איך להפסיק לריב?
איך לריב נכון בלי לפגוע, להיפגע ולייצר סבל ומצוקה בזוגיות?
ולמה בעצם אנחנו רבים?
במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי שלי שמגלה עקרון אחד פשוט. עקרון שמאפשר לריב נכון – כלומר לריב בלי לפגוע ולייצר ריחוק וסבל בקשר זוגי ובעצם בכל קשר.
העקרון הזה כל כך פשוט שכששומעים אותו לראשונה התגובה היא לרוב הפתעה ומחשבה שזה "פשוט מידי". אבל כשמבינים לעומק את העקרון הפשוט הזה, מגלים כמה הוא עמוק, מדויק ויעיל ולא רק זה. העקרון הזה מאפשר עם הזמן לריב פחות ופחות ולהפוך כל מצב טעון או מתוח לרגע מעצים, מחזק ומקרב בקשר הזוגי (או בכל קשר אחר).
אז בואו נתחיל עם סיפור אישי קצר מנסיעה שלי ובת הזוג שלי (והתינוקת שלנו) לחופשה קצרה באוסטריה.
ואגב "ספויילר", בסוף המאמר יש סרטון שבו אני מדבר על מה שכתוב כאן בהרחבה ומוסיף עוד כמה אספקטים מעניינים. בכל זאת, אני ממליץ לא לוותר על הקריאה של המאמר ולא לדלג ישר לסרטון כי יש דברים שנקלטים במוח שלנו הרבה יותר טוב בקריאה מאשר בצפיה בוידאו…
להפסיק לריב ולהסכים להודות ששנינו לא יודעים
ברגע ששנינו הסכמנו להודות שאנחנו לא באמת יודעים מה קורה פה עכשיו, משהו השתנה. פתאום ממצב של מריבה, תסכול ועצבים, האווירה הפכה להיות שקטה. אמנם עצובה יותר אבל כעוסה פחות וקשובה יותר.
בעצם באותו רגע – שנינו הסכמנו על משהו וזה מה שחשוב. הסכמנו על משהו שהוא האמת שלנו, אנחנו לא באמת יודעים מה קורה פה עכשיו. כן, יש פה תסכול, כעס ועצב. כן, כואב ולא נעים לנו עכשיו וכן, שנינו רוצים שיהיה נעים ולא יודעים איך
לעשות את זה עכשיו.
אחרי שהסכמנו להודות ששנינו לא יודעים מה באמת קורה עכשיו, בעצם הפסקנו לתקוף אחד את השניה עם כל מיני הסברים ודרישות. הפסקנו לנסות "לפתור" את המצב שלנו ופשוט יצאנו מהרכב והלכנו לבית הקפה הקרוב. בדרך היינו שקטים וכל אחד מאתנו הקשיב לעצמו. הסכמנו לקחת כמה דקות להקשיב לעצמנו ומתוך ההקשבה התעוררה חמלה. חמלה לעצמנו, לכאב שלנו כל אחד בנפרד ולכאב שלנו כזוג, כמשפחה. כאב ששנינו מכירים כל כך טוב מהילדות, מהבית, מהחיים, מכל כך הרבה מצבים שחווינו.
ומתוך השקט, העצב והחמלה שהרגשתי, בשלב מסויים חיבקתי את הילה וביקשתי סליחה. סליחה על הטון התוקפני והלחוץ שלי, סליחה על ההסברים הלא נעימים שלי. סליחה על התחושה הכללית הלא נעימה שהייתי שותף ליצירה שלה.
וגם הילה הרגישה כמוני ופשוט החזקנו ידיים והתקרבנו שוב בלי להסביר או לפתור שום דבר.
ואחר כך, כשישבנו בבית קפה כבר יכלנו לדבר יותר לעומק על מה שקרה ממקום רגוע ואוהב. לדבר על למה אנחנו רבים ואיך אפשר לריב נכון. כלומר לריב בלי לפגוע, בלי להיות תוקפניים, להעליב ולהכאיב אחד לשניה (ולעצמנו).
למה אנחנו רבים? – הסיבה העמוקה והחכמה
על פני השטח תמיד נדמה שיש הרבה סיבות לכל מריבה. מישהו לא הקשיב, מישהו לא התחשב, מישהו פגע, מישהו העליב, מישהו עשה או לא עשה משהו, מישהו אמר או לא אמר משהו ועוד ועוד.
אבל מתחת לפני השטח, אפשר לסכם את כל המריבות בצורך אחד עמוק וחכם – צורך בהיקשרות בטוחה. היקשרות היא יצירת קשר רגשי עמוק שכולנו שואפים אליו בחיים והיקשרות בטוחה היא מצב שבו אנחנו חשים בטוחים, אהובים ומוערכים בקשר שלנו.
אם לתמצת את זה ממש בקצרה (כי כמובן שלדבר לעומק על הנושא הזה מצריך חומר בהיקף של כמה ספרים לפחות) – כל אחד מאתנו מגיע לזוגיות עם מטענים וזה לגמרי טבעי. המטענים שלנו הם טראומות וחסכי ילדות, אמונות ודימוי עצמי שספגנו וטיפחנו, דפוסי אישיות והרגלים. כל אלה מתגלמים בסופו של דבר במנגנוני הגנה מאוד אוטומטיים ועוצמתיים שמפעילים אותנו. כשמנגון הגנה של צד אחד פוגש מנגנון הגנה של צד אחר – נוצרת מריבה. הדרישה הלא מודעת שלנו להקשרות בטוחה הופכת לויכוח, מריבה, נסיון להאשים את הצד השני בכאב שלנו ונסיון "לפתור" את ה"בעיה" שלנו בדרכים מכאיבות. לא פעם הדרכים שלנו לתקשר ברגעי ריב הן מעליבות, מבטלות ואפילו אלימות (גם אם זה רק באופן מילולי).
מתחת לפני השטח תמיד יש כוונה טובה
במילים פשוטות – מתחת לפני השטח יש לנו תמיד כוונה טובה. כוונה ליצור היקשרות בטוחה ואוהבת, תחושת בטחון, הדדיות והערכה בקשר שלנו. אבל יש פער בין הכוונה העמוקה והלא מודעת הזו לבין האופן שבו מנגנוני ההגנה שרכשנו לרוב בילדות גורמים לנו להתנהג. הפעא הזה שנובע מחוסר המודעות והחיבור שלנו לעומקים של עצמנו גורם למריבות כואבות מאוד שלא פעם הובילו אותי אישית לתסכול, חרדה, יאוש ומשברים עמוקים עם עצמי.
וכל זה לא דבר "רע" או "שלילי" בעיני. בכלל, מריבות בזוגיות הן לא דבר שלישי בעיניי. ההפך – כשלא רבים בכלל זה הרבה פעמים בגלל חוסר אמון בקשר, חוסר בטחון בכך שהקשר יכול לעמוד בויכוח או שיח פתוח על מה שבאמת כואב או לא נעים. מצב שבו לא רבים בכלל יכול להוביל להדחקה, חיים בעולמות נפרדים (ולא חוויה של "ביחד") והתרחקות הדרגתית בקשר.
מה שבאמת עוזר זה לא לשאול איך לא לריב, אלא לשאול איך לריב נכון? איך לריב בלי לפגוע, להעליב או להכאיב לעצמנו ולבני או בנות הזוג שלנו? איך להפוך ריב לנקודת התקרבות והעצמה בזוגיות שלנו?
במקום לשאול איך לא לריב, עדיף לשאול איך לריב נכון
מכיוון שמריבות בזוגיות הן לא בהכרח משהו שלילי, השאלה היא לא איך לא לריב. השאלה היא איך לריב נכון או באופן בריא.
וכמובן שיש הרבה מאוד גישות ודרכים חכמות ללמוד לתקשר באופן מדויק ובריא יותר במצבים טעונים בזוגיות. כמובן שהריפוי הכי יסודי ושורשי למצבים של מריבות חוזרות ונשנות בזוגיות מגיע מטיפול רגשי נכון למבוגרים וטיפול זוגי איכותי.
אני יודע את זה גם מנסיון אישי וגם כמטפל רגשי, מטפל זוגי ומי שמנחה כבר הרבה שנים אנשים במצבים זוגיים לא פשוטים.
ועם זאת, העקרון הפשוט הזה – להודות שאנחנו לא באמת יודעים מה קורה עכשיו ולקחת זמן להקשיב לעצמנו בלי לנסות "לפתור" את המצב באופן שטחי ולא מדויק, הוא אחד הכלים הכי פשוטים ועוצמתיים שעוזרים לי לא פעם להפסיק לריב עם בת הזוג שלי ולא רק זה אלא אפילו להפסיק לריב עם עצמי. הרי עמוק בפנים, כל מריבה זוגיות היא קודם כל מריבה עם עצמנו…
כשאנחנו מודים ביחד שאנחנו לא באמת יודעים מה קורה עכשיו, מתרחשים באופן טבעי וללא מאמץ כמה דברים ממש טובים:
1. אנחנו מסכימים על משהו. אנחנו עוברים ממצב שלי שלילה, ביטול וסיכול הדדי, למצב של הסכמה הדדית וזה כבר משנה את האווירה הזוגית.
2. אנחנו מכבדים את עצמנו ואת הקשר הזוגי שלנו. אנחנו מפסיקים לצמצם את הזוגיות שלנו להסברים שטחיים שנובעים ממנגנוני הגנה לא נעימים שטיפחנו ושאת רובם ירשנו מהורינו באופן לא מודע.
3. אנחנו מאפשרים להקשבה וכנות להופיע ולהתגלות. מאפשרים לחמלה, אהבה ואינטלגנציה רגשית להתגלות מכיוון שמערכת העצבים שלנו נרגעת, מתאזנת ומאפשרת לחוכמה עמוק יותר להתגלות מתוכנו באופן טבעי.
4. ממצב של איבה, אנחנו הופכים לשותפים לדרך. אנחנו מפעילים ביחד את האינטגלנציה שלנו כדי להבין אחד את השניה ואת המרחב הזוגי המשותף שלנו.
ומנסיון, כשנותנים לכל זה לקרות לכמה דקות, משהו מפתיע ונעים קורה. משהו עמוק ואוהב מתגלה וזה מרגיש כמעט כמו "קסם". אבל כמובן שזה לא באמת קסם, זוהי החוכמה הטבעית שלנו שמתגלה כשאנחנו בוחרים לקחת אחריות, להפסיק להלחם ולהיות כנים, נוכחים וקשובים לעצמנו.
סיכום קצר ועצה מעשית כדי לריב נכון יותר
כשחושבים על זה, להודות שאנחנו (ובראש ובראשונה אני) לא באמת יודעים מה קורה פה עכשיו ולבחור לקחת כמה דקות להקשיב בלי לפתור שום דבר, זו אולי אחת האופציות הכי קלות ומעשיות שאפשר ליישם ברגעים של מריבה בזוגיות (או כל מריבה אחרת, אפילו בין הורים לילדים או בני משפחה).
בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם רבים, נסו את זה – נסו להודות שאתם לא באמת יודעים מה קורה פה עכשיו. לא בטוחים ב100% מה גורם לתחושה הקשה והכואבת ושכל ההסברים כרגע רק מכאיבים ולא עוזרים.
נסו להודות בזה קודם כל בעצמכם והציעו את זה גם לבן או בת הזוג שלכם (או למי שזה לא יהיה שאתם רבים איתו). נסו להציע את זה ממקום מקרב שלא מנסה לפתור אבל מבקש שיהיה נעים באופן הדדי, לא לכאוב ולא להכאיב (הרי הרצון הוא תמיד שיהיה נעים וקרוב בסופו של דבר). אחרי שתסכימו להודות שאתם לא באמת יודעים מה קורה ומה לעשות עכשיו, קחו כמה דקות בשקט להקשיב לעצמכם. לא לנסות לפתור, לא לנסות לשכנע או אפילו להבין, רק להקשיב ולתת מקום לכל רגש שעולה בלי לשפוט. כל הרגשות שלנו באים ממקום אוהב וחכם ואין בהם לעולם כוונה "שלילית" כפי שאני מסביר בסרטון הזה.
מתי כדאי לחזור לתקשר?
ככלל אצבע, אני מציע לחזור ולתקשר שוב רק כשאתם מרגישים שיש בכם מידה של חמלה, רכות ורצון לקרבה והבנה שמה שהכי חשוב, זה לא מי "צודק" או "חזק יותר" אלא, איך יוצרים קרבה נעימה, הקשרות בטוחה ואוהבת.
ואם אתם מיישמים את העקרון הזה, אני אשמח מאוד לשמוע איך הולך לכם בתגובות כאן למטה.
ואגב, זה כמובן לא תמיד פשוט לעצור בלהט הרגע ולהודות במשהו אמיתי. לא תמיד פשוט לעצור ולבחור במשהו מיטיב ומרפא כי אנחנו כל כך מבוהלים וכועסים שקשה להישאר במודעות באותם רגעים.
לכן יחד עם העצה המעשית של להודות באי הידיעה, אני ממליץ מאוד גם לעשות תהליך עומק שמרפא ומלמד אותנו לתחזק את המודעות, ההכרה והיכולת שלנו לבחור במה שאוהב ומיטיב עבורנו (כמו הקורס הזה שיצרתי) גם ברגעים קשים ומאתגרים יותר.
וכל זאת כדי לגלות באופן מעשי איך לריב פחות או אם תרצו, איך לריב נכון באופן שמעצים ולא פוגע בזוגיות. כולנו רוצים לדעת בסופו של דבר אין להפסיק לריב ואיך לא לריב מי שקרוב אלינו, עם מי שאנחנו הכי אוהבים וכדי באמת ללמוד את זה באופן מעשי ויעיל, כדאי ללמוד את זה לעומק לפי שאני מסביר בסרטון הזה…
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
