מטפל רגשי אלי קרסניץ'

אהבת אמת מאפשרת לנו (להרגיש) הכל

לשחרר את האהבה העצמית שבכלוב

אהבת אמת מאפשרת לנו להרגיש הכל, את כל הרגשות והצרכים שלנו. כאהבה מורגשת באמת, אין דבר שאסור להרגיש.

להרגיש זה לא אומר לפגוע או להכאיב, אבל אהבת אמת היא המרחב והאפשרות הנדירה לקבל את עצמנו ואת האחר והזדמנות מיוחדת לראות את עצמנו באמת.
אהבת אמת היא האהבה שלנו לעצמנו והיא לא תלויה ולא מחכה שנמצא מישהו אחר ויחד עם זה, היא מאפשרת לנו להפגש באמת עם מי שאנו אוהבים ורוצים.

מהי אהבת אמת? היא אהבה של אמת…כלומר היא אוהבת את האמת.
ומהי האמת הזו? מהו הסוד הלא סודי שאנו פוחדים לגלות?
הרי האמת הזו היא הרגשות שלנו, היא הצרכים הטבעיים שלנו באהבה, באישור, בקרבה.
האמת הזו היא האנושיות, הפגיעות והרגישות שלנו שהדחקנו, שקברנו עמוק בפנים כדי לא להפגע, לא להראות "חלשים" או "נזקקים".

כשאנו מרגישים אהבת אמת, זה מרגיש שמותר לכעוס, מותר לפחד, מותר להיות עצוב או עייף.
מותר אפילו להרגיש רגשות "שליליים" כמו יאוש, אכזבה, בושה, מבוכה, אשמה וחוסר משמעות.
מותר להרגיש נזקקות ולהשתוקק לכל דבר שהוא, מותר להביע בקשות, מותר לשתף בצרכים שלנו, מותר לחלום.

מותר זה לא אומר שהכל קל, או נעים או לא מפחיד. מותר זה רק אומר שיש מקום, שלא נינטש אם נראה את עצמנו, שלא נקבל נזיפה, גינוי או דחייה אם נגלה את האמת הרגשית הרגישה שלנו.

וכשאנחנו מרגישים אהבה אמת, מותר לנו לרצות להיות מגניבים, סקסים, נחשקים, מוזרים, משוגעים, מופרעים, מאוהבים, אהובים, סתמים, וגם פשוטים ורגילים לגמרי…מותר לרצות להתפרע, מותר לשחק, מותר להסתקרן, מותר לרצות לגלות את העולם כולו.
באהבת אמת, זה פשוט מותר.
באהבה שהיא מורגשת, באהבה שהיא לא סיפור מסגרת, לא רעיון ולא תבנית ולא נסיון לברוח מהפחד והכאב שלנו על ידי האחזות באדם אחר, אלה באהבה שהיא מורגשת באמת בלב, בלי מאמץ, אהבה ספונטנית שפשוט מתרחשת בתוכנו, בגוף שלנו ובנפש.

מותר להרגיש הכל כשאנו חשים אהבת אמת וזו לא בהכרח אהבה מאוד "מיוחד" או "אהבה מהסרטים"…לא, זו יכולה להיות נקודת אור קטנה שמתעוררת בנו אפילו סתם כך, במהלך היום. אפילו כלפי עצמנו אפשר ואולי הכי מדהים להרגיש אהבה אמת.

וזה גם לא חוק, ולא כלל, זה פשוט מה שקורה לנו באופן טבעי כשהאהבה מורגשת, אהבת אמת מזינה אותנו מבפנים אנו מרגישים חופשיים להרגיש הכל ולשתף בתחושות ובפחדים שלנו קודם כל את עצמנו ואז גם את מי שאוהב אותנו, אוהב איתנו.

זה גם לא אומר שמותר לעשות כל דבר.
זה לא אומר שמותר לפגוע ולהכאיב.
מטרת המאמר הזה היא רק להזכיר איך זה מרגיש כשיש וכשאין תחושה של אהבת אמת..כי האמת היא, שקל לשכוח כשרצים מהר כל כך בעולם המודרנו…קל לשכוח איך זה מרגיש להיות נאהב ולאהוב.

ריק

מה קורה אם אהבת אמת לא מורגשת בחיים שלנו?

כשאנו לא מרגישים אהבת אמת פשוט וטבעית (וזה שאנו לא מרגישים לא אומר שאין, רק שכרגע אנחנו לא חווים, לא מחוברים לתדר הזה, לאיכות הרגשית הזו בתוכנו), כפי שקורה לעיתים קרובות בחיים, מרגישים צורך להיות קפדנים, לבדוק כל דבר, חשדנים, מתחשבנים, מנומסים באופן מאולץ ולא נעים.
פתאום נדמה שאהבה זה נטל, זו חובה, מחוייבת, מסגרת נוקשה, כלא.
פתאום אהבה מרגישה כמו עונש.

אהבת אמת לא תלויה באדם אחר, היא לא תלויה ב"אחד" או ב"אחת" שיבואו ויצילו אותנו מעצמנו, אהבת אמת היא הרצון שלנו לפגוש את האמת שלנו, את האמת שיש בנו ובכל מי שנפגוש – האמת הרגישה, הפוחדת, הילדית והאותנטית שזקוקה לאישור, לכנות ולחום אנושי ושחיה בלב שלנו תמיד.  

וכשאהבה כזו לא מורגשת, יש תחושה שאסור באמת להרגיש שמחה גדולה מידי או להביע פחד או להראות בושה ומבוכה באופן גלוי. פתאום אסור להרגיש עייף ולא יודע או חלילה לכעוס או לפנטז יותר מידי על משהו צבעוני ויפה באמת.
אסור להראות את עצמנו באמת וצריך להפגין "שליטה", ריסון ומסכה של "הכל בסדר", צריך "לשחק לפי הכללים", צריך לנהוג לפי הנורמות, המסורת, המוסכמות.
אסור להשתוקק או לתת חופש לתשוקה המינית, הרגשית, הנפשית.
אסור כי יש כיווץ בפנים ויש פחד גדול ויש תחושה של בדידות…של חרדה.

ויש גם הרבה הגדרות וכותרות שממש חשוב לעמוד מאחוריהן כשאהבה לא מורגשת.
צריכך להתנהג כמו "בן אדם", כמו "גבר", כמו "אשה", כמו "בן זוג", כמו "בת זוג", כמו "יהודי", כמו "מוסלמי", כמו "נוצרי", כמו "אדם בוגר", כמו "אמא", כמו "אבא" כמו "אזרח" כמו "חלק מהחברה". צריך למלא תפקיד, יש מחוייבות כבדה ותחושה תמידית של אשמה וחוסר סיפוק.

ריק

מהו מקור הקושי בחיינו?

תחושות ה"אסור", ה"צריך" וה"חייב" נולדים מחוסר באהבה, מתוך שנים של הרעבה לאהבת אמת שחווינו בילדות, מחוסר בתחושה של אהבה.
ורק כשאהבה לא מורגשת, פתאום הכל מרגיש נוקשה, פתאום אי אפשר סתם לרקוד או לשחק או לצחוק בלי סיבה או לגלות את עצמנו ואת הגוף שלנו בכל דרך שנעים לנו, פתאום כבר הכל רציני וכבד ומדאיג וחמור ומסוכן ומלחיץ.
פשוט ככה זה מרגיש ונראה לנו כשאנו לא מרגישים את אהבת האמת שאנו זקוקים לה נפשית כמו צמח למים.. בלי מים הצמח מתחיל להיות נבול, כחוש, עייף…כך גם אנחנו בלי תחושה של אהבת אמת.

לפעמים אנשים שמגיעים אלי למפגשים אישיים מספרים לי שההורים שלהם מאוד אהבו אותם ושלא חסר להם כלום.
אבל הסיפור על כך ש"ההורים שלי ממש אהבו אותי" הוא הרבה פעמים חלקי ולא מדוייק.
לא כי ההורים לא אהבו, אלא כי ברוב המקרים היכולת של ההורים שלנו להראות לנו אהבה, להביע את האהבה שלהם באופן שמורגש, מדוייק, ממלא ונעים לנו, הייתה מוגבלת מאוד גם אם לא באשמתם.

לכן, לספר לעצמי שההורים שלי אהבו אותי זה אולי בסדר, אבל זה בסדר ולדעתי חשוב גם להבין שחווינו הרעבה עצומה לאהבה בילדות, שלא הרגשנו אהובים באמת, לעומק, לאורך זמן.
שברוב המקרים לא הייתה הקשבה כנה ועמוקה לנו, לרגשות שלנו ולצרכים שלנו.
שלא הייתה באמת תחושה של אישור, של כנות, של ביחד, של "כמו שאני זה ממש ממש בסדר".
שרובנו חווינו נטישה, אטימות, חוסר סבלנות ותנאים על גבי תנאים לאישור ואהבה, כל אחד בדרכו שלו.ריק

איך יודעים שיש חוסר באהבת אמת?

כשיש הרבה תחושות של "אסור" ו"צריך" ו"חייב" בחיים שלנו, זוהי הקריאה הפנימית האוהבת שלנו לשים לב לעצמנו ולהתעורר. לשים לב שחסרה לנו תחושה של אהבה. לא מחשבות או רעיונות על אהבה, אלא הרגשה מוחשית של אהבה.
הרבה מערכות יחסים שאנחנו קוראים להן "אוהבות", מבוססות על הכחשה, על בריחה מעצמנו מתוך פחד לא מודע, על התעלמות מהרגשות שלנו ונסיון נואש לשרוד ולקבל אישור מההורים (גם אם אלה ההורים שאנו מדמיינים כיום בראש שלנו) ומהסביבה, בלי להקשיב או להבין את הצרכים שלנו לעומק באמת.
הרי זה כל כך קל להסחף, לתפוס משהו ש"עובד" ולאחוז בו ורק לשכוח שיש בפנים משהו שפשוט לא שלם, לא נח, לא מתמלא.

וזה בסדר לראות שזה ככה.
זה בסדר לגלות פתאום שבעצם אני לא מרגיש אהוב.
שכל הזמן שבו אני מאשים את עצמי, מספר לעצמי שאני עדיין לא מספיק טוב, לא מספיק מתחשב, מוסרי, נחמד, חכם, אנושי, אוהב, בוגר או אחראי…שכל הזמן הזה פשוט לא הרגשתי מספיק אהוב וניסיתי לשנות את עצמי בכח כדי סוף סוף לנוח.
וכשאני אומר "אהוב", אני מתכוון קודם כל על ידי עצמי. על ידי עצמי שלא עצרתי להקשיב ולשים לב למה שכואב ולא נוח בפנים.

והנה, רק לראות את המקום הפנימי הזה עמוק בלב, עמוק בתוכי, שמחפש להרגיש אהוב בכל דרך אפשרית ונאחז בכל אישור או בטחון חיצוני, רק לראות אותו, רק להקשיב לו, זה כבר ריפוי עצום.
ההקשבה הזו לעצמי היא המנוחה, היא השיבה הביתה כמו מאלף שנים של סחרור, כאב ובלבול.
ובהקשבה, בלי מאמץ, אהבת אמת חוזרת ומתגלה לנו כי מאז ומעולם היא שם, היא כאן, היא אני, היא אתה, היא את.

אהבת אמת - אלי קרסניץ
אהבת אמת – כשהיא מורגשת, יש תחושה של חופש ומותר להרגיש הכל

ריק

הקשבה חסרת מאמץ והשיבה הביתה

בהקשבה חסרת מאמץ לעצמנו, לילדים שבנו, כל מה שדורש שינוי בתוכנו, משתנה מעצמו. הפחדים מתרככים, הבלבול מתפוגג, הנוקשות נמסה, העננים מתפזרים, החרדה נרגעת, העייפות משתחררת והשמחה זורחת.
כי השינוי הכי עמוק הוא ההסכמה להיות אני.

הסכמה להיות אני בכל דרך ובכל ביטוי רגשי שאני מרגיש. הסכמה שהיא לא רעיון. הסכמה שהיא לא מאמץ.
הסכמה שהיא כנות, שהיא הקשבה אלי, לעצמי, אל רגשותי, אל גופי, אל ליבי. הקשבה שהיא מנוחה, ככה, סתם, ממש עכשיו.
מה אני מרגיש עכשיו?

בסופו של דבר אהבה היא שלושה דברים פשוטים – הקשבה כנה לעצמנו ולרגשות שלנו, כנות שלנו מול עצמנו שהיא אישור לרגשות ולצרכים שלנו ונאמנות מעשית לצרכים שלנו.

שלושת הדברים האלה יוצרים אהבה שהיא מורגשת, שהיא מוחשית, שהיא מרווה את הצמאון הנפשי העמוק ביותר שלנו יותר ויותר עם כל יום שחולף.
וכשאהבה מורגשת בחיים שלנו, פתאום מותר פשוט להינות. לחיות ולהינות.

היכולת להקשיב לעצמנו, להודות בכנות ולתת אישור פנימי אוהב לרגשות שלנו ולצרכים שלנו ולהיות נאמנים לעצמנו, היא לא נחלת אנשים "מיוחד" או "מוצלחים" או "ברי מזל" במיוחד.
לדעתי דווקא ההפך…אם אתם כמוני, גם אתם עברתם ואולי עוברים הרבה מאוד קושי, כאב ותחושה של "חוסר מזל" ודווקא משם, דווקא מתוך לב הקושי והכאב, אנו מוצאים את הכוונה העמוקה והבלתי מתפשרת לחזור ולגלות את אהבה האמת שבנו מחדש כדי להינות, לפרוח ולתת את מה שיש לנו לתת, לחלוק את האושר שלנו כמו שמגיע לנו.

לעיתים נראה שהאבה העצמית נמצאת במצב רדום ואפשר בהחלט ללמוד להעיר אותה. ללמוד לפתח בהנאה את יכולת ההקשבה והאישור שלנו לעצמנו כדי להשיב אלינו את אותה תחושה של אהבה עצמית נעימה ועמוקה.
בחוויה שלי, זהו הלימוד הכי נעים והכי חשוב שיש לי.
ללמוד להקשיב לעצמי, זה מה שאני עושה כל יום מחדש. לגלות עוד ועוד מקומות שבהם אני עדיין לא לגמרי קשוב אלי ולבקש וללמוד בדרכים יצירתיות איך להקשיב ולהיות חבר שלי באותם מקומות.

לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:

תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?

תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
בואו נשמור על קשר 🙂 אני משתף את מסע החיים שלי ואת כל התובנות המרפאות שאני מגלה.
רוצים להתעדכן בתובנות ותכנים חדשים שאני משתף? 
הנה 3 דרכים פשוטות: עקבו אחריי בפייסבוק, הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והצטרפו לקבוצת ווטסאפ יעודית (לקריאה בלבד) שבה אני משתף תובנות נבחרות ועדכונים על מפגשים וסדנאות מידי פעם:

השאר תגובה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

תודה, הודעתך נשלחה :)

רוצים להינות מתובנות והדרכות מרפאות, מעצימות ואוהבות?

הרשמו לרשימת התפוצה שלי (אני שולח מייל אחת לשבוע-שבועיים) וקבלו במתנה את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית

מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית וקבל עצמית
דילוג לתוכן