הגשמה עצמית – העקרון העמוק שמאפשר אותה

מלכודת הדרישה לעומת החופש של בקשה

כמו שצמח זקוק למים כדי לחיות, כמו שאנו זקוקים לאוויר כדי להתקיים, כך הנפש שלנו, הלב שלנו צמא לתחושה של בטחון ואהבה, זהו הבסיס לכל הגשמה עצמית אמיתית.

אני רואה רק שתי אפשרויות שיש לנו כבני אדם בנושא הזה: לבקש את הבטחון והאהבה שמגיעים לנו או לדרוש אותם.
וזה בא לידי ביטוי בכל דבר שאנחנו רוצים בחיים. גם אם נדבר על הגשמה עצמית במובנים חומריים כמו כסף או בית, קריירה, הגשמת יעוד כלשהו או זוגיות, אנחנו עדיין רוצים את כל הדברים האלה כדי להרגיש משהו – כדי להרגיש בטחון, ערך עצמי ואהבה.
זוהי המטרה האמיתית של כל הרצונות שלנו ולשם אני מכוונים כשאנו אומרים "הגשמה עצמית".
כך שלא משנה איזה רצון נרצה להגשים, עלינו ללמוד לבקש כדי שזה יקרה ולבקש מעצמנו זה לא טריוויאלי. לקח לי הרבה מאוד שנים לגלות כמה חוסר יש לי ביכולת לבקש ולא לדרוש מעצמי את מה שאני רוצה באמת.

במטוס למשל, יש רק שתי אופציות: או טייס אוטומטי או טייס אנושי. כל אפשרות אחרת היא מוות.

כך גם בעולם הנפש התת מודע שלנו שהוא זה שמכתיב ומנהל את חיינו, יש רק שתי אפשרויות: לבקש בטחון ואהבה או לדרוש אותם.
מהי דרישה?
דרישה היא הקול הכוחני, הלחוץ המאוכזב שלנו שנפגע והתאכזב מהחיים כבר בילדות וכעת לא מאמין באמת שהוא יכול לקבל את מה שהוא רוצה וכל מה שנשאר לו זה…לדרוש.

אבל למרות שהוא למד שהוא לא יכול לבקש או לקבל את מה שהוא רצה, הקול הדורש בתוכנו ממשיך לספר שהוא רוצה המון דברים (כל סוגי הרצונות שלנו – נפשיים, רגשיים וחומריים) כי הוא מאוד פוחד להיות מי שהוא עכשיו.
כלומר, הקול הדורש שבנו ממשיך לדרוש את מה שהוא לא יכול לקבל כי הוא פוחד להשאר כפי שהוא כעת – לא מספיק טוב (במקור לא מספיק טוב בעיני הוריו).

החוויה של דרישה היא מאוד לא נעימה, מתסכלת, מכעיסה, מיאשת ובעיקר מבלבלת.
הבלבול נובע מכך שנדמה לנו שאנחנו באמת מבקשים והדברים פשוט לא קורים ואנחנו נשארים בתחושה של קורבנות ותסכול.

איך נשמעת הדרישה שלך?
לדרישה שלנו יש הרבה צורות והיא מופנת גם פנימה אל עצמנו וגם החוצה אל אנשים אחרים.

כמה דוגמאות קלאסיות לדרישה (תוך כדי קריאה בדקו כמה ובאיזו מידה קיימים בכל כל סוגי הדרישות האלה):

ביקורתיות, שיפוטיות, דרישה מפורשת, איומים, תלונה(למה זה לא קורה לי?…), נזיפה.

מניפולציות רגשיות, נסיון לזרוע בלבול או חוסר בטחון, זריעת רגשות אשמה כדי לגרום לעצמנו או למישהו אחר לעשות משהו מתוך פחד, נסיון לקחת בכח או במרמה.

נסיון להוכיח לעצמנו או למישהו אחר שיש מצב "טוב" יותר ממה שקיים עכשיו, נסיון להוכיח או להראות בכח לעצמנו או לאחרים ש"כדאי" או "צריך" לחשוב, להרגיש או להתנהג אחרת.

ובעצם כל אמירה (פסימית או אופטימית) שמנסה להראות שהמציאות כפי שהיא כרגע היא לא מספיק טובה, לא מספיק בסדר ולא ראויה לאישור, קבלה ואהבה.

ומהן ההשלכות של דרישה בחיינו?

באופן טבעי ההשלכות של דרישה הן: תסכול, בלבול, חרדה, תקיעות, מועקה, יחסים קשים ולא נעימים עם אחרים, זוגיות קשה ומתסכלת, פגיעה בקרובים בנו, עלבון, בדידות, תחושה שלא רואים אותנו, כיווץ בנשימה, נוקשות בגוף ותחושה פיזית של מועקה, כאב ולחץ ועוד.
ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לדרוש באופן לא מודע פשוט כי זו האופציה היחידה שאנחנו מכירים כדי לשרוד ולנסות להשיג בטחון ואהבה.

מהי בקשה?
בקשה היא הכרה כנה ברצון הפנימי האותנטי שלנו כבר כעת.
הבקשות שלנו מתגלות לנו מתוך הקשבה כנה ועמוקה לעצמנו ולרגשות שלנו.
בקשה היא כל אמירה שמסכימה עם המציאות הרגשית הנוכחית שלנו (נותנת אישור לרגשות שקיימים בנו כעת).
בקשה היא חיבור עמוק ומחודש שלנו עם הרגשות שלנו והבעת הרצון העמוק שלנו שלא סותר את המציאות הנוכחית אלא יוצר בה חוויה חדשה, נעימה ואוהבת כבר כעת.

ועוד נקודה חשובה: בקשה אמיתית היא בקשה שעושה לנו תחושה נעימה ומעצימה כבר באותו רגע שאנחנו מבקשים אותה.

הגשמה עצמית מתחילה עכשיו, בהווה. היא לא מחכה שנגיע ליעד כלשהי כי ללכת בדרך של כנות פנימית ובקשה כנה זו כבר הגשמה עצמית עמוקה. 

אם במצב של דרישה אנחנו מרגישים מפוצלים ומסוכסכים באופן מתסכל ומכעיס עם המציאות שלנו (כאילו אומרים "לא!" למציאות הנוכחית), במצב של בקשה אנחנו נחים בהרמוניה ואחדות עם המציאות שלנו (כאילו אומרים "כן!" למציאות הנוכחית).

בקשה אמיתית היא בעצם ההסכמה או האישור להרגיש כפי שאנחנו מרגישים כבר עכשיו. מתוך אותה הסכמה או אישור, הרצון האמיתי שלנו מקבל אפשרות ביטוי.

איך נשמעת הבקשה שלנו?
הבקשה שלנו יכולה להשמע כמילים, כציור, כשיר או כמבט או תנועת גוף או כפעולה ועשייה. הבקשה שלנו יכולה להיות מאוד מפורשת כמו הבקשה לבטחון כלכלי, עשייה כלשהי או כללית כמו להרגיש ולהיות קשובים לעצמנו ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו.

האינדיקציה האמיתית לבקשה היא לא הנוסח או המילים, אלא התחושה שאנו חשים כשאנו מבקשים. כשהבקשה שלנו היא קשובה, כנה ומדוייקת, אנו חווים שחרור והקלה מעצם ההכרה בבקשה שלנו.

הנה כמה כללים הפשוטים לגבי דרישות ובקשות:

1. מה שאנחנו דורשים פשוט לא יכול לקרות כי בעומק שלנו אנחנו דוחים את זה ורואים בבקשה שלנו איום קיומי

2. כל עוד אנחנו דורשים, אנחנו מכאיבים לעצמנו וחווים תסכול

3. לבקשה אמיתית יש תחושה נעימה ואין בה מאמץ או נסיון כוחני לשנות את המציאות

4. כדי שנוכל להגשים את הרצון האמיתי שלנו, עלינו לעבור מגישה של דרישה לגישה של בקשה, וזה אפשרי

הגשמה עצמית – מעבר טבעי מדרישה לבקשה

בעיניי, הגשמה עצמית היא דרך חיים של התפתחות ולא יעד סופי (כי הרי להינות מהדרך זוהי ההגשמה האמיתית).
כדי להגשים את הרצון האמיתי שלנו ולעבור מגישה של דרישה מתסכלת לגישה של בקשה שאפשר לממש, עלינו להעמיק את ההקשבה והראייה שלנו פנימה.

אני יודע שאולי גם אתם כמוני, התרגלתם לשמוע ססמאות כמו "להתגבר על פחד", "להשתחרר מהמחסומים" ועוד…אבל…
בעיניי הגשמה עצמית אמיתית, כזו שבאה מהשורש העמוק ביותר שלנו ויכולה לצמוח ולהחזיק מעמד לאורך זמן ולמלא אותנו בתחושת משמעות אמיתית, היא קודם כל ללמוד להקשיב לרגשות הטבעיים שלנו, רגשות כמו פחד, כעס, עצב, שמחה וכן, גם כאב, אשמה ובושה.

ודווקא מתוך הקשבה כנה לרגשות שלנו, אנו לומדים לשים לב לתחושה שנוצרת בנו כשאנחנו דורשים משהו – איך זה מרגיש לדרוש שדברים יקרו לי?

האם זה נעים? האם זה מעורר בטחון, נחת ושלווה או שזה מעורר חרדה, תסכול וכיווץ?

אפשר לנסות את זה אפילו עכשיו, שאלו את עצמכם:
מה אני דורש מעצמי להיות (מוצלח, יפה, עשיר, מוערך וכו')?
מה אני דורש מעצמי להרגיש (בטחון, שמחה, אהבה, סבלנות וכו')?
מה אני דורש מעצמי לחשוב (חיובי, ברור, חכם וכו') או להשיג (כסף, מעמד, יחסים, רכוש וכו')?

האם אני דורש את זה מעצמי על ידי ביקורת, האשמה, מניפולציות ובניית ציפיות?
ואיך זה גורם לי להרגיש? האם זה נעים לי?
האם זה מעורר בי תעצומות נפש או שזה גורם לי להתכווץ ולרצות לברוח?

כשאנחנו לומדים לשים לב לתחושות ולרגשות שנוצרים בנו במצב של דרישה, באופן טבעי עולות בנו שאלות חדשות כמו:
מה בעצם אני מבקש עכשיו?
מה אני רוצה באמת?
מה נעים לי לבקש עכשיו?

כשאנחנו לומדים להפנות את השאלות החדשות פנימה תוך הקשבה רגישה וכנה לרגשות שלנו ולתחושות הגוף, אנו מגלים תשובות מפתיעות.

בעצם, היכולת שלנו לשאול את עצמנו שאלות כנות ואוהבות היא כבר בקשה, זוהי הבקשה הראשונה שלנו שהיא להקשיב לעצמנו.

להקשיב לא רק לזרם המחשבות בראש שלנו אלא לרבדים עמוקים יותר של עצמנו – הלב, הגוף והרגשות שלנו כי כמו בניין יציב וחזק, גם הגשמה עצמית זקוקה לשורשים עמוקים ואיתנים בתוכנו.

ככל שאנו יותר קשובים לגוף ולרגשות שלנו ושואלים את עצמנו שאלות נעימות ואוהבות, הבקשות האמיתיות שלנו מתגלות לנו באופן טבעי.
אנחנו מתחילים לגלות את העוצמה הפנימית ואת הרצונות העמוקים והאמיתיים שלנו – רצונות שלא מתנגשים עם המציאות הנוכחית שלנו אלא יוצרים בה משהו חדש, מדוייק, אוהב, מעצים ומשחרר עבורנו.

וכשאנחנו מונעים מתוך הרצון האמיתי והעמוק ביותר שלנו תוך שאנו מבקשים את מה שנעים לנו לבקש מעצמנו ומהחיים, אין כח בעולם שיכול לעצור אותנו ואין דבר שיכול למנוע מאתנו להגשים את הרצון העמוק ביותר שלנו מתוך אהבה עצמית כנה.