כולנו מכירים את תחושות של שעמום לבד עם עצמנו, בסיטואציות חברתיות, בעבודה או בזמן שמחכים למשהו.
למרות הרושם הראשוני שהוא יוצר והשם הרע שיצא לו, שעמום אינו בהכרח דרך ללא מוצא ויכול להוות שער או אם תרצו, מקפצה אל מציאות עמוקה ומשחררת יותר.
בואו נשאל לרגע, מהו בעצם שעמום?
רובנו מפרשים את תחושת השעמום כחוויה שבה "שום דבר מעניין לא קורה כרגע". האמנם?
אם נבדוק, נגלה שבכל רגע נתון יש התרחשות אינסופית בתוכנו וסביבנו: תחושות הגוף משתנות ללא הרף, רגשות, מחשבות, צלילים, אנשים, צבעים, ריחות ועוד. עולם שלם מתרחש בתוכנו וסביבנו כל הזמן ובכל זאת, אנו נוטים להשתעמם. אם כך, מה בעצם גורם לנו "להשתעמם"?
האמת היא ששעמום איננו בהכרח מצב שבו שום דבר "מעניין" לא קורה. שעמום הוא מצב שבו אנחנו חווים תחושות או מחשבות לא נעימות ומשתוקקים לתחושות או מחשבות נעימות. כלומר, המשמעות האמיתית והבסיסית ביותר של תחושת השעמום היא "אני לא אוהב ולא מקבל את מה שיש עכשיו ורוצה משהו אחר".
מה ההבדל בין חופש לשעמום?
הנה דוגמה שתעזור לנו להבין: אנשים משקיעים זמן רב וכסף כדי לטוס לחו"ל, לשבת על חוף הים או על הר בהימאליה ולעשות…כלום. לזה אנשים קוראים "חופש". לעומת זאת, אותם אנשים כשהם נמצאים לבד בבית, בעבודה, באוטובוס או בארוחת חג אצל קרובי משפחה, מרגישים משעוממים ואומללים כשהם עושים… כלום. ולזה הם קוראים "שעמום".
אז מה בעצם ההבדל בין המקרים? מה ההבדל המהותי בין לעשות כלום על הר בחו"ל, בחוף הים, לבד בבית, בעבודה או בארוחה עם קרובי משפחה?
הרי אין הבדל בין חוסר עשיה לחוסר עשיה, בין כלום לכלום… ההבדל הוא רק בתחושות הפיזיות, הרגשות והמחשבות שקיימים באותו רגע והתגובה שלנו אליהם. התחושות הפיזיות, הרגשות והמחשבות שלנו הם תוצרים של פרשנויות מנטליות שיש לכולנו באופן מודע או לא מודע.
אם נחזור לדוגמה הקודמת: כשאדם לא עושה כלום בבית, הבית יכול להזכיר לו מצבים לא נעימים, דאגות, חרדות, מחויבויות וביקורת עצמית וכל אלה גורמים לתחושות, רגשות ומחשבות לא נעימים שאותם הוא יגדיר כ"שעמום". לעומת זאת כשאדם לא עושה כלום בטבע הפסטורלי של הרי ההימלאיה, הנוף יכול להתפרש כהרמוניה, שלווה וחיבור לטבע והאדם יגדיר את זה כ"חופש".
אם הבנו ששעמום הוא בסה"כ הפרשנות שלנו למצב בו אנחנו חווים תחושות, רגשות או מחשבות לא נעימים, בואו נשאל מהו הפוטנציאל האמיתי של שעמום? מה אפשר "לעשות" עם זה ומה אפשר להפיק מזה לטובתנו?
למעשה הפוטנציאל האמיתי של שעמום עבור ההתפתחות האישית שלנו הוא עצום. אפשר לומר ששום התפתחות נפשית אמיתית לא אפשרית מבלי שנחצה את מסך השעמום שלנו ונגלה את עצמנו מחדש בצד השני.
אפשר להתייחס לתחושת השעמום כאל מסך שמציג לנו רק תמונה שטחית שמסתירה מציאות עמוקה ומדהימה בהרבה. ממש כפי שהאותיות האלה שמוצגות על מסך המחשב שלכם מסתירות את המנגנונים המורכבים והמעניינים שיוצרים את המסך עצמו.
אם נהיה אמיצים מספיק להביט דרך מסך השעמום ולא לנסות לברוח ממנו, נגלה בצד השני מציאות מרהיבה, עמוקה ומשחררת מאוד.
אז איך חוצים את מסך השעמום?
הכל מתחיל ונגמר במודעות. אם נתחיל לשים לב מה קורה לנו ברגעי "שעמום" נגלה שברגעי שעמום יופיעו תחושות לא נעימות בגוף, רגשות של פחד, עצבנות ותסכול, פנטזיות על מקומות ומצבים אחרים, ניסיונות הדחקה ומחשבות ביקורתיות כלפי מה שקורה ברגע הזה.
זהו הדפוס הרגיל שלנו במצבי שעמום. הפעם, במקום להכנס אל הדפוס הרגיל והלא נעים שלנו, נרפה כתפיים, ננשום כמו שנעים לנו לנשום ונסכים לכמה רגעים לחוות את מה שיש עכשיו אפילו אם זה לא נעים בהתחלה.
מתוך המקום המקבל הזה נסתכל על העולם סביבנו דרך עיניים חדשות – עיניים של תינוק: ללא כל פרשנות, ממש כאילו אנחנו רואים הכל בפעם הראשונה ולא מבינים כלום. נבחן כל פרט קטן בסקרנות גדולה, נקשיב לקולות, נרגיש את כל הגוף שלנו ונקשיב לנשימה.
מתוך המקום הכל כך פשוט והילדי הזה לפתע נתחיל להבחין בפרטים עדינים שלא שמנו לב אליהם קודם: תחושות עדינות נעימות ולא נעימות בגוף שלנו, צורך פנימי ביחס ותשומת לב, שפת גוף של אנשים, צלילים עדינים יותר שיוצרים מקצבים, ניואנסים של התנהגות אנושית ואינטראקציות בין אנשים מתחת לפני השטח, צבעים, מרקמים ועוד המון פרטים קטנים.
אם נסכים לכמה רגעים להיות במצב המוזר והלא מוגדר הזה, מבלי ששמנו לב, תחושת השעמום תעלם ותתגלה מציאות חדשה, לא מוכרת, מרתקת ועדינה מאוד הנתונה לרטט והשתנות אינסופית. אפשרויות חדשות ויצירתיות יתגלו לנו באופן מפתיע ומשהו ספונטני ולא מוכר יקרה מתוכנו.
רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לצרכים שלכם במפגשים אישיים (בביתי או בשיחות וידאו און-ליין)?
כתבו לי ואשמח לחזור אליכם.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן מעשי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב להעצמה וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להרגיע חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
3 תגובות
קודם כל המאמר מגיע ממקום טוב ונופל למקום מיוחד בלב כי זה משהו יומיומי וגישה שלך לדבר מאוד חכמה כי בסך הכל זה האמת בעיניין קצת היה חסר לי המעשי יותר איך מתחברים למחשבה וכדו. תודה.
תודה ינון, במאמר הזה פחות התכוונתי לתת כלים מסויימים אלא להציג צורת הסתכלות וכיוון להתייחסות 🙂
תודה רבה מיוחד ממש!!