אחרי הרבה שנים של מדיטציה הבנתי שמוזיקה למדיטציה הכי טובה והכי יעילה ומרגיעה היא המוזיקה שאני שומע כשאני מקשיב לעצמי.
נכון, מוזיקה למדיטציה שהי חיצונית לנו יכולה לעזור להרגע אבל זה רק באופן שטחי כי אנחנו עדיין תלויים בצלילים חיצוניים.
דווקא כשאנחנו מקשיבים למוזיקה שהיא אנחנו עצמנו, אנחנו לומדים להרגע באמת בחיים היומיים שלנו.
מה היה קורה אם היינו לומדים להקשיב למכלול החוויות האישיות שלנו – מחשבות, רגשות, תחושות פיזיות ושאר החושים, כפי שאנו מקשיבים ליצירה מוזיקלית?
איזו מוזיקה למדיטציה אתם?
ואיך להקשיב למוזיקה שאתם?
תארו לכם שאתם מקשיבים ליצירה מוזיקלית שלא שמעתם מעולם… יצירה מורכבת עם הרמוניות מורכבות, קטעים דרמטיים וסוערים וקטעים נינוחים ושלווים. דמיינו לרגע את אותה יצירה בראשכם או היזכרו בפעם האחרונה שהקשבתם ליצירה מוזיקלית שאהבתם.
עכשיו הסיטו את תשומת לבכם מהמוזיקה עצמה אל איכות ההקשבה שלכם. שימו לב איך אתם מקשיבים למוזיקה.
האם אתם מתייחסים לכל תו בנפרד ומנסים לנתח ולהבין אותו?
האם אתם מנסים להתעלם מצלילים מסוימים ולהעצים צלילים אחרים?
האם אתם מנסים להסיק מסקנות כלשהן מהצלילים?
האם אתם מנסים להאיץ או להאט את היצירה בזמן שהיא מושמעת?
בוודאי שלא…
כשאנו מקשיבים למוזיקה, אנו פשוט מקשיבים ליצירה בשלמותה. אין שום טעם בהתייחסות לכל תו בנפרד מכיוון שבפני עצמו, כל תו הוא פשוט חסר משמעות. באותה מידה, אין שום טעם לנסות להעצים או להעלים צלילים במהלך השמיעה, לנסות להאיץ או להאט את המוזיקה או לנסות להסיק מסקנות שכליות כלשהן לגבי התווים המתנגנים.
כשאנו מקשיבים למוזיקה, אנחנו פשוט מקשיבים – וזה כל הקסם.
מוזיקה למדיטציה של הרגע הזה
אם נתייחס לרגע למה שקורה לנו כשאנחנו פשוט יושבים ללא מעשה כאל יצירה מוזיקלית ונחבר לחוויה זו את אותה איכות של הקשבה מוזיקלית, מה נשמע? או במילים אחרות, מה נחווה?
ייתכן מאוד שבמחלקת כלי ההקשה שנותנים את הקצב, נשמע את מקצבי הלב והנשימה. ייתכן מאוד שנשמע את כינורות הרגש ואת חצוצרות המחשבה.
כמובן שהיצירה כולה תהיה רוויה גם בתחושות הגוף השונות (הנעימות והלא נעימות) שמשתנות ללא הרף ויתכן שבצלילים חיצוניים (ציפורים, מכוניות, אנשים, רעש המקרר או המחשב…) ואף ריחות וטעמים.
עם זאת, אם באמת נסכים לשבת ולהקשיב מספיק זמן לכל מה שקורה (בתוכנו ומסביבנו) באותה איכות של הקשבה מוזיקלית, תתגלה לנו בהדרגה אמת מופלאה.
מתוך הקשבה אמיתית נגלה שלא חשוב לאיזו יצירה אנו מקשיבים, כלומר לא באמת משנה מה עובר עלינו מבחינה פיזית, נפשית או סביבתית, עצם ההסכמה שלנו להקשיב למציאות של הרגע הזה מבלי לנסות לשנות או אפילו להבין אותה, מאפשרת לנו ליהנות מהיצירה ולחוות שלווה פנימית עמוקה ותחושת מנוחה, איזון וצלילות מיוחדת.
בסוד אני אגלה לכם, שלהקשבה כזו קוראים מדיטציה אמיתית. במדיטציה אמיתית אנו פשוט מסכימים להקשיב או לחוות את כל מה שקורה ברגע הזה ללא כל ניסיון לשנות אותו, להבין אותו או לשלוט בו – ממש כפי שאנו מקשיבים ליצירה מוזיקלית.
בזבוז של זמן
על פניו נראה שפשוט לשבת ולהקשיב למוזיקה של הרגע הזה או פשוט להיות במדיטציה, זה בזבוז זמן מוחלט והאמת היא… שזה לגמרי נכון.
מדיטציה, או הקשבה מוזיקלית לחוויית הרגע הזה היא אכן בזבוז מוחלט של זמן אך עם זאת, יש ביכולתה לרפא אותנו ממחלה קשה שנקראת "חוסר סיפוק תמידי".
עבור מי שסובל ממחלת חוסר הסיפוק התמידי שמתאפיינת בדאגנות, חרדות, חוסר מנוחה, חשיבה אובססיבית על העתיד, קושי להכיל ולבטא רגשות וקושי לתת אמון בחיים ובאנשים, אחד הדברים המרפאים ביותר, הוא פשוט לשבת ולבזבז זמן ללא כל סיבה ומטרה.
מתוך בזבוז זמן בריא שכזה, מתפוגגות באופן טבעי אשליות שגורמות לסבל, מתח נפשי וחוסר מנוחה תמידי.
אמת נפלאה נוספת שמתגלה עם הזמן מתוך הקשבה למוזיקה של הרגע הזה היא שלא חייבים לרוץ כל הזמן, לדאוג, להתפלש בעבר או לתכנן את העתיד. מתוך הסכמה להיות ברגע הזה כפי שהוא מבלי לנסות אפילו להבין מה קורה, אנו מגלים באופן טבעי שמותר לנו לנוח, מותר פשוט לנשום במלאות ולהיות ושאפשר ליהנות מעצם היותנו כאן מבלי להפסיד שום דבר.
עם הזמן, אם נסכים להקשיב יותר ויותר, אנחנו נגלה גם את היופי העצום שבמוזיקה של הרגע הזה ועד כמה היא מעשירה, מפתחת, פותחת את הלב, עולה על כל דמיון וממלאת את חיינו בשלווה ותחושת שלמות עמוקה.
המוזיקה של חיינו
אם נרצה, נוכל להרחיב את רעיון ההקשבה המוזיקלית לחיים באופן כללי. באופן "נורמלי", כולנו למדנו שהחיים הם מעין מרוץ אחר השגת מטרות (קריירה, בטחון כלכלי, מעמד, משפחה, ילדים, נכדים, אישור מההורים, אישור מהסביבה וכו') ושבמרוץ הזה חייבים להתאמץ, להתפשר ולדכא את רגשותינו באופן קבוע.
מה שבטוח זה שמהמרוץ הזה לא יוצאים בחיים וכדאי לשאול, האם מישהו יכול לומר שהוא השיג את כל מטרותיו וכעת הוא מאושר באמת?
האם מישהו מגיע לרגע אמיתי של נחת ושלווה? וגם אם כן, כמה מהר מתחלפת השלווה בצורך אובססיבי לרוץ אל המטרה הבאה?
אם נודה בכך בכנות, רובינו חיים בתחושה של לחץ, מתח, דאגה וחוסר סיפוק תמידי.
שאלו את עצמכם לרגע, מה היה קורה אם היינו מתייחסים לחיים כאל יצירה מוזיקלית ולא כאל מרוץ אל עבר מטרה לא נודעת?
באופן טבעי, ההתייחסות לחיים כאל יצירה מוזיקלית הייתה משרה עלינו שלווה, קבלה ויכולת להינות מכל רגע מתוך הבנה עמוקה שהיופי בחיים הוא ההנאה וההקשבה לרגע ההווה ושאין שום מטרה סופית שחייבים להגיע אליה כדי להיות מאושרים.
במקרה שאתם שואלים את עצמכם אם התייחסות כזו לחיים היא בכלל אפשרית, התשובה היא בחלט כן.
למעשה, לא חייבים להתייחס אל החיים כאל יצירה מוזיקלית כל הזמן. מספיק שנלמד לעצור ולהקשיב לעצמינו ולחיים כאל מוזיקה למדיטציה לפרקי זמן קצרים (למשל 10-20 דקות ביום), כדי שאיכות החיים שלנו תשתנה ללא היכר ואיכות חדשה של שלווה, מודעות, שלמות ושמחת חיים תחדור אל חיינו בהדרגה ובאופן טבעי והרמוני.
מוזמנים להוריד ולהינות מסדרת מדיטציות מודרכות שלי ללא צורך בנסיון קודם.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
