינו בעבר, הקול הזה נובע מתוך העולם הרגשי התת מודע שלנו. הוא בעצם אנחנו שקוראים לעצמנו להתעורר, להקשיב למה שנדחק הצידה ולחיות חיים שלמים ומאושרים יותר.
עם השנים פיתחתי דרך וגישה מסודרת ליצירת קשר עם העולם הרגשי שלנו, ממש כמו שיוצרים קשר מיטיב בין הורה לילד. אני קורא לזה "הורות עצמית". ממש כמו שהורה טוב יודע להקשיב לילדים שלו ולתת להם חוויה של אישור, אמפתיה וביטחון גם כשהם במצוקה, כך אנחנו יכולים ללמוד להתייחס לעולם הרגשי שלנו.
כשאנחנו לומדים להקשיב למחשבות הטורדניות שלנו לעומק ולראות את הלב שעומד מאחוריהן, אנחנו מגלים שהן מבקשות שניתן מענה אמיתי לצרכים הרגשיים שלנו: צרכים כמו תחושת ביטחון, קבלה עצמית, יכולת לבטא את עצמנו באופן מלא ביחסים ואמון עמוק יותר בעצמנו ובחיים.
בואו ניקח לדוגמה מחשבה טורדנית קלאסית: "אני עלול להשתגע, אני עלול לפגוע בעצמי או במישהו שיקר לי" (ולעיתים המחשבה מלווה גם בתמונות של תסריטים שממחישים את הסכנה לכאורה).
מה זה בעצם אומר?
אם נשים לב, נגלה שתוך כדי המחשבה אנחנו חווים בגוף פחד, חוסר אונים ואולי גם בושה, אשמה ותסכול.
ומה זה אומר לנו?
זה אומר לנו שאלה בדיוק הרגשות שאנחנו מדחיקים כבר שנים. שעמוק בפנים יש לנו חלק ילדי ורגיש שכבר מזמן סוחב פחד, חוסר ביטחון, בושה ואשמה, וגם אם לא שמנו לב, המטען הזה מכביד עלינו ומשפיע בכל תחום בחיים: בעבודה, בזוגיות ובמשפחה. עכשיו, בזכות "המחשבה הטורדנית", יש לנו הזדמנות ליצור קשר, להעניק ביטחון ולשחרר את המטען הרגשי הכבד הזה מתוכנו בתהליך קשוב, נעים ומעשי לגמרי.
למעשה, מחשבות מטרידות או "טורדניות" הן לא בעיה או "תקלה". להפך, הן אמנם מאוד לא נעימות אך הן מהוות קול בריא, אוהב וחכם שלנו שבעזרתו אנו מקווים באופן לא מודע להחזיר את עצמנו אל הביטחון, האהבה העצמית והקבלה העצמית שאנו זקוקים לה. מה שנותר לנו הוא לשנות בהדרגה את היחס והגישה שלנו למחשבות ולרגשות שלנו באופן חכם, רגיש ומעשי.
מחשבות טורדניות ו- OCD
המונח OCD מתאר מצב שיכול לבוא לידי ביטוי הן בחרדה, הן במחשבות טורדניות כפייתיות והן בהתנהגויות אובססיביות כמו שטיפות ידיים מרובות, קיום "טקסים" חוזרים ונשנים מסוגים שונים כמו סידור או הזזת חפצים, אגירה אובססיבית, דחף להשליך כל מה ש"מלוכלך" או בא במגע עם מקור של "זיהום" כלשהו, הימנעות אובססיבית ממצבים או ממפגשים מסוימים ועוד.
מצב זה נובע במהותו מחוויות של חוסר אונים וחוסר שליטה על חיינו, וקשור כמעט תמיד לטראומות וחסכי ילדות – חוויות שבהן לא יכולנו להגן על עצמנו או לבחור את הבחירות שלנו באופן חופשי ולייצר את חווית הביטחון הבסיסית שהנפש שלנו זקוקה לה.
מתוך חרדה קיומית, המוח שלנו מייצר מנגנון "פיצוי" בצורה של חשיבה אובססיבית וטקסים שאמורים לייצר באופן דמיוני תחושה של שליטה כלשהי על המציאות שלנו. במערכות יחסים (ROCD), זה יכול לבוא לידי ביטוי באובססיה ובספקות מתמידים כלפי בן או בת הזוג, או בהענקת חשיבות בלתי פרופורציונלית לכל מילה והתנהגות בקשר.
יחד עם זאת, מחשבות טורדניות לבדן לא מעידות בהכרח על OCD, ויתרה מזו, גם אם אתם מתמודדים עם מצב המוגדר כ "OCD מחשבתי", מניסיוני אפשר בהחלט להקל על המצב ולתת לו מענה עמוק באמצעות טיפול רגשי בגישת "להכיר בעצמי".
מחשבות טורדניות של ייאוש קיצוני ובריחה מהכל
סוג נוסף של מחשבות טורדניות הוא מחשבות קיצוניות של ייאוש ורצון עז לברוח מהכל. מכיוון שאני בעצמי "התברכתי" במחשבות טורדניות מכל הסוגים וסבלתי מהן במשך שנים רבות, אני יכול להעיד בעצמי שהמחשבות הללו לא מעידות על רצון אמיתי לוותר על מה שחשוב לנו בחיים, אלא שוב, כמו שאר המחשבות הטורדניות, הן נובעות ממצוקה רגשית שמבקשת מענה.
אני זוכר איך במשך שנים המחשבה "אין לי כוח להתמודדות הזו יותר" הייתה חוזרת שוב ושוב בראשי כמו סוג של "מנטרה", ותמונות שבהן אני פשוט נעלם, מתנתק או בורח מהמציאות בדרכים קיצוניות שונות היו צצות בראשי בלי שליטה. כיום, במבט לאחור, אני מבין שגם מחשבות אלה היו מסר חכם מתת המודע שלי, מאותו עולם רגשי פנימי שביקש פשוט לנוח ולמצוא נחת ושלווה.
באותם ימים לא הייתה לי תקשורת בריאה עם עצמי. לא באמת ידעתי איך לדבר עם עצמי בעולם הפנימי שלי, איך ליצור בתוכי תקשורת נעימה, מחזקת ואוהבת כלפי הרגשות שלי, ולא ידעתי אפילו איך להבין מה אני באמת מרגיש וצריך. הרגשת הייאוש וחוסר האונים הובילה אותי שוב ושוב אל אותן מחשבות טורדניות של קריסה ובריחה, שפשוט ניסו לבטא את הצורך הנואש שלי לנוח מהסטרס, הלחץ והמתח העצום שבו חייתי.
לכן, אם במקרה אתם סובלים ממחשבות טורדניות של ייאוש עמוק ורצון עז לברוח מהכל, זה ממש לא אומר שהרצון האמיתי שלכם הוא להפסיק ליהנות ממה שיש לחיים להציע. קרוב לוודאי שזו בקשה עמוקה למנוחה, לחיים שיש בהם איכות של נחת ונינוחות פנימית. ואת זה אפשר ליצור בהדרגה באמצעות תהליך של תרפיה רגשית שמבוססת על הכרה, קבלה ואהבה עצמית.
מחשבות טורדניות בשינה, בהריון, אחרי פרידה או במהלך היום
מחשבות טורדניות יכולות להופיע בכל שלב של החיים, ולעיתים הן מופיעות לאחר או במהלך אירועים שמעוררים בנו תגובות רגשיות חזקות. לרוב הן מופיעות במהלך היום עם או בלי קשר לאירועים חיצוניים. לעיתים מחשבות מביכות, מוזרות או מלחיצות מופיעות תוך כדי או בסמוך לאינטראקציה חברתית כלשהי, ויחד איתן יכולות להופיע תופעות של חרדה חברתית כמו לחץ, מתח, דופק מוגבר, תחושת מבוכה, קושי להתבטא בחברת אנשים ומחשבות על לברוח ולחזור אל המקום ה"בטוח" שלנו לבד.
מצבים נוספים שלא פעם מעוררים מחשבות טורדניות
מחשבות טורדניות בשינה:
לעיתים בזמן השינה או בזמן שאנו עומדים להירדם, מתחילות להופיע מחשבות טורדניות שלא פעם מקשות על ההירדמות ומעוררות חרדה ודאגה. הזמן שבו אנו לקראת הירדמות הוא לעיתים קרובות הזמן היחיד שבו אנו נמצאים בשקט עם עצמנו בלי שיש משהו שאנחנו "צריכים" לעשות, ולכן לפעמים דווקא בזמן הזה תת המודע שלנו, אותו עולם רגשי עמוק שבנו, מוצא את הפתח וההזדמנות להביא לתשומת ליבנו את המצוקה שלו.
אני מכיר טוב את הסוג הזה של מחשבות טורדניות, ואני זוכר הרבה לילות שבהם שכבתי במיטה, ניסיתי להירדם והמחשבות המשיכו להופיע שוב ושוב והראו לי את מה שהכי לא רציתי, פחדתי או נגעלתי ממנו.
מחשבות טורדניות בהריון:
לאורך שנות העבודה שלי עם אנשים בנושא מחשבות טורדניות, הגיעו אליי לא מעט נשים בהריון שסיפרו על מחשבות טורדניות. לעיתים, דווקא בזמן הריון, הודות למצב ההורמונלי והנפשי שמאפיין שלבים שונים של ההריון, תכנים רגשיים מודחקים נוטים לעלות על פני השטח ולא פעם מופיעות מחשבות טורדניות על פגיעה (לעיתים בתינוק שעתיד להיוולד) או מחשבות טורדניות אחרות.
מחשבות טורדניות בהריון הן תופעה יחסית נפוצה שלרוב לא מדברים עליה בגלל המבוכה, הבושה והפחד שכרוכים בזה. לכן חשוב לי לציין שאם את חווה מחשבות טורדניות בהריון, אין צורך להילחץ או לחשוב שמשהו "לא בסדר" איתך, אלא פשוט להבין שישנה מצוקה רגשית שזקוקה ליחס ולמענה, ובמידת האפשר לקבל עזרה כדי להתחבר, לקבל ולאפשר למה שנמצא מתחת לפני השטח לקבל השלמה ושחרור. מניסיוני, דווקא במהלך ההריון יש הזדמנות מיוחדת לתת מענה למטענים מודחקים באופן יחסית נגיש, הודות לפתיחות הרגשית שמאפיינת את המצב ההריוני.
מחשבות טורדניות אחרי פרידה:
זו תופעה שאני מכיר ממש טוב. אני זוכר שאחרי אחת הפרידות הכואבות ביותר שעברתי (זה היה בגיל 27), במשך תקופה של כשנה הייתי חווה מחשבות טורדניות שהזכירו לי את בת הזוג לשעבר, את השם שלה, הקול שלה ומצבים שונים שחווייתי איתה. אני זוכר שהייתי מופתע בכל פעם שהמחשבות האלה שבו ועלו כאילו "משום מקום".
מחשבות טורדניות אחרי פרידה גם הן נפוצות ומהוות דרך של תת המודע הרגיש והחכם שלנו לבקש את תשומת ליבנו לרגשות ולחוויות שזקוקים למענה, להשלמה ולביטוי בריא. ואכן, גם במקרה שלי וגם במקרים של רבים אחרים, אחרי שהמשקעים הרגשיים קיבלו יחס ומענה מדויק, המחשבות הטורדניות התפוגגו… פשוט כי לא היה בהן צורך יותר.
מה לא עוזר בהתמודדות עם מחשבות טורדניות?
הנה ארבע תגובות נפוצות שלא באמת עוזרות לנו מול מחשבות טורדניות. לצערי לא פעם אני שומע על מטפלים שממליצים על אחת או יותר מהגישות האלה שעלולות לרוב להחמיר את המצב לאורך זמן:
1. התמודדות ומאבק: עצם המילה התמודדות מעידה לא פעם על ניסיון להיאבק ולהילחם בעצמנו, וזה בוודאי לא עוזר לנו אלא יוצר בנו תחושה של מאבק מתיש וחוסר אונים. כל ויכוח פנימי, ניסיון שכנוע כוחני או ניסיון לדבר עם המחשבות הטורדניות כדי לשכנע אותן להפסיק, מעורר חוויה של מאבק פנימי שרק מלחיץ אותנו עוד יותר ומעצים את הסבל.
2. הדחקה והימנעות: ניסיון להתעלם, להשתיק או להסיח את הדעת מהמחשבות שלנו. פעולות כאלה רק מעצימות בסופו של דבר את המצוקה הרגשית כיוון שמראש היא נבעה מהדחקה והתעלמות שלנו מהרגשות החכמים שלנו. אותו עולם רגשי שלנו שהוא כמו ילד או ילדה, כבר מזמן מרגיש שמתעלמים ממנו ולכן צריך "לצלצל בפעמונים" הכי חזק שאפשר. עוד התעלמות רק מחמירה את המצוקה ויכולה לגרום להתגברות החרדה.
התופעה הזו של הדחקה מוכרת היטב גם במחקר הפסיכולוגי. פרופ' דניאל וגנר מאוניברסיטת הרווארד הראה בסדרת מחקרים מפורסמת שכשאנחנו מנסים בכוח לא לחשוב על משהו (כמו בניסוי שבו הוא ביקש מאנשים לא לחשוב על דוב לבן), קורה בנו בדיוק ההפך. עצם הניסיון לגרש את המחשבה מפעיל במוח מנגנון דרוך שבודק כל כמה שניות אם המחשבה האסורה עדיין שם, ובכך מתדלק אותה ומחזיר אותה אלינו בעוצמה גדולה עוד יותר. לכן המאבק במחשבות הוא לא חוסר הצלחה שלנו, אלא ניסיון להשתמש בכלי שפשוט פועל הפוך מאיך שקיווינו.
3. ניסיון לנתח באופן רציונלי את המחשבות: ניסיון כזה יכול אמנם להקל במעט ולזמן קצר על החרדה שמתלווה למחשבות טורדניות, אך מדובר בהתעסקות שטחית בלבד כשהשורש נמצא בעולם הרגשי שלנו, שלא מקבל מענה משיחות רציונליות בלבד בדיוק כמו שילד מבוהל לא ירגיש ביטחון אם רק יסבירו לו הכל באופן הגיוני בלי לתת לו חוויה של קרבה, ביטחון ואמון אוהב.
4. ניסיון טכני לשנות את צורת החשיבה: למרות שגם גישה זו יכולה להביא להקלה זמנית או חלקית, לטווח הארוך הניסיון לשנות את המחשבות באמצעות טכניקות שונות גם הוא לא נותן מענה עמוק ואמיתי למצוקה הרגשית שמבקשת מאיתנו הכרה, תשומת לב ויחס חומל, מבין ואוהב כלפי העולם הרגשי שלנו.
ובעצם, כל צורת עבודה שמתמקדת במחשבות בלבד ולא מפתחת את היכולת שלנו להכיר, להתחבר, להבין ולהתייחס באופן מעצים ואוהב לעולם הרגשי שלנו מתקשה לייצר הקלה יסודית ויציבה.
איך להתמודד עם מחשבות טורדניות ללא מאמץ כוחני
מקור המחשבות הטורדניות שלנו הוא לרוב בילדות (אלא אם כן מדובר בתגובה לחוויה טראומטית ספציפית). אפשר לומר שכבני אדם כולנו חווים במידה כזו או אחרת מחשבות טורדניות, כיוון שכולנו נושאים בתוכנו רגשות מודחקים וחוויות שלא עיבדנו. אצל חלקנו (כמו שהיה במקרה האישי שלי) המצב מקצין יותר מאשר אצל אחרים.
במקום להילחם במחשבות טורדניות ובמקום לנסות כל מיני אסטרטגיות ו"טריקים" שאמורים להעלים אותן כדי שיפסיקו להפריע לנו (ובכך להשאיר את המצוקה הרגשית ללא מענה), גישה מועילה למחשבות טורדניות עוסקת בהבנה מעמיקה ואוהבת ובצמיחה אישית מתוך מענה הדרגתי לצרכים הרגשיים שנמצאים בבסיסן.
ההבנה הזו, שלפיה אין בנו חלקים "רעים" או "מקולקלים" שפועלים נגדנו, מקבלת חיזוק משמעותי גם בעבודתם של רופאים ומטפלים מובילים בעולם הטראומה והנפש כמו ד"ר גאבור מאטה וד"ר ריצ'רד שוורץ. הם מראים שגם התגובות והקולות הפנימיים שנראים לנו הכי קיצוניים ומבהילים נוצרו במקור כניסיון חכם של המערכת שלנו להגן עלינו מפני הצפה רגשית או לאותת לנו על צורך עמוק שנזנח בילדות. כשמפסיקים להתייחס לחלקים האלו כאל אויב ומתחילים לפגוש אותם מתוך סקרנות, הקשבה וחמלה, הם כבר לא צריכים לצעוק או להפחיד אותנו כדי שנראה אותם.
שלבי הטיפול במחשבות טורדניות בגישת "להכיר בעצמי"
התהליך כולל מספר שלבים שמורכבים בהתאמה אישית לכל אדם בהתאם לצרכיו ויכולותיו:
1. הבנה והכרה של המחשבות הטורדניות והתכנים שלהן, ופיתוח היכולת לזהות את המטען הרגשי (פחד, עצב, בדידות, אשמה ועוד) שמנסה לקבל ביטוי באמצעות המחשבה הטורדנית (ממש כמו עם ילדים שמציירים ציור מפחיד).
2. פיתוח היכולת ליצור קשר, שיח פנימי, מודעות וחיבור כלפי העולם הרגשי באופן קשוב, רגיש ותומך, תוך פיתוח היכולת להבין את הצרכים הרגשיים שמפעילים אותנו.
3. פיתוח היכולת לתת אישור ומענה למצוקה הרגשית בכלים מעשיים של ביטוי רגשי, שחרור מטענים רגשיים ויצירת מערכת יחסים תומכת ואוהבת עם השכבות העמוקות של ההכרה ותת המודע (החלק הילדי והרגיש שבתוכנו).
4. הקניית כלים להמשך התפתחות וצמיחה עצמאית על בסיס קבלה ואהבה עצמית, יכולת להבין, לתקשר ולבטא את רגשותינו ופיתוח היכולת לתת מענה מעמיק לצרכים הרגשיים שלנו.
באופן כזה, התהליך לא רק עוזר לנו להשתחרר מהסבל שבמחשבות טורדניות, אלא מאפשר לנו לעבד ולתת מענה לטראומות שיוצרות בנו מתח, לחץ, חרדות וקשיים ביחסים, לחיות מתוך אמון וביטחון בעצמנו, ולגלות שכל מה שקיים בנו הוא חכם, יש בו כוונה טובה ואפשר לאהוב את מי שאנחנו.
סיפור על מקרה אמיתי של מחשבות טורדניות
אחד המקרים שזכורים לי הוא של אישה שהגיעה אליי לטיפול אישי וסיפרה שיש לה מחשבות טורדניות של תסריטים על כך שהיא פוגעת בתינוק שלה שהיא כל כך אוהבת.
למרות שהיא מעולם לא נהגה באלימות כלפי התינוק שלה או פגעה בו בפועל, המחשבות על פגיעה בו חזרו שוב ושוב וגרמו לה לבהלה, תסכול, זעזוע קשה, אשמה וחוסר אונים.
בתהליך שעברנו יחד, למדנו להסתכל פנימה ולתת מקום וביטוי לכל הרגשות שניסו לקבל הכרה באמצעות המחשבה הטורדנית. למדנו באופן רגיש, קשוב והדרגתי איך לתת מקום לפחדים, לתחושת האשמה על היותה "אמא לא מספיק טובה", לצורך בתשומת לב ובאישור שהיא לא קיבלה ביחסים שלה, ולתחושת ההקרבה והביטול העצמי שהיא נשאה בתוכה שנים.
כך, לאט לאט, המחשבה הטורדנית הפכה לתזכורת אוהבת שאפשרה לה לא רק להירגע, אלא להבין, לאהוב ולהתייחס לעצמה באופן שלם ומדויק יותר ועם הזמן המחשבה התפוגגה לגמרי.
טיפול עצמי במחשבות טורדניות
טיפול עצמי במחשבות טורדניות יכול להיות יעיל בעיקר לאחר תהליך של לימוד אישי והקניית כלים, תוך כדי פיתוח ההבנה והיכולת הבריאה להתחבר אל העולם הרגשי שבנו. בעיניי ומניסיוני לאחר עבודה עם אלפי אנשים, הגישה הכי יעילה היא לקבל עזרה במסגרת מפגשי טיפול רגשי אישי או קבוצתי.
יחד עם זאת, יש אפשרות להתחיל תהליך של מודעות, קבלה והבנה כלפי המחשבות הטורדניות שלנו באופן עצמאי, ולצורך כך אפשר להיעזר בשלבים הבאים:
1. להכיר את התוכן של המחשבה הטורדנית בלי "להזדהות" איתה
אפשר לכתוב, להקליט, לצייר או פשוט לבטא בעל פה את התוכן של המחשבה הטורדנית באופן "אובייקטיבי" כמו בסרט תיעודי, תוך כדי הבנה שהמחשבה הטורדנית היא מסר מתת המודע העמוק שלנו והתוכן שלה הוא לא העניין. העניין הוא לתת הזדמנות לאותו חלק עמוק בתוכנו לבטא מצוקה כלשהי, ולא להתייחס לתוכן המחשבתי "פשוטו כמשמעו".
2. התייחסות לילד או לילדה שחושבים כך
לאחר שביטאנו בכתב או בעל פה את התוכן של המחשבה, אפשר להיעזר בשאלה הבאה: איך הייתי מתייחס או מתייחסת לילד או ילדה בני 5 שהיו מספרים לי סיפור כזה או מראים לי תמונה כזו? מה הייתי מבין מזה לגבי המצב הרגשי שלהם ולגבי הצורך הרגשי שלהם?
3. התייחסות לרגשות
כתבו את הרגשות (פחד, עצב, בדידות, תסכול, עלבון, אשמה, בושה ועוד) שאותו חלק ילדי בכם מרגיש כשהוא מראה או מספר את המחשבה הטורדנית.
4. הבנת היחס שהעולם הרגשי שלנו זקוק לו
לאחר שכתבתם את הרגשות, נסו לבדוק: אם באמת היה מדובר בילד או ילדה שמרגישים כך, איזה יחס הם מבקשים בעצם? איזה יחס אמפתי, אוהב, חומל ותקשורתי צריכים ילד או ילדה שמרגישים כך?
5. אישור לעולם הרגשי (הילדי) שלנו
מתוך היכרות עם עצמכם, עם חייכם וההיסטוריה האישית שלכם, שאלו את עצמכם: איזו סיבה חכמה ומוצדקת יש לכך שמשהו בי מרגיש את הרגשות האלה וחווה את המצוקה הרגשית הזו? מה חווייתי בחיי שהודחק, שלא קיבל יחס ומענה ומרגיש שאין לו מקום או הכרה אוהבת בתוכי?
6. יצירת שיח פנימי אוהב ומעצים
נסו לייצר שיח פנימי כן עם עצמכם כאילו אתם מדברים עם ילד או ילדה אהובים שסובלים ממצוקה רגשית. אל תנסו להרגיע בכוח או להבטיח הבטחות כלשהן, אלא פשוט ספרו לעצמכם בכנות מה אתם באמת מרגישים מתחת לפני השטח של המחשבה הטורדנית (פחד, עצב, בדידות, עלבון, תסכול), וספרו לעצמכם על הצורך באישור, בחמלה, באהבה ובביטחון. אם אתם מודעים לכך, הזכירו לעצמכם למה זה לגמרי לגיטימי ומובן (לאור מה שעברתם ועדיין עוברים בחיים) שתהיה בכם מצוקה רגשית כזו. תנו לעצמכם אישור ולגיטימציה להרגיש את מה שאתם מרגישים ואל תנסו לפתור או לשנות דבר.
השלבים האלה יכולים לעזור להתחיל ליצור יחס אחר לגמרי אל עצמכם, יחס שהוא לא מכאני או רובוטי, אלא אנושי, רגיש ואמיתי.
ושוב, זה עוזר מאוד לקבל הדרכה אישית כדי ליישם את השלבים האלה בפועל, כי לא פעם אנחנו מאוד לא רגילים או אפילו לא מודעים לאפשרות הזו של להתייחס לעצמנו כמו לילדים אהובים וכמו ליצורים אנושיים ורגישים, ולא כמו למכונה שזקוקה ל"תיקון" או ל"פתרון" טכני. לא פעם אנחנו מנותקים מהרגשות שלנו ואפילו לא מכירים אותם מספיק כדי ליצור איתם קשר וחיבור אמיתי (זה היה המצב שלי ברוב שנות חיי).
טיפול מבוסס רגש במחשבות טורדניות
מניסיוני, הדרך הכי יעילה לטפל במחשבות "טורדניות" היא ללמוד להקשיב להן ולרגשות שמהם הן נובעות. להקשיב באמת ולעומק ולתקשר איתן כפי שהיינו רוצים שיתקשרו איתנו.
ואני לא מתכוון ל"סתם" להקשיב במעין אדישות קרה, צינית וחסרת סבלנות. אני גם לא מתכוון לניסיון להפעיל "טריקים" וטכניקות פסיכולוגיות או רוחניות של "התבוננות" או "חוסר הזדהות" מתוך ציפייה גלויה או סמויה שהמחשבות האלה יחלפו.
אני מתכוון ללמוד להקשיב להן לעומק, בחמלה ובחברות עמוקה, כפי שמקשיבים לילד בודד ומפוחד שבאמת זקוק לתשומת לב ולהקשבה אמפתית (במיוחד שהילד הזה הוא אנחנו עצמנו…), וזה מניסיוני מביא גם לתוצאות הכי טובות ולהקלה עמוקה ויסודית במצוקה הרגשית, כפי שמעידים רבים שכבר עברו תהליך כזה.
כשאנחנו לומדים להקשיב באופן כן ועמוק למחשבות שלנו ולרגשות שעומדים מאחוריהן, אנו מגלים שהן פשוט מבטאות את הצרכים הרגשיים העמוקים שלנו בביטחון, באישור ובאהבה. כשאנחנו לומדים לזהות באופן מעשי את הצרכים הרגשיים העמוקים שלנו ולתת להם מענה פנימי ומדויק, אנו מזינים את עצמנו בנוכחות ובאישור פנימי, מרגיעים בהדרגה את מחשבותינו ומייצרים חוויית חיים שלווה ונעימה יותר עבור עצמנו ועבור מי שקרוב אלינו.
אלה הם העקרונות הבסיסיים של טיפול במחשבות טורדניות בגישה שלי. אתם מוזמנים להוריד בחינם את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית, לקרוא עוד על השפעת טראומות ילדות על החיים שלנו כבוגרים, ואם יש לכם שאלות או שאתם מרגישים שהגיע הזמן לעבור תהליך אישי מותאם, אפשר בשמחה לפנות אליי כאן.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא מחשבות טורדניות
איך אפשר להרגיע מחשבות טורדניות שלא יוצאות מהראש?
האם מחשבות טורדניות מעידות על סכנה או על בעיה נפשית חמורה?
מה ההבדל בין מחשבות טורדניות לבין חרדה רגילה?
למה ניסיון לשנות את החשיבה באופן שכלתני לא תמיד עוזר?
על המחבר: ד"ר אלי קרסניץ (Ph.D) הוא מטפל רגשי, מפתח גישת "להכיר בעצמי" וחוקר את נבכי הנפש ומנגנוני ההגנה של מערכת העצבים. עם למעלה מ-15 שנות ניסיון קליני (מאז 2010) בליווי אלפי אנשים המתמודדים עם חרדות קשות, מחשבות טורדניות, כפייתיות ופולשניות, טראומות ומשברים נפשיים, אלי משלב בעבודתו רקע מדעי מוצק (בוגר הטכניון) יחד עם תרפיה רגשית מעמיקה מבוססת חמלה וחיבור פנימי מעשי ואפקטיבי. הגישה שלו נולדה מתוך שילוב של מסע התמודדות וצמיחה אישי ועמוק בשילוב עם למידה והיכרות עם גישות טיפוליות רבות.
לקריאה נוספת אודות אלי, הגישה הטיפולית הייחודית שלו וההסמכות המקצועיות לחצו כאן.
לתיאום שיחת התייעצות או ליווי אישי (בקליניקה ובאונליין) לחצו כאן.
הזווית המדעית: מה קורה במוח בזמן מחשבות טורדניות
כמי שמגיע גם מתוך העולם המדעי והתמודד בעצמו עם חרדות ומחשבות טורדניות במשך שנים, היה לי חשוב להבין לא רק את חוויית הנפש אלא גם את המנגנון הפיזיולוגי שעומד מאחוריה. מבחינה נוירוביולוגית, כשאנחנו נמצאים במתח מתמשך או נושאים בתוכנו רגשות מודחקים, האמיגדלה (האזור במוח שתפקידו לזהות סכנות ולהפעיל אזעקה במערכת העצבים) פועלת ברגישות מוגברת ומכניסה את הגוף למצב דריכות וחירום מתמיד.
במצב דריכות זה, המוח מייצר רעש מנטלי ותסריטים קיצוניים כדי לאותת לנו שמשהו בפנים זקוק לתשומת לב. המקורות המדעיים הבאים מדגימים מדוע ניסיון להדחיק את המחשבות או להיאבק בהן בכוח רק מחזק את הלולאה, וכיצד שינוי היחס הפנימי והרגעת מערכת העצבים מאפשרים הקלה ושחרור הדרגתי:
- "Paradoxical effects of thought suppression" (Wegner, Schneider, Carter & White, 1987 - Journal of Personality and Social Psychology): מחקרו הקלאסי של פרופ' דניאל וגנר בכתב העת של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, המוכיח כי הניסיון הרצוני להדחיק או לגרש מחשבה לא רצויה יוצר תגובת זינוק הפוכה במוח שמגבירה את תדירות ועוצמת הופעתה של המחשבה.
- "Experiential avoidance and behavioral disorders: A functional dimensional approach to diagnosis and treatment" (Hayes, Wilson, Gifford, Follette & Strosahl, 1996 - Journal of Consulting and Clinical Psychology): מחקרם המרכזי של פרופ' סטיבן הייז ושותפיו בכתב העת של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, המראה כיצד הימנעות חווייתית (הניסיון להדחיק רגשות ומחשבות לא נעימים ולהיאבק בהם) היא שמזינה ומחמירה דפוסים טורדניים וחרדה, וכיצד פיתוח קבלה וחיבור לחוויה הרגשית מביא להקלה יציבה.
- International OCD Foundation (IOCDF) - Clinical Overview of Obsessions and Intrusive Thoughts: הסקירה הקלינית של הקרן הבינלאומית לטורדנות כפייתית, המבהירה כי תוכן המחשבות הטורדניות הוא הפוך מערכיו ומרצונותיו האמיתיים של האדם, וכי הפסקת המאבק והפחתת תגובת החירום הרגשית חיוניות להרגעתן.
הצהרה משפטית והבהרה רפואית: המידע המוצג במאמר ובאתר זה הוא אינפורמטיבי, חינוכי וטיפולי-התפתחותי בלבד על בסיס גישת "להכיר בעצמי", ואינו מהווה תחליף לאבחון רפואי, פסיכיאטרי, רגשי מוסמך או לייעוץ מקצועי מטעם גורם רפואי מורשה. תהליכי עבודה עם העולם הרגשי ומערכת העצבים אינם מחליפים טיפול רפואי במצבים קליניים חריפים. בכל מקרה של מצוקה נפשית חריפה, סכנה מיידית או תסמינים רפואיים קשים, מומלץ לפנות מיד לגורם רפואי או נפשי מוסמך בקהילה.
לחיבור רגשי, הרגעת מערכת העצבים ומציאת שקט פנימי:
צעדים פשוטים ויומיומיים לשחרור ביקורת עצמית וחיזוק הביטחון:
לחצו על העדויות כדי לקרוא את המכתבים המלאים בעמוד ההמלצות
51 תגובות
מקסים, נכון ואמיתי…
כל מילה בסלע ובסלה (נצח).
תודה, מתוק אהוב 🙂
<3
תודה רבה הראלי
הבוקר חיפשתי תשובות ומצאתי תובנה עמוקה לאחר קריאת הדף, תודה!
תודה נילי, הנושא של מחשבות טורדניות באמת מאוד לא מובן בחברה שלנו ולא מעט
פעמים אני שומע על גישות שיוצרות יותר חרדה וקושי ולא עוזרות באמת.
אני שמח שמצאת תובנה עמוקה לנושא החשוב הזה 🙂
מעולה, כמה נכון ואמיתי,
ממש הארה כמעט..
תודה רבה אריאל 🙂
יש לי שאלה דיי ארוכה ומאד דחופה, מה אני יכולה לעשות שהמחשבה ממש מרגישה כאילו היא ממש משתלטת עליי, אני כל כך מפחדת מזה, זה נכון שאני לא אוהבת את עצמי במאה אחוז, אבל זה משפיעה גם על כמו שציינת על חיי היומיו שלים, ממש לא נעים כל המחשבות האלה קצת קשה לי לאמין שזה מחשבה בריאה, בבקשה תתן לי מענה בהקדם.
שלום מעיין 🙂
לשאלתך, המחשבה הטורדנית היא ביטוי למצוקה רגשית.
במילים אחרות – אם את חווה שיש מחשבה מפחידה שממש משתלטת עליך, זה אומר לי שיש בך חוויה רגשית שאת מדחיקה.
חוויה של פחד, של כעס או כאב רגשי שאת נושאת בתוכך כבר הרבה שנים ושכבר קשה לך מאוד להדחיק אותה.
לכן בעיניי מה שקורה פה הוא טוב ובריא במובן שזו הדמנות בשבילך לפגוש, להבין ולשחרר את העולם הרגשי שלך שלא מסכים יותר
להשאר מכווץ, מודחק וסובל.
אפשר לחשוב על מחשבה טורדנית גם כעל ילדה שצועקת, משתוללת ומפחידה כי זו הדרך היחידה שבה היא מצליחה לבטא את הכאב,
המצוקה וחוסר האהבה שהיא מרגישה.
לכן זה טוב ובריא שהיא בכלל מצליחה לבטא משהו גם אם זה מפחיד ולא נעים ושוב, זו בעיניי הזדמנות למפגש אמיתי ומעצים עם עצמך.
מה שאני מציע זה לעשות תהליך של למידה, הקשבה, חיבור, הבנה ותקשורת פנימית בריאה ואוהבת עם עצמך ועולם המחשבות והרגשות שלך.
זה בעצם מה שאני עושה עם עצמי ועם אנשים כבר שנים במפגשים אישיים וזה מאפשר להבין, לשחרר ולתת מענה אמיתי למחשבות מפחידות או טורדניות.
מענה יסודי, כזה שלא משאיר משקעים לא נעימים ועוזר להרגע ולהינות יותר מהחיים.
את מוזמנת להיעזר בי בנושא הזה.
אם תרצי לברר על מפגש אישי את מוזמנת להתקשר אלי 052-2263761.
היי אלי,
אני לא יודע אם אני מתמודד עם מחשבות טורדניות, אבל אם כן לפחות לא ברמה שציינת.
השאלה שלי היא כזאת – האם אתה לא מאמין בהשתקת המחשבות? אם לאדם יש את הכוח להשתיק את המחשבות השליליות אז למה לא? אני סובל מחרדה חברתית, אבל ברגע שהשתמשתי בהשתקת המחשבות אם זה מחשבות כמו מה אנשים חושבים עליי (שזה קורה רק שאני נמצא בסיטואציה חברתית) שהם בניגוד להיגיון והצלחתי להשתיק את המחשבות השליליות החרדה הפסיקה לחלוטין וזה קרה גם בסיטואציות שתמיד אני חווה בהם התקפי חרדה. השאלה שלי היא אם השתקת המחשבות כמו שאני עושה היא לא נכונה, כי אם היא לא וצריך באמת למצוא את הפתרון לבעיה כפי שאתה טוען, בסופו של דבר זה עלול לפגוע בי? למשל אני קראתי המון מאמרים שטוענים שהדרך הכי טובה להתמודד עם חרדה זה לא לחשוב עליה, להתעסק בדברים אחרים ואז לאט לאט היא תעלם מעצמה. מה שקורה בחרדה זה שאנחנו מתעסקים בה כל הזמן, בחיפוש ודרכים איך להתמודד איתה ואנחנו רק מעמיקים את הבעיה והלחץ..
תודה רבה ושבוע טוב.
שלום נועם ותודה על התגובה שלך 🙂
לשאלתך, מה שחשוב להבין בעיניי הוא שכל מחשבה היא ביטוי לרגש, היא ביטוי לצורך או מצוקה רגשית.
לכן להתעלם ממחשבות טורדניות או מחשבות שאנחנו תופסים כ"שליליות" או ממחשבות בכלל, זה שקול להתעלמות מרגשות, צרכים רגשיים ומצוקות שיש לנו.
ההתעלמות הזו היא למעשה הדחקה, היא חוסר מענה לרגשות ופחדים שאנחנו נושאים בתוכנו מילדות.
רגשות מודחקים הם כמו סיר לחץ, ככל שזה נמשך, הלחץ, המתח והחרדה עולים וגואים וגם אם מצליחים להדחיק למשך פרק זמן,
בסופו של דבר זה תמיד מתפרץ ועולה על פני השטח כי הרגשות שלנו זקוקים להשלמה, לאהבה ולקבלה שלנו.
אני מסכים איתך ש"להתעסק" במחשבות ולנסות לפתור אותן זה מאוד לא נעים ורק מעצים את החרדה ולכן אני מבין את הגישות שמדברות על להתעלם ממחשבות כדרך להתמודדות.
אבל זו רק חצי דרך ולחצי דרך יש מחיר, יש מתח, כיווץ וכאב פנימי שלא מקבל אף פעם מענה אמיתי על ידי התעלמות.
בעיניי רק הכרה כנה ושיחה כנה שמעוררות בנו הבנה, אמפטיה, בטחון ואהבה עצמית, מאפשרת לתת מענה באופן יסודי לכאב שאנחנו קוראים לו "מחשבות טורדניות".
ואני כותב את זה גם מנסיון אישי של מי שחווה מחשבות קשות ומפחידות מאוד רוב חייו וגם מתוך עבודה עם הרבה אנשים לאורך שנים.
הרי זה ברור בסופו של דבר ששום רגש או מחשבה שלנו הם לא תקלה, לא טעות ויש סיבה עמוקה וחכמה לכל מה שקורה בתוכנו.
עמוק מתחת לפני השטח, אנחנו באמת רוצים להרגיש אהובים, להרגיש שלמים עם עצמנו ואני מאמין שזה בדיוק מה שמגיע לנו.
לכן אני לא ממליץ לנסות להתעלם מרגשות או מחשבות "טורדניות" ככל שיהיו, אלא באמת ללמוד להקשיב להן ולהבין את הרגשות שעומדים בבסיסן וללמוד ליצור
שיח פנימי שמבוסס על כנות, אמפטיה ואהבה כלפי עצמנו כדי לתת מענה לשורש ולא רק לפני השטח של עצמנו.
באהבה, אלי.
שלום אלי
אשמח לדעת לגבי מחשבות שיש לי בזמן האחרון
מחשבות שכלום לא בטוח שאני הולך בעולם ולא ברור לי מה ואיפה אני והאם הכל אמיתי
מין תחושה שאני לא באמת כאן ואיפה אני (למרות שברור לי שאני כאן) מה המשמעות… והפער ביני לביני מפחיד ומשגע
מחשבות שהעולם לא בטוח וכל רגע הכל יכול להתהפך.
זה גם בא בעקבות חבר שעבר משבר נפשי קשה שהצריך אשפוז וערער את הבטחון שלי בעצמי ובעולם
מאז אני לא מרוכז, לפעמים ממלא ימים שלמים בדיונים עם המחשבות ובפחד שהמחשבות ישארו לנצח ושלא אבדיל בינן לבין המציאות.
אשמח לשמוע את דעתך.
היי גל, על פניו נשמע כמו מקרה קלאסי של ניתוק רגשי. מדובר במנגנון הגנה טבעי שיש לנו
ושמגן עלינו מחוויות רגשיות עוצמתיות ולא מעובדות. אפשר לעשות עם זה תהליך של טיפול רגשי