באנר לטיפול רגשי במחשבות טורדניות

אינטלגנציה רגשית טבעית – איך לפתח אותה ללא מאמץ

זוג רואה סרט - כחלק מטיפול רגשי

עבור רובנו, אינטלגנציה רגשית מתחילה בשאלה – מה עושים עם כל הרגשות האלה?
פחד, כעס, בושה, אשמה, שמחה, התלהבות, קנאה, געגוע, עצבות, יאוש, תסכול, חרטה, תשוקה…מה עושים עם כל זה?
כל כך הרבה רגשות שלפעמים נדמה שאפשר פשוט להשתגע מהם ואפילו להסביר מה עובר עלינו זה אתגר לא פשוט.

רוב האנשים שבאים לעבור איתי תהליך בליווי אישי בטוחים שחייבים לעשות משהו עם הרגשות האלה…או לפחות עם חלק מהם. התחושה היא שהמצב פשוט לא יכול להמשך ככה.
ואני מסכים איתם לגמרי ולדעתי יש מה לעשות עם הרגשות האלה, השאלה היא רק, למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים – "לעשות"?

אנחנו רוצים לעשות משהו עם הרגשות שלנו כי לרוב, המצב כרגע לא באמת נעים. זה לא נעים להרגיש תחושות כמו התכווצות בבטן, לחץ בחזה ומועקה בגרון. זה לא נעים להרגיש את הקושי להרפות, להינות מהחיים, את התחושה ש"לא מבינים אותי" וש"אני לבד"…זה לא כיף לחיות בחרדה ולא לדעת מתי אהיה באמת מאושר אם בכלל ותוך כדי זה כל הזמן להרגיש שמשהו בי לא טוב, לא מובן, לא כמו שהוא צריך או אמור להיות.

זה לא נעים להרגיש אשמים (ואלוהים יודע כמה פעמים הרגשתי כך בחיי), על זה שאנחנו לא מצליחים להסביר לאחרים ואפילו לעצמנו מה אנחנו באמת רוצים ומרגישים, להרגיש שחסרה לנו אינטלגנציה רגשית ושאי אפשר לתקשר את מה שעובר עלינו.
זה באמת לא נעים.

הרי מה שאנחנו באמת רוצים זה להינות מהחיים, כל אחד בדרך הייחודית שלו, אבל להינות, להתרגש, להרגיש נאהבים ואהובים.
זה לא מרגיש שהגענו לעולם הזה רק בשביל לרוץ ללא הרף, להגיע להישגים ולסמן "וי" על מטרות שלא באמת מספקות אותנו. גם לא הגענו לכאן כדי לרצות מישהו או לעמוד בציפיות של מישהו, אלה החיים שלנו וחשוב שנחייה אותם ככאלה.

הרי בשביל זה באנו לפה – להינות מהמסע המוזר והקסום הזה. כדי שבסופו של דבר נסתכל אחורה בחיוך…שנגיד לעצמנו איזה כיף היה…איזה מעניין…איזה מרגש…ואיזה מדהים שחייתי באמת, בכנות ובאהבה…כמו שרק אני ידעתי לחיות…I DID IT MY WAY 🙂

אז מהי אינטלגנציה רגשית ומה עושים עם הרגשות?

אינטלגנציה רגשית או בעצם כל איטנלגציה, מתחיל בתשומת לב ובשאלה. קודם כל כדאי לשאול למשל: מה הכוונה במילה "עושים"?
כשמקשיבים פנימה, שמים לב למשהו מעניין: הדחף שלנו "לעשות" משהו הוא בעצמו רגש.
הוא חוויה מאוד מוחשית של לחץ, דחיפות, אי שקט בגוף…אפשר ממש להרגיש את זה, את תחושת ה"חייבים לעשות משהו"…אפשר לומר אפילו שזה דומה מאוד לתחושה של…חרדה.

זהו רגש של פחד, של מצוקה, של רצון לשנות משהו (במקרה הזה את הרגשות שלנו) מתוך רעיון או אמונה שה"משהו" הזה הוא לא טוב…שהמשהו הזה מציק או מאיים אלינו.
אחרת למה שנרצה להתאמץ ו"לעשות" עם זה משהו?

כשנח לנו, אנחנו לא מחפשים "לעשות" עם זה משהו…אנחנו פשוט נהנים ממה שיש. אז הדבר הראשון שאינטלגנציה רגשית מגלה לנו במקרה הזה היא היכולת לראות ולהבין שניסיון שלנו "לעשות עם זה משהו" הוא ניסיון לשלוט ולשנות את הרגשות שלנו מתוך פחד, מתוך לחץ, מתוך חרדה.

אינטלגנציה רגשית מתחיל בהכרה ברגשות ויותר מכל רגש אחר, ברגש הדומיננטי ביותר שמפעיל אותנו ממש עכשיו.
הרגש הראשון שכדאי לשים לב אליו הוא הרגש שמפעיל אותנו ממש עכשיו והוא הרגש או הדחף שמנסה "לעשות" משהו עם כל הרגשות האחרים.

אם נחשוב על זה לרגע…הרי כל הרגשות האחרים משתנים – לחץ, מתח, חרדה, עצבות, בדידות, אשמה…אבל הדחף הזה לשנות את עצמנו, הנסיון "לעשות" משהו עם הרגשות…הוא די קבוע.

כשאנחנו מסכימים פשוט להקשיב לניסיון שלנו "לעשות" משהו – לדחף הרגשי גופני (אתם יכולים להרגיש אותו בגוף ממש עכשיו…ממש בחזה) לשנות ולהשתחרר ממה שיש עכשיו ולהגיע למקום נעים יותר, אנחנו מגלים שם מקום רגיש, ופגיע שלא יודע לבטא את עצמו במילים.
מקום שחש מצוקה ונמצא רוב הזמן במתח, כיווץ ומאמץ.

כשאנחנו מקשיבים למקום הזה בנו ברכות ובלי מאמץ, אנחנו מגלים שיש לו הרבה רעיונות ואמונות לגבי עצמו ולגבי הרגשות שלו…רעיונות שהוא ספג בילדות…רעיונות שמספרים שחייבים לשלוט על הרגשות, שרגשות זה מסוכן, ש"אסור להרגיש פחד", ש"אסור לכעוס", ש"להיות מתוסכל זה לא בסדר", ש"מי שעצוב נשאר לבד ולא אוהבים אותו"….כל מיני רעיונות כואבים… רעיונות של ילד או ילדה שנפגעו הרבה פעמים, שלא קיבלו מספיק הקשבה, חיבה, בטחון, אישור, קירבה ואהבה בילדות…של ילד או ילדה שהיו חייבים להסביר לעצמם איכשהו למה לא אוהבים אותם כמו שהם.

אלה הם רעיונות ואמונות של ילד או ילדה שלא הבינו למה הרבה פעמים הם נשארים לבד, בלי בטחון וקרבה, לבד בחוסר וודאות ובשתיקה ושאין שם באמת מישהו שמנסה להבין אותם.

אז הילדים החמודים האלה (שחיים בתוכנו גם היום…) לימדו את עצמם להאמין שמשהו בהם לא בסדר…שהאשמה היא בהם…"אני לא ראוי לאהבה כמו שאני"…"הרגשות שלי הם בעיה"…"בגלל הרגשות שלי אני לא ילד טוב"…"בגלל שאני כועס, כועסים עלי"…"אני חייב להשתפר כל הזמן"…"אסור לי להיות עצמי"…כל התובנות הילדיות האלה מנהלות אותנו עד היום…עד עצם היום הזה…לגיל אין שום השפעה על זה.

ואת כל אפשר לגלות בעזרת אינטלגנציה רגשית טבעית שקיימת בכולנו ומגלה כשאנחנו לוקחים זמן להקשיב, לשים לב לכאב הרגשי שלנו ולבדוק איך מרגיש הצורך שלנו "לעשות" משהו עם הרגשות שלנו ועם עצמנו.

אז מה עושים עם הרגשות האלה?

מתוך הקשבה לגוף שלנו ולרגשות שלנו ממש עכשיו, בהווה, אנחנו מגלים את המקום הרגשי-פיזי שמנסה "לעשות" משהו עם הרגשות שלנו מתול פחד ולחץ.

המקום הלחוץ הזה מנסה כל הזמן לשנות את עצמנו (את עצמנו) כדי להיות משהו אחר..משהו טוב יותר…משהו שנתפס בעיניינו מקובל יותר…ראוי יותר לאישור ואהבה, משהו שהוא יותר "בסדר" ממה שאנחנו עכשיו.

ואז אותה אינטלגנציה הרגשית טבעית שלנו, מגלה לנו שאין שום צורך לעשות משהו.

אם ננסה לפעול בכח, אם ננסה בכח לשנות משהו בתוכנו – את האמונות שלנו, את פחד והלחץ שלנו, אם ננסה להשתיק או לשכנע את עצמנו ש"זה לא נכון" או אם ננסה לחשוב "מחשבות חיוביות" בכח…המסר התת מודע שנעביר לעצמנו יהיה שמשהו בנו לא מספיק טוב, משהו עדיין לא בסדר.
בכל פעולה כוחנית שלנו כלפי עצמנו, רק נעצים את הלחץ והפחד שלנו ואת המאמץ הפנימי הלא נעים.

אם ננסה לשנות את עצמנו בכח,הגישה הבסיסית שמתוכה נפעל תעביר לנו שוב ושוב את התחושה שאנחנו לא "בסדר" וזה לא נעים ולא באמת עובד.
אינטלגנציה רגשית טבעית מגלה לנו שאנחנו לא יכולים וגם לא צריכים לרמות את עצמנו.

ומזל שכך…כי בכלל לא צריך להתאמץ לשנות את עצמנו בכח.

מה שנדרש לנו זוה רק ראייה כנה וחסרת מאמץ – ראייה של עצם המניע שלנו לנסות לשנות משהו.

מה באמת מפריע לנו

אינטלגנציה רגשית, ככל שהיא הולכת ומתפתחת בנו מתוך הקשבה וכנות לגבי הרגשות שלנו, מגלה לנו שמה שבאמת מפריע לנו הם לא הרגשות שלנו. מה שבאמת מפריע לנו זו חוסר מודעות או הכרה בצורך הרגשי העמוק שלנו באישור, בתחושה ש"זה בסדר" להיות ככה, בדיוק כמו שאני, גם אני פוחד, עצוב, מרגיש אשם, חסר אונים או חסר ערך.

כדי להמחיש את הנקודה הזו דמיינו רגע איך תרגישו אם תשארו בדיוק כפי שאתם עכשיו (אני יודע שזה יכול להיות מפחיד), אבל במציאות הדמיונית הזו אתם יודעים בוודאות שכל מי שחשוב או יקר לכם, כל מי שיפגוש או יראה אתכם, יאהב אתכם לגמרי, ללא תנאים, לא ינטוש, לא יפגע בכם ולא יכאיב לכם וירצה בכל ליבו בטובתכם.
איך תרגישו אז לגבי מי שאתם?
כמה השפעה יש לאישור על תחושת השלמות, הבטחון והנחת שלנו?

הצורך הרגשי העמוק שלנו באישור מקבל מענה דווקא כשאנחנו מסכימים לראות את המניע שלנו. את אותו מקום ילדי (כי הוא מרגיש כמו ילד שזקוק לאישור ובטחון בלי קשר לגיל שלנו) ומפוחד בתכנו שכל הזמן מנסה "לעשות משהו" עם הרגשות שלנו. כשאנחנו רואים אותו באמת, מבינים אותו ומרשים לו לפחד כמו שהוא כבר פוחד, אנחנו חווים משהו חדש לגמרי.

ברגע הזה שבו אנחנו מזהים את המניע שלנו שהוא הצורך העצום שלנו באישור למי שאנחנו כבר עכשיו, בהווה, אנחנו נותנים לעצמנו את מה שלא קיבלנו בילדות – אנחנו נותנים לעצמנו אהבה עצמית עמוקה שמקבלת אותנו כמו שאנחנו.

זה סוד ממש מרגש שמתגלה מתוך אינטלגנציה רגשית טבעית:

לראות את הצורך שלנו באישור, זה כבר לתת לעצמנו את האישור.

וזה כל כך נעים, פשוט וחסר מאמץ שלפעמים אני נשאר פעור פה אל מול זה.
בזכות אינטלגנציה רגשית טבעית שהיא פשוט ההסכמה שלנו להקשיב לעצמנו ולכאב הרגשי שלנו, להכיר בנסיון המפוחד והלחוץ שלנו לשנות את עצמנו והכרה בכך שכל הלחץ והפחד הזה הוא נסיון לענות על הצורך העמוק שלנו באישור, אנו הופכים להיות כמו הורה אוהב עבור עצמנו, עבור הילד שבנו.
הורה שרואה את הילד או הילדה שפוחדים, שמבין אותם ונמצא שם איתם ביחד באהבה, בהבנה ובתחושה שזה באמת באמת בסדר להיות אנחנו.

 וכשאנחנו מביטים על עצמנו בחמלה וכנות כזו, זו הקלה עצומה…הנשימה משתחררת ושמחת החיים הטבעית שלנו חוזרת אלינו בלי שום מאמץ באהבה העצמית הזו.
וזה ריפוי עמוק…זו אולי המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו בחיים האלה…את ההורה האוהב ביותר שאנחנו יכולים להיות לעצמנו.

אהבה עצמית עמוקה וחסרת תנאים

הבעיה שלנו היא לא הרגשות שלנו. אפילו לא רגשות של כעס, פחד, יאוש או אשמה.

אין באמת שום בעיה עם הרגשות האלה ואני רוצה לתת דוגמה שתבהיר את זה:

רובנו חושבים ומאמינים שרגשות של פחד, כעס ועצב הם "שליליים", לא נעימים ובאופן כללי לא רצויים. אנחנו נוטים להאשים את הרגשות האלה בבעיות שלנו, בקשיים שיש לנו בתקשורת ויחסים ובחוסר הסיפוק שאנו חווים בחיים.
ומצד שני, מי מאתנו לא אוהב לראות סרט טוב? או סדרת טלוויזיה טובה?

רובנו אוהבים. ומה אנחנו אוהבים בסרט טוב? מה סרט טוב גורם לנו בעצם?
הוא גורם לנו להרגיש.
סרט טוב גורם לנו להרגיש, הוא גורם לנו להזדהות רגשית אמיתית – זוהי האמנות הקולנועית. אם סרט לא יוצר בנו הזדהות רגשית אמיתית הוא מרגיש שטחי, מיותר ופשוט משעמם.

ועם אילו רגשות אנחנו מזדהים כשאנחנו צופים בסרט טוב?
עם רגשות של פחד, כעס, עצב, שמחה, תשוקה ועוד.
האם הייתם רוצים לראות סרט שאין בו בכלל פחד, כעס או עצב?
האם הייתם נהנים מסרט ששום דמות בו לא חווה פחד? לא חווה כעס? לעולם לא עצובה?

אני בטוח שלא. סרט כזה הוא פשוט לא מעניין. אין בו דרמה, אין בו התרגשות, הוא שטחי ושטוח לגמרי…וזה לא כיף. זה אפילו לא חי…זה לא אנושי.

כשאנחנו צופים בסרט טוב, סרט שבאמת תופס אותנו…יש בנו מתח, ציפיה, דריכות, אנחנו מתרגשים…אנחנו פוחדים, אנחנו מצפים, אנחנו כועסים, מתאכזבים וגם שמחים. וכל זה גורם לנו הנאה…אנחנו נהנים לשלם על סרט טוב…על דרמה טובה.

איטלגנציה רגשית - אלי קרסניץ
צפייה בסרט מעוררת בנו הזדהות רגשית אמיתית

אז מה ההבדל בין סרט טוב לחיים שלנו?
הרי הדרמה של חיינו לא הייתה מביישת שום הפקה הוליוודית. כל יום אנחנו חווים כל כך הרבה ציפיה, התרגשות, אכזבה, עצב, פחד כעס, שמחה, תשוקה ומה לא.
אז למה קשה לנו להינות מהסרט המדהים הזה שנקרא החיים שלנו וכשאנחנו צופים בסרט בקולנוע קל לנו להינות גם מרגשות "שליליים"?

הסוד הוא באישור

אפשר לומר שאינטלגנציה רגשית טבעית היא גילוי הולך ומעמיק של סוד האישור, של ההבדל העצום בין התפיסה ש"הרגשות שלי הם בעיה שצריך לפתור" לבין "הרגשות שלי הם ביטוי מושלם ואוהב של הצורך שלי באישור, בטחון ואהבה". וזה הבדל גדול…

זה משפיע על התפיסה והדימוי העצמי שלנו, זה משפיע על התקשורת והיחסים שלנו (כי כשאנחנו רואים את הרגשות שלנו ואת הצורך שלנו באישור, אנחנו יכולים גם לתקשר את עצמנו באופן נעים ומדוייק וגם לראות, להבין ולקבל את הרגשות והצרכים של הצד השני) וזה משפיע על הבחירות שלנו בחיים.

כשאנחנו צופים בסרט, אנחנו חווים רגשות אמיתיים מתוך הזדהות אבל בפנים אנחנו מאשרים או מרשים לעצמנו להינות מהם.
טפשי ככל שזה יכול להשמע – אנחנו נהנים מרגשות במהלך סרט, פשוט כי אנחנו מרשים לעצמנו להינות מהם.

בחיים האמיתיים לעומת זאת, הילד או הילדה שבנו מרגישים שאסור לנו להינות מהרגשות שלנו כי זה מסוכן…כי למדנו בילדות שחייבים לשלוט ברגשות שלנו ולהסתיר אותם כדי לנסות לזכות באישור ובאהבה.
לכן גם עולה בנו כל פעם מחדשה השאלה המטרידה הזו…"אבל מה עושים עם זה"? או במילים אחרות, איך אני משתלט על הרגשות שלי ומפסיק להרגיש אותם כדי לקבל אישור מהסביבה או יותר נכון – איך אני מקבל אישור מהאופן שבו אני תופס את הסביבה.

כשאנחנו מסתכלים על המניע העמוק שלנו ופוגשים את אותו מקום ילדי בתוכנו שמנסה "לעשות" משהו עם הרגשות שלנו, אנחנו נותנים לו אישור אמיתי לפחד ולהיות פשוט כמו שהוא.
ולאורך זמן האישור הזה עושה את כל ההבדל.

כאן אני רוצה להבהיר משהו לגבי אישור -. אני לא מדבר על אישור שבא ממחשבות בלבד או מתוך "חשיבה חיובית" בסגנון של "הכל בסדר". אישור כזה הוא לא אישור אלא מניפולציה רגשית. זהו ניסיון שלנו להיפטר מרגשות מסויימים על ידי מתן "אישור" אוטומטי באמצעות המחשבות שלנו וזה לא באמת עובד. זה יכול ליצור אשליה זמנית של שיפור אבל די מהר זה מפסיק להיות נעים.

האישור שאני מדבר עליו הוא אישור חווייתי. זהו אישור שאנו נותנים לעצמנו מתוך מפגש עמוק וקשוב עם הרגשות שלנו, הכרה בהם וראייה של הצרכים הרגשיים שנמצאים בבסיס הרגשות האלה. האישור הזה הוא חסר מאמץ, ולמעשה כל הדרך שאני מדבר עליה היא חסרת מאמץ. לראות את הרגשות שלנו, להכיר בהם ולזהות את הצרכים הרגשיים שלנו – כל זה תהליך טבעי לגמרי שמתרחש מעצמו.

האישור החווייתי ונטול המאמץ הזה שאנחנו נותנים לעצמנו במקום הילדי העמוק שלנו, עושה את כל ההבדל בין חיים של לחץ, מתח ותסכול לחיים של סקרנות, הנאה והתרגשות.

וזה לא קורה בגלל שאנחנו מפסיקים להרגיש רגשות "שליליים" אלא כי אנחנו מתחילם להינות מהם וכשאנחנו מתחילים להינות מהם, הם מפסיקים להיות שליליים עבורנו.

אנחנו כאן כדי להינות מהסרט ומהדרמה של החיים שלנו ולא כדי להיפטר מהרגשות שלנו.
וזה אפשרי, זה קל וזה מעשי לגמרי. אינטלגנציה רגשית טבעית קיימת בנו ומתגלה לנו בהנאה, בסקרנות, בתהליך של הקשבה וחזרה אל הגוף, אל הרגשות ואל הצרכים הרגשיים שלנו ומאפשרת לנו לנוח, להרגע, לראות את היופי והאהבה שקיימת בנו כבר עכשיו ולצמוח ולהתפתח באופן טבעי ומדוייק.

ואם אתם מרגישים קצת אבודים, אם אתם מרגישים שאתם רוצים לפתח אינטלגנציה רגשית טבעית בתוכחם וזקוקים להדרה או הכוונה אישית, אתם מוזמנים לקרוא על הגישה שלי לריפוי וצמיחה אישית מתוך אהבה עצמית טבעית.

לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:

תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?

תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
בואו נשמור על קשר 🙂 אני משתף את מסע החיים שלי ואת כל התובנות המרפאות שאני מגלה.
רוצים להתעדכן בתובנות ותכנים חדשים שאני משתף? 
הנה 3 דרכים פשוטות: עקבו אחריי בפייסבוק, הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והצטרפו לקבוצת ווטסאפ יעודית (לקריאה בלבד) שבה אני משתף תובנות נבחרות ועדכונים על מפגשים וסדנאות מידי פעם:

השאר תגובה

4 תגובות
  1. הראלי ענבר הגב

    היי, אלי.
    מה שלומך?
    עכשיו אני מתחיל להבין שכל המנגנון שלי (גם זה של האדם שחושב שהוא בדרך להיות מואר) הוא בעצם תוצאה של זה שאני רוצה שהרגשות השליליים שבי יפסקו , כי אמרו לי פעם, בגלגול זה או אחר, שזה לא בסדר ולא ראוי ולא מושלם להיות בעל רגשות שליליים.ואז, אם זה לא מושלם, אז אני מרגיש שאני לא בסדר, כי מלמדים אותנו כל החיים שרק מושלם זה בסדר.
    מעניין לקרוא אותך אחרי תקופה ולראות כמה, לפחות לעכשיו, המאמרים שלך כה רלוונטיים עבורי. 🙂
    אני באמת חש געגוע אליך.
    אוהב אותך מאוד,
    הראלי

  2. שני הגב

    וואו….פשוט וואו…
    דייקת כל כך את התובנות ואת כל מה שאני עוברת בתקופה האחרונה…
    תודה:)

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

תודה, הודעתך נשלחה :)

רוצים להינות מתובנות והדרכות מרפאות, מעצימות ואוהבות?

הרשמו לרשימת התפוצה שלי (אני שולח מייל אחת לשבוע-שבועיים) וקבלו במתנה את המדריך המעשי לקבלה ואהבה עצמית

מדריך מעשי לקבלה ואהבה עצמית וקבל עצמית
דילוג לתוכן