איך להציב גבולות בריאים ביחסים ולמה זה חשוב

הצבת גבולות – זה יכול להשמע נוקשה ולא נעים אבל כשאני מסתכל על זה בכנות, אני מגלה שדווקא הגבולות הם אלה שמאפשרים לי להפגש באמת עם מישהו אחר וליצור קשרים של חברות ואהבה לאורך זמן.

בעיניי גבולות בריאים יוצרים בסיס טוב לכל מערכת יחסים אוהבת. בלי גבולות בריאים יחסים נוטים לקרוס אל מקומות של הסחפות, בלבול, חרדה, אשמה ואובדן של תחושת בטחון והפרדה.
הגבולות הבריאים שאנו לומדים להציב באהבה מאפשרים לנו לראות בבהירות, לתקשר בחברות ולהרגיש ביחד להרגיש קרבה, בטחון וצמיחה הדדית.

 

אבל למה זה כך?
ומהם גבולות בריאים?
מה לגבי משיכה בין בני זוג?
מה לגבי תקשורת?
ואיך זה משפיע על תחושת החופש והבטחון שלנו?
והכי חשוב…איך עושים את זה? איך להציב גבולות בריאים?
את כל זה אני רוצה לשתף אתכם כאן באופן תמציתי וברור…

אבל רגע, גבול זה לא מה שמפריד בינינו ויוצר בדידות?

למילה "גבול" יצא שם רע, היא מתקשר לרוב בהפרדה לא נעימה וכוחנית שמבודדת אותנו.
אבל הצבת גבולות בריאים נועדה דווקא לאפשר לנו להיות ביחד. גבול בריא הוא כזה שמאפשר לי לראות את עצמי ואת האחר, לא להתעלם מהצרכים ומהרגשות שלי ובזכות זה להיות מסוגל להראות ולתקשר את עצמי לצד השני שזקוק לכנות שלי, לתקשורת שלי, ליכולת שלי להראות ולומר לו מה אני צריך ומבקש, מה אני רוצה לתת ומה חשוב לי לקבל. ומנסיוני זה תקף לכל סוג של מערכת יחסים – ילדים והורים, הורים וילדים, בני זוג, חברים, שותפים לעבודה ועוד.

תחשבו לרגע כמה זה נעים להיות ביחסים עם מישהו שמדבר בכנות, שמראה לנו מה הוא באמת מרגיש, שמבקש את מה שהוא באמת רוצה ולא מנסה לרצות, לבטל את עצמו מולנו ויחד עם זה מכבד את הצרכים והרצונות שלנו.

וזה נכון, לפעמים ברגע הראשון כשמציבים לנו גבול, הנטייה שלנו היא להתגונן, להרגיש נטישה, עלבון וכעס.
אבל כשמי שנמצא מולנו עושה את זה מתוך כנות אמיתית ורגישות ומראה לנו שהגבול נועד רק כדי להגן עליו ולא כדי לפגוע בנו, הוא בעצם נותן לנו מתנה.
הוא מאפשר לנו להבין אותו ואת המקום שלנו מולו ומשהו בנו נרגע.

כך אנחנו גם לומדים לתת מענה לצרכים שלנו, להקשיב לעצמנו ולא לוותר על עצמנו בנסיון מאומץ ולא נעים להיאחז במשענת חיצונית, לחפש מקור חיצוני של בטחון ואישור. זוהי בעצם תחושה של עצמאות ואי תלות באחר שמתפתחת לאט לאט ככל שאנו לומדים להציב גבולות ולקבל גבולות של אחרים.

בגלל זה אני חושב שזה מעשה מאוד אוהב וחכם להציב גבולות רגישים וכנים גם עם ילדים, גם עם חברים, גם עם בני זוג וגם עם הורים.

ומה לגבי הצבת גבולות ביחסים ותחושת חופש?

במשך הרבה זמן פחדתי להציב את הגבולות שלי ופחדתי מגבולות של אחרים. חשבתי שגבולות חוסמים את החופש שלי ומאלצים אותי להרגיש מוגבל ולא לממש את מלוא הפוטנציאל של היחסים.

אבל עם הזמן הבנתי וראיתי שיש חופש ויש כאוס ואלה שני דברים שונים מאוד. 
חופש זו הרגשה של בטחון, של הכרה רגישה במה שנעים ומדוייק לנו ולא פוגע בנו ובאחרים (כי כשאנחנו פוגעים באחרים אנחנו מרגישים אשמה, פחד ואי נוחות וזה לא מרגיש חופשי באמת).
כשאנחנו מכירים ברגישות שלנו ושל האחר, אנחנו חופשיים לנוע, להתבטא ולעשות את מה שמרגיש לנו מדוייק בכל רגע.

להבדיל מהחופש, כאוס (או ערבוב חסר צורה) זה מה שקורה כשאנחנו לא מודעים לרגשות ולרגישויות שלנו ושל האחר ולא שמים לב מתי אנחנו פולשים למרחב של האחר, מתי אנחנו נותנים לאחר לפלוש אלינו, מתי אנחנו מנסים לקחת משהו בכח ממישהו שלא רוצה לתת לנו את זה ומתי אנחנו מוותרים על עצמנו ומקריבים את הבטחון והנאמנות שלנו לעצמנו כדי לרצות מישהו אחר ולזכות באישור או בקרבה שלו וזה כמובן מצב מאוד לא נעים והרבה פעמים מבלבל ומתסכל מאוד.

בעצם, חופש לא אפשרי בלי גבולות.
חופש אפשרי רק ביחס לגבול, ביחס למשהו שמראה לנו שכאן עוצרים, מקשיבים ושמים לב. אחרת גם ה"חופש" הופך לכאוס ובלבול וחוסר צורה.

הצבת גבולות בריאים אפשרית מתוך מודעות והקשבה לילד שבנו (העולם הרגשי שלנו) – הקשבה לצרכים הרגשיים שלנו ונאמנות אוהבת כלפי עצמנו.

מה זה אומר?
זה אומר למשל לא לתת למישהו אחר לרמוס, לקחת ולהכאיב לנו מתוך ניסיון לרצות אותו או לייצר תחושה מזוייפת של "בטחון". מודעות אמיתית מראה לנו שאין שום דבר בעולם שמצדיק פגיעה בנו ונטישה של עצמנו.

אם זו אהבה אז מותר לנו להציב גבול בריא, מותר לנו לומר מה נעים ומה לא נעים לנו, מותר לנו לשתף בפחדים ובצרכים שלנו, ברגשות וברגישויות שלנו.
כי אהבה באה לראות אותנו, לאהוב אותנו, לקבל אותנו ולעזור לנו צמוח בבטחון.
ואם זו אהבה ויש בה תקשורת כנה, הגבול שלנו כשהוא בא מתוך כנות, לא ירחיק אלא דווקא יקרב בינינו.

זה ההבדל בין אהבה ליחסי ניצול או היקשרות מתוך פחד שבהם אנחנו מסתתרים, מסתירים את עצמנו, מנסים לרצות את האחר, מדברים באופן עקיף, מתעלמים מרגשות ודורשים במקום לבקש.

כמובן שהחיים הם לא "שחור ולבן" ובכל מערכת יחסים יש אלמנטים של היקשרות מתוך פחד אבל כשרוב הקשר מבוסס על היקשרות מתוך פחד, זה בדרך כלל קשר גורם לנו הרבה מאוד סבל.
למידה של הצבת גבולות בריאים, כנים ותקשרותיים בתוך קשר כזה, יכולה לבהדרגה לרפא את הקשר ולפנות הרבה יותר מקום ליחסי אהבה נעימים.

 

בעבודה שלי עם אנשים, אנחנו הרבה פעמים נוגעים בנושא הרגיש הזה ולומדים ביחד את היכולת להציב גבולות בריאים וכנים במערכות יחסים שונות וזה תמיד מתחיל בשיח הפנימי שלנו, בדיבור שלנו לעצמנו בעולם המחשבות והתפיסות שלנו.

משיכה ושימור הקוטביות הטבעית

יש עוד סיבה חשובה להצבת גבולות בריאים ביחסים ובאהבה: שימור הקוטביות שמאפשרת משיכה.

יחסים מתקיימים כל עוד קיימת בהם קוטביות מסויימת. קוטביות היא יחסים בין ניגודים כמו הגברי והנשי, הילדי וההורי, המוביל והמובל וכמו בטבע…יין ויאנג…שאיפה ונשיפה.

הקוטביות הזו משתנה במחזוריות ודניאמית וגם התפקידים בה משתנים במחזוריות בין שני הצדדים כמו בריקוד. אבל יחסים, או מערכת יחסים, מתאפשרים רק כל עוד שני הצדדים יודעים לשמור על מיטדה של קוטביות או ניגודיות הבריאה.

כלומר – להשאר בו זמנית אינדיבידואלים ונאמנים לצרכים האישיים שלנו ובו זמנית קשובים ופתוחים לקרבה והתמסרות לעולם המשותף שמתגלה מתוך אהבה ויחסים בין שני אנשים.

ומה לגבי משיכה מינית?
משיכה מינית בין בני זוג יכולה להשמר לאורך זמן רק כאשר מתקיימים גבולות בריאים.
 בלי הצבת גבולות בריאים הקוטביות נשחקת והתחושה היא של עיסה אפרורית חסרת צורה, משהו שכבר לגמרי רגילים אליו ואין בו שום "חשמל", משיכה או התרגשות.
מעין "עיסה" שבה יש איבוד הזהות אישית וחוסר מילוי של הצרכים האישיים של כל צד. במצב כזה יש בדרך כלל תחושה של תסכול, חוסר אונים, כעס ואכזבה.
למידה של הצבת גבולות בריאים יכולה לעזור מאוד בנושא הזה.

ומה לגבי תקשורת בזוגיות וביחסים?
גם תקשורת בריאה ונעימה בין בני זוג או הורים וילדים מתאפשרת מתוך הצבת גבולות בריאים.
 כמובן שביחסי הורה-ילד, התפקיד של ההורה הוא להציב גבולות מול הילד ולהציב אותם באופן כזה שהילד יבין את הסיבה להצבת הגבול ואת התועלת שבהצבת הגבול.

הכי הכי חשוב – שהילד יבין שהצבת הגבול היא לא נגדו, לא נועדה לבטל, לדכא או לגנות אותו או את הצרכים שלו, אלא ההפך – הצבת הגבול נועדה לצד ההורי להתקרב לעצמו ולהיות נאמן לעצמו ומתוך כך לאפשר קרבה אמתית אל הילד.
הצבת גבולות כאלה לילדים מלמדת אותם להציב גבולות בריאים בעצמם, לכבד את עצמם ולתקשר את הצרכים שלהם באופן נעים ובריא וזו מתנה מדהימה לתת לילדים שלנו.

ואגב מעניין לשים לב שיחסי הורה-ילד מתקיימים במידה מסויימת גם בין בני זוג.
בכל רגע אחד מבני הזוג נמצא יותר בפאזה הילדית והשני יותר בפאזה ההורית, אחד יותר תומך והשני יותר נתמך, אחד יותר מושך והשני יותר נמשך. התנועה המחזורית הזו בין הפאזה ההורית לילדית מאפשרת שימור של קוטביות בריאה ביחסים.

אפילו אם נתבונן על שני ילדים שמשחקים יחד, כמעט תמיד אחד מהם יקח את תפקיד ה"בוגר" יותר ובדרך כלל נראה החלפת תפקידים ספונטנית בינהם.

וכנראה שזו דרך הטבע – מעבר ומשחק מחזורי בין קטבים כמו יין ויאנג, גאות ושפל, יום ולילה, שאיפה ונשיפה.

 

הצבת גבולות בריאים שמאפשרים בטחון ביחסים - אלי קרסניץ

מהם גבולות בריאים?

גבול בריא באהבה ויחסים הוא גבול שבא מתוך הקשבה לרגשות.
מודעות והקשבה לרגשות שלנו ולצרכים הרגשיים שלנו כמו הצורך בבטחון, אישור, קבלה ואהבה.

כשמישהו פוגע בנו פיזית או נפשית, מכאיב לנו, משתמש במילים קשות ומכאיבות או דורש שנשתנה, שנחשוב או נרגיש אחרת, שננסה להשתנות למרות שאנחנו לא רוצים בכך, אנחנו חווים עלבון, פגיעה, כאב ופחד, אנחנו מרגישים צורך להגן על עצמנו ועל העולם הרגשי שלנו.

כשאנחנו קשובים מודעים לרגשות שלנו, אנחנו שמים לב למקום הנפגע שבנו, אנחנו שמים לב שהוא מאוד דומה לילד או ילדה שזקוקים להורה אוהב שיהיה איתם, שיגן עליהם…שיהווה את המגן והגשר בינם לבין העולם החיצוני.

מתוך הקשבה ומודעות לרגשות שלנו אנחנו לומדים להציב גבולות בריאים. גבולות בריאים שמבהירים לילד או לילדה שבנו שהם במקום ראשון, שאנחנו מגנים עליהם, שהנאמנות וההעדפה שלנו היא קודם כל לעצמנו מכיוון שלאותם ילד או ילדה בתוכנו אין אף אחד חוץ מאתנו.

אין שום דמות הורית אחרת שיכולה להוות בטחון עבור הילד או הילדה הרגישים שבנו והם זקוקים לנו באופן מוחלט.

הקשבה כנה לרגשות שלנו מאפשרת לנו ליצור תקשורת טובה ולא אלימה.
היא מאפשרת לנו לא להאשים את הצד השני שייתכן ולא עושה שום דבר כדי לפגוע בנו ויחד עם זאת להגן על עצמנו ולהסביר מה אנחנו באמת צריכים ורוצים.

 

כשאנחנו מציבים גבול בריא, הצד השני מבין (גם אם לא מייד), שאנחנו לא נגדו אלא בעד עצמנו. שאנחנו מציבים את הגבול לא כדי להעניש, לפסול או להתעלם ממנו אלא כדי להגן עלינו, כדי למנוע מעצמנו כאב ופגיעה ובעצם לאפשר לנו להיות ביחסים טובים איתו.

איך לוודא שהגבול לא פוגע בצד השני?

מנסיוני כדי לא לפגוע, זה עוזר מאוד להבהיר לצד השני שהגבול הוא לא מכשול ליחסים אלא דווקא אפשרות לשיפור והעצמה של היחסים והקרבה. שהגבול נועד להגן עלינו מכאב, פגיעה ותחושת נטישה שללא התייחסות נכונה יהפכו למכשול אמתיתי ביחסים.

 

זוהי הנקודה המשמעותית ביותר: גבול בריא בא מתוך נאמנות שלנו לעצמנו, מתוך אמירת "כן" לעצמנו ולא מתוך אמירת "לא" לאחר או נסיון לשנות אותו.

מהם גבולות לא בריאים

אנחנו לעולם לא עושים את זה בכוונה, רק כי לרוב לא למדנו משהו אחר ולא קיבלנו דוגמה לתקשורת בריאה, כנה ונעימה.
גבולות לא בריאים או במילים אחרות – גבולות לא נעימים, מגיעים מתוך קושי להקשיב לעצמנו, לרגשות שלנו ולצרכים הרגשיים שלנו. גבולות לא בריאים הם למעשה התעלמות מהרגשות שלנו ודרישה מהצד השני לספק ולתת לנו משהו (אישור ותחושת בטחון) שאנחנו לא יודעים לתת לעצמנו.

איך יודעים שזה גבול לא בריא או לא נעים?
פשוט – כשזה מרגיש לא נעים, כשזה מרגיש כמאמץ סזיפי, כשזה בא מתוך תסכול, כעס והאשמה, כשאנחנו מבקרים ומאשימים את הצד השני ובסוף מרגישים לא מובנים ואשמים.
או בצורה אחרת, כשאנחנו לא באמת מציבים גבול, לא אומרים מה לא נעים לנו, מדחיקים ומוותרים על עצמנו או פשוט מתעלמים מעצמנו או מהאחר. שתיקה או התעלמות היא גבול מאוד לא נעים לעיתים קרובות.

גבולות לא בריאים שמים את הצד השני במרכז ובאים מתוך ציפיה לא מודעת שהוא או היא ימלאו לנו את הצורך בבטחון, אישור או אהבה שאנחנו לא יודעים למלא לעצמנו.
במצבים כאלה יש תחושה של מתח, חוסר אמון הדדי ו"מבחני נאמנות" שלרוב מובילים לכאב ועלבון.

הנה דוגמה להצבת גבול בריא וגבול לא בריא:
נניח שמישהו שאני נמצא איתו ביחסים כלשהם מבקש ממני לבוא איתו למקום כלשהו.
אני מרגיש לא בנח ולא רוצה ללכת לשם כי בהרגשה שלי המקום הזה לא נעים לי, מעורר בי פחד ולחץ.

אם אני רוצה להציב גבול בריא, אני קודם כל מקשיב לעצמי, מברר מה אני באמת מרגיש ומה הצורך שלי ואז אני יכול לומר משהו כזה (כמובן שיש אינספור דרכים לומר את זה, אבל זה הרעיון הכללי):

"אני מעדיף לא ללכת לשם כי אני מפחד ומרגיש לא בנוח להיות שם. אני לא אומר את זה כי אני לא רוצה ללכת איתך אישית, אלא בגלל שהמקום הזה עצמו מעורר בי פחד ואי נוחות.
אני לא ארגיש שם בנוח ולא ארגיש בטוח.
אם תרצה שנלך ביחד למקום אחר שבו אני יכול להרגיש בנח אני אשמח ללכת…"

אם אני מציב גבול לא בריא, אני לא מקשיב לעצמי ולא מברר מה אני באמת צריך, זה יכול להשמע למשל כך (גם כאן יש אינספור אפשרויות, זו אחת מהן):

"לא בא לי, לא מתאים לי, גם אתה לא באת איתי אז כשאני רציתי ללכת…"

מרגישים את ההבדל בין שני המקרים?

 

גבול בריא ממש מאפשר לנו להבין ולראות את האדם שמולנו ובדרך כלל לא מעורר התנגדות וגם אם כן, הוא פותח פתח לשיחה ותקשורת.
לעומת זאת גבול לא בריא מעורר תחושה ממש לא נעימה, כאילו משקרים לנו, עושים לנו משהו לא נעים וזה מכאיב, מתסכל ומרחיק.

הצבת גבולות בריאים

העקרון הכי חשוב שאני מכיר להצבת גבולות בריאים ביחסים עם בני זוג, הורים או ילדים הוא פיתוח מודעות עצמית, הקשבה כנה לרגשות שלנו וביטוי שלהם באופן ישיר ולא אלים.

הקשבה עמוקה וכנה לרגשות שלנו – פחד, כעס, עצב, שמחה, בושה, אשמה ועוד. הקשבה כנה ועמוקה לצרכים הרגשיים שלנו – הצורך בערך עצמי, בנוחות פיזית, בקרבה אנושית, בטחון אהבה ואישור וביטוי הרגשות והצרכים שלנו מול עצמנו ומול אחרים.

לעיתים קרובות די קשה לנו לפתח לבד את יכות ההקשבה לרגשות שלנו ואת יכולת הביטוי שלהם כי אנחנו מורגלים בהתעלמות מהם.

למה זה כך?
כי זה האופן שבו גדלנו, ברוב המקרים כמו גם במקרה האישי שלי, הבית שבו גדלנו לא היה מרחב שמעודד הקשבה לרגשות ואפשרות לביטוי חופשי ובריא של רגשות. לרוב זה מפחיד ומלחיץ עבורנו להודות במה שאנחנו מרגישים באמת.
רגשות כמו פחד, כאב, בושה ואכזבה, נתפסים לרוב כ"חולשה", כרגשות "שליליים" שצריך "להתגבר" עליהם, כמשהו מביך שאסור לבטא.

מנסיון אישי אני יכול לומר שלפעמים זה עוזר מאוד להיעזר באדם, מטפל או מסגרת של סדנה שמעודדים הקשבה, קבלה ואהבה עצמית כדי ללמוד להקשיב ברכות ובמרחב בטוח ותומך לרגשות שלנו, לתת מקום לפחדים ולמצוקה שלנו וללמוד לבטוח בעצמנו ובקול החכם שמתגלה מתוך העולם הרגשי התת מודע שלנו.

יש עקרון שאומר שאנחנו לא יכולים לתת את מה שאין לנו בפנים.
את העקרון הזה למדתי במשך שנים בדרך הקשה.
במשך שנים ניסיתי לקבל ולאהוב אחרים בזמן שלא ידעתי לקבל ולאהוב את עצמי.

אבל ככל שאני מקשיב לעצמי אני מגלה שזה כך.
אי אפשר להקשיב למישהו אחר באמת אם לא למדנו להקשיב באמת לעצמנו.
אי אפשר לכבד מישהו אחר אם אנחנו לא מכבדים את עצמנו.
אי אפשר להבין באמת לליבו של האחר אם אנחנו לא מבינים קודם לליבנו.
אי אפשר להסביר למישהו אחר מה אנחנו באמת צריכים, אם לא ראינו עמוק בפנים
את הצורך האמיתי שלנו.
ובאותו אופן אי אפשר לקבל ממישהו אחר את מה שלא אפשרנו לעצמנו להרגיש בפנים.
אי אפשר למשל לקבל ממישהו בטחון או אישור אמיתי אם לא אפשרנו לעצמנו להרגיש בטחון ואישור בתוכנו.

כשאנו מגלים ומפתחים בתוכנו איכויות של הקשבה, כנות ונאמנות לצרכים העמוקים שלנו אנחנו יכולים לתת את המתנות הנפלאות האלה גם לילדים, להורים, לבני הזוג ולחברים שלנו.

בעיניי הדבר הכי אוהב והכי מתחשב שאני יכול לעשות עבור מישהו אחר, הוא להתייחס לעצמי באהבה, ללמוד לקבל ולהבין את עצמי לעומק, ללמוד לענות על הצרכים הרגשיים העמוקים שלי ולהיות לגמרי נאמן לעצמי, לבטא בכנות את מה שאני מרגיש וצריך.

רק מתוך הקשבה כנה לעצמי ולמידה של הצרכים הרגשיים העמוקים שלי והיכולת לתת להם מענה, אני לומד איך להציב גבולות בריאים ואוהבים בכל מערכת יחסים. גבולות שמאפשרים לתקשורת, תחושת בטחון ואהבה לפרוח ולהתפתח ביני לבין האחר.

 

ומה זה אומר בפועל?
לפעמים זה אומר לבטא את מה שאני מרגיש וצריך כדי שיוכלו להבין אותי באמת.
ולפעמים זה אומר לבקש את מה שאני צריך באופן שבו האחר יבין.
ולפעמים זה אומר להתרחק ממישהו שלא מכבד את הרצונות והצרכים שלי אחרי שהסברתי לו אותם באופן הכי ברור שאני יכול.
ולפעמים זה אומר להקשיב לעצמי ולהקשיב לצד השני ולגלות איפה אני עדיין לא מדוייק, איפה אני עדיין לא מקשיב לעצמי, ללמוד איפה אני עדיין לא יודע לבטא את מה שאני מרגיש ומבקש באמת.

מוזמנים לצפות בסרטון מתוך תוכנית הרדיו שלי שבה אני מדבר לעומק על הצבת גבולות בריאים ביחסים:

לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?

תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר לטלפון: 0522263761
בואו נשמור על קשר 🙂 אני משתף את מסע החיים שלי ואת כל התובנות המרפאות שאני מגלה.
רוצים להתעדכן בתובנות ותכנים חדשים שאני משתף? 
הנה 3 דרכים פשוטות: עקבו אחריי בפייסבוק, הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והצטרפו לקבוצת ווטסאפ יעודית (לקריאה בלבד) שבה אני משתף תובנות נבחרות ועדכונים על מפגשים וסדנאות מידי פעם:
5.0
03

השאר תגובה

4 תגובות
  1. הראלי הגב

    אהוב, זה פשוט מקסים!
    נביא אמת כבר אמרתי???
    (אתה מבין למה אני בא אליך כל פעם מחדש?).
    וכשאני אומר נביא אמת אני מתכוון למישהו שרואה את הכול בצורה מאוזנת ובריאה, ובכלל לא רק למישהו שנותן נבואות לגבי העתיד.
    הראייה שלך היא סופר- בריאה, וכל הכבוד על מערכת היחסים שיש לך עם עצמך!
    לכך אתה גם מוביל את כל תלמידיך.
    הראלי

  2. דיקלה הגב

    אני עוקבת אחר הפרסומים שלך ונהנית מקריאתם!
    תודה רבה.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

תודה, הודעתך נשלחה :)

רוצים להינות מתובנות והדרכות מרפאות, מעצימות ואוהבות?

הרשמו לרשימת התפוצה שלי (אני שולח מייל אחת לשבוע-שבועיים) וקבלו במתנה את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית

מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית
דילוג לתוכן