באנר לטיפול רגשי במחשבות טורדניות

רגשי נחיתות (תסביך נחיתות) – הצל העמוק שלנו והריפוי שלו

חיילי שח בדומה לתסביך נחיתות

רגשי הנחיתות (תסביך נחיתות) ניהלו את חיי במשך עשרות שנים בלי שהבנתי את זה.
תסביך נחיתות שמקורו בילדות המוקדמת קיים אצל רובנו ולעיתים קרובות מנהל את חיינו ומביא לתופעות כמו מצבי רוח קיצוניים, דכאון, חרדה, מתח נפשי, תחושת חוסר ערך, חוסר בטחון, קושי להחליט, קושי לבוא לידי ביטוי, ביטול עצמי, התנשאות, בדידות ועוד.

רגשי נחיתות נשארים לעיתים קרובות סמויים מהעין.
כלפי חוץ רגשי הנחיתות שלנו יכולים לגרום לנו לשדר דווקא התנשאות, יהירות, ציניות, זלזול, אטימות, צדקנות או קשיחות כלפי אחרים אבל בפנים תמיד נרגיש את הכאב והבדידות שיוצרים רגשי הנחיתות.  

הדבר הראשון שעזר לי להתגבר על רגשי נחיתות הוא ההבנה שאנו לא אשמים בקיומם ושמקורם בילדותנו.

כמובן שזה מביך מאוד להודות בכך שעמוק בפנים אנחנו מרגישים נחותים ובכל זאת, כל תהליך של ריפוי וצמיחה מתחיל במודעות והמקום שמרגיש נטוש ונחות בכל אחד מאתנו זקוק לתשומת לב רבה, אהבה וריפוי לפחות..מאתנו עצמנו.

אז לא חייבים להכריז בפומבי על רגשי הנחיתות שלנו אבל לפחות בינינו לבין עצמנו (בסוד), אפשר להודות בכך ולו רק כדי שנוכל לרפא ולשחרר את עצמנו באמת מהסבל שבא עם חוסר המודעות לתסביך הנחיתות שלנו.

לי באופן אישי לקח בערך 34 שנים לגלות, להבין ולתת מענה אוהב לתסביך הנחיתות שבי וזה קרה רק כשהסכמתי סוף סוף להסתכל לאמת העמוקה הזו בעיניים ולעבור תהליך עמוק של מפגש מחודש עם המקום הנטוש והמושפל שבי שמרגיש  נחות ולא ראוי לאהבה.

עידו המלצה על אלי קרסניץ רגשי נחיתות סדנת עומק
שיתוף מרגש של עידו שהגיע לסדנה שלי אחרי שחיפש מענה לרגשי הנחיתות שלו

מה הם רגשי נחיתות (או תסביך נחיתות)?

בפשטות, תסביך נחיתות הוא אמונה פנימית (שאנו לרוב לא מודעים אליה) בכך שאין לנו ערך אמיתי בהשוואה לאנשים אחרים.
אפשר לומר שתסביך נחיתות הוא תחושה עמוקה המלווה אותנו כמו צל ולוחשת בעומק הווייתנו שאין לנו ערך, שאין על מה לאהוב או להעריך אותנו ושלא משנה מה נעשה או כמה נשיג או נצליח, תמיד נהיה פחות טובים, פחות ראויים לאהבה ולאישור מכל אחד אחר.

כאשר תסביך הנחיתות מוקצן בתוכנו, אנו חיים בתחושה תמידית של חוסר ערך וריקנות פנימית מכאיבה שיכולה להתבטא גם בדכאון וחרדה ולהוביל להתמכרויות שונות ותחושות של חוסר שמחת חיים וחוסר משמעות.

למעשה, בתוך כולנו קיים במידה כזו או אחרת, אותו מקום ריק, נטוש ונחות שמרגיש תמיד חסר ערך ולא משנה כמה עשינו, מה הספקנו או כמה מחמאות קיבלנו. המקום שבו משתרש תסביך הנחיתות בנו הוא כמו אדם שבשום פנים ואופן לא מוכן להאמין שיש לו ערך אמיתי ולכן הוא תמיד נשאר לחוץ, חושש וחסר בטחון.

אדם שמונע באופן חזק על ידי תסביך הנחיתות שלו יכול להגיע להישגים מרשימים בחיים. ייתכן שינסה לפצות על תחושת הנחיתות הפנימית שלו על ידי התמקדות בהישגים חיצוניים כמו קריירה, כסף, ריבוי מאהבים ועוד, אך עמוק בפנים תמיד ירגיש את הצל העמוק והמכאיב של תחושת חוסר הערך שלו.

רגשי נחיתות ותסביך נחיתות - אלי קרסניץ
רגשי נחיתות – לפעמים זה מרגיש ככה

מקור תסביך הנחיתות

המקור של תסביך הנחיתות הוא לרוב בילדות המוקדמת. ברוב המקרים, הורינו לא ידעו לתת לנו תחושה של ערך עצמי אמיתי והסיבה לכך היא שלרוב, להם עצמם לא הייתה תחושה כזו.
אם ניזכר לרגע בהורינו נוכל להרגיש בקלות באיזו מידה לאמא ולאבא שלנו הייתה תחושה של ערך עצמי שלא תלוי בהישגים חיצוניים, רושם וניסיונות להדחיק ולהתעלם מרגשות.

זה אומנם יכול להיות עצוב להודות בכך, אך ברוב המקרים הורינו לא ידעו להעריך את עצמם כבני אדם. יכול להיות שהיו עסוקים מאוד בליצור רושם חיצוני כזה או אחר, בריצוי או במרדף אחר הישגים כלשהם אבל בתור ילדים שיכולים לראות בקלות מבעד למסך האישיות של המבוגרים, ידענו שעמוק בפנים הורינו לא מעריכים את עצמם באמת.

הגורם הנוסף לתסביך הנחיתות הוא היחס שזכינו לו מצד הורינו. לעיתים קרובות זכינו ליחס מתעלם, משפיל, מזלזל והשוואתי (השוואה לילדים אחרים בבית ספר, לאחים וילדים אחרים שהם "טובים ומוצלחים יותר") מצד הורינו. היחס הזה, למרות שלא נועד במקור לפגוע בנו ברוב המקרים, גרם לילדים שהיינו להבין ולהפנים מסר חזק ומכאיב של חוסר ערך עצמי.

במקום כלשהו בילדותנו כולנו למדנו שכדי לעמוד בציפיות ובהתניות של הורינו עלינו להשלים עם כך שאנחנו פשוט…לא מספיק טובים.

סימפטומים של תסביך נחיתות

אחד הסימפטומים המובהקים של תסביך נחיתות או רגשי נחיתות הוא עליות וירידות במצב הרוח שמקורן בשינוי גלי ומחזורי בתחושת הערך העצמי.

מכיוון שכילדים לא קיבלנו תחושה אמיתית של ערך עצמי, אנו נוטים לנסות להעריך את עצמינו על ידי השוואה לאחרים. כתוצאה מנסיונות ההשוואה המטישים האלה, אנו חווים עליות וירידות תמידיות בערך העצמי, מה שמשתקף במצבי הרוח שלנו.

כשאנו מתנהלים באופן לא מודע מתוך תסביך הנחיתות שלנו, לעיתים נדמה לנו שאנו מעל כולם ולעיתים נדמה שאנו מתחת, אך מה שלא משתנה בכל המסע הגלי הזה היא תחושת הבדידות. תחושת הבדידות שמלווה אותנו במהלך החיים היא תוצאה מובהקת של אותו מקום ילדי שמרגיש נטוש וחסר ערך.
הרי גם כשאנו מעל כולם וגם כשאנו מתחת לכולם אנחנו עדיין לבד.

עבור אדם עם רגשי נחיתות נחיתות מובהקים, הדבר הקשה ביותר הוא להרגיש באמת שייך, מוערך ואהוב בעולם הזה.

סימפטומים נוספים של תסביך נחיתות כוללים דפוסים של התנשאות, שתלטנות, ביטול עצמי, קורבנות ונטייה לעקשנות, מריבות וויכוחים.
לעיתים קרובות אנו יודעים שאין סיבה אמיתית להתעקש ובכל זאת אנו ממשיכים להתווכח באופן בלתי נשלט ואומרים מילים קשות ופוגעות. הסיבה העמוקה ביותר לדפוס התנהגות זה היא תחושת חוסר הערך הפנימית שבאופן לא מודע לא מאפשרת לנו להודות בכך שאולי טעינו ושזה בסדר גם לא לדעת משהו ושלא תמיד חייבים להיות "צודקים".

המקום הפגוע והכואב הזה בנו, כשהוא לא מטופל, גורם לנו לקשיים עצומים במערכות יחסים, מריבות, וויכוחים מיותרים, פגיעה בעצמנו ובאחרים וצער רב.

טיפול עמוק בתסביך נחיתות וברגשי נחיתות

לעיתים קרובות אני פוגש מטופלים ואנשים שממשיכים לסבול מדכאון, חרדות, חוסר בטחון וקשיים בתקשורת ויחסים גם לאחר שניסו מספר שיטות טיפול, פסיכולוגים וסדנאות.
אחת הסיבות העיקריות לכך ששיטות טיפול שונות לא באמת עוזרות היא שהן מתמקדות בסימפטום ולא בשורש. השורש הוא לרוב תסביך נחיתות סמוי וכל עוד המקום המקום הזה לא מקבל מענה מדוייק וכנה לחלוטין, הוא לעולם לא יעבור ריפוי אמיתי.

כדי לרפא באמת את תסביך הנחיתות שלנו ואת כל הסימפטומים המכאיבים שנובעים ממנו, עלינו לעבור תהליך של מפגש מחודש עם המקום המושפל, הנטוש והנחות שבנו.

מה שבאמת מאפשר את המפגש הפנימי והמרפא הזה הוא היכולת שלנו לתת לעצמנו אישור. האישור שכמו שאני עכשיו זה בסדר ושמותר לי אפילו להרגיש מושפל ונחות כי בן כה וכה כל מה שאי פעם רצינו וחיפשנו זה להיות עצמנו לעומק ובכנות.

תהליך הריפוי כולו עובר דרך הסכמה כנה, הדרגתית וקשובה להכיר יותר ויותר ברגשות שלנו ולפגוש את כל ההיבטים המחשבתיים, הרגשיים והגופניים שקשורים לתסביך הנחיתות שלנו.

מה שמעניין באמת הוא שמסע הריפוי כלל לא חייב להיות קשה ומייסר. למעשה, כשאנו מתחילים לפגוש את עצמנו לעומק לאור מודעות כנה, קשובה ואוהבת, כל אותם מקומות רגשיים נטושים, עזובים ומושפלים שקיימים בנו מאז הילדות מתחילים להשתחרר באופן אורגני ואנו מתחילים לחוות הקלה, שחרור ועוצמה פנימית מחודשת שבאה מתוך אמון עמוק בעצמנו.

כמובן שלאורך מסע הריפוי והחזרה שלנו אל עצמנו, אנו עוברים מידי פעם במקומות כואבים ולא קלים ויש רגעים של קושי וכאב, אך בליווי נכון וקצת עזרה מאדם בעל נוכחות מודעת, תומכת וכנה, הקושי מצטמצם למינימום ומסע הריפוי כולו הופך למסע של גילוי עצמי, שחרור רגשי והעצמה פנימית מרעננת.

לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:

תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?

תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
בואו נשמור על קשר 🙂 אני משתף את מסע החיים שלי ואת כל התובנות המרפאות שאני מגלה.
רוצים להתעדכן בתובנות ותכנים חדשים שאני משתף? 
הנה 3 דרכים פשוטות: עקבו אחריי בפייסבוק, הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והצטרפו לקבוצת ווטסאפ יעודית (לקריאה בלבד) שבה אני משתף תובנות נבחרות ועדכונים על מפגשים וסדנאות מידי פעם:

השאר תגובה

5 תגובות
  1. איציק הגב

    שלום,

    ראשית, יש לציין, אלי אתה אדם נפלא עם תובנות עמוקות אשר מלאות באהבה. איש יקר (:

    אז ככה:
    אני אישית סבלתי 7 שנים מרגשי נחיתות. וגם שזה לא היה במכוון, אז, בילדות – זה פשוט השפיע הלאה.
    (בתור ילד, היו לי בעיות במסגרות – אני מזרחי, ולמדתי אצל אשכנזים)

    ניסיתי דרכים שונות להרגיש טוב עם עצמי.. טיפול תרופתי, מריחואנה, תמציות תה מיוחדות וכו' – לא מצאתי שום פתרון לבעיה.
    לאחרונה, חזרתי בתשובה. כעת אני יכול להגיד שחיי הם 180 מעלות לצד החיובי.
    רק רציתי לשתף אותך, ואתכם גולשים יקרים, ביציאה מהכלא האישי שלי.

    תודה,
    ויום טוב, חברים

    • אפי הגב

      איציק, זה משמח לשמוע שאתה מרגיש הרבה יותר טוב, אבל חזרה בתשובה אינה מתאימה לכל אחד. ולגבי המאמר, מאוד נהניתי לקרוא את הדיוק שלך לגבי דברים, אלי. רק הערה קטנה – "מתישים" ולא "מטישים".

  2. מיה הגב

    שלום,

    תודה על הדברים שאתה כותב. זה נחמד לראות שמישהו העניק התייחסות לנושא הזה.
    אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם הרגשות הללו וכל הזמן ההרגשה הזאת רודפת אותי בהווה ואפילו אל עבר העתיד שלא נראה ברור כל כך.
    כל מה שתיארת נכון. לגבי הגילוי העצמי אני לא כל כך בטוחה. זה מוסיף לתחושה. ההכרה בשוני הוא ללא ספק ההכרה בגילוי עצמי. אך עם זאת עדיין אני מוצאת במקור כאב. כן הייתי רוצה להשתחרר מהתחושות הללו שכל הזמן מציבות אותי בעימות מול דברים מהסוג הזה.
    למשל הייתי רוצה באמת לגלות בעצמי חמלה כלפי עצמי ולהיות שלמה. כל פעם שאני אומרת את זה זה חיזוק לעצמי ולא ברור כמה עוד אצטרך לומר כדי באמת להרגיש שלמה. זה משהו שכל הזמן נמצא אצלי. קיימת הידיעה שמה שהיה היה ומה שיהיה עוד לא היה. אבל מה שהיה כבר היה ולא ניתן לשנות.
    במבט לאחור אפשר לנסות לשפר עבור אחרים. כי במקרה שלי זה כבר היה.
    אני כן חושבת שבשלב מסויים זה היה צריך להעצר. זאת אומרת הייתה צריכה להיות מידה של רחמים.
    האבדן של הזמן הוא חלק. אני מבינה שזה היה חלק מהחיים שלי וכנראה ימשיך ללוות אותי למשך כל חיי. ואני באמת מנסה להבין איך אני יכולה לתת לזה להיות חלק, לתת לזה מקום בלי שזה יהרוס אותי לגמרי. והאמת זה קשה נורא.

    במידה מסויימת נוח לי להיות אדם פשוט וקטן. כלומר שחי חיים פשוטים ורגילים בלי לספק דרישות עבור הסביבה או לקבל אישור. זה גם חלק מעניין ההשלמה. כן להציג תמונת מראה לצד השני ולהעמיד אותו על טעותו. לגרום לאחר להבין שהוא לא יודע כלום. אפילו אני לא באמת יודעת למרות שאני מאמינה בדרך אחרת.
    כן הייתי רוצה לרפא את זה בתוכי. אני כל הזמן נותנת מקום לכעס לתסכול ולכאב להשתלט עלי.
    וזה גורם לי מצוקה. כי ההרגשה היא שסבלתי מאכזריות תקופה ארוכה. הייתי באי ידיעה תקופה ארוכה. פעלתי ממקום של מצוקה תקופה ארוכה. והמצוקה שלי לא קיבלה מענה. וגם עכשיו שאני מרגישה שורדת. אני מוצאת שההשרדות עדיין חלק מהמסע. ויש עוד דרך. ואני שואלת את עצמי איך אפשר לפעול אחרת.
    כדי לשנות את המצב הזה. להרגיש שאני היא מי שאני עם מה שאני לא רק בגללי. גם בגללי אבל לא רק.
    זה פוגש אותי בכל מקום. אם זה כאשר אני צריכה לבצע פעולה פשוטה מול מרפאה קהילתית, או להתפרנס, או לנהל חיים עצמאיים וגם להכיר מישהו או סתם לפגוש אנשים ולהכיר אנשים חדשים.
    נורא קשה לדעת למי לתת מקום ולמי לא.
    כרגע אין מקום לאף אחד.

    • אלי קרסניץ הגב

      היי מיה, תודה רבה על התגובה שלך.
      חשוב לי רק להבהיר שמאמר הוא רק מאמר שמתאר גישה ואווירה מסויימת, הוא לא הדרך כולה.
      במהלך מפגשים אישיים אני תומך במערכת הרגשית ומאפשר לה להגיע לאיזון טבעי ומחודש עם עצמה
      וגם נותן כלים מעשיים שתומכים באיזון המערכת הפנימית כך שהבטחון והאמון בעצמנו הולך ומתחזק
      ואיתו מתחזקת הבהירות והפשטות שממנה קל ונעים לנוע בכל תחומי החיים.
      אם תרצי את מוזמנת ליצור קשר ולקבל פרטים נוספים, יום נעים, אלי

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

תודה, הודעתך נשלחה :)

רוצים להינות מתובנות והדרכות מרפאות, מעצימות ואוהבות?

הרשמו לרשימת התפוצה שלי (אני שולח מייל אחת לשבוע-שבועיים) וקבלו במתנה את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית

מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית וקבל עצמית
דילוג לתוכן