אינטלגנציה רגשית – איך לפתח אותה ללא מאמץ

מה באמת מפריע לנו

אינטלגנציה רגשית, ככל שהיא הולכת ומתפתחת בנו מתוך הקשבה וכנות לגבי הרגשות שלנו, מגלה לנו שמה שבאמת מפריע לנו הם לא הרגשות שלנו. מה שבאמת מפריע לנו זו חוסר מודעות או הכרה בצורך הרגשי העמוק שלנו באישור, בתחושה ש"זה בסדר" להיות ככה, בדיוק כמו שאני, גם אני פוחד, עצוב, מרגיש אשם, חסר אונים או חסר ערך.

כדי להמחיש את הנקודה הזו דמיינו רגע איך תרגישו אם תשארו בדיוק כפי שאתם עכשיו (אני יודע שזה יכול להיות מפחיד), אבל במציאות הדמיונית הזו אתם יודעים בוודאות שכל מי שחשוב או יקר לכם, כל מי שיפגוש או יראה אתכם, יאהב אתכם לגמרי, ללא תנאים, לא ינטוש, לא יפגע בכם ולא יכאיב לכם וירצה בכל ליבו בטובתכם.
איך תרגישו אז לגבי מי שאתם?
כמה השפעה יש לאישור על תחושת השלמות, הבטחון והנחת שלנו?

הצורך הרגשי העמוק שלנו באישור מקבל מענה דווקא כשאנחנו מסכימים לראות את המניע שלנו. את אותו מקום ילדי (כי הוא מרגיש כמו ילד שזקוק לאישור ובטחון בלי קשר לגיל שלנו) ומפוחד בתכנו שכל הזמן מנסה "לעשות משהו" עם הרגשות שלנו. כשאנחנו רואים אותו באמת, מבינים אותו ומרשים לו לפחד כמו שהוא כבר פוחד, אנחנו חווים משהו חדש לגמרי.

ברגע הזה שבו אנחנו מזהים את המניע שלנו שהוא הצורך העצום שלנו באישור למי שאנחנו כבר עכשיו, בהווה, אנחנו נותנים לעצמנו את מה שלא קיבלנו בילדות – אנחנו נותנים לעצמנו אהבה עצמית עמוקה שמקבלת אותנו כמו שאנחנו.

זה סוד ממש מרגש שמתגלה מתוך אינטלגנציה רגשית טבעית:

לראות את הצורך שלנו באישור, זה כבר לתת לעצמנו את האישור.

וזה כל כך נעים, פשוט וחסר מאמץ שלפעמים אני נשאר פעור פה אל מול זה.
בזכות אינטלגנציה רגשית טבעית שהיא פשוט ההסכמה שלנו להקשיב לעצמנו ולכאב הרגשי שלנו, להכיר בנסיון המפוחד והלחוץ שלנו לשנות את עצמנו והכרה בכך שכל הלחץ והפחד הזה הוא נסיון לענות על הצורך העמוק שלנו באישור, אנו הופכים להיות כמו הורה אוהב עבור עצמנו, עבור הילד שבנו.
הורה שרואה את הילד או הילדה שפוחדים, שמבין אותם ונמצא שם איתם ביחד באהבה, בהבנה ובתחושה שזה באמת באמת בסדר להיות אנחנו.

 וכשאנחנו מביטים על עצמנו בחמלה וכנות כזו, זו הקלה עצומה…הנשימה משתחררת ושמחת החיים הטבעית שלנו חוזרת אלינו בלי שום מאמץ באהבה העצמית הזו.
וזה ריפוי עמוק…זו אולי המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו בחיים האלה…את ההורה האוהב ביותר שאנחנו יכולים להיות לעצמנו.

אהבה עצמית עמוקה וחסרת תנאים

הבעיה שלנו היא לא הרגשות שלנו. אפילו לא רגשות של כעס, פחד, יאוש או אשמה.

אין באמת שום בעיה עם הרגשות האלה ואני רוצה לתת דוגמה שתבהיר את זה:

רובנו חושבים ומאמינים שרגשות של פחד, כעס ועצב הם "שליליים", לא נעימים ובאופן כללי לא רצויים. אנחנו נוטים להאשים את הרגשות האלה בבעיות שלנו, בקשיים שיש לנו בתקשורת ויחסים ובחוסר הסיפוק שאנו חווים בחיים.
ומצד שני, מי מאתנו לא אוהב לראות סרט טוב? או סדרת טלוויזיה טובה?

רובנו אוהבים. ומה אנחנו אוהבים בסרט טוב? מה סרט טוב גורם לנו בעצם?
הוא גורם לנו להרגיש.
סרט טוב גורם לנו להרגיש, הוא גורם לנו להזדהות רגשית אמיתית – זוהי האמנות הקולנועית. אם סרט לא יוצר בנו הזדהות רגשית אמיתית הוא מרגיש שטחי, מיותר ופשוט משעמם.

ועם אילו רגשות אנחנו מזדהים כשאנחנו צופים בסרט טוב?
עם רגשות של פחד, כעס, עצב, שמחה, תשוקה ועוד.
האם הייתם רוצים לראות סרט שאין בו בכלל פחד, כעס או עצב?
האם הייתם נהנים מסרט ששום דמות בו לא חווה פחד? לא חווה כעס? לעולם לא עצובה?

אני בטוח שלא. סרט כזה הוא פשוט לא מעניין. אין בו דרמה, אין בו התרגשות, הוא שטחי ושטוח לגמרי…וזה לא כיף. זה אפילו לא חי…זה לא אנושי.

כשאנחנו צופים בסרט טוב, סרט שבאמת תופס אותנו…יש בנו מתח, ציפיה, דריכות, אנחנו מתרגשים…אנחנו פוחדים, אנחנו מצפים, אנחנו כועסים, מתאכזבים וגם שמחים. וכל זה גורם לנו הנאה…אנחנו נהנים לשלם על סרט טוב…על דרמה טובה.

אז מה ההבדל בין סרט טוב לחיים שלנו?
הרי הדרמה של חיינו לא הייתה מביישת שום הפקה הוליוודית. כל יום אנחנו חווים כל כך הרבה ציפיה, התרגשות, אכזבה, עצב, פחד כעס, שמחה, תשוקה ומה לא.
אז למה קשה לנו להינות מהסרט המדהים הזה שנקרא החיים שלנו וכשאנחנו צופים בסרט בקולנוע קל לנו להינות גם מרגשות "שליליים"?

הסוד הוא באישור

אפשר לומר שאינטלגנציה רגשית טבעית היא גילוי הולך ומעמיק של סוד האישור, של ההבדל העצום בין התפיסה ש"הרגשות שלי הם בעיה שצריך לפתור" לבין "הרגשות שלי הם ביטוי מושלם ואוהב של הצורך שלי באישור, בטחון ואהבה". וזה הבדל גדול…

זה משפיע על התפיסה והדימוי העצמי שלנו, זה משפיע על התקשורת והיחסים שלנו (כי כשאנחנו רואים את הרגשות שלנו ואת הצורך שלנו באישור, אנחנו יכולים גם לתקשר את עצמנו באופן נעים ומדוייק וגם לראות, להבין ולקבל את הרגשות והצרכים של הצד השני) וזה משפיע על הבחירות שלנו בחיים.

כשאנחנו צופים בסרט, אנחנו חווים רגשות אמיתיים מתוך הזדהות אבל בפנים אנחנו מאשרים או מרשים לעצמנו להינות מהם.
טפשי ככל שזה יכול להשמע – אנחנו נהנים מרגשות במהלך סרט, פשוט כי אנחנו מרשים לעצמנו להינות מהם.

בחיים האמיתיים לעומת זאת, הילד או הילדה שבנו מרגישים שאסור לנו להינות מהרגשות שלנו כי זה מסוכן…כי למדנו בילדות שחייבים לשלוט ברגשות שלנו ולהסתיר אותם כדי לנסות לזכות באישור ובאהבה.
לכן גם עולה בנו כל פעם מחדשה השאלה המטרידה הזו…"אבל מה עושים עם זה"? או במילים אחרות, איך אני משתלט על הרגשות שלי ומפסיק להרגיש אותם כדי לקבל אישור מהסביבה או יותר נכון – איך אני מקבל אישור מהאופן שבו אני תופס את הסביבה.

כשאנחנו מסתכלים על המניע העמוק שלנו ופוגשים את אותו מקום ילדי בתוכנו שמנסה "לעשות" משהו עם הרגשות שלנו, אנחנו נותנים לו אישור אמיתי לפחד ולהיות פשוט כמו שהוא.
ולאורך זמן האישור הזה עושה את כל ההבדל.

כאן אני רוצה להבהיר משהו לגבי אישור -. אני לא מדבר על אישור שבא ממחשבות בלבד או מתוך "חשיבה חיובית" בסגנון של "הכל בסדר". אישור כזה הוא לא אישור אלא מניפולציה רגשית. זהו ניסיון שלנו להיפטר מרגשות מסויימים על ידי מתן "אישור" אוטומטי באמצעות המחשבות שלנו וזה לא באמת עובד. זה יכול ליצור אשליה זמנית של שיפור אבל די מהר זה מפסיק להיות נעים.

האישור שאני מדבר עליו הוא אישור חווייתי. זהו אישור שאנו נותנים לעצמנו מתוך מפגש עמוק וקשוב עם הרגשות שלנו, הכרה בהם וראייה של הצרכים הרגשיים שנמצאים בבסיס הרגשות האלה. האישור הזה הוא חסר מאמץ, ולמעשה כל הדרך שאני מדבר עליה היא חסרת מאמץ. לראות את הרגשות שלנו, להכיר בהם ולזהות את הצרכים הרגשיים שלנו – כל זה תהליך טבעי לגמרי שמתרחש מעצמו.

האישור החווייתי ונטול המאמץ הזה שאנחנו נותנים לעצמנו במקום הילדי העמוק שלנו, עושה את כל ההבדל בין חיים של לחץ, מתח ותסכול לחיים של סקרנות, הנאה והתרגשות.

וזה לא קורה בגלל שאנחנו מפסיקים להרגיש רגשות "שליליים" אלא כי אנחנו מתחילם להינות מהם וכשאנחנו מתחילים להינות מהם, הם מפסיקים להיות שליליים עבורנו.

אנחנו כאן כדי להינות מהסרט ומהדרמה של החיים שלנו ולא כדי להיפטר מהרגשות שלנו.
וזה אפשרי, זה קל וזה מעשי לגמרי. אינטלגנציה רגשית טבעית קיימת בנו ומתגלה לנו בהנאה, בסקרנות, בתהליך של הקשבה וחזרה אל הגוף, אל הרגשות ואל הצרכים הרגשיים שלנו ומאפשרת לנו לנוח, להרגע, לראות את היופי והאהבה שקיימת בנו כבר עכשיו ולצמוח ולהתפתח באופן טבעי ומדוייק.

ואם אתם מרגישים קצת אבודים, אם אתם מרגישים שאתם רוצים לפתח אינטלגנציה רגשית טבעית בתוכחם וזקוקים להדרה או הכוונה אישית, אתם מוזמנים לקרוא על הגישה שלי לריפוי וצמיחה אישית מתוך אהבה עצמית טבעית.