מיניות טובה זקוקה לאהבה. זו הכרה שלא קל להכיר בה כי התרגלנו להסתיר אותה אפילו מעצמנו. זו כנות פנימית שמביאה שחרור וחיבור עמוק.
מיניות ואינטימיות בזוגיות – למי מאיתנו אין קושי או רגישות במקום הזה? גם כגברים וגם כנשים גדלנו בחברה שבה נושא המיניות זכה לעיתים קרובות לגינוי, התעלמות, הדחקה, האשמה ולעיתים אף לפגיעה. במקום הזה כולנו פגיעים, רגישים וחשופים, ויחד עם זאת המקום הזה הוא פלא – הוא מקום של מפגש מיוחד שלנו עם אנרגיית החיים שלנו ואחד עם השנייה באינטימיות עמוקה, אהבה, תשוקה וחופש.
כדי להבין את המשמעות וההשפעה העצומה של מיניות והיחס שלנו למיניות על החיים ועל הזוגיות שלנו, לא חייבים להסביר שום דבר. מספיק להרגיש.
להרגיש את הגוף: איך אשמה ובושה במיניות נוצרות כבר בילדות
מספיק להרגיש איך המיניות שלנו היא הבסיס, הקרקע, מקור האנרגיה והעוצמה שמתוכה אנחנו צומחים ומתבגרים, רואים ומראים את עצמנו. להרגיש את בסיס הגוף – האגן, אזור מרכזי, עוצמתי, רגיש, פגיע ומשתוקק למפגש, לאהבה, לביטחון ולעונג. מספיק להרגיש איך כל תנועה פיזית או מנטלית שלנו נטועה עמוק באגן, בנשימה, בבטן התחתונה, במיניות ובהתייחסות (או חוסר ההתייחסות) שלנו למיניות שלנו – ואיך מקור תחושת הביטחון הבסיסית ביותר שלנו מגיע משם.
לא מעט מהאנשים שמגיעים אליי למפגשים אישיים, חושפים מיניות פגועה, כאובה, מבוהלת, אשמה ומסוכסכת. כאילו מהיסוד, מההתחלה לא הייתה שלמות, ביטחון ואהבה במקום הרגיש והאינטימי הזה. רובנו למדנו על ידי חוויות של התעלמות, בורות או חוויות כואבות בילדות שהמיניות שלנו היא פסולה, אסורה, מגונה ולא בסדר.
באופן אישי אני יכול לשתף שכשהייתי ילד, אף אחד לא דיבר איתי על מיניות, על תשוקה, על העונג והרגישות שבה. כשהתחלתי לגלות את המיניות שלי, גם אם אף אחד לא גינה אותה ישירות, הרגשתי מגונה, אשם, פגום ולא בסדר. הרגשתי שאני צריך להסתיר ולהתבייש בגוף שלי, ברצונות שלי, בצורך שלי בעונג והנאה. זה זרע הרבה כאב, בלבול, תסכול וחוסר ביטחון בחיי כילד וגם לאחר מכן בתחומים רבים של החיים.
עבור ילד או ילדה, לפעמים עצם היעדר השיחה או המודעות מצד ההורים לנושא המיניות יכולים להביא לרגשות אשמה ובושה קשים מאוד.
כל כך הרבה פעמים התייחסתי למיניות שלי כמו אל מקום שמשתמשים בו כמפלט ומיד בורחים ממנו, מתרגשים ואז מיד מדחיקים ורוצים לנתק כל קשר – וזה ממש כאב. במשך שנים השתמשתי במיניות כמקום לברוח אליו כדי להכחיש את הכאב, הצער, הבושה וחוסר הערך שהרגשתי כלפי עצמי. זה פיתח בי מטען כבד של אשמה, מבוכה ובעיקר חוסר שלמות עם עצמי.
המיניות אצל רבים מאיתנו היא כמו ילד או ילדה שמקבלים יחס רק כשיש אינטרס בהם – יחס אינטנסיבי וממוקד, ואז בורחים, עוזבים ומתנתקים כי זה פשוט מפחיד מדי, חשוף מדי ולא מרגיש שלם ובטוח. כך זה נראה גם על פני השטח בהרבה מערכות יחסים: התלהבות עזה ואז נטישה, סגירות והתרחקות. רצון לברוח ולהדחיק את התחושה המביכה וה"לא בסדר" הזו.
מיניות, פחד והצורך העמוק שלנו בביטחון רגשי
בעיניי, ההתייחסות שלנו לנושא המיניות היא סימפטום להתייחסות שלנו לעולם הרגשות שלנו. כילדים כולנו למדנו שאין מקום לכל הרגשות שלנו, ומיניות היא תחום מרכזי שבו הרגשנו צורך להסתיר, להדחיק ולהחביא את הסקרנות הילדית והתשוקה שלנו.
כילדים חווינו לא פעם את התחושה שאסור לכעוס, אסור לפחד, אסור להביע התרגשות ואסור לבקש יחס או תשומת לב. באינספור דרכים חווינו שוב ושוב את ה"לא" המתסכל והמכאיב מצד הסביבה: "לא" לתשוקה ולחיוניות שלנו, "לא" לתחושות של נזקקות ופחד, ו"לא" לכעס ותסכול. בלי להאשים את ההורים שלנו (שגם הם גדלו עם אותם איסורים וכאבים), אנחנו יכולים להבין מדוע כשילד או ילדה חווים שוב ושוב איסורים וחוסר סבלנות, משהו בתוכנו חייב להתכווץ.
העולם הרגשי שלנו שהוא כמו ילד בלי קשר לגיל הכרונולוגי שלנו מנסה תמיד לגונן עלינו – לא לאפשר לאף אחד לראות אותנו במקום שנתפס כ"חולשה" או כ"לא בסדר". רק שלא יכעסו, רק שלא ידחו, רק שלא ינטשו אותנו. החלק הרגשי הזה בתוכנו יודע שאנחנו זקוקים יותר מהכל לתחושה של ביחד ושייכות, והוא מוכן להקריב ולהדחיק את החופש להרגיש תשוקה מינית מלאה בשביל לשמור על ביטחון. וכשמתווספת לכך גם פגיעה או טראומה מינית, הכיווץ, הפחד ורגשות האשמה מתעצמים פי כמה – ומי יכול שלא להבין את הניסיון של הנפש להגן על עצמה?
בתוכנו אנחנו תמיד מנסים להגן על הלב שלנו וליצור תחושת ביטחון. הצורך הבסיסי שלנו בביטחון ובאישור הוא עמוק וטוטאלי, והוא זה שמנהל את רוב החסמים שלנו במיניות ובזוגיות.
התמסרות מודעת לעומת ניתוק רגשי ונטישה עצמית במיניות
הבעיה העיקרית עם התנהלות שבה יש אשמה ופחד מתחת לפני השטח – שהיא כמובן לא באשמתנו – היא שהיא מרגישה התמכרותית, מדחיקה ומנותקת, ושלא נהנים בה באמת כי תמיד יש לחץ ומתח פנימי. בגלל היעדר תחושת ביטחון בסיסית בילדות, רבים מאיתנו למדו לפחד מאהבה ומתשוקה ולחפש שליטה מתמדת, כי להרגיש ולהתמסר נתפס בתוכנו כמסוכן.
כאן חשוב להבחין בין שתי חוויות שנראות דומות מבחוץ אך הפוכות לחלוטין מבפנים: התמסרות מודעת לעומת נטישה עצמית (ניתוק רגשי במיניות). לעיתים אנחנו מנתקים את הרגש ומפקירים את הגוף שלנו כדי לרצות את הצד השני או כדי להימנע ממפגש עם פחד, כך שמבחוץ זה נראה כאילו אנחנו "זורמים" ומתמסרים – אבל בפנים יש ניתוק רגשי ונטישה עצמית, מה שמשאיר אותנו בסוף עם תחושת ריקנות, כיווץ, עצבות וחוסר חשק.
התמסרות היא אמיתית ומיטיבה רק כשהיא מודעת – רק כשהיא באה מתוך נוכחות שלנו בגוף וברגש בחוויה של הרגע, כשקשובים לגוף וללב שלנו, מכבדים את הגבולות שלנו ומרשים לעצמנו להרגיש, לפחד, לרצות וליהנות.
הגישה שלי לשחרור ולצמיחה במקום הכל כך רגיש הזה היא ללמוד להקשיב למיניות שלנו באמת, לכבד אותה וליהנות ממנה ללא אשמה. כשאנחנו משתחררים מהעומס של הגינוי העצמי וחרדת הנטישה, דווקא מתוך חוויית ההקשבה והאהבה נוצר בנו איזון פנימי, הלחץ פוחת, החרדה מתפוגגת והיכולת שלנו לעשות את מה שנעים ומדויק לנו מתפתחת בלי מאמץ.
מעשה האהבה בזוגיות: למה מיניות טובה בין בני זוג זקוקה ליחס אוהב?
כדי ליהנות באמת ממעשה האהבה בתוך קשר זוגי, אנחנו זקוקים לתחושת ביטחון וליחס אוהב בין בני הזוג. גם כגברים וגם כנשים, כדי שנוכל להתמסר באופן מלא ומשחרר לתשוקה שלנו, אנחנו זקוקים לביטחון בכך שזה בסדר להרגיש, בסדר לרצות, בסדר לומר מה נעים ומה לא נעים, ובסדר להיות פגיעים יחד.
כשיש בזוגיות ביקורת, דרישות, ציפיות מלחיצות, מריבות לא פתורות או ניסיון "לקחת" אישור מהפרטנר בכוח – הגוף והלב מתכווצים באופן אוטומטי, ונוצרים ריחוק מיני וירידה בתשוקה. המיניות שלנו רגישה מאוד לאווירה הרגשית שבין בני הזוג: היא לא יכולה לפרוח כשמתייחסים אליה כאל "חובה זוגית" או כשמסתתרים אחד מהשנייה.
כשאני נמצא במפגש אינטימי ומיני עם בת זוג, מה שמאפשר חיבור אמיתי הוא כנות, הקשבה והתמסרות שנובעת מתוך הקשבה שלי לעצמי ושלה לעצמה. במרחב אוהב ובטוח כזה אפשר לשתף בכנות גם בפחדים ובחששות וגם בתשוקה ובהתרגשות. אפשר לקחת את הזמן להרגיש איך הגוף מתעורר, ולראות שיחד עם התשוקה עולים לפעמים גם מקומות ילדיים שמתכווצים ופוחדים להיפגע.
הנטייה המוכרת של רובנו היא להדחיק את הקולות והפחדים האלה בזמן המגע ולהיזכר בהם רק אחרי שהאקט המיני מסתיים. אבל כשמסכימים לתת מקום אוהב גם למה שפוחד ומתכווץ בנו וגם למה שמשתוקק ומתרגש – קורה פלא.
הכי נעים ומשחרר כשיש מקום לכולנו במפגש הזוגי: כשאפשר לקחת את הזמן, להסתכל בעיניים, להיפגש במקום רגשי, כן ומשותף, להקשיב לעצמנו ואחד לשנייה, ולתת לעולם הרגשי שלנו את הזמן שלו להסתקרן, לגלות, לנשום ולהרגיש ביחד.
טנטרה של הלב: המיניות שלי זקוקה לאהבה (מעבר לטכניקות ושיטות)
יש משהו משחרר מאוד בהכרה הפשוטה שהמיניות שלנו זקוקה לאהבה. בין אם אנחנו נוטים לשימוש אינטנסיבי במיניות כבריחה מרגשות, ובין אם המיניות שלנו סגורה, כבויה או חסומה – עצם ההסכמה להודות בכך בפני עצמי ולומר לעצמי: "המיניות שלי זקוקה לאהבה" מולידה גישה חדשה של שלמות וחיבור בתוכנו. אני מזמין אתכם לנסות את זה לרגע – אמרו לעצמכם בלב או בקול את המשפט "המיניות שלי זקוקה לאהבה" ושימו לב מה אתם מרגישים וחווים בעקבות זה.
כשאני אומר שהמיניות שלנו זקוקה לאהבה, הכוונה היא שהיא זקוקה שנקשיב לה, שניקח זמן להרגיש מה ואיך באמת נעים לנו, שנכיר את הרגשות, הפחדים והתשוקות שבאים איתה, ושנוכל לתקשר את הצרכים והגבולות שלנו באופן פתוח, מכבד ונעים גם לעצמנו וגם לבן או בת הזוג שאיתנו. שנוכל להתייחס למיניות שלנו כמו לחבר ממש טוב, רגיש ואהוב שלנו.
האיכות הזו של מפגש נוכח, קשוב, סקרן ופתוח לגילוי ולהתרגשות הדדית היא בעיניי "טנטרה של הלב". טנטרה אמיתית היא איכות של הקשבה ואהבה, ולא טכניקה.
הצורך הבסיסי שלנו בביטחון ובאהבה לא יכול להתמלא על ידי שום טכניקה או ניסיון "לבצע נכון", מכיוון שכל טכניקה כוללת מאמץ וניסיון לשנות או לתקן את עצמנו. דווקא כשאנחנו מרפים מרעיונות של "איך צריך להיות" ומרשים לעצמנו להקשיב בכנות ללב ולגוף שלנו ולפגוש את בן או בת הזוג מתוך עדינות וכבוד – התשוקה והקרבה מתעוררות מעצמן.
ואם נרצה, ההכרה הזו לוקחת אותנו למפגש עמוק ואוהב עם עצמנו, שמגלה לנו שבעצם הכל בנו זקוק לאהבה. שכל רגש, תחושה וצורך בנו הם בקשה פנימית להקשבה, לאישור ולחברות – ושהמיניות היא שער עמוק, בסיסי ואינטימי שמאפשר לנו לפגוש את הפחדים שלנו, להכיר את עצמנו מחדש, להשלים עם עצמנו ולחוות זוגיות ואינטימיות שיש בהן חופש, ביטחון ואהבה מעומק הלב.
אני מזמין אתכם לצפות בסרטון: ריחוק וקרבה בזוגיות, פחד מאינטימיות ואיך ליצור חיבור בטוח
שאלות ותשובות נפוצות על מיניות ואינטימיות בזוגיות, אשמה וניתוק רגשי
למה נוצרים ריחוק מיני וירידה בחשק המיני בזוגיות ואיך משנים את זה?
ריחוק מיני וירידה בתשוקה בזוגיות אינם קורים סתם כך, אלא משקפים לרוב את האווירה הרגשית ואת מידת הביטחון שיש בין בני הזוג. כאשר יש בקשר ביקורת, דרישות, מריבות לא פתורות, או תחושה שמיניות היא "חובה זוגית" וציפייה שצריך לעמוד בה, הגוף והלב מתכווצים באופן אוטומטי כדי להגן על עצמם. מיניות טובה זקוקה לאהבה – כלומר ליחס קשוב, עדין, מכבד ונטול לחץ, שבו מותר לומר בכנות גם מה לא נעים ומה מלחיץ אותנו. כאשר בני הזוג מפסיקים לדרוש או לרצות ומתחילים להקשיב באמת לרגשות ולפחדים שעולים במפגש ביניהם, נוצר ביטחון רגשי שמאפשר לתשוקה ולקרבה להתעורר מחדש.
למה אני מרגיש/ה ניתוק רגשי, לחץ או חוסר הנאה בזמן אינטימיות ומיניות?
ניתוק רגשי ולחץ בזמן אינטימיות נובעים לרוב מבלבול בין "התמסרות" לבין "נטישה עצמית". כאשר אנחנו נכנסים למגע מיני מתוך ניסיון לרצות את הצד השני, מתוך פחד שייפגע או ינטוש אותנו, או תוך התעלמות מכיווץ ופחד שחיים בתוכנו – אנחנו למעשה נוטשים את הגוף ואת הרגשות שלנו. מבחוץ זה אולי נראה שאנחנו "זורמים", אך בפנים מערכת העצבים חווה דריכות וניכור שמובילים לריקנות ולרצון להתרחק מיד אחרי האקט. התמסרות אמיתית ומהנה מתרחשת רק כשאנחנו נוכחים בגוף וברגש, קשובים לגבולות שלנו, ונותנים מקום בטוח גם לפחדים שלנו בתוך המפגש האינטימי.
איך משתחררים מרגשות אשמה ובושה במיניות שמלווים אותנו מהילדות?
רבים מאיתנו גדלו בבתים שבהם נושא המיניות הושתק, הוסתר או זכה לגינוי, מה שיצר אצל העולם הרגשי שלנו שהוא כמו ילד בלי קשר לגיל הכרונולוגי שלנו תחושה שמיניות ותשוקה הן "סוד אסור", מביך או לא בסדר. כתוצאה מכך, גם בבגרות אנחנו עלולים לחוות סכסוך פנימי בין הצורך הטבעי שלנו בעונג ובקרבה לבין אשמה וביקורת עצמית שמכווצות אותנו. השחרור מהאשמה מתחיל בהכרה כנה ואוהבת בכך שהמיניות שלנו אינה אויב ואינה דבר מגונה, אלא חלק רגיש, פגיע ויקר בתוכנו שזקוק להקשבה, לחמלה, לכבוד וליחס אוהב בדיוק כמו כל רגש אחר בלב שלנו.
מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי או זוגי סביב קשיים במיניות ובאינטימיות?
חסמים סביב מיניות ואינטימיות בזוגיות – כגון פחד מקרבה, ניתוק רגשי במגע, אשמה ובושה עמוקה, או שימוש במיניות כבריחה מרגשות כואבים – יושבים על השכבות הרגישות והפגיעות ביותר של הנפש, שלעיתים קשורות גם לחוויות ילדות או פגיעות מוקדמות. מכיוון שקשה מאוד לזהות ולשחרר את מנגנוני ההגנה והכיווץ האלה לבד, כדי לטפל בנושא באמת ובאופן יסודי מומלץ מאוד להיעזר בתהליך של טיפול רגשי איכותי או ליווי זוגי, שכן היכולת שלנו לטפל בעצמנו לבד במקומות כה אינטימיים היא לרוב מוגבלת. מרחב טיפולי בטוח ומכבד מאפשר לעבד את הפחדים והאשמה מהשורש, ולבנות חיבור בריא, משוחרר ואוהב לגוף ולזוגיות.
על המחבר: ד"ר אלי קרסניץ (Ph.D) הוא מטפל רגשי, מפתח גישת "להכיר בעצמי" וחוקר את נבכי הנפש ומנגנוני ההגנה של מערכת העצבים. עם למעלה מ-15 שנות ניסיון קליני (מאז 2010) בליווי אלפי אנשים המתמודדים עם חרדות קשות, OCD ומחשבות טורדניות, טראומות ומשברים נפשיים, אלי משלב בעבודתו רקע מדעי מוצק (בוגר הטכניון) יחד עם תרפיה רגשית מעמיקה מבוססת חמלה וחיבור פנימי מעשי ואפקטיבי. הגישה שלו נולדה מתוך שילוב של מסע התמודדות וצמיחה אישי ועמוק בשילוב עם למידה והיכרות עם גישות טיפוליות רבות.
לקריאה נוספת אודות אלי, הגישה הטיפולית הייחודית שלו וההסמכות המקצועיות לחצו כאן.
לתיאום שיחת התייעצות או ליווי אישי (בקליניקה ובאונליין) לחצו כאן.
הזווית הנוירולוגית: מדוע מערכת העצבים זקוקה לביטחון רגשי ולאהבה כדי לאפשר עוררות והתמסרות מינית?
מנקודת מבט נוירו-ביולוגית ובהתאם לתיאוריה הפוליווגאלית (Polyvagal Theory), התמסרות ועונג מיני אינם מתרחשים בחלל ריק, אלא תלויים לחלוטין במצבה של מערכת העצבים האוטונומית. כדי שאדם יוכל לחוות עוררות מינית, זרימת דם תקינה לאזור האגן, הרפיה גופנית והנאה עמוקה, מערכת העצבים שלו חייבת להימצא במצב של ביטחון וחיבור חברתי (Ventral Vagal State), המתווך על ידי עצב הוואגוס והפרשת הורמון האוקסיטוצין ("הורמון האהבה והקשר"). כאשר קיימים במפגש המיני רגשות אשמה ובושה מהילדות, פחד מדחייה, או לחלופין אווירה של ביקורת, דרישה וריחוק רגשי מצד בן או בת הזוג – האמיגדלה מזהה איום רגשי ומפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית (דריכות, לחץ וכיווץ שרירים) או את מנגנון ההקפאה והניתוק הדורסו-וואגאלי (Dorsal Vagal Shutdown – המתבטא בניתוק רגשי, אובדן תחושה ונטישה עצמית בזמן המגע). מחקרים במדעי המוח ובתחום המיניות מוכיחים כי "קשב רגשי של הפרטנר" (Perceived Partner Responsiveness) ונוכחות קשובה ולא-שיפוטית בגוף (Sexual Mindfulness) מרגיעים את פעילות היתר של האמיגדלה, משחררים את הבלימה העצבית ומאפשרים אינטגרציה מלאה בין מערכות ההתקשרות והאהבה לבין מערכת התשוקה המינית.
מקורות ספרותיים:
- Birnbaum, G. E., Reis, H. T., Mizrahi, M., Kanat-Maymon, Y., Sass, O., & Granovski-Milner, C. (2016). Intimately connected: The importance of partner responsiveness for experiencing sexual desire. Journal of Personality and Social Psychology, 111(4), 530–546. סדרת מחקרים (מאוניברסיטאות בר-אילן ורוצ'סטר) המוכיחה מדעית את טענת הליבה של המאמר: תחושה שבן או בת הזוג קשובים, רגישים ומעניקים יחס אוהב ובטוח היא הגורם המרכזי שמעורר ומשמר תשוקה מינית ואינטימיות עמוקה בזוגיות.
- Leavitt, C. E., Lefkowitz, E. S., & Waterman, E. A. (2019). The role of sexual mindfulness in sexual wellbeing, relational wellbeing, and self-esteem. Journal of Sex & Marital Therapy, 45(6), 497–509. מחקר המראה כי נוכחות קשובה, מודעת ולא-שיפוטית בגוף וברגש בזמן המפגש המיני (בניגוד לניתוק רגשי או ביקורת עצמית) מנבאת שביעות רצון מינית וזוגית גבוהה משמעותית וחיזוק של הערך העצמי.
- Birnbaum, G. E., & Reis, H. T. (2012). When does responsiveness pique sexual interest? Attachment and sexual desire in initial acquaintanceships. Personality and Social Psychology Bulletin, 38(7), 946–958. מחקר המדגים כיצד ביטחון התקשרותי (Attachment Security) ורגישות הדדית מאפשרים לחוות את המיניות כמרחב של קרבה, גילוי והתמסרות, בעוד שחוסר ביטחון רגשי מוביל לשימוש מתגונן או מנותק במיניות.
הצהרה משפטית והבהרה רפואית: המידע המוצג במאמר ובאתר זה הוא אינפורמטיבי, חינוכי וטיפולי-התפתחותי בלבד על בסיס גישת "להכיר בעצמי", ואינו מהווה תחליף לאבחון רפואי, פסיכיאטרי, רגשי מוסמך או לייעוץ מקצועי מטעם גורם רפואי מורשה. תהליכי עבודה עם העולם הרגשי ומערכת העצבים אינם מחליפים טיפול רפואי במצבים קליניים חריפים. בכל מקרה של מצוקה נפשית חריפה, סכנה מיידית או תסמינים רפואיים קשים, מומלץ לפנות מיד לגורם רפואי או נפשי מוסמך בקהילה.
רוצים לשמוע איך הגישה שלי יכולה לתת מענה לצרכים שלכם במפגשים אישיים (בביתי או בשיחות וידאו און-ליין)?
כתבו לי ואשמח לחזור אליכם.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן מעשי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב להעצמה וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להרגיע חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
