פחד משינויים…כמה מתסכל. מי מאתנו לא חווה את הפחד הזה? עבור חלקנו, פחד משינוי הופך לקושי משמעותי ובא לידי ביטוי בחרדה, תקיעות, קושי בקבלת החלטות, חוסר מימוש עצמי, רגשות אשמה, חוסר בטחון ותחושת חולשה וחוסר אונים.
אחת הדוגמאות הטובות ביותר לאדם שפוחד משינויים הוא אני. רוב חיי פחדתי מאוד משינויים. בין אם זה לעבור דירה, להכנס לקשר חדש, לעזוב קשר ישן, לשנות קריירה, לעשות בחירות בחיים ואפילו לנסוע למקום חדש ולא מוכר. כל צעד כזה היה מלווה ברמות משתנה של חרדה, תסכול, כעס ורצון עז לברוח ולהדחיק את הכל.
אני זוכר את התסכול והחרדה שהרגשתי (והדחקתי) כשניצבתי בפני אפשרות לשינוי משמעותי בחיי. במקרים רבים הייתי גורר החלטות במשך חודשים ושנים, בוחר שלא להתמודד, מאשים אחרים בבעיות שלי, מנסה לספר לעצמי שזה לא חשוב ושיש גורם אחר כלשהו (למשל הגורל או אלוהים) שיגרום לדברים לקרות באופן הנכון בלי שאני אתערב.
במבט לאחור אני רואה כמה סבל חוויתי כשלא ידעתי לראות, לפגוש ולהכיר את הפחד שלי משינויים.
מהם הסימנים לכך שפחד משינויים מנהל אותנו?
פחד משינוי הוא טבעי ובמידה מסויימת הכרחי לחיים שלנו מכיוון שהוא מאפשר לנו להיות שקולים, קשובים וזהירים בתהליכי קבלת החלטות. הקושי מתחיל כשפחד משינוי הופך למצב "כרוני" ומתסכל, כשנדמה שהפחד משינוי הופך למרכיב דומיננטי בחיים ומרגיש כמו תקיעות. ככל שזה קורה, זה יכול להתבטא בתחומים שונים בחיים (בחלקם או בכולם).
הנה כמה סימנים נפוצים להתנהלות מתוך פחד משינויים:
– עבודה במקום עבודה לא מספק שלא תואם את הצרכים או הכישורים שלנו רק מתוך פחד לעזוב את המוכר והבטוח
– המנעות מלנסות לשנות הרגלים מזיקים או לא בריאים במשך שנים
– נטיה להשאר בקשרים ומערכות יחסים לא מספקות ולא מעצימות מתוך פחד להשאר לבד, לאכזב או לעשות צעד שנתחרט עליו אחר כך
– נטיה לא לשנות אזור או מקום מגורים למרות רצון או חלומות על מקום אחר
– פחד משינויים קטנים כמו שינוי לבוש, רכב או התנהלויות מסויימות
– פחד מצורות חשיבה שונות וחדשות שלא מתיישרות עם הדרך ה"שמרנית" והמוכרת
– תחושה ש"החיים חולפים לידי", ש"הזמן חומק בין האצבעות" באווירה של פספוס, החמצה או פשרה על עצמנו
– הקטנה, ביקורת וביטול עצמי בנסיון למנוע מעצמנו לחלום בגדול או לחשוב על שינויים והתפתחות
– המנעות מלבטא ולבקש את מה שאנחנו רוצים באמת בתוך מערכות יחסים, בעבודה ובכלל בחיים מתוך פחד שזה עלול לשנות את ה"סטטוס קוו" המוכר והבטוח (למרות שהוא מתסכל ומאוד לא מספק).
– ספקנות כרונית וקושי בקבלת החלטות, נטיה להתלבט ולהטיל ספק שוב ושוב בכל בחירה קטנה שלנו, צורך תמידי באישורים מבחוץ
– דחיינות והמנעות מאתגרי החיים המשתנים
אם מצאתם את עצמכם באחד או יותר מהמאפיינים הנ"ל, אני מזמין אתכם להאזין לראיון קצר שלי לרשת א' של קול ישראל בנושא פחד משינויים והתמודדות עם פחדים:
הדחקה רגשחץ – הדרך האוטומטית שיש לה מחיר
עבור רובנו, הדחקה היא ברירת המחדל. אנחנו פשוט מעדיפים לא לראות, להתעלם ולא להרגיש רגשות שלמדנו לזהות אותם כ"שליליים", "מגונים" או כ"חלשים" וכמובן שפחד נמצא בראש רשימת הרגשות המודחקים שלנו כי הרי בינינו…מי מאתנו רוצה לפחד? ועוד להיות אותנטי ולהראות את זה מול אנשים אחרים?
כולנו למדנו בשלב כזה או אחר להדחיק את הפחדים שלנו ולנסות להיראות "בסדר" ו"בשליטה", אבל המציאות מתחת לפני השטח יכולה להיות שונה מאוד.
מתחת לפני השטח הפחד המודחק שלנו משינויים מייצר מתח, אי נוחות, כאב רגשי ותסכול. אנחנו כמובן יכולים לבחור להתעלם ממנו ולהדחיק אותו, אך לא לאורך זמן.
כאשר רגש עוצמתי כמו פחד זוכה להתעלמות והדחקה במשך תקופה ארוכה, הוא מתחיל לבוא לידי ביטוי בצורות שונות של מצוקה כמו חרדה, מתח, חוסר שקט נפשי, ניתוק רגשי, בריחה להתמכרויות, תסכול ומרמור, מחשבות טורדניות, תחושות של דכאון או התפרצויות זעם ועוד..
למרות שאנו נוטים לראות בכל הסימפוטמים הנפשיים האלה "בעיה" או "תקלה", זוהי למעשה הדרך הטבעית של במח ומערכת העצבים שלנו שלנו לאותת שאנו במצוקה רגשית ושכדאי מאוד להתחיל לשים לב לעצמנו ולתת מענה נכון למצוקה. זה דומה לילד או ילדה שמתחילים "לעשות בעיות" כשהם במצוקה רגשית וזקוקים לבטחון, אישור ואהבה שהם לא מקבלים.
ואגב, למרות שההדחקה יכולה להיות פתרון נוח באופן זמני, המחיר שאנו משלמים על חוסר הקשבה ומענה לפחד המודחק שלנו משינויים הוא כואב. אנו יכולים למצוא את עצמנו תקועים בעבודה שאנחנו לא אוהבים, בזוגיות שהיא לא בריאה ולא נעימה לנו, במערכות יחסים קשות ומתסכלות עם הורים, קרובי משפחה וחברים או לחלופין עם קושי רב לנהל מערכות יחסים בכלל ועם תחושה הולכת וגוברת של תסכול וחוסר סיפוק מעצמנו ומהחיים.
פחד משינויים שמוביל לתקיעות – איך הוא נוצר?
אז מהו בעצם פחד משינויים? זהו אותו פחד בסיסי מאפשרות של חוויה חדשה ולא מוכרת או חוויה שונה ממה שנתפס אצלנו כ"רגיל". באופן כללי פחד משינויים הוא טבעי ובעל תפקיד חשוב בטבע.
בעולם ההישרדותי שלנו כשיצור חי כלשהו (לא בהכרח בן אדם) מוצא לעצמו פינה בטוחה, הוא נאחז בה וזה גם הגיוני מאוד. בעולם שלנו זה לא טריוואלי למצוא מקום או נישה בטוחה.
לכן כל יצור חי או בעל חיים שומר על הטריטוריה שלו כשהוא מוצא לעצמו מקום מחיה בטוח. ה"שינוי" שהוא בעצם עזיבה של אותו מקום בטוח והישרדותי נתפסת כמסוכנת ולכן תיעשה רק אם אין ברירה. מבחינה הישרדותית בעולם הטבע זה הגיוני לחלוטין…אבל…ויש פה "אבל":
כשהפחד משינויים הופך לתקיעות מתסכלת, לחוסר בטחון עמוק, לפחד מלהתפתח ולגדול – זה כבר מעיד על משהו אחר. זה מעיד על מטען של פחד שמגיע מהילדות, מחוויות שבהן העולם והשינויים הטבעיים בו, נתפסו כמסוכנים ולא בטוחים, שלבטוח בעצמנו – ברגשות, בתחושות, בשיקול הדעת שלנו נתפס כמאוד לא בטוח. במילים אחרות – הפחד שינויים הוא במהות הפחד העמוק לבטוח בעצמנו ולהאמין שאפשר לסמוך על הרגשות, הבחירות ושיקול הדעת שלנו.
מהיכן נובע הפחד הזה? במקרים רבים הפחד הכרוני משינוי מגיע מאותו מקום עמוק שמנסה להגן עלינו מסכנה. ברמה הרגשית והנוירולוגית, המערכת שלנו למדה לזהות את המוכר והידוע כבטוח יחסית, ואת החדש והשונה כמאיים או לא צפוי. זה קורה בעיקר בגלל התניות וחסכי ילדות וחוויות מוקדמות ויש לכך כמה גורמים נפוצים:
1. הורים "שמרנים" שפוחדים מאוד משינויים בעצמם ומראים לילד\ה בדוגמא אישית ששינוי זה מסוכן ושתמיד צריך לאחוז במוכר וה"בטוח" למשל: לא לשנות מקום עבודה גם אם הוא לא באמת מה שרצינו או בחרנו, לא לשנות מערכות יחסים גם אם זה קשר לא בריא, לא להתנהג באופן שונה מהרגיל או ה"מקובל" מפחד שזה יעורר ביקורת או גינוי מהסביבה ועוד ועוד.
2. הורים שלא נותנים לילד\ה מספיק חוויה של אמון ובטחון. כשההורים ביקורתיים, מטילים ספק או מאיימים בצורות שונות על הילד\ה בצורה של גינויים, התעלמות או עונשים, זה מלמד אותנו (כמו שקרה גם לי באופן אישי בילדות) שמסוכן מאוד סמוך על עצמנו, שתמיד צריך לחפש אישור חיצוני, שהבחירות שלנו מסוכנות ולכן שינוי נתפס גם הוא כמשהו מסוכן ומאיים מאוד.
3. חוויות טראומטיות שלרוב נשארות מודחקות מתחת לפני השטח. לא פעם ילדים חווים שינויים – מעבר בית, מעבר בית ספר, שינוי בסביבת המגורים, שינויים שקורים בבית או במשפחה באופן מפתיע (כמו מוות או עזיבה של אדם קרוב). במקרים רבים זו יכולה להיות חוויה מציפה ומטלטלת רגשית עבורה הילד\ה וכשאין סביבה מספיק מכילה ותומכת שמאפשרת עיבוד נכון ובריא של אותן חוויות מטלטלות, זה משאיר בנו זכרון עמוק של סכנה אל מול שינויים לא צפויים.
ולרוב, הפחד שלנו משינויים נובע משילוב במינונים שונים של שלושת הגורמים הנ"ל.
התקיעות שאנו חווים כשאנחנו מונעים על ידי פחד משינויים נובעת מאותו קישור לא מודע שמתרחש בין המחשבות שלנו על אפשרות לשינוי כלשהו, לבין הזכרון המגונן והלא מודע של טראומות, חסכים והאמונה שמסוכן לבטוח בבחירות שלנו ובאופי המשתנה של החיים.
כאשר אנו מונעים על ידי פחד משינויים, כל מחשבה על אפשרות לשינוי מעלה בנו תסריט פסימי, מפחיד, מכאיב ולא נעים…כאילו באופן אוטומטי, ברירת המחדל שלנו מכוונת על המקרה הגרוע ביותר בכל תסריט שיש בו שינוי. זהו מנגנון הגנה ואזהרה פנימי חכם וחשוב, אך כשהוא מנהל אותנו באופן לא מודע מתחת לפני השטח, אנחנו חווים המון תסכול, אכזבה, חוסר אונים וקושי להתקדם בתחומי חיים שונים כמו זוגיות, הגשמה עצמית, קריירה, שינוי הרגלים ועוד.
פחד משינויים הוא פחד מאיבוד שליטה
כדי לתת מענה העמוק ומשחרר, לפחד שלנו משינויים, כדאי להבין – מהו שינוי עבורנו?
אנו חווים שינוי כמעבר ממצב שבו אנו בחוויה מסויימת של "שליטה" (כי התרגלנו אליו או לפחות כך נדמה לנו), למצב חדש שבו אין שום וודאות שנהיה בו בשליטה (ולא משנה כמה סיפורים משכנעים יספרו לנו או נספר לעצמנו).
לכן אפשר לומר גם שפחד משינוי הוא בעצם פחד מאיבוד שליטה. השליטה הזו היא במהות הדרך שלנו להגן על עצמנו, ליצור בטחון. לכן, כל גישה שמנסה להילחם בפחד, לשנות את הפחד, לגנות אותו, להתעלם ממנו או להתגבר עליו בכוח, רק מכווצת ומפחיד אותנו יותר.
מניסיוני האישי ובעבודה עם אלפי מטופלים , כל נסיון לשכנוע עצמי כמו "חשיבה חיובית", או ניסיון למחוק את הפחד, עלול לגרום למערכת שלנו להרגיש מאוימת עוד יותר. הפחד במהות לא נועד לפגוע בנו, אלא להגן עלינו. לכן, השחרור והוויסות הרגשי האמיתיים צומחים מתוך עמדה של קבלה, חיבור רגשי עמוק שמעניק בטחון והבנה על בסיס אמפתיה וחמלה, ולא מתוך מאבק.
הזווית הנוירולוגית: מה קורה לנו במוח כשאנחנו מפחדים משינוי?
כאשר אנחנו עומדים בפני שינוי, אזור קטן במוח שנקרא אמיגדלה (Amygdala) – מעין "מערכת אזעקה" נוירולוגית – מופעל באופן מיידי ומפרש את חוסר הוודאות כאיום קיומי. המערכת העצבית שלנו, בדומה לעולם הרגשי שלנו שהוא כמו ילד בלי קשר לגיל הכרונולוגי שלנו, מתוכנתת אבולוציונית להיאחז במוכר ובידוע כדי להבטיח הישרדות. לכן, כאשר מופעלת תגובת הפחד הזו, היא מעוררת שחרור של הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין שמכווצים אותנו ומקשים על החשיבה ההגיונית לפעול. כל ניסיון ל"דכא" או להילחם בכוח בתגובה הזו רק מגביר את האזעקה הפנימית. לעומת זאת, תהליכים של הקשבה, קבלה עצמית וחמלה מפעילים את קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex), מה שמאפשר לווסת בהדרגה את פעילות האמיגדלה ולהרגיע את מערכת העצבים, וכך לבסס תחושת ביטחון פנימית שאנו יכולים לסמוך עליה לנוכח שינויים.
איך אפשר לטפל בפחד משינוי באופן יעיל?
בואו ניקח דוגמה יחסית קיצונית (שעבורי ורבים אחרים היא למעשה חווית חיים מאוד מוכרת): אדם שחווה טראומה קשה וכואבת, ארוע מזעזע שקשה מאוד להכיל רגשית. כעת, במצב ה"פוסט טראומטי", כל עולמו הפנימי וגם גופו יתרכזו במאמץ בלתי נשלט לגונן בכל הכח על המקום הפגוע והכואב שבו.
זה יכול להישמע קצת "מצחיק" אבל באותו האופן בדיוק, גם ה"שליטה" שלנו היא הניסיון הבלתי נשלט ולרוב גם הלא מודע שלנו לגונן על עצמנו. וכשה"שליטה" שלנו היא בלתי נשלטת, כלומר כשאנחנו לא יכולים להרפות ולבטוח ונשארים בחוויה של דריכות, נוקשות וחוסר אמון, לא מדובר באמת ב"שליטה" אלא בכיווץ מתוך פחד, זהו למעשה מצב שבו אין לנו באמת שליטה או בחירה אלא רק אשליה של "שליטה".
כשמטען החסכים והזכרונות הטראומטים והלא מעובדים שלנו (ולכלונו יש כאלה בשפע גם אם אנחנו לא מודעים לכך) לא מקבל יחס ומענה רגשי נכון ומדוייק, אנחנו לא יכולם להרגיש בטחון פנימי אמיתי וזה מקשה עלינו מאוד לבטוח בשינויים בחיים.
באופן טבעי ובדומה לטיפול בילד שעבר טראומה רגשית, הטיפול מבוסס על יחס קשוב, חומל ומעשי שמעניק תחושה מחודשת של אמון ובטחון לעולם הפנימי העמוק שלנו.
במפגשים אישיים שאני עורך עם אנשים אנחנו לומדים איך להקשיב לעצמנו מבלי לנסות לשנות או "לתקן" את עצמנו כיוון שכל נסיון לשנות או לתקן נתפס כסכנה. כשאנחנו לומדים להקשיב לעצמנו ולעולמנו הרגשי העמוק בפשטות ובכנות מתוך אמפתיה וקבלה, אנו את הבקשות והצרכים הפנימיים שחיים בנו בלי להלחם בעצמנו או לנסות לשנות את עצמנו בכח.
הבקשות שקיימות בתוכנו הן תמיד פשוטות: הן בקשות לאהבה, לאישור, לכנות, ליחס אוהב ומכיל. כמו הורה שלומד להעניק לילד שלו הקשבה, אמפתיה ובטחון, תהליך הטיפול הרגשי בגישת "להכיר בעצמי" שפיתחתי, מאפשר לנו לבנות מרכז של הקשבה, אמון ובטחון חדש בעצמנו ובחיים. בתהליך החיבור הפנימי אנו לומדים לקבל ולאהוב את עצמנו ולראות ושהכל בנו כבר בסדר, כבר חכם, כבר בעדנו. התהליך מגלה לנו עם הזמן שאפשר לסמוך על הבחירות שלנו ובהדרגה להעז לנסות משהו חדש מבלי שזה יהווה איום קיומי או מכשול בלתי חדיר עבורנו.
וכל זה קורה ללא כפייה עצמית, מאבק או ניסיונות "טיפול" כוחניים שעלולים להביא לניתוק ויאוש. כל זה קורה מתוך הקשבה לעולם הרגשי שלנו בגישה יחודית, מקבלת וחומלת.
שאלות ותשובות נפוצות לגבי הפחד משינוי
איך מתמודדים עם פחד משינויים?
ההתמודדות המעשית עם פחד משינויים מתחילה קודם כל בהסכמה להקשיב לפחד במקום להילחם בו או לנסות להדחיק אותו. כאשר אנו מבינים שהפחד נועד להגן עלינו מפני חוסר שליטה, אנו יכולים לגשת אליו מתוך עמדה של קבלה עצמית ואמפתיה, ממש כפי שניגשים לילד שחושש. עם זאת, חשוב לזכור שכדי לטפל בפחד משינויים באמת ולעומק, כדאי מאוד להיעזר בטיפול רגשי איכותי. היכולת שלנו לטפל בעצמנו לבד היא לרוב מוגבלת, וקשה לראות את ההדחקות של עצמנו ללא עזרה. ליווי מקצועי מעניק לנו את הביטחון הנדרש כדי לעבור תהליך ויסות יסודי המאפשר לנו לצמוח ולהתפתח בבטחה.
למה אני כל כך מפחד משינויים בחיים?
הפחד משינויים בחיים נובע לרוב מהקישור הלא מודע שהמערכת שלנו עושה בין מצב חדש ולא מוכר לבין תחושת סכנה או אובדן שליטה. במקרים רבים, הפחד הזה יושב על התניות מתקופת הילדות, שבה למדנו שהעולם יכול להיות מקום לא בטוח או ששינויים מביאים עמם חוויה של ביקורת, נטישה או חוסר באהבה. העולם הרגשי שלנו, שהוא כמו ילד בלי קשר לגיל הכרונולוגי שלנו, מנסה להיאחז במוכר ובידוע כדי להגן על עצמו מפני אכזבה נוספת או כאב רגשי. לכן, כל אפשרות לשינוי מעוררת אוטומטית תסריטים מאיימים, שנועדו בסופו של דבר להשאיר אותנו באזור שאנו תופסים כמוגן, גם אם הוא מתסכל וגורם לסבל יומיומי מתמשך.
איך לקבל החלטות כשמפחדים משינוי?
קבלת החלטות כאשר קיים פחד עמוק משינוי יכולה להרגיש כמו מבוי סתום, מכיוון שהדחף האוטומטי שלנו הוא להימנע כדי לא לאבד שליטה. הדרך להשתחרר מהתקיעות הזו עוברת דרך היכולת שלנו לשהות עם החשש ועם הקושי להחליט, מבלי להאיץ בעצמנו או לבקר את עצמנו על חוסר ההחלטיות. כאשר אנו מעניקים לעצמנו מרחב בטוח ומכיל להתלבטות, אנו משדרים למערכת הרגשית שלנו שזה בסדר להרגיש את מה שעולה ושאנחנו לא מפעילים על עצמנו לחץ מיותר. התהליך הזה של הקשבה כנה מחזק את האמון שלנו בשיקול הדעת העצמי שלנו, ומשם ההחלטה מתבהרת מעצמה מתוך חיבור וביטחון אמיתי.
האם פחד משינויים קשור לחרדה?
בהחלט, הפחד משינויים מהווה במקרים רבים את הבסיס לחוויה של חרדה, חוסר שקט נפשי ומתח מתמשך. כאשר אנחנו מנסים להתעלם מהפחד או להדחיק אותו לאורך זמן, המערכת העצבית שלנו מתחילה לאותת לנו על המצוקה הרגשית באמצעות סימפטומים שונים, שאחד המרכזיים שבהם הוא תחושת חרדה. החרדה אינה "תקלה" שיש למחוק, אלא קריאה של המערכת הפנימית שלנו לשים לב למקום שמרגיש מאוים וזקוק לוויסות. הבנת הקשר בין הניסיון הנוקשה לשלוט במצב לבין עליית רמות המתח, מאפשרת לנו להתחיל להתייחס אל המועקה כהזדמנות להכיר בעצמנו ולהעניק לעצמנו ביטחון מחודש.
על המחבר: ד"ר אלי קרסניץ (Ph.D) הוא מטפל רגשי, מפתח גישת "להכיר בעצמי" וחוקר את נבכי הנפש ומנגנוני ההגנה של מערכת העצבים. עם למעלה מ-15 שנות ניסיון קליני (מאז 2010) בליווי אלפי אנשים המתמודדים עם חרדות קשות, OCD ומחשבות טורדניות, טראומות ומשברים נפשיים, אלי משלב בעבודתו רקע מדעי מוצק (בוגר הטכניון) יחד עם תרפיה רגשית מעמיקה מבוססת חמלה וחיבור פנימי מעשי ואפקטיבי. הגישה שלו נולדה מתוך שילוב של מסע התמודדות וצמיחה אישי ועמוק בשילוב עם למידה והיכרות עם גישות טיפוליות רבות.
לקריאה נוספת אודות אלי, הגישה הטיפולית הייחודית שלו וההסמכות המקצועיות לחצו כאן.
לתיאום שיחת התייעצות או ליווי אישי (בקליניקה ובאונליין) לחצו כאן.
מקורות ספרותיים:
-
LeDoux, J. E. (2000). Emotion circuits in the brain. Annual review of neuroscience, 23(1), 155-184.
המחקר הקלאסי של ז'וזף לדו מסביר לעומק כיצד האמיגדלה מזהה באופן אוטומטי גירויים חדשים או לא ברורים כאיום, לפני שהמידע מגיע לעיבוד מודע ורציונלי במוח. דבר זה מאמת את ההבנה כי ההתנגדות שלנו לשינוי היא תגובה אוטומטית שנועדה להגן עלינו מחוסר ודאות (פחד מאיבוד שליטה), ושניסיון להפעיל "היגיון" בכוח לרוב נכשל במשימה להרגיע מנגנון הישרדותי זה. -
Hayes, S. C., Strosahl, K. D., & Wilson, K. G. (2011). Acceptance and Commitment Therapy: The Process and Practice of Mindful Change (2nd ed.). Guilford Press.
המקור המרכזי של גישת ACT תומך לחלוטין ברעיון שסבל פסיכולוגי נגרם מהימנעות חווייתית ומהניסיון הנוקשה לשלוט או להדחיק רגשות קשים (כמו פחד משינוי). הספר מראה כיצד טיפול המבוסס על קבלת הפחד ללא שיפוט, ויצירת "גמישות פסיכולוגית" תחת מאבק בכיווץ הרגשי, הם הדרך להשגת ויסות ורווחה אישית עמוקה – ממש כפי שהמאמר טוען לגבי טיפול תומך, קשוב ולא כוחני. -
Porges, S. W. (2009). The polyvagal theory: new insights into adaptive reactions of the autonomic nervous system. Cleveland Clinic journal of medicine, 76(Suppl 2), S86.
"התיאוריה הפוליווגאלית" של סטיבן פורג'ס מסבירה את חשיבותה של מערכת העצבים האוטונומית בתחושת ביטחון וסכנה. המחקר מדגיש שכאשר אנחנו חשים מאוימים, המערכת שלנו עוברת למצב הגנתי. הדרך היחידה לעבור חזרה למצב של קשר חברתי, פתיחות ויכולת צמיחה היא באמצעות רמזים של ביטחון, חיבור, וקול מרגיע. גישה זו מקבילה באופן מדעי לעיקרון שכדי להירגע מפחד וטראומה יש להעניק לעצמנו יחס פנימי קשוב, אמפתי, אוהב ובטוח.
הצהרה משפטית והבהרה רפואית: המידע המוצג במאמר ובאתר זה הוא אינפורמטיבי, חינוכי וטיפולי-התפתחותי בלבד על בסיס גישת "להכיר בעצמי", ואינו מהווה תחליף לאבחון רפואי, פסיכיאטרי, רגשי מוסמך או לייעוץ מקצועי מטעם גורם רפואי מורשה. תהליכי עבודה עם העולם הרגשי ומערכת העצבים אינם מחליפים טיפול רפואי במצבים קליניים חריפים. בכל מקרה של מצוקה נפשית חריפה, סכנה מיידית או תסמינים רפואיים קשים, מומלץ לפנות מיד לגורם רפואי או נפשי מוסמך בקהילה.
רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לצרכים שלכם במפגשים אישיים (בביתי או בשיחות וידאו און-ליין)?
כתבו לי ואשמח לחזור אליכם.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן מעשי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב להעצמה וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להרגיע חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
4 תגובות
איש יקר כל הכבוד על הדיוק והרגישות בהסבר מרגש ואסרטיבי.
אך עדיין התהליך יכול כשלעצו למרות ההתפתחות ה"טבעית" עשוי ל"התקע"במקומות סזיפיים שדורשים הרבה אומץ , תעוזה,סבלנות , סובלנות , התמדה חמלה ואהבה מצדי עם עצמ.
הקושי ו/או הפחד בו אני נתקל עדיין ולמרות התירגול מונע ממני לחשוף את עצמי כתרומה לעולם.
ולשקראתי את הדרך בה אתה מציג את הדברים הוקל לי
תבורך בעשייתך ותרומתך זולת.
תודה יובל ענן.
תודה רבה יובל.
אני לא יודע באיזה "תרגול" מדובר ולכן לא יכול להגיב על זה, אבל תודה רבה לך על התגובה הלבבית.
בעיניי, כדאי לבדוק מהו אותו "תרגול" והאם יש בו את הדיוק והאהבה שהלב שלך באמת מבקש.
לשיטתך, איך האדם יכול להיזכר בדברים אותם הוא מנסה להדחיק ולהקשיב להם מבלי להירתע?
האם עצם התהליך הזה של הפסקת הדחקת הפחד בו, הוא לא "תהליך אינטסיבי וכוחני"?
אין צורך להזכר בהם, הם כל הזמן כאן.
מה שאנחנו מדחיקים נוכח במציאות שלנו ללא הרף. ההדחקה היא מאמץ בלתי פוסק.
הרתיעה היא ההדחקה. ואין צורך להפסיק או לשנות את זה, רק לראות את זה לעומק כמה שזה באמת – מנגנון הגנה אוהב וחכם.
לא ברמת ההסברים והמחשבות, אלא ברמת הרגשות והגוף.
הכרה כנה ואוהבת בפחד היא לא תהליך כוחני, היא מתרחשת באופן טבעי ונעים לגמרי כשאנחנו לומדים לראות את האמת לגבי מה שאנחנו מדחיקים – הפחד הוא מנגנון הגנה אוהב.
לראות את מה שאנחנו מדחיקים כאהבה, לעומק, זה כבר משחרר את ההדחקה בלי שנצטרך לעשות דבר.