הגשמה עצמית – העקרון העמוק שמאפשר אותה

אלי קרסניץ - טיפול רגשי אישי

חוסר הגשמה עצמית…זה התסכול הכי גדול ואולי בעצם היחיד בחיים –
מה שאני רוצה, פשוט לא קורה.
הגשמה עצמית לא חייבת להיות משהו עצום, "גדול מהחיים" או רגנדיוזי. הגשמה עצמית יכולה להיות משהו פשוט, ממש פשוט…כמו להיות עם האדם שאנחנו רוצים, לעבוד בעבודה שאנחנו באמת רוצים, לבטא את מה שאנחנו באמת רוצים ולבטא ולתת את מה שאנחנו באמת רוצים לתת.

וכשמשהו מזה לא קורה, כשמה שרצינו לא קורה לנו זה מעורר הרבה רגשות ותסכול.
ומתוך התסכול הזה נולדות כל השאלות המייסרות:
למה זה לא קורה?
למה זה קורה לאחרים ודווקא לי לא?
למה אני לא מצליח להגשים את מה שאני רוצה?
מה לא בסדר בי?
מה יהיה אם זה לא יקרה לעולם?

וגם הרבה ביקורת עצמית, מתח, לחץ, תסכול ובלבול.

אז איך להגשים את מה שאנחנו באמת רוצים בלי להכנס ללחץ ותסכול?

הגשמה עצמית אמיתית מתאפשרת מתוך תיאום. תיאום בין עולם המחשבות ההכרתי והגלוי על פני השטח לבין העולם הרגשי העמוק שלנו, זה שנשאר לרוב מוסתר, מודחק ומוזנח.
וזה לא מסובך כמו שזה יכול להשמע.

עם הזמן אני מגלה שזה קל להגשים את מה שאני רוצה אבל בתנאי אחד – בתנאי שאני מקשיב למה שאני באמת רוצה ולומד לבקש את זה קודם כל מעצמי.

איך להקשיב?
איך להבין מה אנחנו באמת רוצים ואיך לבקש את זה מעצמנו?
את זה אני רוצה לשתף אתכם במאמר הזה.

זה קורה בכל מישורי החיים – אותן שאלות מתסכלות עולות שוב ושוב:
למה אני לא שמח ולא מאושר כמו שאני רוצה להיות?
למה אין לי בטחון עצמי ואסרטיביות כמו שאני רוצה?
למה אין לי זוגיות כמו שאני רוצה שתהיה לי?
למה אין לי בטחון כלכלי?
למה אני לא "ממצה את הפוטנציאל שלי"?
למה אנשים אחרים לא רואים בי את מה שאני רוצה שיראו בי?
למה לא השגתי או הגשמתי את הרצון הזה ואת השאיפה ההיא ואת האידיאל הזה שלי?

הרבה שאלות שבמהותן הן לא שאלות אלא אמירות. אמירות לא נעימות של תסכול שהן בעצם דרישות שלנו מעצמנו. אנחנו דורשים מעצמנו להשתנות, להיות שונים ממי שאנחנו עכשיו ולהשיג משהו שאין לנו.
הדרישות האלה נשמעות לנו מאוד הגיוניות – הרי אנחנו כאן כדי להתפתח, להביא לעצמנו את מה שאנחנו רוצים ולגדול וכך גם למדנו להתייחס לעצמנו בילדות, גם ההורים שלנו (ברוב המקרים, כמו במקרה שלי למשל) דרשו מאתנו להשתנות, להתאמץ, להשיג דברים, "תפסיק להיות כזה עצלן…" ועוד אמירות נעימות יותר או פחות…לעיתים הרבה פחות.

והכל טוב ו(לא כל כך)יפה, אבל…כל עוד מדובר בדרישות ולא בבקשות, זה פשוט לא יכול לקרות.
למעשה הדרישות שלנו הן הכאב הנפשי שאנו חווים בין היתר בצורות של חרדה, תסכול, דכאון, חוסר בטחון, ריקנות ובדידות.
אז מה ההבדל בין דרישה ובקשה ואיך מבקשים משהו? בואו נראה קודם למה אנחנו דורשים מעצמנו…
ריק

למה אנחנו דורשים מעצמנו להשתנות ולהשיג משהו?

הסיבה לדרישות הלא נעימות שלנו מעצמנו היא שאנחנו פוחדים. אנחנו פוחדים שנשאר כפי שאנחנו עכשיו לתמיד או לפחות..לכל החיים או לפחות…עד שנהיה כל כך זקנים שזה כבר לא ישנה.

למה? כי מה שאנחנו עכשיו נתפס בעיניינו כלא בסדר, לא מספיק טוב, בטוח, נעים, מוצלח, או במילים אחרות –  מה שאני עכשיו, זה פשוט לא מספיק טוב וצריך להשתנות איכשהו.

דבר אחד חשוב לגבי פחד – פחד הוא לא רגש "שלילי" ולא הוא זה שגורם לכאב הנפשי שלנו. הפחד הוא בעצם הכח המניע, הוא הדחף הראשוני הכי עמוק שלנו שמבקש לשרוד בכל מחיר. פחד הוא הרצון הקיומי שלנו בהשרדות ובתחושה של בטחון, קרבה אנושית ואישור חברתי וסביבתי.

אז למה נדמה שהפחד גורם לנו סבל עצום, שיתוק, בהלה, כאב, חרדה, חוסר בטחון ותקיעות?
מכיוון שאנחנו לא יודעים להקשיב לו, וגם זה לא באשמתנו.
כולנו גדלנו בתפיסה שהפחד הוא שלילי, שפחד הוא חולשה ושמי שמראה חולשה, מגנים אותו ולא אוהבים אותו. כולנו קיבלנו את הרושם והמסר המאוד ברור שאין מקום לפחד שלנו, שהפחד הוא מכשול בפני הגשמה עצמית, שהוא אויב, מקור לבושה, משהו שצריך להסתיר, להדחיק, לייפות ולצנזר ואם אין ברירה אז פשוט…להכחיש כמו ילדים ("אני בכלל לא פוחד…").

אבל האמת הטבעית היא שכולנו פוחדים כל הזמן במידה כזו או אחרת. ואין בזה שום דבר שלילי, ההפך – הפחד הוא אנחנו עצמנו שמזכירים לנו באופן לא מודע משהו מאוד חשוב – שאנחנו רוצים לחיות ולשרוד בכל מחיר.

הכאב והקושי שלנו מתחילים כשאנחנו מנסים "להפסיק לפחד" או "להתגבר על הפחד" ואז נכנסים למאבק פנימי מלא בדרישות ביקורתיות עם עצמנו שזורע בנו בלבול, חרדה, תקיעות וחוסר הבנה.

מתוך המצב המבלבל הזה שבו אנו דורשים מעצמנו שוב ושוב להשתנות, להשיג משהו, להפסיק לפחד ולהיות שונים ממי שאנחנו עכשיו, צומחת תחושה של תסכול כלפי עצמנו והחיים עצמם ואז הגשמה עצמית נראית כמו משהו רחוק, קשה, בלתי אפשרי ומאוד מאמץ ובמילים אחרות…מלחיץ ולא כיף.
ריק

מה גורם לנו להיות במצב הלא נעים של דרישה

למה אנחנו כל כך מסוכסכים עם עצמנו ועם הרגש הבסיסי ביותר שלנו – פחד שהוא בסך הכל הרצון שלנו לשרוד ולהרגיש בטחון?

כילדים באנו לעולם עם יכולת טבעית לבקש את מה שאנחנו רוצים. כילדים פשוט ביקשנו אהבה בכל צורה שרצינו – תשומת לב, דאגה לצרכים הגופניים שלנו, חיבה, הקשבה, תקשורת או כל דבר אחר שנתן לנו תחושה של בטחון, הנאה ונוחות.

כשכילדים ביקשנו את הבקשות הטבעיות שלנו וקיבלנו שוב ושוב מענה מתעלם, זועף, חזר סבלנות, לא קשוב, תובעני, דורשני, "מחנך", נוקשה, אגרסיבי או פשוט אדיש, הרגשנו כאב פנימי עצום. בכל פעם שהבקשה הילדית שלנו לאהבה בכל צורה שהיא, נתקלה במענה אטום או אלים, הרגשנו כאב וצער עצומים.

אין כאן האשמה של ההורים כמובן, גם הם ילדים שגדלו אצל ההורים שלהם וכן הלאה. גם אין פה שאלה בסגנון של "אבל איך ילד ילמד אם לא יציבו לו גבולות…". גבולות אמיתיים הם גבולות אוהבים שבאים מתוך הקשבה ומודעות, גבולות שמראים רגשות אמיתיים ומאפשרים תחושת בטחון והבנה אמיתית לשני הצדדים.
מה שחווינו בילדות לרוב לא היה הצבת גבולות מצד הורינו אלא ההפך – תסכול, חוסר אונים, חוסר הקשבה, זעם ואלימות מתוך חוסר היכולת שלהם לקבל ולאהוב את עצמם ולהציב את הגבולות האוהבים שלהם.

אז כשכילדים התאכזבנו ונפגענו שוב ושוב אל מול חוסר המענה לבקשות הטבעיות שלנו מצד הורינו, זה רק טבעי שהכאב העצום והפחד שחויינו גרם לנו להתכווץ מבפנים, להסגר ולרצות להמנע בכל מחיר מהכאב הנורא הזה של לבקש ולהתאכזב.

רובנו למדנו כילדים שלבקש את מה שאנחנו באמת רוצים – אושר אמיתי, שמחה אמיתית, צמיחה אמיתית – זה פשוט מסוכן ואין לזה מקום בעולם.

כתוצאה מהכאב והאכזבה שחויינו בילדות נוצרה בנו משוואה פנימית מאוד ברורה: לבקש את מה שאני באמת רוצה משמעותו להסתכן בגינוי, דחייה ונטישה מצד ההורים וזה פשוט מפחיד מידי.

וכשהמשוואה הזו, כשהאמונה הפנימית העמוקה הזו חייה בנו ברבדים התת מודעים שלנו, אין שום סיכוי שנוכל לבקש את מה שאנחנו רוצים בחיים פשוט כי עמוק בפנים אנחנו מעדיפים להמנע מהכאב הנפשי הנורא שכרוך בנסיון לבקש את מה שאנחנו באמת רוצים מהחיים(ואגב מבחינת התת מודע שלנו, החיים מייצגים את ההורים שלנו).

אז על פני השטח נדמה לנו שאנחנו מבקשים המון דברים אבל בפועל, בעולם התת מודע והעמוק שלנו, אנחנו דורשים לא להפגע יותר. לא לספוג יותר את הכאב הנורא של ילד שמבקש אהבה ומקבל סתירה, התעלמות, ביקורת ונטישה. ואנחנו מעדיפים לחיות מתוסכלים לנצח ולא להגשים שום רצון שלנו ובלבלד שלא נחווה שוב את אותו כאב ילדי.

מלכודת הדרישה לעומת החופש של בקשה

כמו שצמח זקוק למים כדי לחיות, כמו שאנו זקוקים לאוויר כדי להתקיים, כך הנפש שלנו, הלב שלנו צמא לתחושה של בטחון ואהבה, זהו הבסיס לכל הגשמה עצמית אמיתית.

אני רואה רק שתי אפשרויות שיש לנו כבני אדם בנושא הזה: לבקש את הבטחון והאהבה שמגיעים לנו או לדרוש אותם.
וזה בא לידי ביטוי בכל דבר שאנחנו רוצים בחיים. גם אם נדבר על הגשמה עצמית במובנים חומריים כמו כסף או בית, קריירה, הגשמת יעוד כלשהו או זוגיות, אנחנו עדיין רוצים את כל הדברים האלה כדי להרגיש משהו – כדי להרגיש בטחון, ערך עצמי ואהבה.
זוהי המטרה האמיתית של כל הרצונות שלנו ולשם אני מכוונים כשאנו אומרים "הגשמה עצמית".
כך שלא משנה איזה רצון נרצה להגשים, עלינו ללמוד לבקש כדי שזה יקרה ולבקש מעצמנו זה לא טריוויאלי. לקח לי הרבה מאוד שנים לגלות כמה חוסר יש לי ביכולת לבקש ולא לדרוש מעצמי את מה שאני רוצה באמת.

במטוס למשל, יש רק שתי אופציות: או טייס אוטומטי או טייס אנושי. כל אפשרות אחרת היא מוות.

כך גם בעולם הנפש התת מודע שלנו שהוא זה שמכתיב ומנהל את חיינו, יש רק שתי אפשרויות: לבקש בטחון ואהבה או לדרוש אותם.
מהי דרישה?
דרישה היא הקול הכוחני, הלחוץ המאוכזב שלנו שנפגע והתאכזב מהחיים כבר בילדות וכעת לא מאמין באמת שהוא יכול לקבל את מה שהוא רוצה וכל מה שנשאר לו זה…לדרוש.

אבל למרות שהוא למד שהוא לא יכול לבקש או לקבל את מה שהוא רצה, הקול הדורש בתוכנו ממשיך לספר שהוא רוצה המון דברים (כל סוגי הרצונות שלנו – נפשיים, רגשיים וחומריים) כי הוא מאוד פוחד להיות מי שהוא עכשיו.
כלומר, הקול הדורש שבנו ממשיך לדרוש את מה שהוא לא יכול לקבל כי הוא פוחד להשאר כפי שהוא כעת – לא מספיק טוב (במקור לא מספיק טוב בעיני הוריו).

החוויה של דרישה היא מאוד לא נעימה, מתסכלת, מכעיסה, מיאשת ובעיקר מבלבלת.
הבלבול נובע מכך שנדמה לנו שאנחנו באמת מבקשים והדברים פשוט לא קורים ואנחנו נשארים בתחושה של קורבנות ותסכול.


איך נשמעת הדרישה שלך?

לדרישה שלנו יש הרבה צורות והיא מופנת גם פנימה אל עצמנו וגם החוצה אל אנשים אחרים.

כמה דוגמאות קלאסיות לדרישה (תוך כדי קריאה בדקו כמה ובאיזו מידה קיימים בכל כל סוגי הדרישות האלה):

ביקורתיות, שיפוטיות, דרישה מפורשת, איומים, תלונה(למה זה לא קורה לי?…), נזיפה.

מניפולציות רגשיות, נסיון לזרוע בלבול או חוסר בטחון, זריעת רגשות אשמה כדי לגרום לעצמנו או למישהו אחר לעשות משהו מתוך פחד, נסיון לקחת בכח או במרמה.

נסיון להוכיח לעצמנו או למישהו אחר שיש מצב "טוב" יותר ממה שקיים עכשיו, נסיון להוכיח או להראות בכח לעצמנו או לאחרים ש"כדאי" או "צריך" לחשוב, להרגיש או להתנהג אחרת.

ובעצם כל אמירה (פסימית או אופטימית) שמנסה להראות שהמציאות כפי שהיא כרגע היא לא מספיק טובה, לא מספיק בסדר ולא ראויה לאישור, קבלה ואהבה.



ומהן ההשלכות של דרישה בחיינו?

באופן טבעי ההשלכות של דרישה הן: תסכול, בלבול, חרדה, תקיעות, מועקה, יחסים קשים ולא נעימים עם אחרים, זוגיות קשה ומתסכלת, פגיעה בקרובים בנו, עלבון, בדידות, תחושה שלא רואים אותנו, כיווץ בנשימה, נוקשות בגוף ותחושה פיזית של מועקה, כאב ולחץ ועוד.
ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לדרוש באופן לא מודע פשוט כי זו האופציה היחידה שאנחנו מכירים כדי לשרוד ולנסות להשיג בטחון ואהבה.

מהי בקשה?
בקשה היא הכרה כנה ברצון הפנימי האותנטי שלנו כבר כעת.
הבקשות שלנו מתגלות לנו מתוך הקשבה כנה ועמוקה לעצמנו ולרגשות שלנו.
בקשה היא כל אמירה שמסכימה עם המציאות הרגשית הנוכחית שלנו (נותנת אישור לרגשות שקיימים בנו כעת).
בקשה היא חיבור עמוק ומחודש שלנו עם הרגשות שלנו והבעת הרצון העמוק שלנו שלא סותר את המציאות הנוכחית אלא יוצר בה חוויה חדשה, נעימה ואוהבת כבר כעת.

ועוד נקודה חשובה: בקשה אמיתית היא בקשה שעושה לנו תחושה נעימה ומעצימה כבר באותו רגע שאנחנו מבקשים אותה.

הגשמה עצמית מתחילה עכשיו, בהווה. היא לא מחכה שנגיע ליעד כלשהי כי ללכת בדרך של כנות פנימית ובקשה כנה זו כבר הגשמה עצמית עמוקה. 

אם במצב של דרישה אנחנו מרגישים מפוצלים ומסוכסכים באופן מתסכל ומכעיס עם המציאות שלנו (כאילו אומרים "לא!" למציאות הנוכחית), במצב של בקשה אנחנו נחים בהרמוניה ואחדות עם המציאות שלנו (כאילו אומרים "כן!" למציאות הנוכחית).

בקשה אמיתית היא בעצם ההסכמה או האישור להרגיש כפי שאנחנו מרגישים כבר עכשיו. מתוך אותה הסכמה או אישור, הרצון האמיתי שלנו מקבל אפשרות ביטוי.

איך נשמעת הבקשה שלנו?
הבקשה שלנו יכולה להשמע כמילים, כציור, כשיר או כמבט או תנועת גוף או כפעולה ועשייה. הבקשה שלנו יכולה להיות מאוד מפורשת כמו הבקשה לבטחון כלכלי, עשייה כלשהי או כללית כמו להרגיש ולהיות קשובים לעצמנו ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו.

האינדיקציה האמיתית לבקשה היא לא הנוסח או המילים, אלא התחושה שאנו חשים כשאנו מבקשים. כשהבקשה שלנו היא קשובה, כנה ומדוייקת, אנו חווים שחרור והקלה מעצם ההכרה בבקשה שלנו.

הנה כמה כללים הפשוטים לגבי דרישות ובקשות:

1. מה שאנחנו דורשים פשוט לא יכול לקרות כי בעומק שלנו אנחנו דוחים את זה ורואים בבקשה שלנו איום קיומי

2. כל עוד אנחנו דורשים, אנחנו מכאיבים לעצמנו וחווים תסכול

3. לבקשה אמיתית יש תחושה נעימה ואין בה מאמץ או נסיון כוחני לשנות את המציאות

4. כדי שנוכל להגשים את הרצון האמיתי שלנו, עלינו לעבור מגישה של דרישה לגישה של בקשה, וזה אפשרי

הגשמה עצמית - אלי קרסניץ
לבקש את הבקשה שעושה לנו נעים כבר עכשיו…צעד ראשון וחשוב לקראת הגשמה עצמית

 ריק

הגשמה עצמית – מעבר טבעי מדרישה לבקשה

בעיניי, הגשמה עצמית היא דרך חיים של התפתחות ולא יעד סופי (כי הרי להינות מהדרך זוהי ההגשמה האמיתית).
כדי להגשים את הרצון האמיתי שלנו ולעבור מגישה של דרישה מתסכלת לגישה של בקשה שאפשר לממש, עלינו להעמיק את ההקשבה והראייה שלנו פנימה.

אני יודע שאולי גם אתם כמוני, התרגלתם לשמוע ססמאות כמו "להתגבר על פחד", "להשתחרר מהמחסומים" ועוד…אבל…
בעיניי הגשמה עצמית אמיתית, כזו שבאה מהשורש העמוק ביותר שלנו ויכולה לצמוח ולהחזיק מעמד לאורך זמן ולמלא אותנו בתחושת משמעות אמיתית, היא קודם כל ללמוד להקשיב לרגשות הטבעיים שלנו, רגשות כמו פחד, כעס, עצב, שמחה וכן, גם כאב, אשמה ובושה.

ודווקא מתוך הקשבה כנה לרגשות שלנו, אנו לומדים לשים לב לתחושה שנוצרת בנו כשאנחנו דורשים משהו – איך זה מרגיש לדרוש שדברים יקרו לי?

האם זה נעים? האם זה מעורר בטחון, נחת ושלווה או שזה מעורר חרדה, תסכול וכיווץ?

אפשר לנסות את זה אפילו עכשיו, שאלו את עצמכם:
מה אני דורש מעצמי להיות (מוצלח, יפה, עשיר, מוערך וכו')?
מה אני דורש מעצמי להרגיש (בטחון, שמחה, אהבה, סבלנות וכו')?
מה אני דורש מעצמי לחשוב (חיובי, ברור, חכם וכו') או להשיג (כסף, מעמד, יחסים, רכוש וכו')?

האם אני דורש את זה מעצמי על ידי ביקורת, האשמה, מניפולציות ובניית ציפיות?
ואיך זה גורם לי להרגיש? האם זה נעים לי?
האם זה מעורר בי תעצומות נפש או שזה גורם לי להתכווץ ולרצות לברוח?

כשאנחנו לומדים לשים לב לתחושות ולרגשות שנוצרים בנו במצב של דרישה, באופן טבעי עולות בנו שאלות חדשות כמו:
מה בעצם אני מבקש עכשיו?
מה אני רוצה באמת?
מה נעים לי לבקש עכשיו?

כשאנחנו לומדים להפנות את השאלות החדשות פנימה תוך הקשבה רגישה וכנה לרגשות שלנו ולתחושות הגוף, אנו מגלים תשובות מפתיעות.

בעצם, היכולת שלנו לשאול את עצמנו שאלות כנות ואוהבות היא כבר בקשה, זוהי הבקשה הראשונה שלנו שהיא להקשיב לעצמנו.

להקשיב לא רק לזרם המחשבות בראש שלנו אלא לרבדים עמוקים יותר של עצמנו – הלב, הגוף והרגשות שלנו כי כמו בניין יציב וחזק, גם הגשמה עצמית זקוקה לשורשים עמוקים ואיתנים בתוכנו.

ככל שאנו יותר קשובים לגוף ולרגשות שלנו ושואלים את עצמנו שאלות נעימות ואוהבות, הבקשות האמיתיות שלנו מתגלות לנו באופן טבעי.
אנחנו מתחילים לגלות את העוצמה הפנימית ואת הרצונות העמוקים והאמיתיים שלנו – רצונות שלא מתנגשים עם המציאות הנוכחית שלנו אלא יוצרים בה משהו חדש, מדוייק, אוהב, מעצים ומשחרר עבורנו.

וכשאנחנו מונעים מתוך הרצון האמיתי והעמוק ביותר שלנו תוך שאנו מבקשים את מה שנעים לנו לבקש מעצמנו ומהחיים, אין כח בעולם שיכול לעצור אותנו ואין דבר שיכול למנוע מאתנו להגשים את הרצון העמוק ביותר שלנו מתוך אהבה עצמית כנה.
ריק

 

 
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?

תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר לטלפון: 0522263761
בואו נשמור על קשר 🙂 אני משתף את מסע החיים שלי ואת כל התובנות המרפאות שאני מגלה.
רוצים להתעדכן בתובנות ותכנים חדשים שאני משתף? 
הנה 3 דרכים פשוטות: עקבו אחריי בפייסבוק, הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והצטרפו לקבוצת ווטסאפ יעודית (לקריאה בלבד) שבה אני משתף תובנות נבחרות ועדכונים על מפגשים וסדנאות מידי פעם:

השאר תגובה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

תודה, הודעתך נשלחה :)

רוצים להינות מתובנות והדרכות מרפאות, מעצימות ואוהבות?

הרשמו לרשימת התפוצה שלי (אני שולח מייל אחת לשבוע-שבועיים) וקבלו במתנה את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית

מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית
דילוג לתוכן