בכל מערכת יחסים יש קושי

אני לא מכיר מערכת יחסים שאין בה קושי. אני לא מכיר מערכת יחסים שאין בה רגעים של אי הבנה, חוסר תקשורת, כעס, חוסר בטחון, תסכול ועלבון.
זה אנושי, זה טבעי. אנחנו לא מושלמים, לא מוארים ולא נטולי דפוסי התנהגות וחרדות. מותר לנו לטעות, לכעוס, להתבלבל, לא להצליח לבטא את עצמנו, להעלב ולהרגיש לבד ושלא מבינים אותנו גם בתוך מערכת יחסים.

לא משנה אם מדובר במערכת יחסים בין בני זוג, הורים וילדים, חברים או שותפים, כל קושי בתקשורת ובהבנה יכול יכול להתקיים ואפילו לחזק את מערכת היחסים ולהעצים אותה אבל רק בתנאי אחד: בתנאי שמדברים על זה בכנות.

מה זה לדבר בכנות?

לדבר בכנות זה אומר לדבר מתוך הקשבה כנה לרגשות שלי. למשל כשאני מרגיש פוחד, כועס או נעלב, לדבר בכנות זה לומר בדיוק את זה: אני פוחד, אני כועס, אני מרגיש עלבון.

להבדיל מנסיון לבקר או להאשים את הצד השני במצב הרגשי שלי, להבדיל מנסיון להצטייר כקורבן, כ"צודק" או כיודע, פשוט לדבר בכנות על הרגשות שלי זה קל, אנושי וזה יוצר אפשרות למפגש. למעשה זהו הבסיס לתקשורת מקרבת – תקשורת שיוצרת אפשרות להתקרבות, הבנה וצמיחה משותפת מתוך הקושי.

ריפוי וצמיחה בתוך קשר אפשריים כשמדברים על הרגשות שלנו באמת, בכנות ומהלב. כשמקשיבים לעצמנו, מקשיבים למה שאנחנו מרגישים באמת ונותנים הזדמנות לצד השני לעשות את אותו הדבר.

כל קושי ושבר ביחסים הוא בעצם נקודה פוטנציאלית להתעצמות והתקרבות. הנה עוד מקום רגשי קשה נחשף, הנה עוד צד עמוק שמתגלה, משהו שלא היינו מעיזים להראות לולא עלה הקושי הזה.

והצד העמוק והמתגונן הזה חושף עוד גוונים רגשיים עמוקים שלנו ושל בני הזוג שלנו ומאפשר לנו להעמיק את ההיכרות עם עצמנו ועם האחר.

רק לדבר על זה בכנות והקשבה. כמובן שכדי לדבר על זה צריך להקשיב לזה ואז מתוך הקשבה לתקשר את זה.
שום קושי או משבר לא חייב להסתיים בפרידה, בנטישה או בניתוק.
יש קושי? יש פחד? יש אי הבנה ועלבון?
בואו פשוט נקשיב לזה בכנות ונדבר מאותו מקום עמוק וקשוב. וגם אם יכאב, יעלו דפוסים קשים, נסתכל במראות מכאיבות ביחד ועדיין… זה הקושי שלנו, הכאב שלנו והאפשרות שלנו לגדול באהבה.

מתוך השבר והכאב יכול לצמוח משהו חדש ויפה

להבחין בין תאוריה למציאות

מהי מציאות? מציאות היא מה שאני באמת מרגיש כבר עכשיו. למשל פחד, כעס, עצבות שמחה, חום, קור, לחץ, כאב או כל רגש או תחושה אחרת.

מהי תאוריה? היא הסבר למציאות. למשל: אני מרגיש כעס בגלל שמישהו אמר לי או עשה לי משהו. אני מרגיש כאב כי לא נתנו לי משהו וכדומה.

כשאני מאמין לגמרי לתאוריה שלי לגבי המציאות ודורש מאחרים לקבל את התאוריה שלי כמוחלטת ו"צודקת" אני בעצם נוטש את עצמי. למה?
כי עמוק בפנים יש בכל אחד ואחת מאתנו ילד או ילדה שזוקקוים לאהבה ואישור כל הזמן. ובזמן שאנחנו עסוקים בלהאמין לתאוריות שלנו, הילד או הילדה שבנו נשארים מיותמים, בודדים ומוזנחים וזה כואב.

כואב מאוד לכל ילד או ילדה בזמן שההורה שלו עסוק ב"צדק" והוכחה של תאוריה כלשהי לגבי המציאות, במקום פשוט להקשיב לרגשות, לוותר על הפוזה של זה שיודע מה "נכון" ופשוט להסכים לרגיש ולשתף בקושי, בפחד, בצורך ובתחושה.

באותו אופן בתוך מערכת יחסים, הכי חשוב זה פשוט לתקשר את מה שבאמת מרגישים, כלומר את המציאות ולא את התאוריה. יש כמובן מקום גם לשתף בתאוריה, אבל זה חייב להיעשות ברגישות, ומתוך מודעות לכך שזוהי רק תאוריה ולא מציאות. אחרת אנחנו נוטשים את עצמנו, פוגעים בעצמנו וזה חייב להשתקף אלינו מהצד השני, כלומר מבן או בת הזוג שלנו.

הכל זה אני

איך נראית מערכת היחסים הזוגית בתוכי כבר עכשיו? זו שאלה שמאפשרת לנו לראות את עצמנו באמת.

בתוך כל אחד ואחת מאנו מתקיימת זוגיות תמידית. בן הצד ה"רציונלי" לצד ה"רגשי", בין ה"ילד" ל"בוגר", בין ה"צריך" ל"רוצה". בכל רגע יש בנו שני שיקולים שפוגשים אחד את השני ובמפגש הזה נוצר דיאלוג.

איך נשמע הדיאלוג הפנימי שלי? האם הוא קשוב? מודע? אוהב? משתף בכנות ברגשות? נותן מקום לרגשות של שני הצדדים? מאפשר להפגש במרחב מאפשר ונינוח?

או שהוא ביקורתי? מאשים? מתעלם? מתכחש? גס? רומס? דורש? משקר? מניפולטיבי?

כפי שנראים היחסים שלנו בתוכנו, כך יראו גם היחסים שלנו עם העולם ובכל מערכת יחסים שבה נהיה. לכן העזרה המשמעותית ביותר שמתאפשרת לנו בכל מערכת יחסים היא השיקוף המדוייק שאנו מקבלים למערכת היחסים שלנו עם עצמנו.

בעצם, מערכת יחסים היא הזדמנות מדהימה ללמוד לאהוב ולקבל את עצמנו באמת, דווקא בגלל שהיא משקפת לנו את אותם מקומות קשים בתוכנו שהם רק מקומות רגשיים מוכחשים ומדוכאים ששכחנו, זנחנו והתכחשנו אליהם במשך שנים כי פחדנו לראות אותם… לראות את עצמנו.

מערכת יחסים וקשיים שעולים בה, הם פשוט הזדמנות מדהימה לתת לעצמנו את הריפוי והאהבה העמוקה ביותר כשאנו מסכימים להקשיב, לפגוש את הקושי ולבטא את הרגשות שלנו באופן כנה ואותנטי קודם כל מול עצמנו ואז מול בני הזוג שלנו.

לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?

תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר לטלפון: 0522263761
בואו נשמור על קשר 🙂 אני משתף את מסע החיים שלי ואת כל התובנות המרפאות שאני מגלה.
רוצים להתעדכן בתובנות ותכנים חדשים שאני משתף? 
הנה 3 דרכים פשוטות: עקבו אחריי בפייסבוק, הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והצטרפו לקבוצת ווטסאפ יעודית (לקריאה בלבד) שבה אני משתף תובנות נבחרות ועדכונים על מפגשים וסדנאות מידי פעם:
5.0
01

השאר תגובה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

תודה, הודעתך נשלחה :)

רוצים להינות מתובנות והדרכות מרפאות, מעצימות ואוהבות?

הרשמו לרשימת התפוצה שלי (אני שולח מייל אחת לשבוע-שבועיים) וקבלו במתנה את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית

מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית
דילוג לתוכן