אלי קרסניץ - רצון אמיתי צורך מודעות

איך לשחרר מחשבות טורדניות באופן טבעי

מחשבות מטרידות, מחשבות טורדניות, מחשבות מפחידות ומחשבות מוזרות – זה מפחיד, זה מלחיץ, זה מדכא ולפעמים זה מרגיש כמו שגעון או טירוף.

אז מה באמת גורם לזה ואיך להשתחרר מהסבל הזה?
אני רוצה לשתף אתכם בדרך טבעית לרפא ולשחרר באופן יסודי את הגורם האמיתי למה שאנחנו חווים כ”מחשבות טורדניות” ובדרך גם להעניק ריפוי והרגעה לעולם הרגשי שלנו שחווה מצוקה, לחץ וחרדה.

מחשבות מטרידות או “טורדניות” הן מחשבות שנתפסות לעיתים קרובות כ”הפרעה”, אובססיה או בעיה נפשית וההתייחסות אליהן לרוב היא כאל איום או מטרד לא רצוי שמפר את שלוותנו ללא סיבה מוצדקת.

למרות שעל פני השטח מחשבות טורדניות אכן נתפסות כמקור לסבל רב, האמת העמוקה לגביהן שונה מאוד והמפגש עם האמת העמוקה הזו עזר לי באופן אישי להשתחרר משנים של מחשבות מפחידות ומתסכלות שלא הרפו ממני.

נקודה חשובה אחת לפני כן: בהרבה מקרים של אנשים שפונים אלי בנושא של  טיפול במחשבות טורדניות, לאחר שיחה אנחנו מגלים שהמחשבות הלא נעימות הן רק סימפטום של חרדה שבאה בעקבות חוויה טראומטית.
חווייה טראומטית שיכולה להיות קשורה לשימוש בסמים, לפגיעה מינית, לפציעה פיזית, לארוע של פרידה, אובדן משבר נפשי או משבר רוחני.

אם במקרה אתם חווים מחשבות מטרידות ומפחידות בעקבות ארוע טראומטי כזה או אחר, חשוב לי לומר שהמחשבות הן רק סימפטום של המצוקה הרגשית בעקבות אותו ארוע והקושי להסתגל למציאות החדשה שנוצרה בעקבותיו.
קושי שיכול לעורר בין היתר הערכה עצמית נמוכה, חוסר בטחון, משבר זהות, זעם, נטייה להתמכרויות, דכאון או חרדה עמוקה.

אם תרצו, אני מזמין אתכם לכתוב לי או להתקשר אלי (052-2263761) ולשמוע על טיפול רגשי שעוזר לתת מענה אמיתי לחוויה הטראומטית שמעוררת את המחשבות המטרידות.

הסיפור האישי שלי

במשך הרבה שנים ואולי בעצם רוב חיי הבוגרים, סבלתי ממחשבות מאוד לא נעימות. במשך שנים חשבתי שהמחשבות שלי שונאות אותי ומראות לי את הדברים הכי קשים, מפחידים, משוגעים ולא נעימים שיש. שנים ניסיתי להדחיק ולהשתיק את הקולות האלה ללא הצלחה אמיתית ושנים חשבתי שמשהו בי פשוט לא שפוי, לא נורמלי ופחדתי מאוד שיגלו את זה, התביישתי בעצמי.

עם הזמן, למדתי להקשיב לעצמי יותר ויותר ולשים לב מה באמת קורה בתוכי.
מתוך הקשבה כנה לעצמי ותהליכים מעמיקים שעברתי, התחלתי לשים לב למשהו מעניין: שמתי לב שכל מחשבה “מטרידה” שהייתה לי ניסתה בעצם להראות או לספר לי, להאיר את תשומת ליבי למשהו מאוד כואב ומפחיד שנשאתי בתוכי אבל לא הסכמתי לראות או להכיר בו (משהו שהדחקתי).

עם הזמן והעמקת התהליכים הטרפויתיים שלמדתי ונחשפתי אליהם, העמקתי להקשיב למחשבות שלי והבנתי יותר ויותר שלמרות שמאוד פחדתי ונרתעתי מהמחשבות ה”מטרידות” שלי, מדובר דווקא בהזדמנות לריפוי, בהזדמנות להשלים עם עצמי ולתת ביטוי בריא ומדוייק יותר לצרכים ולרגשות שלי וככל שעבדתי על עצמי יותר עם התובנה הזו, עם הזמן המחשבות ה”מטרידות” כמעט ונעלמו מחיי לגמרי וגיליתי בתוכי עמוקים חדשים של תובנה, אהבה וקבלה עצמית.

את מה שגיליתי מתוך הקשבה עמוקה לעצמי ומתוך עבודה עם מאות אנשים במפגשים של טיפול וליווי אישי, אני רוצה לחלוק אתכם כאן עכשיו.

האמת העמוקה שגיליתי לגבי מחשבות טורדניות

למרות שהרבה פעמים זה לא נשמע כך, האמת העמוקה שגיליתי לגבי מחשבות טורדניות היא שהן הקול שלנו עצמנו. המחשבות האלה הן הקול המודחק והעמוק ביותר שלנו שמנסה לצוף אל פני השטח שוב ושוב ללא הצלחה ולא כדי לפגוע בנו, אלא כדי לעזור לנו להשלים עם עצמנו ועם הכאב שאנחנו נושאים בתוכנו.

ומה אם המחשבות המטרידות שלי בכלל לא נשמעות כמוני?
גם אם המחשבות המטרידות נשמעות כקולות של אנשים אחרים שפגשנו בחיים או מזכירות לנו מראות שראינו, הקול הזה הוא אנחנו עצמנו, הוא נובע מתוך העולם הרגשי התת מודע שלנו. הוא בעצם אנחנו שקוראים לעצמנו להתעורר ולחיות חיים שלמים ומאושרים יותר.

איך זה קשור לאושר?
כשאנחנו לומדים להקשיב למחשבות המטרידות שלנו לעומק, אנחנו מגלים שהן מבקשות שנלמד לתת מענה אמיתי לצרכים הרגשיים שלנו.
צרכים כמו תחושת בטחון, קבלה עצמית, יכולת לבטא ולתקשר את עצמנו באופן מלא ביחסים שלנו ואמון עמוק יותר בעצמנו ובחיים. אותם צרכים שנזנחנו אצל רובנו במשך שנים רבות לטובת נסיון לרצות אחרים ולענות על הציפיות של ההורים, החברה והסביבה מאתנו.

למעשה, מחשבות מטרידות או “טורדניות” הן לא בעיה או “תקלה”, ההפך – מחשבות טורדניות הן קול בריא, אוהב וחכם שלנו שבעזרתו אנו מקווים באופן לא מודע להחזיר את עצמנו אל האהבה העצמית והקבלה העצמית שאנו זקוקים לה.

אז למה זה לא מרגיש אוהב או חכם?
כמובן שעל פני השטח וביחוד לאור ההתניות החברתיות המקובלות המגדירות מחשבות של פחד, חרדה או ביקורת כבלתי רצויות, בעיתייות ולא מקובלות (למרות לשכולם יש אותם במידה כזו או אחרת), מחשבות מסוג זה יכולות להיות מפחידות ומלחיצות מאוד ולהיראות לנו כמקור של סבל עצום עבורנו, אך האמת העמוקה היא שמחשבות טורדניות הן רק סימפטום המעיד על כך שלמעשה עמוק בפנים אנחנו בריאים לגמרי ובעומק הוויתיינו לא ויתרנו על עצמנו, על האמת העמוקה שלנו ועל האפשרות להיות שלמים עם עצמנו ולממש את עצמנו בחיים.

דוגמה למהות העמוקה של מחשבות טורדניות

קרה לכם פעם שמיהרתם, הייתם לחוצים, מודאגים ועצבניים?

אני מניח שכן, לי זה קרה המון בחיי.

האם קרה לכם פעם שבאותו מצב לחוץ, מישהו ניסה ליצור אתכם קשר במילים, במחוות או אפילו בצפירה בכביש?
האם קרה לכם שהגבתם בתוקפנות, עצבנות והתגוננות רק כדי לגלות מאוחר יותר למרבה המבוכה, שאותו אדם רק רצה בטובתכם?
אולי רק להזכיר לכם ששכחתם להדליק אורות ברכב, או שנפל לכם משהו ולא שמתם לב?

לי זה קרה כמה פעמים ואחרי שהבנתי שהאדם ש”הטריד” אותי התכוון להזכיר לי משהו חשוב שלא שמתי לב אליו, הרגשתי מובך וקצת טפשי.

מחשבות טורדניות הן כמו אדם שרץ אחרינו ברחוב ומנסה בכל הכח להזכיר לנו משהו חשוב, בזמן שאנחנו לחוצים וממהרים לעמוד בציפיות או יעדים כלשהם (להצליח בחיים, למצוא זוגיות, ליצור משפחה, להתקדם בקריירה וכדומה).
מכיוון שאנו כבר לחוצים ולא נינוחים ממילא תוך כדי הרציה שלנו בחיים, אנו בטוחים שהאדם הזה שרודף אחרינו וצועק לנו דבר מה, הוא תוקפן, מטריד, מעצבן ואפילו מפחיד.

אנו כל כך לחוצים שבתפיסה המבוהלת שלנו נראה שהאדם הזה רודף אחרינו כדי לפגוע בנו. אבל אם רק נעצור, נקשיב ונשאל כמה שאלות כנות, נגלה שכל הזמן הזה האדם ש”רדף” אחרינו והטריד אותנו בעצם רק רצה להחזיר לנו את הארנק שנפל לנו בלי ששמנו לב.
כל הזמן הזה, האדם הזה רצה לעזור לנו ואנחנו לא היינו פנויים להקשיב או לראות את המציאות כפי שהיא.

זהו המצב גם במקרה של מחשבות טורדניות – אנו כל כך עסוקים בניסיון לעמוד בציפיות ולספק את הסטנדרטים החברתיים כדי לזכות באישור ולהיות “נורמליים” עד שאנו שוכחים לשים לב ולהקשיב למחשבות שלנו ולעצמנו באמת (וכמובן לא באשמתנו, גדלנו בחברה לחוצה ומלחיצה מאוד).
לא פלא שהמחשבות ה”טורדניות” שלנו נשמעות כל כך לחוצות, מבוהלות ובודדות… מי לא היה מרגיש כך אם היו מתעלמים ממנו ומגנים אותו במשך שנים?

כמובן שאין לי שום גינוי אלא רק אהדה ואמפטיה עמוקה לצורך האנושי שלנו באישור. הבנה בהירה ועמוקה של הדברים רק עוזרת לנו לזהות מדוע המחשבות שלנו הופכות להיות “טורדניות” ואיך אפשר לחזור אל עצמינו, אל השלווה, הנינוחות וההנאה שלנו מהחיים.

מקור המחשבות הטורדניות

מקור המחשבות הטורדניות שלנו הוא לרוב בילדות שלנו (אלא אם כן מדובר בתגובה לחווייה טראומטית כפי שכתבתי בתחילת המאמר הזה).
אפשר לומר שכבני אדם, כולנו נוטים לסבול במידה כזו או אחרת ממחשבות טורדניות, כאשר אצל חלקינו המצב מקצין יותר מאשר אצל אחרים.

מה קרה לנו בילדות?
בילדות, כולנו חווינו מצב של פחד הישרדותי במצבים שבהם קיבלנו מההורים שלנו ומהחברה בה גדלנו את ההרגשה (גם אם לא במודע) המפחידה שאין מקום לכל הרגשות שלנו, שלא צריך להקשיב לנו באמת, שאין אישור ומקום קשוב, רגיש ומכבד לפחדים ולרצונות שלנו ואין מקום לביטוי של כל מה שאנחנו מרגישים וחושבים.

מתוך הצורך הילדי הטבעי והעמוק שלנו באישור ובטחון מההורים וההחברה, למדנו להדחיק, לנתק ולהתכחש לרגשות וחוויות שונות בתוכנו. רגשות כמו פחד, כעס, אשמה, שמחה, בושה, חוסר, אכזבה, אונים או עצבות, הודחקו אצל כולנו במידה כזו או אחרת בילדות.

ומה קורה לנו כיום?
כיום, כל אותם רגשות מודחקים המהווים חלק משמעותי מאתנו, מנסים לצוף ולעלות אל פני השטח כדי שנחזור להכיר בכל החלקים העמוקים והרגישים שהדחקנו, שנשחרר את המטען הרגשי הכואב והלוחץ מתוכנו ונפרוק את הטען הכבד מעל הלב שלנו.
כל אותם חלקים רגשיים מודחקים בתוכנו הם כמו ילדים שרוצים לחזור הביתה, אלינו, אל הקבלה והאהבה העצמית שאנחנו כל כך רוצים להרגיש.

כשאנו מתעלמים מהרגשות העמוקים שלנו במשך שנים, יש בהחלט סיכוי שהמטען הרגשי העצום שעצור בנו ימצא ביטוי בצורת מחשבות טורדניות, מפחידות או מאיימות, אך האמת העמוקה שגיליתי היא שהרגשות שמנסים לעלות אל פני השטח של המודעות שלנו בצורת מחשבות מפחידות, הם כמו קריאה לעזרה שבאה עמוק מתוכנו. קריאה להקשבה, הכרה ואהבה שכיום חסרה לנו מאוד. 

וגם אם המחשבות הטורדניות עולות בעקבות חוויה טראומטית או פחד שיש לנו לגבי ארועים עתידיים, זה עדיין אותו מנגנון של צורך רגשי עמוק שמנסה לעלות ולקבל תשומת לב והכרה מאתנו.

סיפור על מקרה אמיתי
אחד המקרים הקיצוניים של מחשבות טורדניות שפגשתי היה אצל אשה שהגיעה אלי לטיפול אישי וספרה שיש לה מחשבות טורדניות על כך שהיא פוגעת באלימות בתינוק שלה.

למרות שהיא מעולם לא נהגה באלימות כלפי התינוק שלה, המחשבות על לפגוע בילד שלה חזרו שוב ושוב וגרמו לה לבהלה, תסכול, אשמה וחוסר אונים.

בתהליך שעברנו יחד, למדנו להסתכל פנימה ולתת מקום וביטוי לכל הרגשות שניסו לקבל מקום באמצעות המחשבה הטורדנית.
למדנו באופן רגיש, קשוב והדרגתי איך לתת מקום לפחדים, לתחושת האשמה על היותה אמא לא מספיק טובה, לתחושות של צורך בתשומת לב ואישור שהיא לא קבלה ביחסים שלה ובתחושת ההקרבה והביטול העצמי שהיא נשאה בתוכה שנים.

כך, לאט לאט, המחשבה הטורדנית הפכה לתזכורת אוהבת שאפשרה לה לא רק לקבל, אלא להבין, לאהוב ולחיות ולהתייחס לעצמה באופן שלם ומדוייק יותר.

הטיפול והמענה העמוק למחשבות טורדניות

מנסיוני, הדרך הכי יעילה לטפל במחשבות “טורדניות” היא ללמוד להקשיב להן באמת ולעומק ולתקשר איתן כפי שהיינו רוצים שיתקשרו איתנו.

ואני לא מתכוון לסתם להקשיב במעין אדישות קרה, צינית וחסרת סבלנות וגם לא מתכוון ללנסות “טריקים” וטכניקות פסיכולוגיות או רוחניות של “התבוננות” או “חוסר הזדהות” מתוך ציפיה גלויה או סומייה שהמחשבות האלה יחלפו.
אני מתכוון ללמוד להקשיב להן לעומק, בחמלה ובחברות עמוקה, כפי שמקשיבים לילד בודד ומפוחד שבאמת זקוק לתשומת לב והקשבה אמפטית (במיוחד שהילד הזה הוא אנחנו עצמנו…).

כך, בהקשבה עמוקה ואמפטית כזו נוכל להתעורר ולגלות שהקול ה”טורדני” שבראשינו היה בעצם הקול שלנו ובניגוד למה שסיפרו לנו או שחשבנו, למעשה אנחנו אלה שמעצימים והופכים את המחשבות הטורדניות ל”בעיה” בחוסר ההסכמה שלנו להקשיב לאותו קול שפוי ואוהב שלנו עצמנו (ושוב, לא באשמתנו, כך חונכנו לחשוב ולהאמין על ידי החברה שלנו).

האם אנחנו מנסים לפגוע בעצמנו?
כמובן שאנחנו לא עושים שוב דבר “בכוונה”. על פני השטח אנחנו מנסים לשרוד ולהתקיים באופן הנעים ביותר מתוך גבולות ההבנה שלנו את החיים ואת העולם.
זוהי רק חוסר המודעות שלנו לאיכות האמיתית של מחשבותינו ורגשותינו שיוצרת את המצב המאוד לא נעים שאנו קוראים לו “מחשבות טורדניות”.

כשאנחנו לומדים להקשיב באופן כן ועמוק למחשבות שלנו ולרגשות שעומדים מאחוריהן, אנו מגלים שהן פשוט מבטאות את הצרכים הרגשיים העמוקים שלנו בבטחון, אישור ואהבה.
כשאנחנו לומדים לזהות באופן טבעי ומעשי את הצרכים הרגשיים העמוקים שלנו, אנו לומדים לתת להם מענה פנימי ומדוייק ובכך מטפלים בשורש הבעיה.
אנו מזינים את עצמנו בנוכחות ואישור פנימי ובכך מרגיעים ללא מאמץ את מחשבותינו ומייצרים חוויית חיים מאושרת, שלווה ונעימה יותר עבור עצמנו ועבור מי שקרוב אלינו.

מה שמאוד עוזר מנסיוני בדרך הזו היא למידה של עקרונות מעשיים של קבלה ואהבה עצמית (אפשר להוריד את המדריך המעשי שלי לקבלה ואהבה עצמית בחינם כאן).

ולסיום, אני מזמין אתכם לצפות בסרטו קצר שלי שבו אני עונה על השאלה “למה אני לא אוהב את עצמי?”


ומה דעתכם על הנושא? מוזמנים להגיב או לשאול שאלות בתחתית העמוד. רוצים לקבל ליווי והדרכה אישית? (קיימת אפשרות גם לטיפול און ליין בסקייפ מכל מקום בארץ ובעולם) כתבו לי או התקשרו 0522263761
לחצו כאן כדי להצטרף אלי בפייסבוק ולקרוא את השיתופים האישיים (ואם תרצו גם להגיב ולשאול שאלות ואשמח לענות) או כאן כדי להצטרף לערוץ שלי ביוטיוב ולהינות מסרטונים והדרכות שלי כשאני מעלה אותם
מתעניינים בגישה טבעית ויסודית לשחרור רגשי, שינוי דפוסים והרגלים, צמיחה והתפתחות אישית? קראו את המאמר - איך אהבה עצמית יכולה לעזור לך?

תרפיה קבוצתית בגישת "להכיר בעצמי"

רוצים לעבור תהליך עוצמתי ועמוק של ריפוי, שחרור, קבלה, אהבה עצמית וצמיחה אישית במסגרת קבוצתית תומכת? בקרו כאן למידע על מפגשי תרפיה קבוצתית בביתי שבשרון

טיפול וליווי אישי - לגלות שלווה, קבלה עצמית וצמיחה אישית

המפגשים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו בסקייפ מכל מקום בארץ או בעולם. רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לקשיים ולצרכים האישיים שלכם? כתבו לי או התקשרו אלי 052-2263761 ואשמח להקשיב ולענות. למידע נוסף, בקרו בקישורים הבאים:


הורידו בחינם את המדריך שלי לקבלה ואהבה עצמית.אלי קרסניץ - מדריך לקבלה ואהבה מעל 3000 אנשים כבר הורידו וקראו את המדריך הידידותי, הברור והמעמיק שמלמד עקרונות וכלים מעשיים ופשוטים שמקרבים אותנו לעצמנו, אל תחושת השלווה, הדיוק, החופש והבטחון שהלב שלנו מבקש. הזינו כתובת מייל והמדריך יישלח אליכם כבר כעת.
מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית

 
איך לשחרר מחשבות טורדניות באופן טבעי
הצבעות: 22 ,ממוצע: 4.9

14 תגובות
  1. מעיין
    מעיין says:

    יש לי שאלה דיי ארוכה ומאד דחופה, מה אני יכולה לעשות שהמחשבה ממש מרגישה כאילו היא ממש משתלטת עליי, אני כל כך מפחדת מזה, זה נכון שאני לא אוהבת את עצמי במאה אחוז, אבל זה משפיעה גם על כמו שציינת על חיי היומיו שלים, ממש לא נעים כל המחשבות האלה קצת קשה לי לאמין שזה מחשבה בריאה, בבקשה תתן לי מענה בהקדם.

    הגב
    • אלי קרסניץ
      אלי קרסניץ says:

      שלום מעיין 🙂
      לשאלתך, המחשבה הטורדנית היא ביטוי למצוקה רגשית.
      במילים אחרות – אם את חווה שיש מחשבה מפחידה שממש משתלטת עליך, זה אומר לי שיש בך חוויה רגשית שאת מדחיקה.
      חוויה של פחד, של כעס או כאב רגשי שאת נושאת בתוכך כבר הרבה שנים ושכבר קשה לך מאוד להדחיק אותה.
      לכן בעיניי מה שקורה פה הוא טוב ובריא במובן שזו הדמנות בשבילך לפגוש, להבין ולרפא את העולם הרגשי שלך שלא מסכים יותר
      להשאר מכווץ, מודחק וסובל.

      אפשר לחשוב על מחשבה טורדנית גם כעל ילדה שצועקת, משתוללת ומפחידה כי זו הדרך היחידה שבה היא מצליחה לבטא את הכאב,
      המצוקה וחוסר האהבה שהיא מרגישה.
      לכן זה טוב ובריא שהיא בכלל מצליחה לבטא משהו גם אם זה מפחיד ולא נעים ושוב, זו בעיניי הזדמנות למפגש וריפוי אמיתי עם עצמך.

      מה שאני מציע זה לעשות תהליך של למידה, הקשבה, חיבור, הבנה ותקשורת פנימית בריאה ואוהבת עם עצמך ועולם המחשבות והרגשות שלך.
      זה בעצם מה שאני עושה עם עצמי ועם אנשים כבר שנים במפגשים אישיים וזה מאפשר להבין, לשחרר ולתת מענה אמיתי למחשבות מפחידות או טורדניות.
      מענה יסודי, כזה שלא משאיר משקעים לא נעימים ועוזר להרגע ולהינות יותר מהחיים.
      את מוזמנת להיעזר בי בנושא הזה.
      אם תרצי לברר על מפגש אישי את מוזמנת להתקשר אלי 052-2263761.

      הגב
  2. נועם
    נועם says:

    היי אלי,
    אני לא יודע אם אני מתמודד עם מחשבות טורדניות, אבל אם כן לפחות לא ברמה שציינת.
    השאלה שלי היא כזאת – האם אתה לא מאמין בהשתקת המחשבות? אם לאדם יש את הכוח להשתיק את המחשבות השליליות אז למה לא? אני סובל מחרדה חברתית, אבל ברגע שהשתמשתי בהשתקת המחשבות אם זה מחשבות כמו מה אנשים חושבים עליי (שזה קורה רק שאני נמצא בסיטואציה חברתית) שהם בניגוד להיגיון והצלחתי להשתיק את המחשבות השליליות החרדה הפסיקה לחלוטין וזה קרה גם בסיטואציות שתמיד אני חווה בהם התקפי חרדה. השאלה שלי היא אם השתקת המחשבות כמו שאני עושה היא לא נכונה, כי אם היא לא וצריך באמת למצוא את הפתרון לבעיה כפי שאתה טוען, בסופו של דבר זה עלול לפגוע בי? למשל אני קראתי המון מאמרים שטוענים שהדרך הכי טובה להתמודד עם חרדה זה לא לחשוב עליה, להתעסק בדברים אחרים ואז לאט לאט היא תעלם מעצמה. מה שקורה בחרדה זה שאנחנו מתעסקים בה כל הזמן, בחיפוש ודרכים איך להתמודד איתה ואנחנו רק מעמיקים את הבעיה והלחץ..
    תודה רבה ושבוע טוב.

    הגב
    • אלי קרסניץ
      אלי קרסניץ says:

      שלום נועם ותודה על התגובה שלך 🙂
      לשאלתך, מה שחשוב להבין בעיניי הוא שכל מחשבה היא ביטוי לרגש, היא ביטוי לצורך או מצוקה רגשית.
      לכן להתעלם ממחשבות טורדניות או מחשבות שאנחנו תופסים כ”שליליות” או ממחשבות בכלל, זה שקול להתעלמות מרגשות, צרכים רגשיים ומצוקות שיש לנו.

      ההתעלמות הזו היא למעשה הדחקה, היא חוסר מענה לרגשות ופחדים שאנחנו נושאים בתוכנו מילדות.
      רגשות מודחקים הם כמו סיר לחץ, ככל שזה נמשך, הלחץ, המתח והחרדה עולים וגואים וגם אם מצליחים להדחיק למשך פרק זמן,
      בסופו של דבר זה תמיד מתפרץ ועולה על פני השטח כי הרגשות שלנו זקוקים להשלמה, לאהבה ולקבלה שלנו.

      אני מסכים איתך ש”להתעסק” במחשבות ולנסות לפתור אותן זה מאוד לא נעים ורק מעצים את החרדה ולכן אני מבין את הגישות שמדברות על להתעלם ממחשבות כדרך לריפוי.
      אבל זו רק חצי דרך ולחצי דרך יש מחיר, יש מתח, כיווץ וכאב פנימי שלא מקבל אף פעם מענה אמיתי על ידי התעלמות.

      בעיניי רק הכרה כנה ושיחה כנה שמעוררות בנו הבנה, אמפטיה, בטחון ואהבה עצמית טבעית, מאפשרת לרפא באופן יסודי ואמיתי את הכאב שאנחנו קוראים לו “מחשבות טורדניות”.
      ואני כותב את זה גם מנסיון אישי של מי שחווה מחשבות קשות ומפחידות מאוד רוב חייו וגם מתוך עבודה עם הרבה אנשים לאורך שנים.
      הרי זה ברור בסופו של דבר ששום רגש או מחשבה שלנו הם לא תקלה, לא טעות ויש סיבה עמוקה וחכמה לכל מה שקורה בתוכנו.

      עמוק מתחת לפני השטח, אנחנו באמת רוצים להרגיש אהובים, להרגיש שלמים עם עצמנו ואני מאמין שזה בדיוק מה שמגיע לנו.
      לכן אני לא ממליץ לנסות להתעלם מרגשות או מחשבות “טורדניות” ככל שיהיו, אלא באמת ללמוד להקשיב להן ולהבין את הרגשות שעומדים בבסיסן וללמוד ליצור
      שיח פנימי שמבוסס על כנות, אמפטיה ואהבה כלפי עצמנו כדי לרפא את השורש ולא רק את פני השטח של עצמנו.

      באהבה, אלי.

      הגב
  3. אנדריי מור
    אנדריי מור says:

    היי אלי, בוקר טוב לך!
    יש לי כמה שאלות אליך, ואני מאוד אשמח אם תוכל לעזור לי להבין כמה דברים..
    לפני כחודש היה לי התקף חרדה בעבודה.. עכשיו אני חולה אסתמה, אז למזלי ידעתי איך להתמודד עם ההתקף פחות או יותר..
    לאחר כמה ימים, שהמחשבות על ההתקף עברו, התחילו להטריד אותי מחשבות טורדניות מוזרות.
    אחת הדוגמאות למחשבות הללו היא שאני מטיל ספק (לא תמיד כמובן) במציאות.. האם החיים, העבודה, או כל דבר אחר מציאותי או לא.. הרגשה של בלבול וכאילו איבדתי את הדרך שלי.
    יש לציין כי אני מבין שאני חיי את המציאות, אבל אחרי ההתקף משהו מאוד מעורפל קורה אצלי בראש.
    אי וודאות בהמון דברים בחיים שקיבלתי אותם כ מובן מאליו ועכשיו אני מטיל בהם ספק האם זה אמיתי או לא? האם אני בחלום או לא…
    אשמח מאוד אם יתאפשר לתשובה הגיונית שלפחות טיפה תרגיע אותי, ותגרום לי להבין שאינני משתגע לאט לאט..

    תודה אחלה יום.

    הגב
    • אלי קרסניץ
      אלי קרסניץ says:

      שלום אנדריי, קודם כל תודה ששיתפת כאן את הפחדים, המחשבות הטורדניות והקשיים שלך.
      ההכרה וההקשבה לעצמך הם הצעד הראשון לכל ריפוי.
      המחשבות הטורדניות שלך, הספקות שלך הם לא שגעון, הם קול חכם שמבקש שתקשיב לו, שתשים לב באילו רעיונות אתה נאחז, באילו אמונות.
      כי עמוק בפנים, הלב שלך מבקש שתבטח בו, שלא תאחז בהגדרות, מושגים או תבניות שקיבלת בילדות.
      מה שאמיתי זה מה שאתה מרגיש – זה הפחד, הכאב, השמחה והאהבה שבך.
      המחשבות הטורדניות שלך הן רק זעקה, בקשה פנימית לתשומת לב אמיתית.
      תשומת לב לא דרך תבניות ופרשנויות חברתיות, אלא משהו חדש, משהו שלא היה קודם, משהו שהוא באמת שלך.

      בעיניי כל הרגשות שלך הם השפה העמוקה והחכמה שלך והמסע שמאפשר לקבל ולהבין את הרגשות שלך הוא בעיניי ריפוי אמיתי.
      אני חושב שמה שקורה לך עכשיו הוא תהליך של התעוררות אל עצמך וזה מפחיד, זה מוזר, זה לא נראה כמו מה שאתה רגיל אליו.
      אבל בתור מי שעבר כמה וכמה משברים כאלה בחיים, אני יכול לומר לך שזו הזדמנות ואם תרצה להעמיק וללמוד
      איך להקשיב לרגשות שלך, לבטוח בעצמך ולצמוח מתוך קבלה ואהבה עצמית, אתה מוזמן ליצור איתי קשר באתר.

      הגב
  4. רבקה
    רבקה says:

    שלום , אני אחרי דכאון לידה קשה , שלא טופל מבחינה תרופתית . ניסיתי להתגבר עליו לבד וחשבתי שנלחמתי בזה , אך היום כעבור 4 שנים זה עדיין תוקף אותי , הכאבים בגוף , והמחשבות הנוראיות , התבודדות , מחשבות קשות !! על נפילה מגג או קפיצה לרציף בתחנת רכבת אני מפחדת שהמחשבות ישתלטו עליי , כי אני לא מצליחה לשלוט בהם , וחוששת שיקרה אסון , אבל אין לי רצון למות חלילה !!! יש טיפול שיכול לסייע לי , אך לא תרופתי? תודה מראש

    הגב

השאר תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
הרגש חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *