הכלים והתהליכים המפורטים כאן נועדו לשימוש של משתתפים במפגשים אישיים עם אלי קרסניץ.
כל הזכויות שמורות לאלי קרסניץ (2018). אין לשכפל או לפרסם במדיה כלשהי מסמך זה או קטעים ממנו ללא אישור מפורש בכתב מאלי קרסניץ.
הבהרה: הכלים שמפורטים בעמוד זה לא מהווים תחליף לטיפול או ליווי במסגרת מפגשים אישיים. הם נועדו לתמיכה ולאיזון המערכת הפנימית כחלק מתהליך הריפוי והצמיחה הטבעית שלנו. בכל קושי, תחושת מאמץ או מאבק או בכל שאלה שעולה, כדאי ומומלץ לפנות אלי בווטסאפ, במייל או בפייסבוק ולקבל הבהרה. תודה 🙂
דגש חשוב נוסף: ההמלצה שלי היא לא לעשות שום דבר בכח לעצמנו. לא לפעול כלפי עצמנו בלי שיש לנו יכולת הקשבה, נוכחות יציבה, יכולת לשהות, להקשיב, להכיר במה שקורה בתוכנו בלי לקרוס להזדהות מייסרת עם התכנים הפנימיים.
הדרך היא קלה ונעימה, אין צורך להתאמץ, לנסות לפתור שום דבר בכח או להפעיל כח על עצמנו. אם אין תחושה של נינוחות והכרה יציבה, כדאי לחזור לחלק הראשון (פינוי משאבי מערכת) שמפורט כאן למטה, להפנות תשומת לב אל העולם החיצון, לא להכנס פנימה כשאין לנו נוכחות יציבה שיכולה להקשיב ולתת מקום למה שעולה בתוכנו.
עקרונות בסיסיים לתהליך בגישת "להכיר בעצמי"
החוויה הפנימית שלנו מורכבת מ-3 מרכיבים בסיסיים:
1. תחושות הגוף – כל התחושות שלנו הכחל מהנעימות (הרפיה, שחרור, הרמוניה, עונג, קלילות, חמימות, רכות ועוד) ועד תחושות לא נעימות (לחץ, מתח, כאב, מועקה, כבדות, ערפול ועוד) וכמובן גם תחושות "ניטראליות" שלא מעוררות בנו נעימות או אי נעימות
2. רגשות – כל הרגשות שלנו שאפשר לחלק לשתי קבוצות בסיסיות: רגשות שמעידים על צורך שקיבל מענה בתוכנו (שמחה, נחת, סיפוק, התרגשות, הודיה, חמלה, בטחון ועוד) ורגשות שמעידים על צורך שלא קיבל מענה בתוכנו (פחד, עצב, כעס, תסכול, בושה, חוסר אונים ועוד).
הכי חשוב לזכור שאין רגשות שליליים וחיוביים, כל הרגשות שלנו הם לטובתנו בין אם הם מספרים לנו על צורך מסופק או על צורך לא מסופק. ממש כמו שילדים שמביעים פחד או עצב הם לא שליליים אלא פשוט זקוקים לאהבה וטוב שהם מראים זאת.
3. מחשבות – כל המחשבות שלנו שמתקיימות בצורה של קולות (הדיבור שלנו עם עצמנו, קולות של אחרים שאנחנו שומעים כמחשבות שלנו) ותמונות (פנטזיה, זכרון, סמלים, צבעים ותמונות של מצבים ואנשים שאנו רואים במחשבה שלנו).
בדומה לרגשות, גם המחשבות שלנו הן לא שליליות או חיוביות, אלא מבטאות צרכים רגשיים שהם תמיד לטובתנו ולנו נותר רק ללמוד להקשיב, להבין ולהתייחס באהבה לכל התכנים הפנימיים שלנו שהמהווים את "הילד הפנימי" שהוא העולם הרגשי הגופני התת מודע שלנו.
מיהו ההורה הפנימי שיכול לתת אהבה לכל התכנים הפנימיםי שלנו?
זוהי ההכרה או המודעות שלנו שבאופן פשוט אפשר להגדיר אותה כיכולת להפנות תשומת לב כלפי הגוף, הרגשות, המחשבות שלנו או הסביבה החיצונית מבעד לחושים שלנו (ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע).
בשלב ראשון אנו רוצים להחזיק לעצמנו את השליטה בהכרה שלנו שבמשך שנים רבות הוזנחה והורגלה להתמקד במה שלא נעים, מסוכן ו"לא בסדר" והורגלה להתמקד יתר על המידה בעולם הפנימי ולא להיות בקשר עם העולם החיצוני.
זהו בעצם שלב בסיסי ומקדים שגם מלווה אותנו במשך כל הדרך וגם מאפשר יצירת חיבור פנימי אוהב ומרפא עם עצמנו בהמשך.
מטרת התהליך – איזון וייצוב המערכת הרגשית-גופנית-מחשבתית (הילד\ה) באופן נעים, אוהב ונטול מאמץ
התהליך המפורט כאן הוא דינאמי וגמיש, יש בו מקום רב ליצירתיות, אפשר לדלג על שלבים בו במידה והם לא מרגישים נחוצים או לשלב בין שלבים שונים ואפילו להמציא שלבים נעימים על בסיס העקרונות של כנות, אישור, אי מאמץ, יחס אוהב ומיקוד ברובד הנעים של החוויה שלנו.
(במידה והמצאתם שלבים חדשים, אשמח מאוד לשמוע על כך).
1. פינוי משאבי מערכת להכרה ותשומת לב בלתי מתאמצת ומעבר מהזדהות לזיהוי
(שלב זה עוזר לאזן את המערכת הפנימית שלנו לכיוון מערכת העצבים הפאראסימפתטית)
שלב א'-1: תשומת לב לסביבה החיצונית
שימו לב לסביבה החיצונית ואפשרו למבט שלכם לטייל במרחב ללא מאמץ או כיוון במשל כ-30 שניות, התמקדו רק במה שאתם רואים ושומעים בלי לחפש דבר, היו סקרנים ולא יודעים.
לאחר מכן ציינו שמות של כ-20 אובייקטים שונים שנמצאים בסביבה המיידית (התנעת מנגנון הזיהוי להבדיל מהזדהות). לדוגמה – דלת, חלון, שטיח, שולחן, עציץ וכו'. במידה וישנם אלמנטים טבעיים כמו עצים, צמחים, חיות וכו, מומלץ לכלול אותם בתשומת הלב שלנו.
האובקייטים הסביבתיים יכולים להיות גם קולות שונים, ריחות ואפילו טעמים.
שלב א'-2: מיקוד בחוויה הנעימה
שימו לב ל-3 אובייקטים סביבתיים שמרגישים לכם נעימים והרמוניים כעת ורק שימו לב וציינו בפני עצמכם מהן התכונות הנעימות של אובייקטים אלה עבורכם (צורה, צבע, צליל, ריח, מרקם, זכרון נעים שעולה וכו').
שלב ב'-1: תשומת לב לחלקים החיצוניים של הגוף
בעיניים פקוחות, שימו לב לחלקי הגוף השונים כמו – יד ימין, יד שמאל, רגל ימין, רגל שמאל, בטן, חזה, פנים וכו. חשוב לציין בפני עצמכם את שמות החלקים השונים. אפשר וכדאי להיעזר במגע נעים בחלקים השונים של הגוף תוך כדי תשומת לב אליהם.
שלב ב'-2: מיקוד באיזורים הנעימים יותר
בעיניים פקוחות, שימו לב אליו חלקים של הגוף מרגישים נעימים יותר, שימו לב לאכויות הנעימות של חלקים אלה בגוף (חמימות, קרירות, רוך, עונג, הרפיה, יציבות, הרמוניה, שלווה, תמיכה ועוד).
שלב ג' (אופציונלי): מגע נעים
אפשרו לעצמכם לגעת במשטחים או מרקמים נעימים שנמצאים בסביבה – עץ, בד, ריפוד או כל מרקם נעים שנמצא בסביבה המיידית שלכם. שימו לב שהמגע הוא נעים ושימו לב לאיכויות הנעימות של מגע זה.
שלב ד' (אופציונלי): תנועה נעימה
אפשרו לעצמכם לחקור ולשים לב אילו תנועות גוף מרגישות נעימות והרמוניות כעת. התנועה יכולה להיות עדינה מאוד וכמעט בלתי מורגשת או אינטנסיבית יותר. חשוב לשים לב שהתנועה מתרחשת באופן טבעי ונטול מאמץ. תנועות הגוף יכולות להיות מכל סוג שהוא ולכלול תנועות של הגפיים, פלג הגוף העליון, התחתון, הראש או הגוף כולו. שימו לב לאיכויות הנעימות של התנועה הגופנית ורק במידה שזה מרגיש קל ונעים, אפשרו לתנועה לגדול ולכלול עוד חלקים של הגוף, כולל נשימה.
שלב ה' (אופציונלי): ביטוי קולי נעים
רק במידה וזה מרגיש קל ונעים, אפשרו לעצמכם לבטא צליל או קול באופן נעים ונטול מאמץ. הקול יכול להיות מכל סוג שהוא כולל אנחה, מילים, המהמום, זמזום, שירה, ג'יבריש או כל ביטוי קולי אחר כל עוד הוא מרגיש נעים, הרמוני ונטול מאמץ. שימו לב לאיכויות הנעימות של הביטוי הקולי.
וידאו שמדגים את השלב הזה בלייב:
שיח פנימי של כנות ואהבה עם הילד\ה שבנו
גישה זו מאפשרת לנו להעמיק את המפגש וההיכרות עם עצמנו, לתת מענה אוהב למה שכואב, מפחיד, מרגיש בודד ומבקש אהבה בתוכנו. כדאי לגשת לשיח פנימי עם עצמנו כאשר אנחנו יכולים להקשיב במידה מסויימת של נינוחות למה שקורה בתוכנו, אם אנחנו מאוד נסערים וקשה לעצור להקשיב לרגע לעצמנו, עדיף לחזור ולהיעזר בשלב הקודם של מיקוד במה שנעים עד שיש התייצבות קלה ומשם להמשיך.
שלב א': תשומת לב למחשבות, לרגשות ולתחושות שלנו
הפניה אל העולם הפנימי שלנו יכולה להיות יזומה מרצוננו החופשי או בתגובה למחשבה או תחושה כלשהי.
בכל מקרה נשים לב: כאשר המחשבה הנוכחית (בין אם היא מופיעה כקול או כתמונה) לא נעימה לנו בגוף, לא מעוררת בנו נחת או נינוחות, זה סימן שמדובר בקול פנימי שמבקש אהבה, התייחסות אוהבת מאתנו. הוא לא מבקש שנזדהה, שנאמין למחשבות שלנו כאילו הן ה"אמת" אלא שנבין את המציאות הרגשית ונתייחס באהבה לצרכים הרגשיים שמיוצגים על ידי המחשבות שלנו. שנהיה הורים טובים לקולות הפוחדים שבנו.
אחרי ששמנו לב למחשבה שלנו, חשוב מאוד לשים לב – מה קורה בגוף? אילו רגשות מופיעים בנו כעת?
כאשר שמים לב לגוף ולרגשות חשוב מאוד שנשים לב גם לתחושות הנעימות וגם לתחושות הפחות נעימות, גם לרגשות שופעים כמו שמחה, נחת, הודיה, התרגשות, חמלה וגם לרגשות שמעידים על צורך רגשי לא מסופק כמו פחד, עצב, תסכול, כעס או עלבון.
ותמיד נזכור כמובן שאין רגשות "שליליים", כל הרגשות הם טובים, מועילים ותמיד לטובתנו גם כשהם מספרים לנו על צרכים שלא קבלו מענה בתוכנו במשך שנים רבות (רגשות כמו עצב, פחד, חרדה, תסכול או יאוש) וגם כשהם מספרים לנו שיש שפע וחגיגה בתוכנו(רגשות כמו שמחה, התרגשות, התלהבות, הודיה ועוד)
הכוונה היא פשוט לשים לב בכנות למגוון התחושות והרגשות שמתלווים למחשבות שלנו באופן שהוא טבעי וקל, בלי להתאמץ ובלי שזה יהפוך למשהו ארוך ומייסר, רק לשים לב וזהו.
שלב ב': תקשורת פנימית אוהבת וכנה
ניתן להיעזר בתמונה פנימית ואפשר להתייחס ישירות לילד שבנו באמצעות שיחה פנימית.
אם נח יותר וקל יותר, אפשר לשאול את עצמנו – איזו דמות מדברת בי כעת? איך נראית הדמות שמספרת לי את מה שהמחשבות שלי מספרות עכשיו?
ואפשר ממש לראות אותנו מול עינינו ולהתייחס אליה.
אם רוצים אפשר גם להתייחס ישירות לילד שבנו גם בלי דמות ויזואלית, מה שמרגיש קל, נעים ומדויק יותר עבורנו בכל רגע מחדש.
לאחר ששמנו לב למחשבות, לרגשות ולתחושות שלנו ברגע זה, כעת נפנה לשיח פנימי אוהב שיכול להתחיל בביטוי של הכרה כמו "אני רואה\שומע\מרגיש אותך עכשיו…", "נדמה לי שאתה מרגיש (השלימו כאן את הרגשות ששמתם לב אליהם), האם זה נכון…?".
לאחר מכן השיח יכול להמשיך בצורות שונות ומגוונות אך תמיד נקפיד לשמור על כנות, חמלה, הכרה במה שאנחנו לא יודעים, התעניינות, תשומת לב לגוף וחוסר מאמץ.
אפשר לומר לילדים שבנו כל מה שבאמת מרגיש לנו נעים בגוף ואפשר להיעזר במשפטים כמו:
– אתה חלק ממני, אנחנו לא נפרדים
– אני מבין שבמשך הרבה שנים הרגשת לבד
– אני מבין שלקחת על עצמך את כל הרגשות האלה של פחד, עצב ותסכול כדי שאני אוכל להמשיך ולשרוד ולתפקד ותודה שעשית זאת
– אני רוצה להכיר אותך, שנהיה ביחד, שיהיה לנו נעים ביחד, שלא תהיה לבד יותר
– איך אני יכול להיות משהו נעים עבורך? איך בא לך שאני אוהב אותך עכשיו?
– האם זה נעים לך עכשיו כשאני מקשיב לך ומתעניין בך?
– יש משהו שהיית רוצה לבטא או לשתף אותי בו?
ויש עוד הרבה מה שניתן לומר, העיקר זה לשמור על כנות, ענווה, לבוא ממקום שמסכים ללמוד, לא לתת עצות ולא לנסות לפתור שום דבר, להקשיב הרבה ולדבר מעט, לאפשר לעצמנו לבטא כל רגש שעולה, לבטוח בקול הפנימי ולשאול שאלות וכמובן…תמיד לשים לב שזה נעים לנו בגוף.
והכי חשוב – לנסות, לעשות טעויות, להקשיב לגוף וללמוד כל הזמן 🙂
כלים נוספים לתרגול תשומת הלב לכל המרכיבים הפנימיים שלנו ושיח כן ומעצים עם עצמנו
כדאי להתחיל בשלב זה לאחר בדיקה פשוטה: האם כעת קל לשים לב לתחושות הגוף, הרגשות והמחשבות שלנו? האם קל לשים לב להיבטים אלה בלי לאבד פוקוס, להתנתק או להיזרק למחשבות אינטנסיביות (הזדהות)?
במידה ולא, כדאי לחזור לחלק הראשון (פינוי משאבי מערכת להכרה ותשומת לב בלתי מתאמצת ומעבר מהזדהות לזיהוי) עד שנרגיש בנוח להפנות את תשומת הלב פנימה מתוך מקום יציב, בלתי מזדהה ונטול מאמץ.
שלב א'-1: תשומת לב לתחושות הגוף
כדאי לעבור על כל הגוף בחלקים ורק לשים לב לתופעות שנמצאות על הציר שבין כיווץ להרפיה
(איפה יש ביטויים של כיווץ כמו מתח, לחץ, מועקה, כבדות, נוקשות, כאב, עומס, לעומדת ביטויים של הרפיה כמו נועם, נינוחות, הרמוניה, עונג, חיוניות ועוד)
שלב א'-2: הכרה באיכות הנעימה
שימו לב איפה בגוף נוצרה תחושה נעימה (גם אם עדינה ביותר) בעקבות ההכרה בתחושות הגוף שלנו (תמיד יש מקום נעים שנוצר בנו אם באמת אפשרנו לעצמנו להכיר ללא מאמץ בהיבט כלשהו של עצמנו – גוף, רגש או מחשבה) והעמיקו לחקור ולציין בפני עצמכם מהן האיכויות הנעימות שנוצרו בגוף והיכן. לדוגמה: הרפיה בחזה, חמימות בבטן, נשימה עמוקה יותר, הרפיה בלסתות, שחרור בכתפיים, נינוחות ברגליים וכו.
אופציה: רק אם זה מרגיש קל ונעים, נסו לספר לעצמכם (לילד\ה הפנימי\ת) מה ואיפה נעים עכשיו בגוף כששמתם לב לגוף שלכם. המסר המחזק שעובר כאן לילד\ה הפנימי\ת הוא שנעים להפגש איתם.
לאחר מכן חזרו לשים לב לסביבה שלכם, אפשרו לעיניים לטייל באופן חופשי ואם התחושה הכללית נעימה יותר, המשיכו הלאה. אם מתעוררת מצוקה או הזדהות עם התכנים הפנימיים, חזרו שוב לחלק הראשון (פינוי משאבי מערכת להכרה ותשומת לב בלתי מתאמצת ומעבר מהזדהות לזיהוי)
שלב ב'-1: תשומת לב לרגשות
נשים לב אילו רגשות קיימים בנו כעת – פחד, עצב, כעס, תסכול, חוסר אונים, עלבון, שמחה, התרגשות נעימה, נינוחות, הודיה, סיפוק, תשוקה לחיים, חמלה (הרגשת מתח או לחץ אפשר לתרגם להרגשת חרדה).
אופציה: רק אם זה מרגיש קל ונעים, בדקו אם אתם מבינים ברמה השכלית שכל הרגשות שמתקיימים בכם עכשיו הם ביטויים של רצון טוב ומיטיב. לדוגמה: הפחד שלי הוא בקשה להרגיש בטוח, הוא ביטוי של רצון מיטיב, הוא לטובתי. הכעס שלי הוא רצון להגן על עצמי ולהציב את הגבולות שלי, הוא ביטוי של רצון מיטיב, הוא לטובתי. התסכול שלי הוא רצון ובקשה למנוחה, לזרימה נעימה בחיים, הוא ביטוי של רצון מיטיב, הוא לטובתי. העצב שלי הוא בקשה לאהבה, לחום וקרבה, הוא בקשה טובה ומיטיבה, הוא לטובתי. השמחה שלי היא ביטוי של נועם, של הנאה, היא טובה ומיטיבה. וכן הלאה…
במידה וזה מרגיש קל ונעים, ספרו לעצמכם שאתם מבינים שכל הרגשות שקיימים בכם כעת הם ביטויים של רצון טוב ומיטיב.
שלב ב'-2: הכרה באיכות הנעימה
שימו לב איפה בגוף נוצרה תחושה נעימה (גם אם עדינה ביותר) בעקבות ההכרה ברגשות שלכם ובאיכות המיטיבה שלהם (תמיד יש מקום נעים שנוצר בנו אם באמת אפשרנו לעצמנו להכיר ללא מאמץ בהיבט כלשהו של עצמנו – גוף, רגש או מחשבה) והעמיקו לחקור ולציין בפני עצמכם מהן האיכויות הנעימות שנוצרו בגוף והיכן. לדוגמה: הרפיה בחזה, חמימות בבטן, נשימה עמוקה יותר, הרפיה בלסתות, שחרור בכתפיים, נינוחות ברגליים וכו.
אופציה: רק אם זה מרגיש קל ונעים, נסו לספר לעצמכם (לילד\ה הפנימי\ת) מה ואיפה נעים עכשיו בגוף כששמתם לב לרגשות שלכם ולאיכות המיטיבה שלהם. המסר המחזק שעובר כאן לילד\ה הפנימי\ת הוא שנעים להפגש איתם.
לאחר מכן חזרו לשים לב לסביבה שלכם, אפשרו לעיניים לטייל באופן חופשי ואם התחושה הכללית נעימה יותר, המשיכו הלאה. אם מתעוררת מצוקה או הזדהות עם התכנים הפנימיים, חזרו שוב לחלק הראשון (פינוי משאבי מערכת להכרה ותשומת לב בלתי מתאמצת ומעבר מהזדהות לזיהוי)
שלב ג'-1: תשומת לב למחשבות
נשים לב (רק להקשיב) – אילו מחשבות מתקיימות בנו כעת? ההקשבה למחשבות היא הקשבה פאסיבית ובלתי מתערבת.
תשומת לב של כ 20-30 שניות בערך בלי לשקוע בהזדהות עם המחשבות, בלי לנתח, לנסות להבין או לשלוט במחשבות, רק להקשיב במנוחה ולשים לב לכל ביטויי המחשבה שעוברים בראש כולל מילים, משפטים, קולות, תמונות, צבעים ועוד. תשומת לב טובה למחשבות היא מאוד נינוחה כמו לשים לב לדלת, לקיר או לחלון או לכל אובייקט חיצוני
אופציה: רק אם זה מרגיש קל ונעים, נשים לב – מהי ההשפעה של המחשבות שלנו על תחושת הגוף והרגשות?
האם ההשפעה היא מרחיבה, משחררת, נעימה או שההשפעה היא מלחיצה, מכווצת ולא נעימה?
במידה וההשפעה היא משחררת ונעימה – מדובר בחשיבה כנה שמבטאת כנות רגשית עמוקה וסנכרון עם המערכת הפנימית שלנו.
במידה וההשפעה מכווצת ולא נעימה – מדובר בחשיבה מגוננת שמשחזרת תפיסות טראומטיות, מדובר בקול שזקוק לאישור, להתיחסות אוהבת ונעימה.
שלב ג'-2: הכרה באיכות הנעימה
שימו לב איפה בגוף נוצרה תחושה נעימה (גם אם עדינה ביותר) בעקבות ההכרה במחשבות שלכם שלכם ובאיכות המיטיבה שלהן (תמיד יש מקום נעים שנוצר בנו אם באמת אפשרנו לעצמנו להכיר ללא מאמץ בהיבט כלשהו של עצמנו – גוף, רגש או מחשבה) והעמיקו לחקור ולציין בפני עצמכם מהן האיכויות הנעימות שנוצרו בגוף והיכן. לדוגמה: הרפיה בחזה, חמימות בבטן, נשימה עמוקה יותר, הרפיה בלסתות, שחרור בכתפיים, נינוחות ברגליים וכו.
אופציה: רק אם זה מרגיש קל ונעים, נסו לספר לעצמכם (לילד\ה הפנימי\ת) מה ואיפה נעים עכשיו בגוף כששמתם לב למחשבות שלכם. המסר המחזק שעובר כאן לילד\ה הפנימי\ת הוא שנעים להפגש איתם.
לאחר מכן חזרו לשים לב לסביבה שלכם, אפשרו לעיניים לטייל באופן חופשי ואם התחושה הכללית נעימה יותר, המשיכו הלאה. אם מתעוררת מצוקה או הזדהות עם התכנים הפנימיים, חזרו שוב לחלק הראשון (פינוי משאבי מערכת להכרה ותשומת לב בלתי מתאמצת ומעבר מהזדהות לזיהוי)
שלב ה'-1: שיחה כנה ואינטואיטיבית עם עצמנו (עם הילד\ה הפנימי\ת או הגוף)
רק במידה וזה מרגיש קל ונעים, בשלב זה נספר לעצמנו בקול או בלב את כל מה שגילינו בשלבים א' עד ד' של חלק זה. חשוב לספר זאת כמה שיותר בכנות בלי להוסיף או לגרוע דבר, בלי שיפוט, ביקורת, העצמה או הקטנה של פרטים. רק כנות נטולת מאמץ. במידה ויש מאמץ, ככל הנראה אנחנו לא מדוייקים וכדאי לשים לב שאנו מספרים לעצמנו את מה שקורה בכנות בלתי מתערבת.
שלב ה'-2: הכרה באיכות הנעימה
שימו לב איפה בגוף נוצרה תחושה נעימה (גם אם עדינה ביותר) בעקבות ההכרה במציאות הפנימית שלכם (תמיד יש מקום נעים שנוצר בנו אם באמת אפשרנו לעצמנו להכיר ללא מאמץ בהיבט כלשהו של עצמנו – גוף, רגש או מחשבה) והעמיקו לחקור ולציין בפני עצמכם מהן האיכויות הנעימות שנוצרו בגוף והיכן. לדוגמה: הרפיה בחזה, חמימות בבטן, נשימה עמוקה יותר, הרפיה בלסתות, שחרור בכתפיים, נינוחות ברגליים וכו.
אופציה: רק אם זה מרגיש קל ונעים, נסו לספר לעצמכם (לילד\ה הפנימי\ת) מה ואיפה נעים עכשיו בגוף כששמתם לב למציאות הפנימית שלכם. המסר המחזק שעובר כאן לילד\ה הפנימי\ת הוא שנעים להפגש איתם.
לאחר מכן חזרו לשים לב לסביבה שלכם, אפשרו לעיניים לטייל באופן חופשי ואם התחושה הכללית נעימה יותר, המשיכו הלאה. אם מתעוררת מצוקה או הזדהות עם התכנים הפנימיים, חזרו שוב לחלק הראשון (פינוי משאבי מערכת להכרה ותשומת לב בלתי מתאמצת ומעבר מהזדהות לזיהוי)
שלב ו'-1: אישור לעולם הפנימי שלנו
נספר לעצמנו למה זה לגיטמי, מוצדק ומיטיב מצידנו להרגיש, לחוש ולחשוב את מה שאנו מרגישים, חשים וחושבים. האישור נובע מהבנה שכל מה שקורה בתוכנו, קורה מתוך כוונה מיטיבה. אם זה נעים, זה נועד לעזור לנו לצמוח ולהינות, אם זה לא נעים, יש פה כוונה מגוננת על בסיס חוויות ילדות מפחידות ולא נעימות.
לדוגמה: כיווץ בגוף הוא ביטוי של נסיון להגן והכוונה המיטיבה היא הגנה. רגשות כמו פחד, כעס, עצב או תסכול הם ביטוי של בקשה לאהבה, לבטחון. מחשבות מכווצות, מלחיצות או לא נעימות, גם הן ביטוי של הצורך בהגנה על עצמנו על ידי כיווץ והמינעות מפגיעה.
ישנן אינספור דרכים לתת אישור לעצמנו והכי חשוב לא להתאמץ, לא לנסות לשכנע, רק לדבר בחמלה ובכנות כמו שהורה אוהב מדבר עם ילד אהוב תוך שהוא (ההורה) מודה במה שהוא לא יודע, מקשיב ומסכים ללמוד. אפשר גם להזכיר את מה שגרם לנו לחוש, להרגיש או לחשוב כך בילדות שלנו. אפשר גם לדבר עם עצמנו ולברר יותר לעומק את הסיבות למה שאנו חשים, מרגישים וחושבים אבל רק בתנאי שהשיחה הזו לא מובילה להזדהות, מאמץ או מאבק בעצמנו.
שלב ו'-2: הכרה באיכות הנעימה
שימו לב איפה בגוף נוצרה תחושה נעימה (גם אם עדינה ביותר) בעקבות האישור שלנו לעצמנו (תמיד יש מקום נעים שנוצר בנו אם באמת אפשרנו לעצמנו להכיר ללא מאמץ בהיבט כלשהו של עצמנו – גוף, רגש או מחשבה) והעמיקו לחקור ולציין בפני עצמכם מהן האיכויות הנעימות שנוצרו בגוף והיכן. לדוגמה: הרפיה בחזה, חמימות בבטן, נשימה עמוקה יותר, הרפיה בלסתות, שחרור בכתפיים, נינוחות ברגליים וכו.
אופציה: רק אם זה מרגיש קל ונעים, נסו לספר לעצמכם (לילד\ה הפנימי\ת) מה ואיפה נעים עכשיו בגוף כשנתתם לעצמכם אישור. המסר המחזק שעובר כאן לילד\ה הפנימי\ת הוא שנעים להפגש איתם.
לאחר מכן חזרו לשים לב לסביבה שלכם, אפשרו לעיניים לטייל באופן חופשי ואם התחושה הכללית נעימה יותר, המשיכו הלאה. אם מתעוררת מצוקה או הזדהות עם התכנים הפנימיים, חזרו שוב לחלק הראשון (פינוי משאבי מערכת להכרה ותשומת לב בלתי מתאמצת ומעבר מהזדהות לזיהוי)
3. העמקת והרחבת התהליך
הישארו ממוקדים ברובד התחושתי הנעים שגיליתם בשלבים הקודמים והמשיכו לחקור, להעמיק ולשים לב מה עוד נעים בגוף? איפה עוד בגוף נעים עכשיו ואילו עוד איכויות של נעימות אתם מגלים בתוך עצמכם. אפשר לשים לב גם איך גילוי האיכויות הנעימות בגוף משפיע על תפיסת המציאות שלכם כעת, על על מה שאתם באים איתו במגע באמצעות החושים.
המשיכו להינות מכל האיכויות הנעימות עד שמשהו חדש יעלה – תחושה חדשה, רגש או מחשבה. כאשר אלו עולים ומתגלים, במידה וזה קל ולא מצריך מאמץ, חזרו על חלק 2 ולאחר מכן אפשר להרחיב את התהליך באמצעות ביטוי גופני של הרגש שעולה (צחוק, בכי, רעד, ביטוי כעס, התכנסות ועוד).
הרעיון כאן הוא להצטרף באופן טבעי ואורגני אל התנועות הרגשיות הפנימיות ולאפשר להן לנוע ולקבל ביטוי גופני שלם.
ניתן וכדאי לחקור במהלך היום (והחיים בכלל), מה עוד נעים לי להרגיש? לעשות? לחשוב? לבטא? לומר? להביע? לבחור? לממש? האפשרויות הן אינסופיות.
כדאי ומומלץ מאוד להשאר ממוקדים באיכויות התחושתיות הנעימות לאורך כל היום, להפוך את תחושות הגוף הנעימות למצפן הפנימי שלנו שתמיד מראה לנו את הכנות והדיוק שלנו.
לדוגמה: מה נעים לי לחשוב או לומר לעצמי? ( מה שנעים זו גם הכנות העמוקה שלי)
מה מרגיש נעים בזמן ששוטפים כלים ואיך נעים לעשות את זה?
מה נעים בזמן שיושבים לעבוד ואיך נעים לעשות את זה?
מה נעים בזמן שנפגשים עם אדם אחר ואיך נעים לנו להקשיב, לדבר, לבטא את עצמנו ולחוש את עצמנו במפגש הזה?
איך ועם מי נעים לי להעביר את הזמן הפנוי שלי?
הכי חשוב לשים לב לאורך כל הדרך שהגישה שלנו היא נעימה, רכה, נטולת מאמץ, אוהבת ומאפשרת ללא תנאי.
בכל שאלה אפשר לפנות אלי במייל, בפייסבוק, בווטסאפ או לברר ולהעמיק במסגרת מפגש אישי.
זכרו תמיד: אהבה מנצחת כי היא לא מתווכחת.
הדרך היא נעימה, מהנה וקלה ואין צורך בכל מאמץ או מאבק פנימי. אם חזרתם להזדהות או בלבול, חזקו את היכולת שלכם לזהות עצמים בעולם החיצון ואחר כך השיבו את תשומת הלב פנימה אל חשיבה כנה ואוהבת כלפי עצמכם ואז חזרו להינות מכל אינטרקציה עם העולם החיצון.
ולסיום, הנה שיר נעים שכתבתי לא מזמן:
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
